לדלג לתוכן

K2-18b – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת פרק קישורים חיצוניים + תבנית:SIMBAD (בערכים בהם אין קישורים חיצוניים) (תג)
 
(16 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{גוף פלנטרי
{{כוכב לכת חוץ-שמשי
|שם=K2-18b
| שם = K2-18b
|תמונה=Esa-hubble-k2-18a impression.jpg
| תמונה = Esa-hubble-k2-18a impression.jpg
|כיתוב=ציור של K2-18b (ימין) מקיף את ה[[ננס אדום|ננס האדום]] K2-18 (שמאל). ביניהם כוכב לכת משוער K2-18c.
| כיתוב = ציור של K2-18b (ימין) מקיף את ה[[ננס אדום|ננס האדום]] K2-18 (שמאל). ביניהם כוכב לכת משוער K2-18c.
|שם כוכב=[[K2-18]]
| שם כוכב = [[K2-18]]
|קבוצת כוכבים=[[אריה (קבוצת כוכבים)|אריה]]
| קבוצת כוכבים = [[אריה (קבוצת כוכבים)|אריה]]
| סוג = [[כוכב לכת חוץ-שמשי]]
|עלייה ישרה=
| עלייה ישרה =
|נטייה=
|מרחק מכדור הארץ=124
| נטייה =
| מרחק מכדור הארץ = 124
|סיווג ספקטרלי=
| סיווג ספקטרלי =
|מסת שמש=
| מסת שמש =
|רדיוס=
| רדיוס =
|טמפרטורה=
| טמפרטורה =
|מרחק בקילומטר=
| מרחק בק"מ =
|מרחק יחידות אסטרונומיות=0.1491
| יחידות אסטרונומיות = 0.1491
|זמן הקפה=32.94488
| זמן הקפה = 32.94488
| תאריך גילוי = [[2015 במדע|2015]]
|אפאסטרון במיליון קילומטר=
| מגלה =
|אפאסטרון יחידות אסטרונומיות=
| שיטת גילוי = טרנזיט
|פריאסטרון במיליון קילומטר=
| מקום גילוי = [[טלסקופ החלל קפלר]]
|פריאסטרון יחידות אסטרונומיות=
| אפואפסיד יחידות אסטרונומיות =
|אקסצנטריות= <0.43
| אפואפסיד בק"מ =
|מהירות מסלולית=
| פריאפסיד יחידות אסטרונומיות =
|זמן ליקוי=
| פריאפסיד בק"מ =
|סוג=
| אקסצנטריות = <0.43
|רדיוס בק"מ=
| מהירות =
|רדיוס כדור הארץ= 2.24±0.23
| זמן ליקוי =
|רדיוס צדק=
|מסה= 7.96 (± 1.91)
| מסה =
| צפיפות =
|מסת צדק=
| כוח משיכה =
|צפיפות=
| טמפרטורה ממוצעת =
|כוח משיכה=
| רדיוס קו משווה =
|טמפרטורה ממוצעת=
| רדיוס כדור הארץ = 2.24±0.23
|תאריך גילוי=[[2015 במדע|2015]]
| רדיוס צדק =
|מגלים=
| סוג כוכב לכת =
|שיטת גילוי=טרנזיט
| מסת צדק =
|מקום גילוי=[[טלסקופ החלל קפלר]]
| EPE =
|Extrasolar Planets Encyclopaedia=
|SIMBAD=
| SIMBAD =
| EDE =
|Exoplanets Data Explorer=
}}
}}

'''K2-18b''' (ידוע גם בשם '''EPIC 201912552 b''') הוא [[כוכב לכת חוץ-שמשי]] המקיף את ה[[ננס אדום|ננס האדום]] [[K2-18]] כל 33 יום, הוא נמצא במרחק של 124 [[שנת אור|שנות אור]] מ[[מערכת השמש]].{{הערה|[https://arxiv.org/pdf/1810.04731.pdf {{כ}}Confirmation of the radial velocity super-Earth K2-18c with HARPS and CARMENES], אסטרונומיה ואסטרופיזיקה, אוקטובר 2018}} כוכב הלכת התגלה באמצעות [[טלסקופ החלל קפלר]], ו[[מסה|מסתו]] גדולה פי שמונה ממסת [[כדור הארץ]].
'''K2-18b''' (ידוע גם בשם '''EPIC 201912552 b''') הוא [[כוכב לכת חוץ-שמשי]] המקיף את ה[[ננס אדום|ננס האדום]] [[K2-18]] כל 33 יום, הוא נמצא במרחק של 124 [[שנת אור|שנות אור]] מ[[מערכת השמש]].{{הערה|[https://arxiv.org/pdf/1810.04731.pdf {{כ}}Confirmation of the radial velocity super-Earth K2-18c with HARPS and CARMENES], אסטרונומיה ואסטרופיזיקה, אוקטובר 2018}} כוכב הלכת התגלה באמצעות [[טלסקופ החלל קפלר]], ו[[מסה|מסתו]] גדולה פי שמונה ממסת [[כדור הארץ]].


כוכב הלכת נמצא ב[[אזור ישיב]], ומחקר משנת [[2017 במדע|2017]] מלמד כי הוא ככל הנראה [[כוכב לכת דמוי ארץ]] בגודל [[סופר ארץ]].
כוכב הלכת נמצא ב[[אזור ישיב]], ומחקר משנת [[2017 במדע|2017]] מלמד כי הוא ככל הנראה [[כוכב לכת דמוי ארץ]] בגודל [[סופר ארץ]].


בשנת [[2019 במדע|2019]] התגלתה כמות ניכרת של [[מים]] ב[[אטמוספירה]] שלו, כפי שעולה משני מחקרים בלתי מתואמים, שהתבססו על נתונים משולבים של תצפיות מטלסקופ החלל קפלר, [[טלסקופ החלל האבל]] ו[[טלסקופ החלל שפיצר]]. הוא כוכב הלכת החוץ-שמשי הראשון שנמצא באזור ישיב שהתגלו בו מים, ולמרות זאת, ככל הנראה, אין בו תנאים לקיום [[חיים]].
בשנת [[2019 במדע|2019]] התגלתה כמות ניכרת של [[מים]] ב[[אטמוספירה]] שלו, כפי שעולה משני מחקרים בלתי מתואמים, שהתבססו על נתונים משולבים של תצפיות מטלסקופ החלל קפלר, [[טלסקופ החלל האבל]] ו[[טלסקופ החלל שפיצר]]. הוא כוכב הלכת החוץ-שמשי הראשון שנמצא באזור ישיב שהתגלו בו מים, ולמרות זאת, ככל הנראה, אין בו תנאים לקיום [[חיים]]. עם זאת, בשנת 2023 מצאו חוקרים סימני חיים אפשריים בכוכב הלכת.{{הערה|{{Ynet|יוגב ישראלי, ירון דרוקמן|סימנים אפשריים לחיים התגלו בכוכב לכת במרחק 120 שנות אור|environment-science/article/hkn4zma03|12 בספטמבר 2023}}}}

בספטמבר 2023 זיהו חוקרים בעזרת [[טלסקופ החלל ג'יימס וב]], מולקולה בשם דימתיל סולפיד [[Dimethyl sulfide]] שנמצאת במים של K2-18b, ושכאן בכדור הארץ היא נוצרת רק על ידי אורגניזם חי בשם [[פיטופלנקטון]].
עם זאת, מציינים החוקרים שהגילוי הוא עדיין לא ודאי, ונצטרך לחכות לממצאים נוספים שיאשרו זאת.


== גילוי מים ==
== גילוי מים ==
[[קובץ:K2-18_Star_System_Video.webm|ממוזער|שמאל|300px|אנימציה מצוירת של מערכת הכוכב K2-18:{{ש}}
[[קובץ:K2-18 system.jpg|200px|ממוזער|ימין|הדמיית אמן של מערכת כוכבי הלכת K2-18, המראה את המסלולים של K2-18b, המועמד הלא מאומת K2-18c והאזור הישיב]]
[[קובץ:K2-18_Star_System_Video.webm|ממוזער|שמאל|285px|אנימציה מצוירת של מערכת הכוכב K2-18:{{ש}}
- ה[[ננס אדום|ננס האדום]] K2-18 הוא העיגול הקטן הזוהר והאדמדם{{ש}}
- ה[[ננס אדום|ננס האדום]] K2-18 הוא העיגול הקטן הזוהר והאדמדם{{ש}}
- כוכב הלכת K2-18b הוא הכדור הגדול שמקיף אותו]]
- כוכב הלכת K2-18b הוא הכדור הגדול שמקיף אותו]]
שורה 56: שורה 60:
אסטרונומים הדגישו כי גילוי מים באטמוספירה של K2-18b אינו אומר שכוכב הלכת מאפשר [[חיים]], מכיוון שהוא ככל הנראה חסר כל משטח יציב או אטמוספירה שיכולה לתמוך בחיים. בנוסף, כוכב הלכת מקיף [[ננס אדום]] פעיל מאוד, ולכן, ככל הנראה, הוא גם סופג [[קרינה]] בכמות מסוכנת לאפשרות של חיים.{{הערה|{{סלה|עודד כרמלי|מים התגלו על כוכב לכת במערכת שמש אחרת – באזור הישיב|131720|11 בספטמבר 2019}}}}{{הערה|שם=רונאל|{{הארץ|אסף רונאל|סיכוי לחיים: לראשונה נמצא כוכב לכת דמוי ארץ - שבאטמוספרה שלו מולקולות מים|1.7832096|11 בספטמבר 2019}}}}
אסטרונומים הדגישו כי גילוי מים באטמוספירה של K2-18b אינו אומר שכוכב הלכת מאפשר [[חיים]], מכיוון שהוא ככל הנראה חסר כל משטח יציב או אטמוספירה שיכולה לתמוך בחיים. בנוסף, כוכב הלכת מקיף [[ננס אדום]] פעיל מאוד, ולכן, ככל הנראה, הוא גם סופג [[קרינה]] בכמות מסוכנת לאפשרות של חיים.{{הערה|{{סלה|עודד כרמלי|מים התגלו על כוכב לכת במערכת שמש אחרת – באזור הישיב|131720|11 בספטמבר 2019}}}}{{הערה|שם=רונאל|{{הארץ|אסף רונאל|סיכוי לחיים: לראשונה נמצא כוכב לכת דמוי ארץ - שבאטמוספרה שלו מולקולות מים|1.7832096|11 בספטמבר 2019}}}}


עם זאת, מציאת מים באזור חוץ שמשי וישיב, מסייעת להבין כיצד נוצרים כוכבי לכת. כעת צפוי [[טלסקופ החלל ג'יימס וב]], שמתוכנן לשיגור ב-[[2021]], לבצע תצפיות מחקר על K2-18b, וכך גם [[טלסקופ החלל ARIEL]], שמיועד לשיגור בשנת 2028. שני הטלסקופים החלליים הללו יישאו מכשירים שנועדו לקבוע את הרכב האטמוספירות של גרמי שמים חוץ-שמשיים.
עם זאת, מציאת מים באזור חוץ שמשי וישיב, מסייעת להבין כיצד נוצרים כוכבי לכת. בשנת 2023 גילה [[טלסקופ החלל ג'יימס וב]], ששוגר ב-[[2021]], כי באטממוספירה של K2-18b יש הימצאות של מולקולות {{קישור שפה|2=dimethyl sulfide|3=דימתיל גופרתי}}{{הערה|{{Ynet|יוגב ישראלי, ירון דרוקמן|סימנים אפשריים לחיים התגלו בכוכב לכת במרחק 120 שנות אור|environment-science/article/hkn4zma03|12 בספטמבר 2023}}}}. יחד עם זאת אין זה עדיין סימן לחיים כי המדידות של חומר זה מאד עדינה ועל כן נדרשות תצפיות נוספות כדי להגיע למסקנות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://theconversation.com/signs-of-life-why-astronomers-are-excited-about-carbon-dioxide-and-methane-in-the-atmosphere-of-an-alien-world-213458|הכותב=N. Madhusudhan (Cambridge University)|כותרת=Signs of life? Why astronomers are excited about carbon dioxide and methane in the atmosphere of an alien world|אתר=https://theconversation.com/}}</ref> גם [[טלסקופ החלל ARIEL]], שמיועד לשיגור בשנת 2028, עשוי לגלות ממצאים חדשים. שני הטלסקופים הללו יישאו מכשירים שנועדו לקבוע את הרכב האטמוספירות של גרמי שמים חוץ-שמשיים.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{SIMBAD}}
* {{SIMBAD}}
* K2-18b, ב[https://exoplanetarchive.ipac.caltech.edu/overview/K2-18%20b#planet_K2-18-b_collapsible אתר האינטרנט הרשמי] של [[ארכיון כוכבי הלכת החוץ-שמשיים של נאס"א]] {{אנ|NASA Exoplanet Archive}}

<div class="mw-content-ltr">* Rob Garner, [https://www.nasa.gov/feature/goddard/2019/nasa-s-hubble-finds-water-vapor-on-habitable-zone-exoplanet-for-1st-time NASA’s Hubble Finds Water Vapor on Habitable-Zone Exoplanet for 1st Time], nasa.gov, Sep 11, 2019
</div>
==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}



[[קטגוריה:קבוצת הכוכבים אריה]]
[[קטגוריה:קבוצת הכוכבים אריה]]

גרסה אחרונה מ־20:48, 24 באפריל 2024

K2-18b
ציור של K2-18b (ימין) מקיף את הננס האדום K2-18 (שמאל). ביניהם כוכב לכת משוער K2-18c.
ציור של K2-18b (ימין) מקיף את הננס האדום K2-18 (שמאל). ביניהם כוכב לכת משוער K2-18c.
כוכב האם
כוכב אם K2-18
קבוצת כוכבים אריה
 ‑ עלייה ישרה 172.56049010379877 מעלה
 ‑ נטייה 7.58840478072944 מעלה
מרחק מכדור הארץ 124 שנות אור
מידע כללי
סוג כוכב לכת חוץ-שמשי
תאריך גילוי 2015
מגלה טלסקופ החלל קפלר עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת גילוי טרנזיט
מקום גילוי טלסקופ החלל קפלר
מאפיינים מסלוליים
ציר חצי-ראשי 0.1591±0.00047 יחידה אסטרונומית
אקסצנטריות <0.43
זמן הקפה 32.94488 ימים
נטיית מסלול 89.5785±0.0088 מעלה
מאפיינים פיזיים
רדיוס קו משווה 2.61±0.087 רדיוס כדור הארץ
2.24±0.23 רדיוס כדור הארץ
מסה 8.63±1.35 מסת ארץ
מסדי נתונים
Extrasolar Planets Encyclopaedia רדיוס כדור הארץ/ דף נתונים
SIMBAD דף נתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

K2-18b (ידוע גם בשם EPIC 201912552 b) הוא כוכב לכת חוץ-שמשי המקיף את הננס האדום K2-18 כל 33 יום, הוא נמצא במרחק של 124 שנות אור ממערכת השמש.[1] כוכב הלכת התגלה באמצעות טלסקופ החלל קפלר, ומסתו גדולה פי שמונה ממסת כדור הארץ.

כוכב הלכת נמצא באזור ישיב, ומחקר משנת 2017 מלמד כי הוא ככל הנראה כוכב לכת דמוי ארץ בגודל סופר ארץ.

בשנת 2019 התגלתה כמות ניכרת של מים באטמוספירה שלו, כפי שעולה משני מחקרים בלתי מתואמים, שהתבססו על נתונים משולבים של תצפיות מטלסקופ החלל קפלר, טלסקופ החלל האבל וטלסקופ החלל שפיצר. הוא כוכב הלכת החוץ-שמשי הראשון שנמצא באזור ישיב שהתגלו בו מים, ולמרות זאת, ככל הנראה, אין בו תנאים לקיום חיים. עם זאת, בשנת 2023 מצאו חוקרים סימני חיים אפשריים בכוכב הלכת.[2]

בספטמבר 2023 זיהו חוקרים בעזרת טלסקופ החלל ג'יימס וב, מולקולה בשם דימתיל סולפיד Dimethyl sulfide שנמצאת במים של K2-18b, ושכאן בכדור הארץ היא נוצרת רק על ידי אורגניזם חי בשם פיטופלנקטון. עם זאת, מציינים החוקרים שהגילוי הוא עדיין לא ודאי, ונצטרך לחכות לממצאים נוספים שיאשרו זאת.

הדמיית אמן של מערכת כוכבי הלכת K2-18, המראה את המסלולים של K2-18b, המועמד הלא מאומת K2-18c והאזור הישיב
אנימציה מצוירת של מערכת הכוכב K2-18:
- הננס האדום K2-18 הוא העיגול הקטן הזוהר והאדמדם
- כוכב הלכת K2-18b הוא הכדור הגדול שמקיף אותו

מחקרים שנעשו באמצעות טלסקופ החלל האבל, איששו תוצאות שהתקבלו בטלסקופים החלליים קפלר ושפיצר, ואפשרו מדידות נוספות של אטמוספירת הכוכב. שני ניתוחים נפרדים של נתוני האבל פורסמו בשנת 2019, בהובלת חוקרים מאוניברסיטת מונטריאול ומיוניברסיטי קולג' לונדון (UCL). שניהם בדקו ספקטרום של אור כוכבים העובר באטמוספירה של כוכב הלכת במהלך מעברים, וגילו כי ל-K2-18b יש אטמוספירת מימן-הליום עם ריכוז גבוה של אדי מים, שעשויים לנוע בין 0.01% ל-12.5%, עד בין 20% ל-50%, תלוי בסוגים ובכמויות הגזים האחרים שנמצאים באטמוספירה שלו. ברמות ריכוז גבוהות של אדי מים, תיתכן אף אפשרות ליצירת עננים. המחקר שבוצע בלונדון על ידי UCL פורסם ב-11 בספטמבר 2019 בכתב העת Nature Astronomy, והמחקר שבוצע על ידי אוניברסיטת מונטריאול פורסם יום קודם לכן. בניתוח הנתונים במחקר של UCL, רמת הביטחון הסטטיסטית לגילוי המים גבוהה מאוד ועומדת על 99.97%.

זו התגלית הראשונה של מים בכוכב לכת חוץ-שמשי שנמצא באזור ישיב. מים התגלו בעבר באטמוספירות של כוכבי לכת, אך רק באזורים בלתי ישיבים, כגון בכוכב הלכת WASP-17b ובאחרים.

אסטרונומים הדגישו כי גילוי מים באטמוספירה של K2-18b אינו אומר שכוכב הלכת מאפשר חיים, מכיוון שהוא ככל הנראה חסר כל משטח יציב או אטמוספירה שיכולה לתמוך בחיים. בנוסף, כוכב הלכת מקיף ננס אדום פעיל מאוד, ולכן, ככל הנראה, הוא גם סופג קרינה בכמות מסוכנת לאפשרות של חיים.[3][4]

עם זאת, מציאת מים באזור חוץ שמשי וישיב, מסייעת להבין כיצד נוצרים כוכבי לכת. בשנת 2023 גילה טלסקופ החלל ג'יימס וב, ששוגר ב-2021, כי באטממוספירה של K2-18b יש הימצאות של מולקולות דימתיל גופרתי (אנ')[5]. יחד עם זאת אין זה עדיין סימן לחיים כי המדידות של חומר זה מאד עדינה ועל כן נדרשות תצפיות נוספות כדי להגיע למסקנות.[6] גם טלסקופ החלל ARIEL, שמיועד לשיגור בשנת 2028, עשוי לגלות ממצאים חדשים. שני הטלסקופים הללו יישאו מכשירים שנועדו לקבוע את הרכב האטמוספירות של גרמי שמים חוץ-שמשיים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא K2-18b בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]