רוכוס מיש – הבדלי גרסאות

רוכוס מיש
Rochus Misch
לידה	29 ביולי 1917; Stare Siołkowice, רפובליקת פולין
פטירה	5 בספטמבר 2013 (בגיל 96); ברלין, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
מדינה	גרמניה
בן או בת זוג	Gerda Misch
השתייכות	ואפן אס אס
תקופת הפעילות	מ-1937
דרגה	Oberscharführer
פעולות ומבצעים
	הקרב על מודלין; מלחמת העולם השנייה ;
עיטורים
	צלב הברזל

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־14:42, 30 במאי 2024

רוכוס מיש (בגרמנית: Rochus Misch;‏ 29 ביולי 1917 – 5 בספטמבר 2013^[1]) היה אוברשארפיהרר (מקביל לרב-סמל) בדיוויזיית האס אס לייבשטנדרטה בזמן מלחמת העולם השנייה. הוא היה שליח, מפעיל קו טלפון ושומר ראש של היטלר בשנים 1940–1945. הניצול האחרון ששהה בפיהררבונקר בימים האחרונים של מלחמת העולם השנייה.^[2]

ביוגרפיה

מיש נולד בכפר אלט-שצ'לקוויץ שליד אופלן בשלזיה (אז חלק מהקיסרות הגרמנית (החל מ-1945 שייכת העיירה לפולין). הוא התייתם בגיל שנתיים ומאז גדל אצל סבו וסבתו. נישא לאשתו גרדה בערב ראש השנה החדשה 1942. נולדה להם ילדה בשם בריגיטה יאקוב-אנגלקן שלימים הייתה לאדריכלית, לאחר שמיש חזר משביו בברית המועצות, נודע לבריגיטה מסבתה כי אמה הייתה יהודייה, ולמרות שמיש סירב להכיר בכך, תמכה לאחר המלחמה בגורמים יהודיים.

בשנת 1937 הצטרף מיש לשורות הואפן אס אס. הוא הוצב לשרת בלייבשטנדרטה אס אס אדולף היטלר, אשר נחשבה ליחידת עלית של האס.אס. בספטמבר 1939 השתתפה היחידה בפלישה לפולין. מיש נפצע קשה בקרב על מודלין, ועל כן הוענק לו עיטור צלב הברזל. מאחר שמיש היה האחרון מבני משפחתו בעיר הולדתו, לכן, דאג וילהלם מונקה (מפקד הפלוגה, בה שירת מיש) להציבו ביחידת האבטחה האישית של היטלר. בכך הבטיח שמיש לא ישתתף בלחימה בקו החזית.

כשומר ראש של היטלר התלווה מיש להיטלר במסעותיו במהלך המלחמה. כאשר לא שימש כשומר ראש, מיש אייש תפקיד של שליח ושל מפעיל קו טלפון כיתר החיילים ביחידה. לאחר תבוסת הוורמכט בקרב על הבליטה, מיש ושאר צוותו האישי של היטלר עברו לפיהררבונקר בברלין ב-16 בינואר 1945. מיש היה אחראי על כל התקשורת שיצאה מהבונקר.

היטלר התאבד ב-30 באפריל. מיש ראה את גופותיהם של היטלר ושל אווה בראון, והיה נוכח בבונקר בזמן שיוזף גבלס ואשתו הרעילו את ילדיהם והתאבדו ב-1 במאי 1945. מיש והמכונאי יוהנס הנטשל, שני האנשים האחרונים שנשארו בבונקר, כתבו מכתבי פרידה לנשותיהם במקרה שלא ישרדו. מיש נמלט מהבונקר של היטלר ב-2 במאי, שעות ספורות לפני שהצבא האדום השתלט עליו. לאחר זמן קצר הוא נפל בשבי, הובא לבניין לוביאנקה ועונה שם בניסיון לסחוט ממנו מידע באשר למה שעלה בגורלו של היטלר. תשע שנים מחייו הוא היה במחנה עבודה סובייטי.

לאחר השבי

מיש שוחרר מהשבי בראש השנה החדשה 1953. הוא חזר לברלין וחי שם במרחק כ-3 ק"מ מהפיהררבונקר. לאחר הגילוי המחודש של הבונקר בשנות התשעים, מיש טען בפני הציבור שאין להרוס את מתחם הבונקר מאחר שהוא מהווה חלק חשוב מההיסטוריה העולמית.

במשך שנים נאבק להחזיר את חייו למסלולם לאחר החזרה מהשבי. הוצעו לו מספר הצעות עבודה שונות, בהן שומר ראש ונהג אישי. רוב ההצעות הגיעו מאנשים שהכירו אותו בזמן המלחמה, ואשתו סירבה שיקבל תפקידים שיצריכו את יציאתו מברלין. בסופו של דבר, נדבנים גרמנים הלוו לו כסף על מנת שיוכל לקנות עסק של צבעות והדבקת טפטים. הוא ניהל את העסק בהצלחה, ובזמן שליטת בעלות הברית בברלין הוא היה מעורב גם בייצור חמאת בוטנים לפלוגות האמריקאיות. עיסוק צדדי זה היה כה מוצלח עד שהוא שקל לעזוב את תחום הצבעות, אך אשתו שוב התערבה והוא נשאר בתחום זה עד לפרישה.

עם מותם של ברנד פרייטג פון לורינגהובן ב-27 בפברואר 2007, ארמין להאמן ב-10 באוקטובר 2008 וזיגפריד קנאפ ב-1 בדצמבר 2008, מיש הפך לניצול האחרון מהפיהררבונקר שנותר בחיים. מיש היה נאמן להיטלר עד הסוף ואמר: "הוא לא היה אכזרי. הוא לא היה מפלצת. הוא לא היה סופרמן... מאוד רגיל. לא כפי שנכתב עליו". וכן שהיטלר "היה בוס נפלא".

לאחר יציאת הסרט "הנפילה" לאקרנים בשנת 2004, עיתונאי צרפתי ראיין את מיש במספר מפגשים בשנת 2005. הראיונות נערכו לספר "הייתי שומר הראש של היטלר 1940-1945", שיצא לאור במרץ 2006. התרגומים הופצו לדרום אפריקה, יפן, ספרד, פולין, טורקיה וגרמניה בשנים 2006 - 2007. בנוסף, ראיונות שנערכו עם מיש תרמו לכתיבת הסרט "מבצע ואלקירי".

מיש חי בברלין באותו בניין שאליו חזר לאחר השבי הסובייטי, בניין הממוקם בשכונת רודו שברובע נויקלן בדרום ברלין. הוא נפגש באופן קבוע עם מבקרים שרצו לשוחח עמו או לראיין אותו. ב-15 במאי 2011, כאשר מצבו הרפואי החל להידרדר, נערך הריאיון האחרון עמו עבור העיתון "דיילי אקספרס". הוא נפטר בברלין ב-5 בספטמבר 2013.

לקריאה נוספת

מותו של האדם הקרוב ביותר להיטלר, באתר nrg‏, 8 בספטמבר 2013

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רוכוס מיש בוויקישיתוף

רוכוס מיש, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

הערות שוליים

^ Adam Bernstein Rochus Misch, Hitler’s bodyguard, dies at 96, ‏6 בספטמבר 2013
^ דוד רפ, עדות מהבונקר, באתר הארץ, 13 ביולי 2005

[פוסט-1] Adam Bernstein Rochus Misch, Hitler’s bodyguard, dies at 96, ‏6 בספטמבר 2013

[2] דוד רפ, עדות מהבונקר, באתר הארץ, 13 ביולי 2005

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{אישיות ביטחונית
-[[קובץ:Rochus Misch.jpg|שמאל|ממוזער|300px|רוכוס מיש{{תמונה להחלפה}}]]
+|תמונה=Rochus Misch.jpg
-'''רוכוס מיש''' (ב[[גרמנית]]: '''Rochus Misch''';{{כ}} [[29 ביולי]] [[1917]] - [[5 בספטמבר]] [[2013]]{{הערה|שם=פוסט|1= Adam Bernstein [http://www.washingtonpost.com/local/obituaries/rochus-misch-hitlers-bodyguard-dies-at-95/2013/09/06/2477b3de-1703-11e3-be6e-dc6ae8a5b3a8_story.html Rochus Misch, Hitler’s bodyguard, dies at 96], {{כ}}6 בספטמבר 2013}}) היה [[דרגות האס אס|אוברשארפיהרר]] (מקביל ל[[רב-סמל (צה"ל)|רב-סמל]]) ב[[דיוויזיית האס אס לייבשטנדרטה]] בזמן מלחמת העולם השנייה. הוא היה שליח, מפעיל קו טלפון ו[[שומר ראש]] של [[היטלר]] בשנים [[1940]] - [[1945]]. הניצול האחרון ששהה ב[[פיהררבונקר]] בימים האחרונים של [[מלחמת העולם השנייה]].{{הערה|{{הארץ|דוד רפ|עדות מהבונקר|1.1027523|13 ביולי 2005}}}}
+}}
+'''רוכוס מיש''' (ב[[גרמנית]]: '''Rochus Misch''';{{כ}} [[29 ביולי]] [[1917]] – [[5 בספטמבר]] [[2013]]{{הערה|שם=פוסט|1= Adam Bernstein [http://www.washingtonpost.com/local/obituaries/rochus-misch-hitlers-bodyguard-dies-at-95/2013/09/06/2477b3de-1703-11e3-be6e-dc6ae8a5b3a8_story.html Rochus Misch, Hitler’s bodyguard, dies at 96], {{כ}}6 בספטמבר 2013}}) היה [[דרגות האס אס|אוברשארפיהרר]] (מקביל ל[[רב-סמל (צה"ל)|רב-סמל]]) ב[[דיוויזיית האס אס לייבשטנדרטה]] בזמן מלחמת העולם השנייה. הוא היה שליח, מפעיל קו טלפון ו[[שומר ראש]] של [[היטלר]] בשנים [[1940]]–[[1945]]. הניצול האחרון ששהה ב[[פיהררבונקר]] בימים האחרונים של [[מלחמת העולם השנייה]].{{הערה|{{הארץ|דוד רפ|עדות מהבונקר|1.1027523|13 ביולי 2005}}}}
 ==ביוגרפיה==
-מיש נולד בעיר קטנה בשם אלט-שצ'לקוויץ ליד [[אופולה]] שב[[פולין]]. הוא התייתם בגיל שנתיים ומאז גדל אצל סבו וסבתו. נישא לאשתו גרדה בערב ראש השנה החדשה [[1942]]. נולדה להם ילדה בשם בריגיטה יאקוב-אנגלקן שלימים הייתה לאדריכלית ותמכה בגורמים יהודיים. לאחר שמיש חזר מ[[ברית המועצות]], נודע לבריגיטה מסבתה שאמה [[יהדות|יהודייה]] ועל כן גם היא. מיש סירב להכיר בכך.
+מיש נולד בכפר אלט-שצ'לקוויץ שליד [[אופולה|אופלן]] ב[[שלזיה]] (אז חלק מ[[הקיסרות הגרמנית]] (החל מ-[[1945]] שייכת העיירה ל[[פולין]]). הוא התייתם בגיל שנתיים ומאז גדל אצל סבו וסבתו. נישא לאשתו גרדה בערב ראש השנה החדשה [[1942]]. נולדה להם ילדה בשם בריגיטה יאקוב-אנגלקן שלימים הייתה לאדריכלית, לאחר שמיש חזר משביו ב[[ברית המועצות]], נודע לבריגיטה מסבתה כי אמה הייתה [[יהדות|יהודייה]], ולמרות שמיש סירב להכיר בכך, תמכה לאחר המלחמה בגורמים יהודיים.
-בשנת [[1937]] הצטרף מיש לשורות ה[[ואפן אס אס]]. הפלוגה שאליה שויך התאמנה לצד פלוגת שומרי הראש של היטלר, דיוויזיית האס אס לייבשטנדרטה. מיש נפצע אנושות [[הקרב על מודלין|בקרב על מודלין]], ועל כן הוענק לו עיטור [[צלב הברזל]]. מאחר שמיש היה האחרון מבני משפחתו בעיר הולדתו, מפקד הפלוגה שלו הציב אותו בדיוויזיית האס אס כדי שלא יהיה בקווי החזית.
+בשנת [[1937]] הצטרף מיש לשורות ה[[ואפן אס אס]]. הוא הוצב לשרת ב[[דיוויזיית הפאנצר אס אס הראשונה|לייבשטנדרטה אס אס אדולף היטלר]], אשר נחשבה ליחידת עלית של האס.אס. בספטמבר 1939 השתתפה היחידה בפלישה לפולין. מיש נפצע קשה [[הקרב על מודלין|בקרב על מודלין]], ועל כן הוענק לו עיטור [[צלב הברזל]]. מאחר שמיש היה האחרון מבני משפחתו בעיר הולדתו, לכן, דאג [[וילהלם מונקה]] (מפקד הפלוגה, בה שירת מיש) להציבו ביחידת האבטחה האישית של היטלר. בכך הבטיח שמיש לא ישתתף בלחימה בקו החזית.
 כשומר ראש של היטלר התלווה מיש להיטלר במסעותיו במהלך המלחמה. כאשר לא שימש כשומר ראש, מיש אייש תפקיד של שליח ושל מפעיל קו טלפון כיתר החיילים ביחידה. לאחר תבוסת ה[[וורמכט]] [[הקרב על הבליטה|בקרב על הבליטה]], מיש ושאר צוותו האישי של היטלר עברו לפיהררבונקר בברלין ב-[[16 בינואר]] [[1945]]. מיש היה אחראי על כל התקשורת שיצאה מהבונקר.
-היטלר התאבד ב-[[30 באפריל]]. מיש ראה את גופותיהם של היטלר ושל [[אווה בראון]], והיה נוכח בבונקר בזמן ש[[יוזף גבלס]] ואשתו הרעילו את ילדיהם והתאבדו ב-[[1 במאי]] [[1945]]. מיש והמכונאי יוהנס הנטשל, שני האנשים האחרונים שנשארו בבונקר, כתבו מכתבי פרידה לנשותיהם במקרה שלא ישרדו. מיש נמלט מהבונקר של היטלר ב-[[2 במאי]], שעות ספורות לפני ש[[הצבא האדום]] השתלט עליו. לאחר זמן קצר הוא נפל ב[[שבי]], הובא לבניין [[לוביאנקה]] ועונה שם בניסיון לסחוט ממנו מידע באשר למה שעלה בגורלו של היטלר. תשע שנים מחייו הוא היה במחנה עבודה סובייטי.
+היטלר [[מותו של אדולף היטלר|התאבד]] ב-[[30 באפריל]]. מיש ראה את גופותיהם של היטלר ושל [[אווה בראון]], והיה נוכח בבונקר בזמן ש[[יוזף גבלס]] ואשתו הרעילו את ילדיהם והתאבדו ב-[[1 במאי]] [[1945]]. מיש והמכונאי יוהנס הנטשל, שני האנשים האחרונים שנשארו בבונקר, כתבו מכתבי פרידה לנשותיהם במקרה שלא ישרדו. מיש נמלט מהבונקר של היטלר ב-[[2 במאי]], שעות ספורות לפני ש[[הצבא האדום]] השתלט עליו. לאחר זמן קצר הוא נפל ב[[שבי]], הובא לבניין [[לוביאנקה]] ועונה שם בניסיון לסחוט ממנו מידע באשר למה שעלה בגורלו של היטלר. תשע שנים מחייו הוא היה במחנה עבודה סובייטי.
 === לאחר השבי ===
-מיש שוחרר מהשבי בראש השנה החדשה [[1953]]. הוא חזר לברלין וחי שם במרחק כ-3 ק"מ מהפיהררבונקר. לאחר הגילוי המחודש של הבונקר בשנות התשעים, מיש טען בפני הציבור שאין להרוס את מתחם הבונקר מאחר שהוא מהווה חלק חשוב מההיסטוריה העולמית.
+מיש שוחרר מהשבי בראש השנה החדשה [[1953]]. הוא חזר לברלין וחי שם במרחק כ-3 ק"מ מה[[פיהררבונקר]]. לאחר הגילוי המחודש של הבונקר ב[[שנות התשעים]], מיש טען בפני הציבור שאין להרוס את מתחם הבונקר מאחר שהוא מהווה חלק חשוב מההיסטוריה העולמית.
-במשך שנים נאבק להחזיר את חייו למסלולם לאחר החזרה מהשבי. הוצעו לו מספר הצעות עבודה שונות, בהן שומר ראש ונהג אישי. רוב ההצעות הגיעו מאנשים שהכירו אותו בזמן המלחמה, ואשתו סירבה שיקבל תפקידים שיצריכו את יציאתו מברלין. בסופו של דבר, נדבנים גרמנים הלוו לו כסף על מנת שיוכל לקנות עסק של צבעות והדבקת [[טפט]]ים. הוא ניהל את העסק בהצלחה, ובזמן שליטת בעלות הברית בברלין הוא היה מעורב גם בייצור [[חמאת בוטנים]] לפלוגות האמריקאיות. עיסוק צדדי זה היה כה מוצלח עד שהוא שקל לעזוב את תחום הצבעות, אך אשתו שוב התערבה והוא נשאר בתחום זה עד לפרישה.
+במשך שנים נאבק להחזיר את חייו למסלולם לאחר החזרה מהשבי. הוצעו לו מספר הצעות עבודה שונות, בהן שומר ראש ונהג אישי. רוב ההצעות הגיעו מאנשים שהכירו אותו בזמן המלחמה, ואשתו סירבה שיקבל תפקידים שיצריכו את יציאתו מברלין. בסופו של דבר, נדבנים גרמנים הלוו לו כסף על מנת שיוכל לקנות עסק של צבעות והדבקת [[טפט]]ים. הוא ניהל את העסק בהצלחה, ובזמן שליטת [[בעלות הברית]] בברלין הוא היה מעורב גם בייצור [[חמאת בוטנים]] לפלוגות האמריקאיות. עיסוק צדדי זה היה כה מוצלח עד שהוא שקל לעזוב את תחום הצבעות, אך אשתו שוב התערבה והוא נשאר בתחום זה עד לפרישה.
-עם מותם של [[ברד פרייטג-לורינגהובן]] ב-[[27 בפברואר]] [[2007]], [[ארמין להאמן]] ב-[[10 באוקטובר]] [[2008]] ו[[זיגפריד קנאפ]] ב-[[1 בדצמבר]] 2008, מיש הפך לניצול האחרון מהפיהררבונקר שנותר בחיים. מיש היה נאמן להיטלר עד הסוף ואמר: "הוא לא היה אכזרי. הוא לא היה מפלצת. הוא לא היה סופרמן... מאוד רגיל. לא כפי שנכתב עליו". וכן שהיטלר "היה בוס נפלא".
+עם מותם של [[ברנד פרייטג פון לורינגהובן]] ב-[[27 בפברואר]] [[2007]], [[ארמין להאמן]] ב-[[10 באוקטובר]] [[2008]] ו[[זיגפריד קנאפ]] ב-[[1 בדצמבר]] 2008, מיש הפך לניצול האחרון מהפיהררבונקר שנותר בחיים. מיש היה נאמן להיטלר עד הסוף ואמר: "הוא לא היה אכזרי. הוא לא היה מפלצת. הוא לא היה סופרמן... מאוד רגיל. לא כפי שנכתב עליו". וכן שהיטלר "היה בוס נפלא".
 לאחר יציאת הסרט "[[הנפילה]]" לאקרנים בשנת [[2004]], עיתונאי צרפתי ראיין את מיש במספר מפגשים בשנת [[2005]]. הראיונות נערכו לספר "הייתי שומר הראש של היטלר 1940-1945", שיצא לאור במרץ [[2006]]. התרגומים הופצו לדרום אפריקה, יפן, ספרד, פולין, טורקיה וגרמניה בשנים 2006 - [[2007]]. בנוסף, ראיונות שנערכו עם מיש תרמו לכתיבת הסרט "[[מבצע ואלקירי (סרט)|מבצע ואלקירי]]".
-מיש חי בברלין באותו בניין שאליו חזר לאחר השבי הסובייטי, בניין הממוקם במחוז רודאו שבדרום ברלין. הוא נפגש באופן קבוע עם מבקרים שרצו לשוחח עמו או לראיין אותו. ב-[[15 במאי]] [[2011]], כאשר מצבו הרפואי החל להידרדר, נערך הריאיון האחרון עמו עבור העיתון "[[דיילי אקספרס]]". הוא נפטר בברלין ב-[[5 בספטמבר]] [[2013]].
+מיש חי בברלין באותו בניין שאליו חזר לאחר השבי הסובייטי, בניין הממוקם בשכונת רודו שב[[נויקלן (רובע)|רובע נויקלן]] בדרום ברלין. הוא נפגש באופן קבוע עם מבקרים שרצו לשוחח עמו או לראיין אותו. ב-[[15 במאי]] [[2011]], כאשר מצבו הרפואי החל להידרדר, נערך הריאיון האחרון עמו עבור העיתון "[[דיילי אקספרס]]". הוא נפטר בברלין ב-[[5 בספטמבר]] [[2013]].
 ==לקריאה נוספת==
-* {{nrg||מותו של האדם הקרוב ביותר להיטלר|505/224|8 בספטמבר 2013||1|2}}
+* {{nrg||מותו של האדם הקרוב ביותר להיטלר|505/224|8 בספטמבר 2013|1|2}}
+==קישורים חיצוניים==
+{{ויקישיתוף בשורה}}
+{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}
 ==הערות שוליים==
 {{הערות שוליים}}
+{{בקרת זהויות}}
 {{מיון רגיל:מיש, רוכוס}}
@@ שורה 32: / שורה 39: @@
 [[קטגוריה:גרמנים שנשבו במלחמת העולם השנייה]]
 [[קטגוריה:מעוטרי צלב הברזל]]
+[[קטגוריה:גרמנים שנולדו ב-1917]]
+[[קטגוריה:גרמנים שנפטרו ב-2013]]
+[[קטגוריה:אנשי הצוות האישי של אדולף היטלר]]