גמנסיה השכלה – הבדלי גרסאות
דוד בויקיפדיה (שיחה | תרומות) מ דוד בויקיפדיה העביר את הדף טיוטה:גמנסיה השכלה לשם גמנסיה השכלה: מוכן לפרסום |
מ קישורים פנימיים תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (25 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{עריכה|נושא=ישראל|כל הערך=כן}} |
|||
בית ספר תיכון אקסטרני שפעל |
'''גמנסיה השכלה''' הייתה [[בית ספר תיכון]] אקסטרני שפעל ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]] בין שנות השלושים לשנות השישים של המאה ה-20 כשמטרתו העיקרית הייתה לאפשר לתלמידים, שהיו חייבים לעבוד למחייתם, להשלים את לימודיהם ולגשת ל[[בחינת בגרות (ישראל)|בחינות הבגרות]]. מייסדו ומנהלו של המוסד לאורך כל שנות קיומו היה המורה [[יוסף יהודה גורדון]] (1901–1971), שהיה מראשוני המורים ל[[מתמטיקה]] ול[[פיזיקה]] ביישוב היהודי. במשך מספר שנים בית הספר גם הציע לימודי בוקר. במשך שנות קיומו למדו בו מאות רבות של תלמידים ובזכותו יכלו להשלים את חוק לימודיהם חרף דלות אמצעיהם. |
||
[[קובץ:Hascala Annual Pic - fifties .jpg|ממוזער|350x350 פיקסלים|תמונת מחזור של תלמידי גמנסיה השכלה, שנות ה-50]] |
|||
[[קובץ:Hascala - annual pic -sixties.jpg|ממוזער|תמונת מחזור של תלמידי גמנסיה השכלה, שנות ה-60|350x350 פיקסלים]] |
|||
== תולדות גמנסיה השכלה == |
== תולדות גמנסיה השכלה == |
||
גמנסיה השכלה הייתה פרי יוזמתו של בעליה ומנהלה מיומה הראשון עד האחרון, יוסף יהודה (יוליאן) גורדון, מי שהיה יו"ר הסתדרות הפועל המזרחי בווילנה, עלה לארץ ב-1922, הפך חילוני, הקים משפחה ועבד בתחילה כמורה למתמטיקה |
גמנסיה השכלה הייתה פרי יוזמתו של בעליה ומנהלה מיומה הראשון עד האחרון, יוסף יהודה (יוליאן) גורדון, מי שהיה יו"ר [[הסתדרות הפועל המזרחי]] בווילנה, עלה לארץ ב-1922, הפך חילוני, הקים משפחה ועבד בתחילה כמורה למתמטיקה ופיזיקה בבית ספר תחכמוני בתל אביב. |
||
בית הספר שכן ברחוב דבורה הנביאה (שלימים שונה שמו ל"זלמן שניאור"), למרגלות כיכר ביאליק ומבנה |
בית הספר שכן ברחוב דבורה הנביאה (שלימים שונה שמו ל"זלמן שניאור"), למרגלות [[כיכר ביאליק]] ומבנה העירייה בו שוכן כיום המוזיאון לתולדות תל אביב. ב-[[1926]] נרכשה "אדמה ועליה בית המכיל חדר אחד, מרפסת סגורה, מטבח, חדר רחצה ומרתף", ועל מגרש זה נבנה לימים מבנה נוסף בן קומתיים ששימש את הגמנסיה יחד עם הבית המקורי, בעוד יוסף גורדון ובני משפחתו התגוררו בקומה השנייה. |
||
[[קובץ:Yosef Gordon.jpg|שמאל|ממוזער|אינג' יוסף גורדון, מייסדה ומנהלה של גמנסיה השכלה]] |
|||
לאחר שסייע למאבק להחדרת לימודי מתמטיקה |
לאחר שסייע למאבק להחדרת לימודי מתמטיקה ו[[מדע|מדעים]] לבית הספר הדתי "[[תחכמוני (בית ספר)|תחכמוני]]", בשלהי שנות ה-20 התגבשה ההכרה אצל גורדון, כי יש לדאוג להשכלה מתאימה ולהכין את התלמידים העבריים לבחינות הבגרות ובלימודי ערב, על מנת שיוכלו גם לעבוד למחייתם. ב-[[1931]] אישר ראש מחלקת החינוך בממשלת המנדט בירושלים יוסף בנטואיץ את ההצעה: |
||
"מסופקני אם יש כיום דרישה גדולה לקורסים כמו שאתה מתאר - בשנה הזאת נבחנו בבחינות הבגרות רק 20 יהודים מכל הארץ. אולם עלי לציין שבחיפה קיימים קורסים כאלה בהנהלת הד"ר דוד מראני ... על כן ייתכן כי כמו בשוק המסחר כן גם כאן יכולה ההספקה ליצר את הדרישה, וכדאי אולי לעשות את הניסיון". (מכתב מה-17.7.31, ארכיון גמנסיה השכלה) |
|||
| ⚫ | |||
| ⚫ | על פי תמונת מחזור שנשמרה, עברו בהצלחה את בחינות הבגרות הארצישראליות תשעה מבני המחזור השני של "בית הספר התיכוני להשכלה מקצועית" (תרצ"ז). בהמשך קוצר שם בית הספר ל"גמנסיה השכלה". ב-1939 הכירה האגודה השיתופית "המעביר" (לימים, [[דן חברה לתחבורה ציבורית|קואופרטיב "דן"]]) בתלמידי הגמנסיה כתלמידים מן המניין בעיר העברית, ואפשרה להם להשתמש בכרטיסי תלמיד מוזלים. |
||
| ⚫ | |||
| ⚫ | מאות תלמידים רכשו השכלה ועשרות רבות של תלמידים הצליחו לעבור את בחינות הבגרות תודות לגמנסיה השכלה. על פי רישומי הציונים ששרדו בארכיון בית הספר, בשנות החמישים למדו כ-120 תלמידים בבית הספר מדי שנה, ובתחילת שנות הששים הצטמצם המספר. בין 1964 ל-1967 השתנה הפורמט ל"הגשה לבגרות" עד שבית הספר נסגר רשמית אי שם באמצע שנות הששים. |
||
| ⚫ | על פי תמונת מחזור שנשמרה, עברו בהצלחה את בחינות הבגרות הארצישראליות תשעה מבני המחזור השני של "בית הספר התיכוני להשכלה מקצועית" (תרצ"ז). בהמשך קוצר שם בית הספר ל"גמנסיה השכלה". ב-1939 הכירה האגודה השיתופית "המעביר" (לימים, קואופרטיב "דן") בתלמידי הגמנסיה כתלמידים מן המניין בעיר העברית |
||
| ⚫ | מאות תלמידים רכשו השכלה ועשרות רבות של תלמידים הצליחו לעבור את בחינות הבגרות תודות לגמנסיה השכלה. על פי רישומי הציונים ששרדו בארכיון בית הספר, בשנות החמישים למדו כ-120 תלמידים בבית הספר |
||
== מורי בית הספר == |
== מורי בית הספר == |
||
רשימה ששרדה ככל כנראה משנות הארבעים מונה 18 מורים, רובם מתל אביב |
רשימה ששרדה ככל כנראה משנות הארבעים מונה 18 [[מורה|מורים]], רובם מתל אביב. היא כוללת גם נציגים מ[[ירושלים]], פתח תקווה ורחובות. הובילו את סגל המורים יוסף ליפשיץ (ספרות), ברוך סנדומירסקי, חוה פיט, ליזה פישר, מרדכי רושולד, ישראל קבקר ומיכאל כבירי. מורה שהיה גם תלמיד בבית הספר הוא מי שלימים כיהן כ[[הרבנות הראשית לישראל|רב הראשי לישראל]] וכרב הראשי לתל אביב-יפו, הרב [[ישראל מאיר לאו]], שלימד [[תנ"ך]] בבית הספר בתמורה לשיעורים פרטיים במתמטיקה מהמנהל גורדון. |
||
== הווי בית הספר == |
== הווי בית הספר == |
||
[[קובץ:Pic 4 Haskala Publications.jpg|טקסט=מפרסומי גמנסיה השכלה|שמאל|לא ממוסגר|350 פיקסלים|מפרסומי גמנסיה השכלה]] |
|||
בבית הספר נלמדו כל המקצועות שנדרשו |
בבית הספר נלמדו כל המקצועות שנדרשו ל[[תעודת בגרות]]. למשל, בשנת הלימודים תשי"ג – 1952/3 נלמדו המקצועות הבאים: אנטומיה, היסטוריה, [[אנגלית]], הנדסה, [[אלגברה]], [[דקדוק]], עברית, תנך, פיזיקה, אנגלית, תלמוד, [[לימודי ארץ ישראל|ידיעת הארץ]] ו[[כימיה]]. במהלך השנים גם נלמדה השפה הערבית. [[שכר לימוד|שכר הלימוד]] נקבע לפי היכולת הכלכלית של התלמיד; בשנת הלימודים תש"ט נע המחיר בין 3.5 ל-4 לירות לחודש (הנחה לתלמידי "עליית הנוער" בסך 2 לירות בתש"ז), ובתשט"ו - בין 20–25 ל"י לחודש. |
||
במשך השנים עסקו בית הספר וגורדון עצמו בהפצת חומרי לימוד ותכנים פרי עטם של תלמידים ומורים: |
במשך השנים עסקו בית הספר וגורדון עצמו בהפצת חומרי לימוד ותכנים פרי עטם של תלמידים ומורים: |
||
* ב-1934 החל בית הספר בהוצאת "עלון למתמטיקה |
* ב-1934 החל בית הספר בהוצאת "עלון למתמטיקה ופיזיקה לתלמידי בתי הספר התיכוניים ולמשתלמים"; |
||
* בהמשך הוציאו תלמידי בית הספר ירחון בשם "המעיין" (עותק ששרד הוא משנת תרצ"ט). מערכת העיתון הורכבה מתלמידים שנחשבו מצטיינים – מכאלה לנציצקי, עטרה שימל, אלישיב פלטניק; הירחון דן |
* בהמשך הוציאו תלמידי בית הספר ירחון בשם "המעיין" (עותק ששרד הוא משנת תרצ"ט). מערכת העיתון הורכבה מתלמידים שנחשבו מצטיינים – מכאלה לנציצקי, עטרה שימל, אלישיב פלטניק; הירחון דן בענייני השעה ("בימי ניסיון", "הנוער ותפקידיו בשעה זו") וכלל גם מדור ספרותי, וכן חידות, שאלות ופרפראות. |
||
* "הוצאת גמנסיה השכלה בתל אביב" הוציאה גם את ספרו של מורה |
* "הוצאת גמנסיה השכלה בתל אביב" הוציאה גם את ספרו של מורה בית הספר יוסף ליפשיץ, "עיקרי תורת הספרות" (ת"ש) |
||
* יוסף גורדון עצמו היה כותב פורה מאוד של ספרי לימוד וחוברות תרגילים |
* יוסף גורדון עצמו היה כותב פורה מאוד של ספרי לימוד וחוברות תרגילים במתמטיקה, כשבין פרסומיו – "תרגילי אלגברה", "מילואים לאלגברה", "לוחות לוגריתמיים וטריגונומטריים", "תרגילי טריגונומטריה למגמה ספרותית", "[[גאומטריה אנליטית]] במישור", "ראשית חשבון הגזירה והסכימה (חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי)" וספרו החשוב ביותר, "פונקציות". |
||
| ⚫ | |||
נושאי בחינה במקצוע "חיבור" (כתיבת מאמר) בתשרי תש"ו (1945) היו: |
|||
| ⚫ | |||
[[קטגוריה:תל אביב-יפו: בתי ספר שנסגרו]] |
|||
א. השפעת המלחמה על עצוב האופי מבחינה לאומית |
|||
[[קטגוריה:תל אביב-יפו: תיכונים]] |
|||
ב. קידוש השם לפנים והיום |
|||
ג. צער הכלל ושלוות היחיד (באילו אופנים שונים יוכל אסונו של עם ישראל להשפיע על אותם יחידים, שלא נפגעו על ידו באופן ישיר) |
|||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
גרסה אחרונה מ־09:33, 25 במרץ 2024
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
גמנסיה השכלה הייתה בית ספר תיכון אקסטרני שפעל בתל אביב בין שנות השלושים לשנות השישים של המאה ה-20 כשמטרתו העיקרית הייתה לאפשר לתלמידים, שהיו חייבים לעבוד למחייתם, להשלים את לימודיהם ולגשת לבחינות הבגרות. מייסדו ומנהלו של המוסד לאורך כל שנות קיומו היה המורה יוסף יהודה גורדון (1901–1971), שהיה מראשוני המורים למתמטיקה ולפיזיקה ביישוב היהודי. במשך מספר שנים בית הספר גם הציע לימודי בוקר. במשך שנות קיומו למדו בו מאות רבות של תלמידים ובזכותו יכלו להשלים את חוק לימודיהם חרף דלות אמצעיהם.
תולדות גמנסיה השכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גמנסיה השכלה הייתה פרי יוזמתו של בעליה ומנהלה מיומה הראשון עד האחרון, יוסף יהודה (יוליאן) גורדון, מי שהיה יו"ר הסתדרות הפועל המזרחי בווילנה, עלה לארץ ב-1922, הפך חילוני, הקים משפחה ועבד בתחילה כמורה למתמטיקה ופיזיקה בבית ספר תחכמוני בתל אביב.
בית הספר שכן ברחוב דבורה הנביאה (שלימים שונה שמו ל"זלמן שניאור"), למרגלות כיכר ביאליק ומבנה העירייה בו שוכן כיום המוזיאון לתולדות תל אביב. ב-1926 נרכשה "אדמה ועליה בית המכיל חדר אחד, מרפסת סגורה, מטבח, חדר רחצה ומרתף", ועל מגרש זה נבנה לימים מבנה נוסף בן קומתיים ששימש את הגמנסיה יחד עם הבית המקורי, בעוד יוסף גורדון ובני משפחתו התגוררו בקומה השנייה.
לאחר שסייע למאבק להחדרת לימודי מתמטיקה ומדעים לבית הספר הדתי "תחכמוני", בשלהי שנות ה-20 התגבשה ההכרה אצל גורדון, כי יש לדאוג להשכלה מתאימה ולהכין את התלמידים העבריים לבחינות הבגרות ובלימודי ערב, על מנת שיוכלו גם לעבוד למחייתם. ב-1931 אישר ראש מחלקת החינוך בממשלת המנדט בירושלים יוסף בנטואיץ את ההצעה: "מסופקני אם יש כיום דרישה גדולה לקורסים כמו שאתה מתאר - בשנה הזאת נבחנו בבחינות הבגרות רק 20 יהודים מכל הארץ. אולם עלי לציין שבחיפה קיימים קורסים כאלה בהנהלת הד"ר דוד מראני ... על כן ייתכן כי כמו בשוק המסחר כן גם כאן יכולה ההספקה ליצר את הדרישה, וכדאי אולי לעשות את הניסיון". (מכתב מה-17.7.31, ארכיון גמנסיה השכלה)
ב-16 בספטמבר 1933 אישר מנהל מחלקת החינוך W. A. Stewart את קבלת המכתב "בדבר פתיחת בית ספר מקצועי בתל אביב", ומסיבת הסיום של המחזור הראשון של "בית הספר התיכוני להשכלה מקצועית" התקיימה ב-1936 (מקור: ארכיון גמנסיה השכלה).
על פי תמונת מחזור שנשמרה, עברו בהצלחה את בחינות הבגרות הארצישראליות תשעה מבני המחזור השני של "בית הספר התיכוני להשכלה מקצועית" (תרצ"ז). בהמשך קוצר שם בית הספר ל"גמנסיה השכלה". ב-1939 הכירה האגודה השיתופית "המעביר" (לימים, קואופרטיב "דן") בתלמידי הגמנסיה כתלמידים מן המניין בעיר העברית, ואפשרה להם להשתמש בכרטיסי תלמיד מוזלים. מאות תלמידים רכשו השכלה ועשרות רבות של תלמידים הצליחו לעבור את בחינות הבגרות תודות לגמנסיה השכלה. על פי רישומי הציונים ששרדו בארכיון בית הספר, בשנות החמישים למדו כ-120 תלמידים בבית הספר מדי שנה, ובתחילת שנות הששים הצטמצם המספר. בין 1964 ל-1967 השתנה הפורמט ל"הגשה לבגרות" עד שבית הספר נסגר רשמית אי שם באמצע שנות הששים.
מורי בית הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]רשימה ששרדה ככל כנראה משנות הארבעים מונה 18 מורים, רובם מתל אביב. היא כוללת גם נציגים מירושלים, פתח תקווה ורחובות. הובילו את סגל המורים יוסף ליפשיץ (ספרות), ברוך סנדומירסקי, חוה פיט, ליזה פישר, מרדכי רושולד, ישראל קבקר ומיכאל כבירי. מורה שהיה גם תלמיד בבית הספר הוא מי שלימים כיהן כרב הראשי לישראל וכרב הראשי לתל אביב-יפו, הרב ישראל מאיר לאו, שלימד תנ"ך בבית הספר בתמורה לשיעורים פרטיים במתמטיקה מהמנהל גורדון.
הווי בית הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבית הספר נלמדו כל המקצועות שנדרשו לתעודת בגרות. למשל, בשנת הלימודים תשי"ג – 1952/3 נלמדו המקצועות הבאים: אנטומיה, היסטוריה, אנגלית, הנדסה, אלגברה, דקדוק, עברית, תנך, פיזיקה, אנגלית, תלמוד, ידיעת הארץ וכימיה. במהלך השנים גם נלמדה השפה הערבית. שכר הלימוד נקבע לפי היכולת הכלכלית של התלמיד; בשנת הלימודים תש"ט נע המחיר בין 3.5 ל-4 לירות לחודש (הנחה לתלמידי "עליית הנוער" בסך 2 לירות בתש"ז), ובתשט"ו - בין 20–25 ל"י לחודש.
במשך השנים עסקו בית הספר וגורדון עצמו בהפצת חומרי לימוד ותכנים פרי עטם של תלמידים ומורים:
- ב-1934 החל בית הספר בהוצאת "עלון למתמטיקה ופיזיקה לתלמידי בתי הספר התיכוניים ולמשתלמים";
- בהמשך הוציאו תלמידי בית הספר ירחון בשם "המעיין" (עותק ששרד הוא משנת תרצ"ט). מערכת העיתון הורכבה מתלמידים שנחשבו מצטיינים – מכאלה לנציצקי, עטרה שימל, אלישיב פלטניק; הירחון דן בענייני השעה ("בימי ניסיון", "הנוער ותפקידיו בשעה זו") וכלל גם מדור ספרותי, וכן חידות, שאלות ופרפראות.
- "הוצאת גמנסיה השכלה בתל אביב" הוציאה גם את ספרו של מורה בית הספר יוסף ליפשיץ, "עיקרי תורת הספרות" (ת"ש)
- יוסף גורדון עצמו היה כותב פורה מאוד של ספרי לימוד וחוברות תרגילים במתמטיקה, כשבין פרסומיו – "תרגילי אלגברה", "מילואים לאלגברה", "לוחות לוגריתמיים וטריגונומטריים", "תרגילי טריגונומטריה למגמה ספרותית", "גאומטריה אנליטית במישור", "ראשית חשבון הגזירה והסכימה (חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי)" וספרו החשוב ביותר, "פונקציות".
מקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלא אם צוין אחרת, כל הכתוב בערך זה מסתמך על מסמכי ארכיון גמנסיה השכלה, תל אביב