לדלג לתוכן

שמעון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
 
(229 גרסאות ביניים של יותר מ־100 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=דמות מקראית}}
'''שמעון''' הוא בנו השני של [[יעקב אבינו|יעקב]] מ[[לאה]] אשתו הראשונה בת [[לבן הארמי]].
{{אישיות תנ"כית
| מקום לידה = [[חרן]]
| מספר צאצאים = 6
| מקום קבורה = [[חברון]] (זיהוי מ[[המאה ה-2 לפנה"ס]]){{ש}}[[ארץ ישראל]] (זיהוי מ[[המאה ה-2]]){{ש}}[[ארבל (יישוב עתיק)|ארבל]] (זיהוי מ[[המאה ה-12]]){{ש}}[[כפר מנדא|מנדא]] (זיהוי מ[[המאה ה-14]]){{ש}}[[מצרים]] (זיהוי מ[[המאה ה-15]])
}}
[[קובץ:Figures Simeon Levi Slay Sichemites.jpg|250px|ממוזער|שמאל|שמעון ולוי טובחים באנשי שכם; איור של גררד הואט (Gerard Hoet), המאה ה-17]]
''' שִׁמְעוֹן''' הוא [[דמות מקראית]] בספר [[בראשית]], בנם השני של [[יעקב אבינו]] ו[[לאה אימנו]] ואבי [[שבט שמעון]]. מעמדו במשפחה נפגע לאחר שספג, יחד עם [[לוי (דמות מקראית)|לוי בן יעקב]], ביקורת על התנהגותו ב[[שכם]], כאשר נקמו את כבוד אחותם [[דינה|דינה בת לאה]].


לפי [[סדר עולם רבה]], שמעון נולד בשנה התשיעית להיות יעקב אבינו ב[[חרן]], שנת {{קישור לשנה עברית|2194}} - 2,194 [[לבריאת העולם]]. לפי ה[[ילקוט שמעוני]]{{הערה|[[s:ילקוט שמעוני תורה קסב|ילקוט שמעוני תורה קסב]]}} שמעון נולד ב[[כ"ח בטבת]] ומת בן 120. לפי [[ספר היובלים]]{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/hayovlim/28.htm פרק כ"ח]}} ו[[מדרש תדשא]]{{הערה|[[s:מדרש תדשא ח|מדרש תדשא ח]]}} שמעון נולד ב[[כ"א בטבת]] ומת בן 127.
כשהיה בגיל 13, יצא יחד עם אחיו [[לוי (דמות תנ"כית)|לוי]] לנקום את נקמת אחותו [[דינה]], שחוללה על ידי [[שכם בן חמור]]. שמעון ולוי קבעו שבשביל שישא שכם את דינה, כל אנשי עירו יעברו [[ברית מילה]]. אנשי שכם נימולו, וביום השלישי למילתם (שהוא הכואב ביותר, דבר זה מצוי גם אצל [[אברהם אבינו]] שביום השלישי למילתו קיים מצוות [[הכנסת אורחים]]) הגיעו שמעון ולוי וטבחו בכל אנשי שכם, מקניהם ובהמתם. לאחר מעשה זה, בברכות שמברך יעקב את כל בניו הוא אומר עליהם "שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם, בסודם אל תבוא נפשי בקהלם אל תחד כבודי, כי באפם הרגו איש וברצונם עיקרו שור (בראשית מ"ט:ה-ו)".


==מקורו של השם==
בני [[שמעון]]: נמואל, ימין, אהד, יכין, צחר ושאול בן הכנענית.
לאה אמו בוחרת לו את השם שמעון :{{ציטוטון|כִּי-שָׁמַע ה' כִּי-שְׂנוּאָה אָנֹכִי וַיִּתֶּן-לִי גַּם-אֶת-זֶה ...}}{{הערה|1={{תנ"ך|בראשית|כט|לג}}}}.
[[עובדיה ספורנו|רבי עובדיה ספורנו]] קושר את בחירת השם עם מתן השם ל[[ראובן|ראובן בן יעקב]]. אצל ראובן כתוב: {{ציטוטון|וַתִּקְרָא שְׁמוֹ רְאוּבֵן כִּי אָמְרָה כִּי-רָאָה ה' בְּעָנְיִי כִּי עַתָּה יֶאֱהָבַנִי אִישִׁי}} (ל"א). על ד"ה '''בְּעָנְיִי''' הוא כותב: {{ציטוטון|שֶׁהָיָה בַּעֲלִי חושְׁדֵנִי שֶׁהִסְכַּמְתִּי לְהַטְעותו, '''וּתְמוּרַת הַחֲשָׁד''' נָתַן הָאֵל יִתְבָּרַךְ לִי זֶרַע, כָּעִנְיָן בְּסוטָה}} הרי לגבי שמעון היא אומרת: {{ציטוטון| '''כִּי שְׂנוּאָה אָנכִי'''}}. וה[[עובדיה ספורנו|ספורנו]] כתב: {{ציטוטון|'''ּתְמוּרַת הַשִּׂנְאָה הַמְּסֻבֶּבֶת מִן הַחֲשָׁד''' נָתַן לִי גַּם אֶת זֶה}}. לאה רואה בפרי בטנה פיצוי על היחס שהיא זוכה מבעלה.


[[מדרש רבה]] רומז לפרשת [[זמרי בן סלוא|זִמְרִי בֶּן-סָלוּא]] נְשִׂיא בֵית-אָב לַשִּׁמְעֹנִי, אשר [[פינחס|פנחס]] בן [[אלעזר הכהן|אלעזר]] הכה אותו לאחר מגעו עם [[מדין|המדינית]]{{הערה|1=[[ספר במדבר]], כ"ה, י"ד}}. וכך המדרש אומר, "זה עתיד להעמיד שונא" - הוא זמרי - ומי מרפא מכתו? גם את זה פינחס, שהוא עתיד לעמוד מלוי.
{{SonsOfJacob}}


==מעשה דינה==
[[קטגוריה:בני יעקב אבינו]]
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[מעשה שכם ודינה]], [[מעשה שמעון ולוי]]}}
שמעון ולוי הרגו את [[שכם בן חמור]] וכל זָכָר מתושבי שכם בהיותם בני שלש עשרה שנים. הנימוק היה כבוד המשפחה והחשש מחילול השם. יעקב חשש מתגובת הכנעני והפריזי יושבי הארץ: {{ציטוטון|וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל שִׁמְעוֹן וְאֶל לֵוִי עֲכַרְתֶּם אֹתִי לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ בַּכְּנַעֲנִי וּבַפְּרִזִּי וַאֲנִי מְתֵי מִסְפָּר וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי וְנִשְׁמַדְתִּי אֲנִי וּבֵיתִי}}. אולם הם השיבו לו {{ציטוטון|וַיֹּאמְרוּ הַכְזוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת אֲחוֹתֵנוּ}} .


לפי המדרש ענו שמעון ולוי ואמרו: לא יאה שייאמר בכנסת ישראל – ערלים טמאו לבתולה, ועובדי עבודה זרה טינפו את בת יעקב, אלא כך נאה שיאמר: ערלים נהרגו בגלל בתולה, ועובדי עבודה זרה בגלל בת יעקב, ולא יהיה שכם בן חמור מגלגל עלינו הוצאת שם רע{{הערה|1=תרגום [[יונתן בן עוזיאל]] לד, לא}}.


[[מסירות נפש]]ו של שמעון באה לידי ביטוי בהתנהגותו כלפי דינה: "אמר רב הונא, אמרה (דינה): ואני אנה אוליך את חרפתי (וסרבה לצאת עמהם)! עד שנשבע לה שמעון שנוטלה (שנושא אותה לאשה){{הערה|1=בראשית רבה פ}}."
[[id:Simeon]]

==מכירת יוסף==
לפי המדרש שמעון השתתף באופן פעיל במעשה מכירת [[יוסף|יוסף הצדיק]] - הוא השליך אותו לבור. לכן גם הוא נבחר על ידו להישאר במצרים. כשבני יעקב יורדים למצרים מתנכר אליהם יוסף ומדבר אתם קשות: "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מְרַגְּלִים אַתֶּם לִרְאוֹת אֶת עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם"{{הערה|1={{תנ"ך|בראשית|מב|ט}}}}. ואכן יוסף לוקח "מֵאִתָּם אֶת שִׁמְעוֹן וַיֶּאֱסֹר אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם"{{הערה|1={{תנ"ך|בראשית|מב|כד}}}}.

המדרש מוסיף כי יוסף לא נקט נגדו "[[מידה כנגד מידה]]" וכאשר היה אסור במצרים העניק לו יחס מיוחד{{הערה|בראשית רבה צא, ח}}.

למרות הסבל שהוא גרם ליעקב אבינו, הוא מזכיר אותו{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|מב|לו}}}}:"וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם יוֹסֵף אֵינֶנּוּ וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ וְאֶת בִּנְיָמִן תִּקָּחוּ עָלַי הָיוּ כֻלָּנָה".

==ברכתו==
יעקב אבינו מנבא לשמעון וללוי לפני מותו את הגורל, המבוסס על אופיים: "שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם. בְּסֹדָם אַל-תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל-תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ-שׁוֹר. אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל"{{הערה|1={{תנ"ך|בראשית|מט|ה|ז}}}}. כוונתו היא שעקב אופיים הסוער והלוחמני, הם זקוקים לשליטה חיצונית. לכן שבט לוי התפזר בין כל השבטים ושבט שמעון קיבל את נחלתו בתוך נחלת [[שבט יהודה]].

== עץ משפחה ==
עץ משפחה המציג את הדורות הקודמים:
{{עץ משפחה האבות עד השבטים}}
== מקום קבורתו ==
{{ערך מורחב|ערכים=[[קבר שמעון]]}}
מקום קברו של שמעון הוא נושא שנוי ב[[מחלוקת]]. מקום קבורתו של שמעון וכן של שאר אחיו [[שבטי ישראל|השבטים]] <small>(מלבד [[יוסף]])</small> אינו מתואר ב[[תנ"ך]], וקיימות מספר [[מסורת|מסורות]] לגביו: ב[[חברון]] <small>(זיהוי מ[[המאה ה-2 לפנה"ס]])</small>, [[ארץ ישראל]] <small>(זיהוי מ[[המאה ה-2]])</small>, [[ארבל (יישוב עתיק)|ארבל]] <small>(זיהוי מ[[המאה ה-12]])</small>, מנדא <small>(זיהוי מ[[המאה ה-14]])</small>, [[מצרים]] <small>(זיהוי מ[[המאה ה-15]])</small>, [[מגדל אפק|מג'דל צדק]] <small>(זיהוי מ[[המאה ה-20]])</small>, מחלף אייל <small>(זיהוי מהמאה ה-20)</small> וגבעת גד <small>(זיהוי מ[[המאה ה-21]])</small>.

==ראו גם==
{{קישורי פורטל|תנ"ך}}
*[[שבט שמעון]]
*[[עץ משפחה של דמויות מקראיות]] - מ[[תרח]] ועד [[שלמה]]

==לקריאה נוספת==
* [[מרדכי ברויאר]], '''פרקי בראשית''', הוצאת תבונות, תשנ"ט, הפרק "נקמת שמעון ולוי באנשי שכם", עמ' 571–581.

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007523005905171|שמעון (בן יעקב אבינו)}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{בני יעקב}}
{{אילן יוחסין של דמויות ספר בראשית}}
{{ספר בראשית}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
[[קטגוריה:בני יעקב]]
[[קטגוריה:אישים בפרשת ויצא]]
[[קטגוריה:יורדי מצרים]]
[[קטגוריה:אישים בתנ"ך שהגיעו לגיל 110]]
[[קטגוריה:אפונימים]]
[[קטגוריה:קברי צדיקים בכפר מנדא]]

גרסה אחרונה מ־19:21, 18 במאי 2024

שמעון
Shimon
ציור מאת פרנסיסקו דה סורבראן סביבות 1640
ציור מאת פרנסיסקו דה סורבראן סביבות 1640
לידה חרן
מקום קבורה חברון (זיהוי מהמאה ה-2 לפנה"ס)
ארץ ישראל (זיהוי מהמאה ה-2)
ארבל (זיהוי מהמאה ה-12)
מנדא (זיהוי מהמאה ה-14)
מצרים (זיהוי מהמאה ה-15)
אב יעקב עריכת הנתון בוויקינתונים
אם לאה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג דינה עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים ימואל, יכין, צוחר, אוהד, ימין, שאול בן הכנענית עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 6
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שמעון ולוי טובחים באנשי שכם; איור של גררד הואט (Gerard Hoet), המאה ה-17

שִׁמְעוֹן הוא דמות מקראית בספר בראשית, בנם השני של יעקב אבינו ולאה אימנו ואבי שבט שמעון. מעמדו במשפחה נפגע לאחר שספג, יחד עם לוי בן יעקב, ביקורת על התנהגותו בשכם, כאשר נקמו את כבוד אחותם דינה בת לאה.

לפי סדר עולם רבה, שמעון נולד בשנה התשיעית להיות יעקב אבינו בחרן, שנת ב'קצ"ד - 2,194 לבריאת העולם. לפי הילקוט שמעוני[1] שמעון נולד בכ"ח בטבת ומת בן 120. לפי ספר היובלים[2] ומדרש תדשא[3] שמעון נולד בכ"א בטבת ומת בן 127.

מקורו של השם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאה אמו בוחרת לו את השם שמעון :”כִּי-שָׁמַע ה' כִּי-שְׂנוּאָה אָנֹכִי וַיִּתֶּן-לִי גַּם-אֶת-זֶה ...”[4]. רבי עובדיה ספורנו קושר את בחירת השם עם מתן השם לראובן בן יעקב. אצל ראובן כתוב: ”וַתִּקְרָא שְׁמוֹ רְאוּבֵן כִּי אָמְרָה כִּי-רָאָה ה' בְּעָנְיִי כִּי עַתָּה יֶאֱהָבַנִי אִישִׁי” (ל"א). על ד"ה בְּעָנְיִי הוא כותב: ”שֶׁהָיָה בַּעֲלִי חושְׁדֵנִי שֶׁהִסְכַּמְתִּי לְהַטְעותו, וּתְמוּרַת הַחֲשָׁד נָתַן הָאֵל יִתְבָּרַךְ לִי זֶרַע, כָּעִנְיָן בְּסוטָה” הרי לגבי שמעון היא אומרת: כִּי שְׂנוּאָה אָנכִי. והספורנו כתב: ּתְמוּרַת הַשִּׂנְאָה הַמְּסֻבֶּבֶת מִן הַחֲשָׁד נָתַן לִי גַּם אֶת זֶה”. לאה רואה בפרי בטנה פיצוי על היחס שהיא זוכה מבעלה.

מדרש רבה רומז לפרשת זִמְרִי בֶּן-סָלוּא נְשִׂיא בֵית-אָב לַשִּׁמְעֹנִי, אשר פנחס בן אלעזר הכה אותו לאחר מגעו עם המדינית[5]. וכך המדרש אומר, "זה עתיד להעמיד שונא" - הוא זמרי - ומי מרפא מכתו? גם את זה פינחס, שהוא עתיד לעמוד מלוי.

ערכים מורחבים – מעשה שכם ודינה, מעשה שמעון ולוי

שמעון ולוי הרגו את שכם בן חמור וכל זָכָר מתושבי שכם בהיותם בני שלש עשרה שנים. הנימוק היה כבוד המשפחה והחשש מחילול השם. יעקב חשש מתגובת הכנעני והפריזי יושבי הארץ: ”וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל שִׁמְעוֹן וְאֶל לֵוִי עֲכַרְתֶּם אֹתִי לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ בַּכְּנַעֲנִי וּבַפְּרִזִּי וַאֲנִי מְתֵי מִסְפָּר וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי וְנִשְׁמַדְתִּי אֲנִי וּבֵיתִי”. אולם הם השיבו לו ”וַיֹּאמְרוּ הַכְזוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת אֲחוֹתֵנוּ” .

לפי המדרש ענו שמעון ולוי ואמרו: לא יאה שייאמר בכנסת ישראל – ערלים טמאו לבתולה, ועובדי עבודה זרה טינפו את בת יעקב, אלא כך נאה שיאמר: ערלים נהרגו בגלל בתולה, ועובדי עבודה זרה בגלל בת יעקב, ולא יהיה שכם בן חמור מגלגל עלינו הוצאת שם רע[6].

מסירות נפשו של שמעון באה לידי ביטוי בהתנהגותו כלפי דינה: "אמר רב הונא, אמרה (דינה): ואני אנה אוליך את חרפתי (וסרבה לצאת עמהם)! עד שנשבע לה שמעון שנוטלה (שנושא אותה לאשה)[7]."

מכירת יוסף

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי המדרש שמעון השתתף באופן פעיל במעשה מכירת יוסף הצדיק - הוא השליך אותו לבור. לכן גם הוא נבחר על ידו להישאר במצרים. כשבני יעקב יורדים למצרים מתנכר אליהם יוסף ומדבר אתם קשות: "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מְרַגְּלִים אַתֶּם לִרְאוֹת אֶת עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם"[8]. ואכן יוסף לוקח "מֵאִתָּם אֶת שִׁמְעוֹן וַיֶּאֱסֹר אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם"[9].

המדרש מוסיף כי יוסף לא נקט נגדו "מידה כנגד מידה" וכאשר היה אסור במצרים העניק לו יחס מיוחד[10].

למרות הסבל שהוא גרם ליעקב אבינו, הוא מזכיר אותו[11]:"וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם יוֹסֵף אֵינֶנּוּ וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ וְאֶת בִּנְיָמִן תִּקָּחוּ עָלַי הָיוּ כֻלָּנָה".

יעקב אבינו מנבא לשמעון וללוי לפני מותו את הגורל, המבוסס על אופיים: "שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם. בְּסֹדָם אַל-תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל-תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ-שׁוֹר. אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל"[12]. כוונתו היא שעקב אופיים הסוער והלוחמני, הם זקוקים לשליטה חיצונית. לכן שבט לוי התפזר בין כל השבטים ושבט שמעון קיבל את נחלתו בתוך נחלת שבט יהודה.

עץ משפחה המציג את הדורות הקודמים:

תרח
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קטורה
 
 
 
הגר
 
 
אברהם
 
שרהנחור
 
 
הרן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
זמרן
 
 
יקשןישמעאל
 
 
 
 
 
 
מילכהלוט
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בתואל
 
 
 
 
 
 
 
 
מדן
 
 
מדין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יצחק
 
רבקהלבן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ישבקשוח
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עשויעקב (ישראל)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לאהרחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בלההזלפה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ראובן
 
 
שמעוןיוסףבנימין
 
 
 
 
 
 
 
 
דןגד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי
 
 
יהודהמנשהאפרים
 
 
 
 
 
 
 
 
נפתליאשר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יששכרזבולוןדינה

מקום קבורתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – קבר שמעון

מקום קברו של שמעון הוא נושא שנוי במחלוקת. מקום קבורתו של שמעון וכן של שאר אחיו השבטים (מלבד יוסף) אינו מתואר בתנ"ך, וקיימות מספר מסורות לגביו: בחברון (זיהוי מהמאה ה-2 לפנה"ס), ארץ ישראל (זיהוי מהמאה ה-2), ארבל (זיהוי מהמאה ה-12), מנדא (זיהוי מהמאה ה-14), מצרים (זיהוי מהמאה ה-15), מג'דל צדק (זיהוי מהמאה ה-20), מחלף אייל (זיהוי מהמאה ה-20) וגבעת גד (זיהוי מהמאה ה-21).

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מרדכי ברויאר, פרקי בראשית, הוצאת תבונות, תשנ"ט, הפרק "נקמת שמעון ולוי באנשי שכם", עמ' 571–581.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שמעון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]