הצגת המקור של הדף "שיר השירים"

{{ספר תנ"כי
| שם = שיר השירים
| תמונה = [[קובץ:Song of songs Rothschild mahzor.jpg|250px]]
| כיתוב = איור שיר השירים במחזור רוטשילד
| שפה = [[עברית]]
| תקופת התרחשות = ימי [[שלמה המלך]]
| סוגה = [[שירה]]
| מספר פרקים = 8
| מספר פסוקים = 117
| סדרת ספרים = [[חמש מגילות]]
| ספר קודם = [[ספר איוב]]
| ספר הבא = [[מגילת רות]]
| דמויות מרכזיות = [[שלמה]], [[השולמית]]
| התרחשויות מרכזיות = סיפור האהבה בין [[שלמה]] ל[[השולמית]]
}}
מגילת '''שִׁיר הַשִּׁירִים''' (ב[[ראשי תיבות]]: '''שה"ש''') היא הראשונה בקובץ [[חמש מגילות]] שבחלק ה[[כתובים]] ב[[תנ"ך]]. המגילה היא סדרה של [[שיר (מוזיקה)|שירי]] [[אהבה]] בין [[זוגיות|בני זוג]], [[גבר]] ו[[אישה]], הפונים זה אל זו. ב[[ספרות חז"ל|מסורת חז"ל]] [[מדרש|התפרשו]] שירים אלה באופן [[אלגוריה|אלגורי]], על פי האלגוריה בנביאי הכתב<ref>האלגוריה של ישראל והאל כמומשלים לאשה ואיש נשואים, חוזרת במקומות רבים בישעיהו, ירמיהו, יחזקאל והושע</ref>, כ[[משל]] ליחסי [[עם ישראל]] ו[[אלוהים (יהדות)|אלוהיו]]. במסורת ה[[נצרות|נוצרית]] מופיע פירוש אלגורי דומה, הרואה במגילה דימוי ליחסי [[ישו]] ו[[אחדות הקדושים|הכנסייה הנוצרית]]. מגילת שיר השירים השפיעה רבות על [[שירה עברית|השירה העברית]] בפרט והאמנות העברית בכלל כמו גם על ה[[ספרות]] העולמית בפרט והאמנות העולמית בכלל.

==מבנה הספר==
שיר השירים הוא [[ספר]] קצר ובו שבעה-עשר [[שיר (מוזיקה)|שירים]] וכמה [[פסוק]]ים העומדים בפני עצמם (למשל, שני הפסוקים האחרונים). עם זאת, השירים כתובים כולם כמקשה אחת ואינם מובחנים בטקסט. מכאן, יש המפרשים את שם הספר כ"שיר המורכב משירים". אף-על-פי-כן, אפשר להבחין בין השירים על-פי הנושא או העלילה המיוחדת לכל אחד מהם, או לפי זהות הדובר והנמען. בכמה מקומות החלוקה אינה חופפת לחלוטין את תוכן השירים, כדוגמת השיר העשירי, המפוצל בין פרקים {{תנ"ך|שיר השירים|ה|ללא=ספר|קצר=כן}}-{{תנ"ך|שיר השירים|ו|ללא=ספר|קצר=כן}}.

== מחבר שיר השירים ==
המסורת רואה במגילה יצירה שחיבר [[שלמה המלך]]{{הערה|סדר עולם רבה פרק טו}}, ואשר עוסקת ביחסים בין ה' ל[[עם ישראל]], אף ש[[השם המפורש]] אינו מוזכר בה. ב[[ביקורת המקרא]] מקבלים את הטענה שהספר מבקש לייחס עצמו ל[[שלמה]], בין היתר בהתבסס על פסוקים מפורשים ותיאורים מרומזים, כדוגמת {{הדגשה|שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה|{{תנ"ך|שיר השירים|א|א|קצר=כן}}}} ו-{{הדגשה|וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָּׁה וָאָלֶף|{{תנ"ך|מלכים א|ה|יב|קצר=כן}}}}. כמו כן, שלמה תואם את המתואר במגילה זו ב[[עושר]]ו הרב: גם במגילה מתוארים [[תכשיט]]ים רבים, [[כסף (יסוד)|כסף]] ו[[זהב]], בית עשוי מ[[ארז]]ים ומ[[ברוש]]ים ועוד. עם זאת, חוקרי המקרא נחרצים בקביעתם שלא ייתכן שהספר אכן נכתב על-ידי שלמה, ויש אף כאלה הגורסים כי הפסוק "כֶּרֶם הָיָה לִשְׁלֹמֹה בְּבַעַל הָמוֹן נָתַן אֶת הַכֶּרֶם לַנֹּטְרִים אִישׁ יָבִא בְּפִרְיוֹ אֶלֶף כָּסֶף" (ספר שיר השירים, פרק ח', פסוק י"א), מהווה ביקורת מרומזת כנגד שלמה המלך. על-פי פירוש זה, הצירוף "בעל המון" איננו שם של מקום, אלא משחק מילים המתאר את שלמה כמי שהרבה לו נשים. הפסוק מבקש לבוז לשלמה, שמרוב שהרבה לו נשים - נדרש לנוטרים שישגיחו על נשיו, ואף יקיימו עימן יחסי מין. זאת, על בסיס העובדה שהמונח "נוטרים" איננו מבטא רק "שומרים", אלא גם אלה שמעבדים את הכרם (כמו בשיר השירים א', פרק ו', "כרמי שלי לא נטרתי").<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.magnespress.co.il/book/שיר_השירים-3426|כותרת=שיר השירים: מקרא לישראל: יאיר זקוביץ : 965-13-0800-1 : magnespress.co.il : Books|אתר=www.magnespress.co.il|תאריך_וידוא=2023-06-11}}</ref> בהמשך השיר, אומר הדובר "כרמי שלי לפני", ומבקש להציג את עצמו כמי שמסתפק באישה אחת - ומסתייג מריבוי הנשים של שלמה. שיר נוסף, המופיע בפרק ג' פסוקים ז-י, מלגלג מחבר השיר על שלמה שבתקופת מלכותו שרר השלום, לעומת אביו שהיה גיבור חיל: "ז הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל. ח כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת. י עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף רְפִידָתוֹ זָהָב מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלָ‍ִם. יא צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ." (שיר השירים, פרק ג', פסוקים ז-י) השיר מתאר במקום את שלמה את יחידת האבטחה, ומי שחרבו על ירכו אינו שלמה - אלא שומריו. מיטתו מרהיבה יתר על המידה ואין בה אינטימיות, והוא מוקנט על-בסיס הדומיננטיות של אימו.<ref name=":0" />

המסורת{{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|טו|א}}}} מייחסת ל[[חזקיהו|חזקיה]] וסיעתו (שחיו כמאתיים שנה לאחר שלמה) את עריכתם של שלושה ספרים שנכתבו על ידי שלמה: שיר השירים, [[משלי]] ו[[קהלת]]. בספר משלי ({{תנ"ך|משלי|כה|ללא=ספר}}) נכתב במפורש שהוא נערך על ידי חזקיה וסיעתו: "אֵלֶּה מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר הֶעְתִּיקוּ אַנְשֵׁי חִזְקִיָּה". כאמור, גם רוב [[ביקורת המקרא|חוקרי המקרא]] המודרניים סבורים כי המגילה [[עריכה|נערכה]] מאות שנים לאחר תקופת שלמה. כראיה להיות הספר מאוחר הם מסתמכים – בין השאר – על כך שבשירים אחדים מדובר על שלמה ב[[גוף שלישי]], ובחלקם נמתחת עליו ביקורת והוא אף מושם ללעג.

דעת רבי יונתן המובאת ב[[שיר השירים רבה]]{{הערה|פרשה א'}} היא לייחס את כתיבת שלש המגילות לתקופות שונות בחייו של שלמה:<blockquote>'''ר' יונתן אמר: שיר השירים כתבה תחילה ואחר כך משלי ואחר כך קהלת. ומייתי לה ר' יונתן מדרך ארץ: כשאדם נער אומר שירי זמר, הגדיל אומר דברי משלות, הזקין אומר דברי הבלים.'''</blockquote>חז"ל, וכן כל [[פרשני המקרא]] המסורתיים, עמדו על כך ששיר השירים מחולק לקטעים, ומדבר בגופים שונים ובעל רבדים של משמעות. הגדיל לעשות [[הנצי"ב]] בפירושו, וכתב במפורש ששלמה המלך ערך את שיר השירים גם משירים שעברו במסורת, בדומה לספר תהילים. החוקרים המודרניים סבורים כי אין מדובר ביצירה אחת אחידה, אלא ב[[אנתולוגיה]] של [[שיר אהבה|שירי אהבה]] קצרים שאין קשר ביניהם. אמנם יש בין שירי הספר אחידות סגנונית ורעיונית רבה, אך עם שירים אלו נמנים שירי אהבה של נוף [[כפר]]י, שירי [[רועה צאן|רועים]], שירי [[חקלאי|כורמים]], שירי אהבה של נוף [[עיר]]וני ושירי [[חתונה]]. יש במגילה שירי [[אביב]] ו[[פרח|פריחה]], שירים שהם [[מונולוג]] של בחור או בחורה, שירים שיש בהם [[דיאלוג]] בין בחור לבחורה ושירים המכילים דיאלוג בין נערה לאחיה (אח מפורש כ[[מאהב]] גם כן). לדברי החוקרים, מגוון כזה של שירים חובר על ידי יוצרים שונים, והושר בזמנים שונים ובנסיבות שונות.

מן ההיבט הלשוני, מציינים החוקרים את הימצאותם של קווי לשון האופייניים ל[[העברית בתקופת בית שני|עברית של ימי בית שני]] במגילה. עם זאת, ביטויים ייחודיים מהמגילה שלא נמצאו ברוב ספרי המקרא מבית ראשון, נמצאו ב[[חרסי שומרון]], אשר מתוארכים לאמצע בית ראשון. עקב כך יש הסוברים כי המגילה כתובה במשלב לשוני עממי מדובר של בית ראשון, לעומת המשלב הספרותי הגבוה של בית ראשון, שבו כתובים רוב ספרי המקרא. אך החוקרים המאחרים מצביעים על [[מילה שאולה|המילה השאולה]] מ[[פרסית]] "פרדס" כראיה לאיחורה של המגילה, שכן [[הממלכה האחמנית|הפרסים]] השתלטו והשפיעו על [[ארץ ישראל]] רק במחצית השנייה של [[המאה ה-6 לפנה"ס]], כ-450 שנה לאחר זמנו של שלמה. המקדימים את זמן חיבורה של המגילה סבורים שאין בכך כדי להפריך את טענתם, שכן המילה הפרסית, הייתה עשויה להתגלגל לאזור בדרכי ה[[מסחר]], גם בהיעדר מגע ישיר עם הפרסים.

ב[[יוונית עתיקה]], משמעות המילה "פוריון" (Phoreion) היא מיטה המשמשת לנשיאת אנשים. חוקרים רבים סבורים שהמילה אפיריון המופיעה בשיר השירים ("אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן", שיר השירים, ג', ט') מקורה במילה היוונית. דעה זו מאחרת את זמן כתיבת המקטע הסיפורי בפסוק זה ל[[התקופה ההלניסטית|תקופה ההלניסטית]]. ישנם חוקרים הדוחים השערה זו, המעוררת קשיים. [[נפתלי הרץ טור-סיני|טור-סיני]] מעלה את ההשערה שמקור המילה אפריון הוא ממילה ב[[אכדית]] שמשמעותה סכת קני סוף{{הערה|[[משה דוד קאסוטו]], '''[[אנציקלופדיה מקראית]]''' א, ירושלים, [[מוסד ביאליק]] תש"י, עמ' 505}}.

==הכללת שיר השירים בתנ"ך==
החכמים הפרושים החליטו כי הספרים המצויים בימינו ב[[תנ"ך]] נכתבו ברוח הקודש, ועל כן הם מכונים "כתבי הקודש". עם זאת, על פי המשנה והתלמוד, על ספר קהלת נחלקו חכמי הפרושים האם נכתב ברוח הקודש או נאמר מחכמתו הטבעית של הכותב אותו<ref>מגילה ז א</ref>, ולבסוף פסקו כי נכתב ברוח הקודש. המשנה מציינת כי גם על שיר השירים התנהל ויכוח זה, דבר שנגע באופן מעשי בשאלה האם חלה עליו [[טומאת כתבי הקודש]]. הדעות בין ה[[תנאים]] היו חלוקות לכאן ולכאן{{הערה|{{הדגשה|[[רבי מאיר]] אומר קהלת אינו מטמא את הידיים ומחלוקת בשיר השירים|מגילה ז א|בבלי, מסכת מגילה, דף ז ע"א}}.}}. לבסוף נפסק כי המגילה נכתבה ברוח הקודש. אולם, [[רבי עקיבא]] טען שמעולם לא הייתה שנויה במחלוקת ואמר עליה: {{הדגשה|חס ושלום לא נחלק אדם מישראל על שיר השירים. שאין כל העולם כולו כדאי – כיום שניתן בו שיר השירים לישראל, ש'''כל הכתובים קדש, ושיר השירים קדש קדשים'''|משנה ידים ג ה|משנה, מסכת ידיים ג' ה}}. אמירה זו יוצאת כנגד הדעות שהעדיפו לא להכליל את המגילה בין ספרי הקודש.

ייתכן כי דבריו של רבי עקיבא הם הד למסורת שהתקיימה כבר בין ה[[נביאים]] בימי [[בית המקדש הראשון]], אשר ראו בשירים הללו אלגוריה. [[מסורת פרשנית]] זו חוזרת על עצמה במקומות רבים כבר במקרא עצמו במספר אופנים, על ידי המשל החוזר רבות הממשיל את ישראל והאל לאיש ואשה נשואים, דבר החוזר על עצמו בישעיהו, ירמיהו, יחזקאל והושע. בנוסף ישנו שימוש שעושים נביאים כמו [[הושע הנביא|הושע]] ו[[ישעיהו]] בפסוקים מתוך שיר השירים. לפיכך, אפשר לפרש כי כש[[ספר ישעיהו|כותב ישעיהו]] {{הדגשה|כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי בְּקֶרֶן בֶּן שָׁמֶן|{{תנ"ך|ישעיהו|ה|א|קצר=כן}}}}, הוא רומז לדברי המשורר {{הדגשה|כֶּרֶם הָיָה לִשְׁלֹמֹה בְּבַעַל הָמוֹן|{{תנ"ך|שיר השירים|ח|יא|קצר=כן}}}}, תוך כדי משחק בשמו השני של שלמה – ידידיה. באותו אופן, כשכותב הושע {{הדגשה|וְרִדְּפָה אֶת-מְאַהֲבֶיהָ וְלֹא תַשִּׂיג אֹתָם, וּבִקְשָׁתַם וְלֹא תִמְצָא|{{תנ"ך|הושע|ב|ט|קצר=כן}}}} יש בכך משום רמיזה לכתוב בשיר השירים: {{הדגשה|עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו|{{תנ"ך|שיר השירים|ג|א|קצר=כן}}}}.{{מקור|נושא=יהדות|נושא2=ספרות}}

==מועד קריאת המגילה במסורת היהודית==
ב[[יהדות אשכנז|קהילות אשכנז]] נקראת מגילת שיר השירים ב[[בית כנסת|בתי הכנסת]] ב[[שבת]] החלה במהלך שבעת ימי ה[[פסח]], בהתאם ל[[מנהג]] הכללי במסורת האשכנזית לקרוא בכל אחת מ[[שלוש הרגלים]] מגילה המתאימה לאווירת החג. חג הפסח הוא החג שבו החל הקשר בין ה' לעם ישראל ביציאת מצרים, כמו הקשר של הדוד והרעיה אליו הומשל קשר זה. מאותו טעם נהוג בקהילות אחרות לקרוא את מגילת שיר השירים ב[[שביעי של פסח]], או בתום [[ליל הסדר]] או ב[[תפילת ערבית]] של השבתות של [[ספירת העומר]]. כמו כן, בחלק מקהילות ישראל (בעיקר בקהילות בני [[עדות המזרח]], וספרדים) נהוג לקרוא מגילה זו בכל [[יום שישי]], קודם [[קבלת שבת]], זאת בשל תפיסת חכמי ה[[קבלה]] כי יום השבת בכללו, וליל שבת בפרט, הוא זמן של קירוב וייחוד מיוחדים בין ישראל לקב"ה{{הערה|הסידור והתפילה, כרך ב', עמ' 150. ובהרחבה: לעורר את האהבה ,יוסף ויכלדר, המבשר תורני, ד אייר תשפ"א}}. במקרים בהם אדם אינו מספיק לומר את כל שיר השירים מסיבות שונות חובר גם נוסח מקוצר המוצג להלן:

{{ציטוט|תוכן=יִשָּׁקֵֽנִי מִנְּ֒שִׁיקוֹת פִּֽיהוּ כִּי־טוֹבִים דֹּדֶֽיךָ מִיָּֽיִן: עֽוּרִי צָפוֹן וּבֽוֹאִי תֵימָן הָפִֽיחִי גַנִּי יִזְּ֒לוּ בְשָׂמָיו יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו:  קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה־זֶה בָּא מְדַלֵּג עַל־הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל־הַגְּ֒בָעוֹת: בָּֽאתִי לְגַנִּי אֲחתִי כַלָּה אָרִֽיתִי מוֹרִי עִם־בְּשָׂמִי אָכַֽלְתִּי יַעְרִי עִם־דִּבְשִׁי שָׁתִֽיתִי יֵינִי עִם־חֲלָבִי אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים|מקור=קיצור שיר השירים כפי המופיע בסידור ספרדי}}

== הקבלה לשירה המסופוטמית ==
עם חשיפת ממצאים מ[[המיתולוגיה המסופוטמית]] ומיתולוגיות נוספות, התגלו שירי אהבה קדומים בין אלים שונים הכתובים על [[טין|לוחות טין]], שנמצאה זהות לשונית וסגנונית בינם לבין שיר השירים. אחת השירות הבולטות בדמיונן לשיר השירים היא שירת החיזור בין [[תמוז (אל)|דומוזי]] ל[[איננה]]<ref>כגון "בלבלה לאיננה" ו"שבועת הנשים".</ref>, שעל פי השערת החוקרים הושרה בעת [[זנות פולחנית|נישואי הקודש]] שבין כוהניהם<ref>ראו הרחבה על כך ב[https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=94980658&nTocEntryID=94984603#17.7944.6.default עולם התנ"ך, חמש מגילות].</ref>. יש העומדים על ההבדלים בין שיר השירים לשירים אלו, שבעוד שהם מייחסים יצרים אנושיים לאלים, ובאופן בוטה, שיר השירים מייחס את המשיכה בין המינים לבני אדם, ומשליך את הדברים באופן [[אלגוריה|אלגורי]] לקשר שבין האלוהים לעם ישראל עימו כרת ברית נאמנות ב[[מעמד הר סיני]], אשר היא כברית נישואים בין דוד לרעיה<ref>ראו [https://www.929.org.il/tag/91/post/21419 מאמרו של ד"ר חגי משגב], ובהרחבה ב[https://yhb.org.il/28727/ מאמרו של הרב יאיר וייץ].</ref>.

== הקבלה לשירי אהבה במצרים העתיקה ==
שירי האהבה במקרא וב[[מצרים העתיקה]] חולקים מוטיבים ספציפיים משותפים, הייחודיים לשתי התרבויות בלבד, ומעידים על השפעה שייתכן שהייתה ביניהם. דוגמה למוטיבים כאלה היא השימוש בצמח [[דודא רפואי]] בשירת האהבה של שתי התרבויות. לעומת זאת, צמח הדודאים לא מופיע בשירה ה[[מסופוטמיה|מסופוטמית]]. הצמח נפוץ גם בשירה המצרית וגם באמנות המצרית. הוא מופיע בסצנה בה המלך [[תות ענח' אמון|תותענח'אמון]] יושב על כס המלכות ומחזיק בידו את פרי הדודאים כשלצידו יושבת רעייתו. פרי הדודאים מוזכר בתנ"ך לראשונה בהקשר לסיפורי [[יעקב]] ונשותיו ({{תנ"ך|בראשית|ל|יד|יח|קצר=כן}}). בשיר השירים הוא מופיע כאשר הנערה מזמינה את אהובה לצאת עמה אל השדה, שם "הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים" ({{תנ"ך|שיר השירים|ז|יד|קצר=כן}}). מוטיב נוסף הוא הדימוי של האהובה בשיר השירים לסוסה אצילה ברכבי פרעה: "לסוסתי ברכבי פרעה דימיתיך רעייתי", דימוי שמופיע גם בשירת האהבה המצרית<ref>{{NFC|אירית יעקב|הדודאים בשירי אהבה|0024-D-121307-00|6 ביולי 2017}}</ref>.

== תרומת שיר השירים לשפה ולתרבות העברית ==
{{מצגת
|
קובץ:Stamp of Israel - Festivals 5713 - 15mil.jpg#[[תאנה]], בסדרת [[בולי מועדים לשמחה|מועדים לשמחה]] תשי"ג
קובץ:Stamp of Israel - Festivals 5713 - 40mil.jpg#שושנת העמקים, בסדרת [[בולי מועדים לשמחה|מועדים לשמחה]] תשי"ג
קובץ:Stamp of Israel - Festivals 5713 - 110mil.jpg#[[יונה (סוג)|יונה]], בסדרת [[בולי מועדים לשמחה|מועדים לשמחה]] תשי"ג
קובץ:Stamp of Israel - Festivals 5713 - 220mil.jpg#[[אגוז]], בסדרת [[בולי מועדים לשמחה|מועדים לשמחה]] תשי"ג
}}
מגילת שיר השירים תרמה [[מילה (בלשנות)|מילים]] ו[[מטבע לשון|מטבעות לשון]] רבים לשפה ה[[עברית]]:
* {{הדגשה|הַיָּפָה בַּנָּשִׁים|שיר השירים א ח|א', ח}}.
* {{הדגשה|חֲרַכִּים|שיר השירים ב ט|ב', ט}} – [[מילים יחידאיות בתנ"ך|מילה יחידאית]].
* {{הדגשה|בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת|שיר השירים ד ד|ד', ד}}, המופיע בספר כתיאור של [[צוואר]] האהובה – לא ברורה משמעותו המקורית של הביטוי.
* הפועל {{הדגשה|לְטַנֵּף|שיר השירים ה ג|ה', ג}} (ללכלך).
* {{הדגשה|עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה|שיר השירים ח ו|ח', ו}}.
* {{הדגשה|מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה, וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ|שיר השירים ח ז|ח', ז}}.
* {{הדגשה|צְאֶנָה וּרְאֶינָה|שיר השירים ג יא|ג', יא}} הוא שם של [[צאנה וראנה|ספר מדרש שנכתב לנשים]].
* {{הדגשה|מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים|שיר השירים א ח|א', ח}} הוא [[חסידות משכנות הרועים|שם של חסידות]] ב[[ירושלים]].

פסוקים וחלקי פסוקים רבים [[הלחנה|הולחנו]], לדוגמה:
* {{הדגשה|קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה-זֶה בָּא מְדַלֵּג עַל-הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל-הַגְּבָעוֹת|שיר השירים ב ח|ב', ח}}.
* {{הדגשה|כִּי הִנֵּה הַסְּתָיו עָבָר הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ, הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ|שיר השירים ב|ב', יא-יב}}.
* {{הדגשה|הַדּוּדָאִים נָתְנוּ-רֵיחַ|שיר השירים ז יד|ז', יד}}.
* {{הדגשה|אָנָה הָלַךְ דּוֹדֵךְ, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים|שיר השירים ו א|ו', א}}.
* {{הדגשה|הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם, בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם:  אִם-תִּמְצְאוּ, אֶת-דּוֹדִי--מַה-תַּגִּידוּ לוֹ, שֶׁחוֹלַת אַהֲבָה אָנִי|שיר השירים ה ח |ה',ח}}.

בשנת [[1940]] כתב ה[[מלחין]] [[מרק לברי]] [[אורטוריה]] בשם "שיר השירים".

קובץ סיפורי האהבים של [[ש"י עגנון]] - [[על כפות המנעול]] נקרא על שם ביטוי משיר השירים.
בספר [[הכנסת כלה (ספר)|הכנסת כלה]] משתמש [[עגנון]] באופן הומוריסטי בביטוי "משכני אחריך, נרוצה" ({{תנ"ך|שיר השירים|א|ד|קצר=כן|ללא=ספר}}). גיבור הסיפור, ר' יודיל חסיד, נודד בין העיירות בעגלה הרתומה לשני סוסים זקנים, המכונים באירוניה: '''משכני''' ו-'''נרוצה'''.

[[נתן אלתרמן]] בשירו [[פגישה לאין קץ]] יצר מספר הקבלות לשיר השירים.

"שיר מספר שמונה"{{הערה|1=[http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=166&wrkid=3008 שיר מספר שמונה].}} ששר [[אריק איינשטיין]] ב[[הברה תימנית]] (מילים: [[יענקל'ה רוטבליט]]) מכיל מגוון ביטויי אהבה מהספר. גם השיר "הנך יפה"{{הערה|1=[http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=1333&wrkid=4362 הנך יפה].}} של [[עידן רייכל]] מושפע סגנונית משיר השירים, ומשובץ ביטויים ממנו. כמו כן, בשירו "מדרש יונתי"{{הערה|1=[http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=605&wrkid=2042 מדרש יונתי].}} משלב [[מאיר אריאל]] ביטויים משיר השירים, כגון "יונתי בחגווי הסלע" והמשפטים "הראיני את מראייך... השמיעיני את קולך כי קולך ערב ומראך נאווה." מאיר אריאל גם הלחין קטע שלם משיר השירים בשם "שיר גנוב{{הערה|1=[http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=605&wrkid=2959 שיר גנוב].}}": "שובי, שובי [[השולמית]], שובי שובי ונחזה בך....דובב שפתי ישנים "(פרק ז' פס' א' - י').
בשירו "אבא"{{הערה|1=[http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=41&wrkid=22236 אבא].}} [[אביתר בנאי]] משלב גם הוא פסוקים משיר השירים. השיר "עת דודים"{{הערה|1=[http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=373&wrkid=2599 עת דודים].}} המוכר ביותר בביצועו של [[זוהר ארגוב]] משלב פסוקים רבים מתוך שיר השירים.

במהלך הקריירה הבינלאומית שלה ביצעה [[עפרה חזה]] את "עזה כמוות אהבה"{{הערה|1=[http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=820&wrkid=17826 עזה כמוות אהבה].}}, ללחן שכתב לה [[אמרגן|אמרגנה]] [[בצלאל אלוני]], בגרסת [[א-קפלה]], תחת השם "Love Song".

שירים ידועים נוספים שמשובצים בהם ביטויים ומשפטים משיר- השירים: "אילת אהבים" בביצוע [[יהורם גאון]], "שלום לבן-דודי" בביצוע [[ג'ו עמר]], "[[הדודאים (שיר)|הדודאים]]" בביצוע להקת [[סקסטה (להקה)]], "שחורה ונאוה" בביצוע [[שימי תבורי]], "אדם ונחש" של [[אתניX|אתניקס]] ו"ערב של שושנים" בביצוע [[הדודאים]].

גיבורת ספרו של [[דויד גרוסמן]] "[[אשה בורחת מבשורה]]" מספרת כי נתנה לבנה את השם "עופר" בהשראת הפסוק "דומה דודי לעופר האיילים" בשיר השירים.

הזמר [[שולי רנד]] משלב את מוטיבים רבים מהמגילה בתקליט [[נקודה טובה]]: בשיר [[מוחין דקטנות]] - "משכני, אחריך וארוץ". בשיר [[מתוך שינה]] - "שמאלך תחת לראשי וימינך תחבקני"{{הערה|שְׂמֹאלֹו֙ תַּ֣חַת לְרֹאשִׁ֔י וִימִינֹ֖ו תְּחַבְּקֵֽנִי (פרק ב' פסוק ו')}}. בשיר [[סגולה (שיר)|סגולה]] - "הרבה מלכים לטשו בה עין"{{הערה|רָא֤וּהָ בָנֹות֙ וַֽיְאַשְּׁר֔וּהָ מְלָכֹ֥ות וּפִֽילַגְשִׁ֖ים וַֽיְהַלְלֽוּהָ (פרק ו' פסוק ט')}}

שמות היישובים [[איבי הנחל|אבי הנחל]], [[חבצלת השרון (מושב)|חבצלת השרון]] ו[[שושנת העמקים (יישוב)|שושנת העמקים]] מקורם בשיר השירים ({{תנ"ך|שיר השירים|ב|א|קצר=כן|ללא=ספר}}).

הרחוב הראשי ביישוב [[אלקנה]] נקרא שיר השירים, והרחובות המשניים ביישוב נקראים בשמות הלקוחים מצירופי מילים שנמצאים במגילה.

===ראו גם===
* [[שלוש השבועות]]
* [[שיר השירים רבה]]
* [[השולמית]]

==לקריאה נוספת==
* ר' [[לוי בן גרשום]], '''פירוש לשיר השירים''', ההדיר מנחם קלנר, [[הוצאת אוניברסיטת בר-אילן]], 2001.
* [[אליהו עסיס]], '''אהבת עולם אהבתיך: קריאה חדשה בשיר השירים''', תל אביב: הוצאת [[ידיעות ספרים]], 2009.
* [[שרה יפת]], '''פירוש ר' שמואל בן מאיר (רשב"ם) לשיר השירים''', ירושלים: [[הוצאת מאגנס]], 2008.
* [[יובל שרלו]], '''אחריך נרוצה - פירוש משולב, פשט ודרש, על ספר שיר השירים''', תל אביב: [[הוצאת ידיעות אחרונות]], 2003.
* [[אילנה פרדס]], '''אוהבים מוכי ירח: עגנון ושיר השירים בתרבות הישראלית''', ירושלים: [[מוסד ביאליק]], 2015.
* [[אילנה פרדס]], '''הבריאה לפי חוה'''. ישראל:[[הקיבוץ המאוחד]], 2006, עמ' 93–110.
*[[אילנה פרדס]], '''שיר השירים: ביוגרפיה''', פרינסטון, 2019.
* [[יאיר זקוביץ]], '''שיר השירים''', סדרת "[[מקרא לישראל]]", ירושלים: [[הוצאת מאגנס]] ותל אביב: [[עם עובד]], 1992.
* [[יאיר זקוביץ]], '''מקראות בארץ המראות'''. ישראל: הקיבוץ המאוחד, 2001, עמ' 98–99.
* יאיר זקוביץ ו[[אביגדור שנאן]], '''מגילת שיר השירים - פירוש ישראלי חדש''', [[ידיעות ספרים]], תש"ף.
* [[יהונתן יעקבס]], "פירוש 'לקח טוב' על שיר השירים: מקומו בתולדות פרשנות שיר השירים ויחסו לפירוש רש"י למגילה", '''[[בית מקרא]]''' כג (ספטמבר 2014), עמ' 225–241.
* [[אהרן הראל-פיש]], '''שירת מקרא: עדות ופואטיקה''', מאנגלית: [[סמדר מילוא]], [[הוצאת אוניברסיטת בר-אילן]], תשנ"ג, הפרק "שיר השירים - הציווי האלגורי", עמ' 84–106.
* שרה יפת ודב ולפיש, '''דרך החושקים, פירוש אנונימי לשיר השירים''', [[הוצאת מאגנס]], 2019
* צבי א. יהודה, '''קדושת מגילת שיר השירים ופרשנותה''', [[סיני (כתב עת)|סיני]] כרך ק' עמודים תעא - תפו.
* [[זלי גורביץ']], '''קול דֹּדִים - על לשון האהבה של שיר השירים''', [[הוצאת בבל]] ו[[ידיעות ספרים]], 2013.
* אברהם בר-יוסף, '''מגילת שיר השירים - במרוצת הדורות ובדורנו''', הוצאת אור-עם, 1992.
* '''ספר אב אחד לקודש הקודשים - אוצר מפרשי שיר השירים''', מאת החכם אברהם אליעזר איש ירושלים

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיציטוט=שיר השירים|ויקיטקסט=שיר השירים|ויקימילון=שיר השירים}}
* {{בריטניקה}}
{{קישורי פורטל|תנ"ך}}
טקסטים:
* [https://mg.alhatorah.org/Full/Shir_HaShirim/1.1#e0n6 מגילת שיר השירים], באתר [[על התורה]]
{{ספר תנ"ך|שם=שיר השירים|תורת אמת=d_root__003_ktuvim__30_shir_hashirim|ממרא=30}}
* [https://web.archive.org/web/20070702230248/http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=137 שיר השירים] עם פירוש הרוקח ורמב"ן
* [https://web.archive.org/web/20080312084942/http://www.tora.us.fm/tnk/prqim/t30.htm שיר השירים] עם פירוש מלבי"ם ורשב"ם ותרגום לאנגלית

קישורים נוספים:
* [[יאיר זקוביץ]], [http://mikrarevivim.blogspot.co.il/2015/12/blog-post.html שיר-השירים חידת החידות], בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך
* מתן חי אזולאי, [http://mikrarevivim.blogspot.com/2012/01/blog-post_29.html האהבה כמחלה בשיר-השירים], בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך
* חיים חיון, [http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7596 מדוע ביקש אמנון דווקא לביבות? - על הזיקה בין סיפור אמנון ותמר לשיר השירים], אתר מקראנט
* יוחאי אופנהיימר, [http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=14447 רטוריקה של תשוקה: שיר השירים כמקרה גבול של שירה ארוטית], אתר מקראנט
*הרב יאיר וייץ, [https://yhb.org.il/28727/ בין שיר השירים לשירי האהבה בפנתאונים], באתר [[ישיבת הר ברכה]]
* {{רמב"י נושא|שיר השירים ספר|רשימה=כן}}
* [http://www.livecity.co.il/image/users/21292/ftp/my_files/yichakeini%20Yaakov.mp3 השמעת קטע משיר השירים], מפי הרב [[זכריה זרמתי]] באתר "מכון תורת אמ"ת".
* [http://shironet.mako.co.il/homepage.aspx?id=687&name=מתוך_שיר_השירים&type=1&tab=0 קטעים מולחנים משיר השירים], באתר שירונט
* {{הארץ|אריאל סרי-לוי|ושיר השירים קודש קודשים|1.4011907|11 באפריל 2017}}
* {{הארץ|אריאל הירשפלד|"החדר הירוק" של שיר השירים|1.4009931|11 באפריל 2017}}
* [http://www.bneyzion.co.il/בית-המדרש/כתובים/שיר-השירים/ מגילת שיר השירים] באתר [http://www.bneyzion.co.il/ בני ציון - בונים קומה בתנ"ך]
* הרב [[דוד ביגמן]], [http://www.maalegilboa.org/article/קדושה-נסתרת:-ש קדושה נסתרת: שיר השירים וקודש הקודשים], באתר [[ישיבת מעלה גלבוע]]
* {{JSIJ|ברוך אלסטר|'האשה העזובה' בפרשנות שיר השירים|5|alster|2006}}
* {{הקלטה}} [https://web.archive.org/web/20190125130957/https://ilanabc.co.il/?page_id=84 פרק 10 – דבר היום: אהבה זרה – על מילים זרות בשיר השירים] ב[[פודקאסט]] דברי הימים בהגשת אילן אבקסיס
* {{הספרנים|חן מלול|"הִנָּךְ יָפָה רַעֲיָתִי וְשִׁפְתוֹתַיִךְ חוּט שָׁנִי": עידן רייכל פוגש את שיר השירים|song-of-songs|26 ביולי 2018}}
* {{תרבות|מתיה קם, טריה פיליפ|חמש מגילות: מגילת שיר השירים|חמש-מגילות}}
* הרב [[אליעזר מלמד]], [https://ph.yhb.org.il/12-02-10/ הלכות קריאת המגילות בחגים], על הזמנים השונים לקריאת שיר השירים, בספרו [[פניני הלכה]]

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{שלמה}}
{{ספרי התנ"ך}}
{{הברית הישנה}}

{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:שיר השירים|*]]
[[קטגוריה:פסח]]
[[קטגוריה:ספרי כתובים]]
[[קטגוריה:חמש מגילות]]
[[קטגוריה:שירה בתנ"ך]]
[[קטגוריה:חיבורים המיוחסים לשלמה]]