רחל לנדאו – הבדלי גרסאות

רחל לנדאו
לידה	10 בנובמבר 1938; ט"ז בתשרי ה'תרצ"ט; סגד, הונגריה
פטירה	9 בדצמבר 2004 (בגיל 66); כ"ו בכסלו ה'תשס"ה; פתח תקווה, ישראל
ענף מדעי	בלשנות עברית
מקום מגורים	פתח תקווה
מקום קבורה	בית העלמין סגולה
תאריך עלייה	אפריל 1947
עיסוק	חוקרת ומרצה לבלשנות עברית
מקום לימודים	אוניברסיטת בר-אילן
מנחה לדוקטורט	פרופסור חיים רבין
מוסדות	אוניברסיטת בר-אילן
תרומות עיקריות
	חקר השיח והרטוריקה

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־10:40, 18 במאי 2023

רחל לנדאו (10 בנובמבר 1938 – 9 בדצמבר 2004) הייתה פרופסור לבלשנות עברית שעסקה בין היתר בתחומי רטוריקה וחקר השיח. תקופת פעילותה הייתה משנת 1965 עד פברואר 1998.

ביוגרפיה

רחל לנדאו נולדה בסגד, הונגריה, לאביה שמחה שהיה מו"צ בקבוצה האורתודוקסית בקהילת סגד, ולאמה מלכה רייזל. משפחתה הייתה משפחה חרדית ציונית. בגיל חמש נלקחה לגטו, ועשתה כמחצית השנה במחנה עבודה באוסטריה וחצי שנה במחנות הריכוז בברגן בלזן וטרזיינשטט. ב-1945, לאחר השחרור על ידי הצבא הרוסי, כשהתברר שאביה נרצח, הועברה למוסדות ילדים בדסק ובמטיאשפלד, ולאחר מכן במחנות שארית הפליטה בגרמניה בלייפהיים ובאשאו. עלתה לארץ ישראל באפריל 1947 באוניית המעפילים "תיאודור הרצל", שנתפסה על ידי הבריטים והועברה לקפריסין, שם שהתה לנדאו כשנה ורבע.

בישראל למדה בבית הספר היסודי בפרדס חנה ובבית הספר התיכון ישורון בפתח תקווה. מייד בסיום התיכון יצאה לעבוד בהוראה ונשלחה ליישובי ספר: עלמה וכרם בן זמרה שבגליל. לאחר מכן בכפר חסידים, ברמלה ובתיכון בשפיר. במקביל לעבודת ההוראה למדה באוניברסיטת בר-אילן. ממוריה הבולטים, פרופסור חיים רבין, שהיה המנחה שלה לדוקטורט. מאוחר יותר עסקה בהוראה אקדמית. רוב שנות ההוראה היו במחלקה ללשון עברית באוניברסיטת בר-אילן בניקוד, בתחביר, בסמנטיקה ובחקר השיח.

אחיה, דב לנדאו, היה פרופסור לספרות עברית ולספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן, חוקר תרבות ואיש חינוך והוראה.

רחל לנדאו התגוררה בפתח תקווה, ונקברה בבית העלמין סגולה.^[1]

ספריה

אוסף צירופי הלשון המופיעים במילונו של אבן שושן, קרית ספר, ירושלים, 1965
הצירוף הכבול בלשון ימינו: מהותו, מקורותיו ודרכי התפתחותו. מנחה: פרופ' מ.צ. קדרי. הוצאת אוניברסיטת בר-אילן תשכ"ח 1968
מהותה של הפוליסמיה בעברית של ימינו וקווים להתפתחותה. מנחה: פרופ' חיים רבין. הוצאת האוניברסיטה העברית בירושלים 1972
פרקים בסמנטיקה עברית, הוצאת בר-אוריין - אוניברסיטת בר-אילן 1974
טכסטים לקורס "חקר השיח" ולסמינריון "משלבים" אוניברסיטת בר-אילן, המחלקה ללשון עברית וללשונות שמיות, 1980
מילים וצירופיהן, עיונים סמאנטיים בקולוקאציה העיתונאית. הוצאת בר-אילן, 1980
הרטוריקה של המשלב הפוליטי בישראל, הוצאת עקד 1988

מאמריה

הפיצול הצורני כאמצעי של בידול משמעות בעברית של ימינו ספר קמרט, שלמה קודש (עורך), המועצה להנחלת הלשון, ירושלים, תשל"א 1971
לדרכי היווצרותם של צירופים כבולים בעברית של ימינו לשוננו כרך ל"ה, הוצאת האקדמיה ללשון העברית, ירושלים תשל"א
על דרגות הכבילות הסמנטית של הלשון ספר רוזן, עורכים עוזי אורנן ובן - ציון פישלר (ירושלים: המועצה להנחלת הלשון, 1975), עמודים 45–58
הקולוקאציה בעברית של ימינו כלשון עמו - לחיים רבין במלאת לו שישים שנה, אסופת מאמרים בבלשנות שימושית, בעריכת רפאל ניר ובן-ציון פישלר, הוצאת המועצה להנחלת הלשון, ירושלים, 1976
קולוקאטיביות הפועל בגזירה ובנטייה לשוננו כרך מ"א, הוצאת האקדמיה ללשון העברית תשל"ו
על הסגנון המקראי של "בדמי ימיה" לש"י עגנון. מתוך בלשנות עברית חפ"שית 16 (תש"ם) 26-50
בין חקר השיח לחקר הסגנון. מתוך בלשנות עברית חפ"שית 20 (תשמ"ג) 61-77
על המידע המרומז בנאום הפוליטי (דוגמה של ניתוח על פי מדע חקר השיח) עם וספר, בטאון ברית עברית עולמית, חוברת ג', אביב תשמ"ד 1984
השתמעויות ואזכורים (הסבות)כמפתח להבנת טקסטים בעברית המודרנית. מלאת, מחקרי האוניברסיטה הפתוחה בתולדות ישראל ותרבותו, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, תשמ"ד
'תאונה בתקשורת': תכונות שיח אחדות של הבדיחה העממית כיחידת טקסט. ביקורת ופרשנות 21 כתב עת לספרות, לשון, היסטוריה ואסתטיקה, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, סתיו תשמ"ו 1985
הרטוריקה הסגנונית כאמצעי שכנוע בנאום הפוליטי. בלשנות עברית חפשי"ת 24, 1986
פעולות הדיבור כביטוי ללשון הבוטה בנאום הפוליטי. עם וספר, בטאון ברית עברית עולמית, חוברת ד', סתיו תשמ"ח 1987
החזרה התחבירית־הרטורית כאמצעי שכנוע בנאום הפוליטי של ימינו, עמ' 103–120 מתוך:מחקרים בלשון העברית ובספרות התלמודית הוצאת אוניברסיטת בר-אילן תש"ן 1989 עורך/כים: מנחם צבי קדרי ושמעון שרביט
אמפליקציה ואקסליקציה בשיח הפוליטי המימטי(עיונים ב"כן,אדוני, ראש הממשלה"), החוג הישראלי של חברי החברה האירופית לבלשנות, עבודות 4 (תש"ן) 12-18
מאפיינים סגנוניים של שיח בשירי הילדים של יהונתן גפן (עיון בקובץ "הדרקון הלא נכון"), שי לחיים רבין, אסופה לכבודו במלאת לו שבעים וחמש, מתוך סדרת ספרי מחקר במדעי היהדות, הוצאת אקדמון, ירושלים תשנ"א
הציטוט כטכניקה רטורית בנאומיהם של רבנים בני זמננו. עם וספר ח' (עמ' 50–63). ירושלים: המועצה להנחלת הלשון. תשנ"ג הקונגרס העולמי למדעי היהדות 11,ד, כרך 1 (תשנ"ג) 155-162
פסוקית התנאי בתחביר המשפט ובתחביר הטקסט. מתוך בלשנות עברית 37 (תשנד) 7-22
קריאת תפל ותרבות של קריאה; על השימוש בחומרי קריאה מלאכותיים בשלבים הראשונים של רכישת הקריאה והלשון הכתובה צביה ולדן ורחל לנדאו. מעגלי קריאה 22 כסלו תשנ"ד דצמבר 1993,הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה
פיענוח השתמעויות ומטרותיו בספרות הילדים: עיונים בתנאי הבטל וביחסי ההשוואה. אסופת מחקרים בלשון. בעריכת אורה (רודריג) שורצולד ויצחק שלזינגר. רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ו, ספר הדסה קנטור (תשנ"ו) 117-129
"אבל" ו"אלא ש-" בסיפורי ילדים. מחקרים בלשון העברית העתיקה והחדשה, מוגשים למנחם צבי קדרי. העורך: שמעון שרביט. רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ט
החזרה התחבירית-הרטורית כאמצעי לשוני להבעת דעה על פי "הגורל העיוור והגורל הרואה" למאיר שלו. בלשנות עברית 48 (תשס"א) 39-54

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רחל לנדאו בוויקישיתוף

רחל לנדאו, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ דב לנדאו, מגילת תולדותיהם של בני לנדא הכהנים: מימי הנודע ביהודה והרופשיצר עד ימינו, ניר גלים ופתח תקווה: "יד לעד" בית העדות למורשת הציונות הדתית והשואה, תשס"ז 2007

[1] דב לנדאו, מגילת תולדותיהם של בני לנדא הכהנים: מימי הנודע ביהודה והרופשיצר עד ימינו, ניר גלים ופתח תקווה: "יד לעד" בית העדות למורשת הציונות הדתית והשואה, תשס"ז 2007

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{מדען
+| מקום לידה = [[סגד]], {{דגל|הונגריה||+}}
-| שם = רחל לנדאו
-| שם בשפת המקור =
-| תמונה =
-| כיתוב =
-| תאריך לידה = [[10 בנובמבר]] [[1938]]
-| מקום לידה =[[סגד]], {{דגל|הונגריה||+}}
-| תאריך פטירה = [[9 בדצמבר]] [[2004]]
-| מקום פטירה =
-| סיבת המוות =
 | מקום קבורה = [[בית הקברות סגולה|בית העלמין סגולה]]
-| תאריך עלייה =[[אפריל]] [[1947]]
+| תאריך עלייה = [[אפריל]] [[1947]]
+|תמונה=[[קובץ:Rachel_landau.jpg|200px]]
-| ענף מדעי =בלשנות עברית
+| ענף מדעי = בלשנות עברית
-| מקום מגורים =[[פתח תקווה]]
+| מקום מגורים = [[פתח תקווה]]
-| עיסוק =חוקרת ומרצה לבלשנות עברית
+| עיסוק = חוקרת ומרצה לבלשנות עברית
-| מקום לימודים =[[אוניברסיטת בר-אילן|אוניברסיטת בר אילן]]
+| מקום לימודים = [[אוניברסיטת בר-אילן]]
-| מנחה לדוקטורט =פרופסור חיים רבין
+| מנחה לדוקטורט = [[חיים רבין|פרופסור חיים רבין]]
-| מוסדות = [[אוניברסיטת בר-אילן|אוניברסיטת בר אילן]]
+| מוסדות = [[אוניברסיטת בר-אילן]]
-| מונחה לדוקטורט =
-| פרסים והוקרה =
-| הערות =
 | תרומות עיקריות = חקר השיח והרטוריקה
 | תאריך לידה עברי = [[ט"ז בתשרי]] [[ה'תרצ"ט]]
 | תאריך פטירה עברי = [[כ"ו בכסלו]] [[ה'תשס"ה]]
-| בת זוג =
-| בן זוג =
-| צאצאים =
-| מספר צאצאים =
-| חתימה =
-| אתר אינטרנט =
 }}
-'''רחל לנדאו''' ([[ט"ז בתשרי]] [[ה'תרצ"ט]] [[10 בנובמבר]] [[1938]] - [[כ"ו בכסלו]] [[ה'תשס"ה]] [[9 בדצמבר]] [[2004]]) הייתה [[פרופסור]] ל[[בלשנות]] [[עברית]] שעסקה בין היתר בתחומי [[רטוריקה]] וחקר ה[[שיח (מדעי החברה)|שיח]]. תקופת פעילותה הייתה משנת [[1965 בישראל|1965]] עד פברואר [[1998 בישראל|1998]].
+'''רחל לנדאו''' ([[10 בנובמבר]] [[1938]] – [[9 בדצמבר]] [[2004]]) הייתה [[פרופסור]] ל[[בלשנות]] [[עברית]] שעסקה בין היתר בתחומי [[רטוריקה]] וחקר ה[[שיח (מדעי החברה)|שיח]]. תקופת פעילותה הייתה משנת [[1965 בישראל|1965]] עד פברואר [[1998 בישראל|1998]].
 == ביוגרפיה ==
-פרופסור רחל לנדאו נולדה ב[[סגד]], [[הונגריה]], לאביה שמחה שהיה [[פוסק|מו"צ]] בקהילה ה[[יהדות אורתודוקסית|יהודית האורתודוקסית]], ולאמה מלכה רייזל. משפחתה הייתה משפחה [[יהדות חרדית|חרדית]] [[ציונות|ציונית]]. בגיל חמש נלקחה ל[[גטו]], ועשתה כמחצית השנה ב[[מחנה עבודה]] באוסטריה וחצי שנה ב[[מחנה ריכוז|מחנות הריכוז]] ב[[ברגן-בלזן|ברגן בלזן]] ו[[טרזיינשטט]]. ב-[[1945]], לאחר השחרור על ידי הצבא הרוסי, כשהתברר שאביה נרצח, הועברה למוסדות ילדים בדסק ובמטיאשפלד, ולאחר מכן במחנות [[שארית הפליטה]] ב[[גרמניה]] ב[[לייפהיים]] ובאשאו. עלתה לארץ ישראל באפריל [[1947]] ב[[ההעפלה|אוניית המעפילים]] "[[תיאודור הרצל (אוניית מעפילים)|תיאודור הרצל]]", שנתפסה על ידי הבריטים והועברה ל[[קפריסין]], שם שהתה לנדאו כשנה ורבע.
+רחל לנדאו נולדה ב[[סגד]], [[הונגריה]], לאביה שמחה שהיה [[פוסק|מו"צ]] בקבוצה ה[[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסית]] ב[[קהילת יהודי סגד|קהילת סגד]], ולאמה מלכה רייזל. משפחתה הייתה משפחה [[יהדות חרדית|חרדית]] [[ציונות|ציונית]]. בגיל חמש נלקחה ל[[גטו]], ועשתה כמחצית השנה ב[[מחנה עבודה]] ב[[אוסטריה]] וחצי שנה ב[[מחנה ריכוז|מחנות הריכוז]] ב[[ברגן-בלזן|ברגן בלזן]] ו[[טרזיינשטט]]. ב-[[1945]], לאחר השחרור על ידי הצבא הרוסי, כשהתברר שאביה נרצח, הועברה למוסדות ילדים ב[[דסק]] ובמטיאשפלד, ולאחר מכן במחנות [[שארית הפליטה]] ב[[גרמניה]] ב[[לייפהיים]] ובאשאו. עלתה לארץ ישראל באפריל [[1947]] ב[[ההעפלה|אוניית המעפילים]] "[[תיאודור הרצל (אוניית מעפילים)|תיאודור הרצל]]", שנתפסה על ידי הבריטים והועברה ל[[קפריסין]], שם שהתה לנדאו כשנה ורבע.
-בישראל למדה בבית הספר היסודי ב[[פרדס חנה-כרכור|פרדס חנה]] ובבית הספר התיכון ישורון ב[[פתח תקווה]]. מייד בסיום התיכון יצאה לעבוד בהוראה ונשלחה ליישובי ספר: [[עלמה (מושב)|עלמה]] ו[[כרם בן זמרה]] שבגליל. לאחר מכן ב[[כפר חסידים]], ב[[רמלה]] ובתיכון ב[[שפיר]]. במקביל לעבודת ההוראה למדה ב[[אוניברסיטת בר-אילן|אוניברסיטת בר-אילן]]. ממוריה הבולטים, פרופסור [[חיים רבין]], שהיה המנחה שלה ל[[דוקטור]]ט. מאוחר יותר עסקה בהוראה אקדמית. רוב שנות ההוראה היו במחלקה ללשון עברית באוניברסיטת בר-אילן ב[[ניקוד]], ב[[תחביר]], ב[[סמנטיקה]] ובחקר השיח.
+בישראל למדה בבית הספר היסודי ב[[פרדס חנה-כרכור|פרדס חנה]] ובבית הספר התיכון ישורון ב[[פתח תקווה]]. מייד בסיום התיכון יצאה לעבוד בהוראה ונשלחה ליישובי ספר: [[עלמה (מושב)|עלמה]] ו[[כרם בן זמרה]] שבגליל. לאחר מכן ב[[כפר חסידים]], ב[[רמלה]] ובתיכון ב[[שפיר]]. במקביל לעבודת ההוראה למדה ב[[אוניברסיטת בר-אילן]]. ממוריה הבולטים, פרופסור [[חיים רבין]], שהיה המנחה שלה ל[[דוקטור]]ט. מאוחר יותר עסקה בהוראה אקדמית. רוב שנות ההוראה היו במחלקה ללשון עברית באוניברסיטת בר-אילן ב[[ניקוד]], ב[[תחביר]], ב[[סמנטיקה]] ובחקר השיח.
+אחיה, [[דב לנדאו]], היה [[פרופסור]] ל[[ספרות עברית]] ול[[ספרות משווה]] ב[[אוניברסיטת בר-אילן]], חוקר תרבות ואיש חינוך והוראה.
 רחל לנדאו התגוררה ב[[פתח תקווה]], ונקברה ב[[בית הקברות סגולה|בית העלמין סגולה]].<ref>{{צ-ספר|מחבר=דב לנדאו|שם=מגילת תולדותיהם של בני לנדא הכהנים: מימי הנודע ביהודה והרופשיצר עד ימינו|מקום הוצאה=ניר גלים ופתח תקווה|מו"ל="יד לעד" בית העדות למורשת הציונות הדתית והשואה|שנת הוצאה=תשס"ז 2007}}</ref>
@@ שורה 51: / שורה 37: @@
 * הפיצול הצורני כאמצעי של בידול משמעות בעברית של ימינו ספר קמרט, שלמה קודש (עורך), המועצה להנחלת הלשון, ירושלים, תשל"א 1971
 * לדרכי היווצרותם של צירופים כבולים בעברית של ימינו לשוננו כרך ל"ה, הוצאת האקדמיה ללשון העברית, ירושלים תשל"א
-* על דרגות הכבילות הסמנטית של הלשון ספר רוזן, עורכים עוזי אורנן ובן - ציון פישלר ( ירושלים : המועצה להנחלת הלשון, 1975 ), עמודים 45–58
+* על דרגות הכבילות הסמנטית של הלשון ספר רוזן, עורכים עוזי אורנן ובן - ציון פישלר (ירושלים: המועצה להנחלת הלשון, 1975), עמודים 45–58
-* [https://books.google.co.il/books?id=IAIllrEKQTIC&lpg=PA56&ots=rLd5JFlIMH&dq=הקולוקאציה%20בעברית%20של%20ימינו%20רחל%20לנדאו&hl=iw&pg=PA46#v=onepage&q=הקולוקאציה%20בעברית%20של%20ימינו%20רחל%20לנדאו&f=false הקולוקאציה בעברית של ימינו] כלשון עמו - לחיים רבין במלאת לו שישים שנה, אסופת מאמרים בבלשנות שימושית, בעריכת רפאל ניר ובן-ציון פישלר, הוצאת המועצה להנחלת הלשון, ירושלים, 1976
+* [https://books.google.co.il/books?id=IAIllrEKQTIC&lpg=PA56&ots=rLd5JFlIMH&dq=הקולוקאציה%20בעברית%20של%20ימינו%20רחל%20לנדאו&hl=iw&pg=PA46#v=onepage&q=הקולוקאציה%20בעברית%20של%20ימינו%20רחל%20לנדאו&f=false הקולוקאציה בעברית של ימינו] כלשון עמו - לחיים רבין במלאת לו שישים שנה, אסופת מאמרים בבלשנות שימושית, בעריכת רפאל ניר ו[[בן-ציון פישלר]], הוצאת המועצה להנחלת הלשון, ירושלים, 1976
 * קולוקאטיביות הפועל בגזירה ובנטייה לשוננו כרך מ"א, הוצאת האקדמיה ללשון העברית תשל"ו
 * על הסגנון המקראי של "בדמי ימיה" לש"י עגנון. מתוך בלשנות עברית חפ"שית 16 (תש"ם) 26-50
 * בין חקר השיח לחקר הסגנון. מתוך בלשנות עברית חפ"שית 20 (תשמ"ג) 61-77
-* על המידע המרומז בנאום הפוליטי (דוגמה של ניתוח על פי מדע חקר השיח) עם וספר, בטאון ברית עברית עולמית, חוברת ג' ,אביב תשמ"ד 1984
+* על המידע המרומז בנאום הפוליטי (דוגמה של ניתוח על פי מדע חקר השיח) עם וספר, בטאון ברית עברית עולמית, חוברת ג', אביב תשמ"ד 1984
 * [https://store.macam.ac.il/wp-content/uploads/2020/04/dapim57.pdf השתמעויות ואזכורים (הסבות)כמפתח להבנת טקסטים בעברית המודרנית]. מלאת, מחקרי האוניברסיטה הפתוחה בתולדות ישראל ותרבותו, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, תשמ"ד
 * [https://www.nli.org.il/he/articles/RAMBI990000844430705171/NLI 'תאונה בתקשורת': תכונות שיח אחדות של הבדיחה העממית כיחידת טקסט]. ביקורת ופרשנות 21 כתב עת לספרות, לשון, היסטוריה ואסתטיקה, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, סתיו תשמ"ו 1985
 * הרטוריקה הסגנונית כאמצעי שכנוע בנאום הפוליטי. בלשנות עברית חפשי"ת 24, 1986
-* פעולות הדיבור כביטוי ללשון הבוטה בנאום הפוליטי. עם וספר, בטאון ברית עברית עולמית, חוברת ד' ,סתיו תשמ"ח 1987
+* פעולות הדיבור כביטוי ללשון הבוטה בנאום הפוליטי. עם וספר, בטאון ברית עברית עולמית, חוברת ד', סתיו תשמ"ח 1987
 * [https://kotar.cet.ac.il/kotarapp/index/Chapter.aspx?nBookID=96787510&nTocEntryID=96789430 החזרה התחבירית־הרטורית כאמצעי שכנוע בנאום הפוליטי של ימינו], עמ' 103–120 מתוך:מחקרים בלשון העברית ובספרות התלמודית הוצאת אוניברסיטת בר-אילן תש"ן 1989 עורך/כים: מנחם צבי קדרי ושמעון שרביט
 * [https://merhav.nli.org.il/primo-explore/search?query=any,contains,שפה%20עברית%20--%20חקר%20השיח%20רחל%20לנדאו&tab=pci&search_scope=PCI&vid=NLI&offset=0 אמפליקציה ואקסליקציה בשיח הפוליטי המימטי(עיונים ב"כן,אדוני, ראש הממשלה")], החוג הישראלי של חברי החברה האירופית לבלשנות, עבודות 4 (תש"ן) 12-18
@@ שורה 70: / שורה 56: @@
 * "אבל" ו"אלא ש-" בסיפורי ילדים. מחקרים בלשון העברית העתיקה והחדשה, מוגשים למנחם צבי קדרי. העורך: שמעון שרביט. רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ט
 * החזרה התחבירית-הרטורית כאמצעי לשוני להבעת דעה על פי "הגורל העיוור והגורל הרואה" למאיר שלו. בלשנות עברית 48 (תשס"א) 39-54
+==קישורים חיצוניים==
+{{ויקישיתוף בשורה}}
+* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007273841105171|רחל לנדאו}}
 == הערות שוליים ==
@@ שורה 76: / שורה 66: @@
 {{בקרת זהויות}}
 {{מיון רגיל:לנדאו, רחל}}
+[[קטגוריה:בלשניות ולשונאיות ישראליות]]
 [[קטגוריה:בלשנים ולשונאים ישראלים]]
+[[קטגוריה:בעלות תואר דוקטור מאוניברסיטת בר-אילן]]
+[[קטגוריה:בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת בר-אילן]]
+[[קטגוריה:חוקרות השפה העברית]]
 [[קטגוריה:חוקרי השפה העברית]]
+[[קטגוריה:ישראליות ילידות הונגריה]]
+[[קטגוריה:ישראלים ילידי הונגריה]]
 [[קטגוריה:סגל אוניברסיטת בר-אילן: לשון עברית ולשונות שמיות]]
-[[קטגוריה:בעלות תואר דוקטור מאוניברסיטת בר-אילן]]
 [[קטגוריה:ישראליות שנולדו ב-1938]]
 [[קטגוריה:ישראליות שנפטרו ב-2004]]