פייר מיניאר – הבדלי גרסאות

פייר מיניאר
Pierre Mignard
לידה	17 בנובמבר 1612; טרואה, צרפת
פטירה	30 במאי 1695 (בגיל 82); פריז, ממלכת צרפת
מקום קבורה	Couvent des Jacobins de la rue Saint-Jacques
לאום	צרפתים
זרם באמנות	קלאסיציזם, ציור בארוק
הושפע על ידי	Jean Boucher, סימון וואה
יצירות ידועות	ישו מרוסו
צאצאים	Catherine-Marguerite Mignard

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־17:55, 31 במאי 2024

פייר מיניאר (בצרפתית: Pierre Mignard;‏ 17 בנובמבר 1612 – 30 במאי 1695) היה צייר צרפתי.

ביוגרפיה

נולד למשפחת אמנים בעיר טרואה שבחבל שמפאן בצרפת. נועד ללמוד רפואה, אך ב-1624 נכנס כשוליה לסטודיו של הצייר ז'אן בושה בעיר בורז' שבמרכז צרפת. משחזר לטרואה עבד אצל הפסל פרנסואה ז'אנטל לפני שעבר אל העיר פונטנבלו, שהייתה בירת האמנות בצרפת של תקופתו. משם נסע לפריז, הפך לתלמידו של הצייר סימון וואה, ופגש לראשונה בצייר שארל לה ברון.

ב-1635 עזב את הסטודיו של סימון וואה ונסע לרומא. שם פגש בצייר ניקולא פוסן, צייר את דיוקנו של האפיפיור אינוקנטיוס העשירי והפך לאישיות מפורסמת. התגורר ברומא עד 1657, כאשר נקרא על ידי המלך לואי הארבעה עשר לחזור לצרפת. בדרכו לפריז פגש במולייר בעיר אביניון שבפרובאנס והפך לידידו, ולידידם של אנשי להקתו. משהגיע לפריז סירב לקבל את מרותו של שארל לה ברון, שהיה צייר החצר של המלך. הוא גם סירב להיות חבר באקדמיה המלכותית לאמנות שנוהלה על ידי לה ברון. מולייר המליץ עליו בפני ז'אן-בטיסט קולבר, שהיה עוזרו של הקרדינל מזראן, אך קולבר העדיף את לה ברון. אולם המלך, שהיה בן עשרים שנה בלבד, ביקש מפייר מיניאר לצייר את דיוקנו, ציור שהשביע את רצונו של המלך. עד מהרה הפך פייר מיניאר לצייר הדיוקנים המפורסם בצרפת. הוא צייר את דיוקנם של: הקרדינל מזראן, קולבר, דקארט, לה פונטן, מולייר, ראסין, נינון דה לנקלו, מאדאם דה מנטנון, מאדאם דה לה פאייט, מאדאם דה סבינייה, ורבים אחרים. יצירת המופת שלו היו הציורים שעשה בכיפת הכנסייה ואל דה גראס בפריז (1663) על פי הזמנת אן מאוסטריה, אם המלך, שהתגוררה במנזר הסמוך לכנסייה.

אחרי מות קולבר ב-1683, עלה פייר מיניאר לגדולה. ב-1687 העניק לו המלך תואר אצולה, וב-1690, אחרי מות שארל לה ברון, התמנה לצייר החצר של המלך והפך לחבר האקדמיה לאמנות באמצעות צו מלכותי. פייר מיניאר מת בפריז ב-1695 בעת שעסק בהכנות לציורי קיר בכנסיית אינווליד. טקס האשכבה נערך בכנסיית סן רוש, והוא נקבר במנזר הז'אקובינים, שהיה בקרבת מקום, ברחוב סנט אונורה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פייר מיניאר בוויקישיתוף

פייר מיניאר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
פייר מיניאר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
פייר מיניאר, באתר Discogs (באנגלית)

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{אמן}}
-[[תמונה:Mignard vierge raisins.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מיניאר, "הבתולה עם הענבים" [[1640]]]]
+[[קובץ:Mignard vierge raisins.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מיניאר, "הבתולה עם הענבים" [[1640]]]]
-'''פייר מיניאר''' Pierre Mignard&rlm;
-([[7 בנובמבר]] [[1612]] -[[ 30 במאי]] [[1695]]), [[צייר]] [[צרפת|צרפתי]].
+'''פייר מיניאר''' (ב[[צרפתית]]: Pierre Mignard;{{כ}} [[17 בנובמבר]] [[1612]] – [[ 30 במאי]] [[1695]]) היה [[צייר]] [[צרפת]]י.
+== ביוגרפיה ==
-נולד למשפחת אמנים בעיר טרואה שבחבל שמפנייה בצרפת. נועד ללמוד רפואה, אך ב-[[1624]] נכנס כשוליה לסטודיו של הצייר [[ז'אן בושה]] בעיר [[בורז']] שבמרכז צרפת. משחזר לטרואה עבד אצל ה[[פסל (מקצוע)|פסל]] [[פרנסואה ז'אנטל]] לפני שעבר אל העיר [[פונטנבלו]], שהייתה בירת ה[[אמנות]] בצרפת של תקופתו. משם נסע ל[[פריז]], הפך לתלמידו של הצייר [[סימון וואה]], ופגש לראשונה בצייר [[שארל לה ברון]].
+נולד למשפחת אמנים בעיר [[טרואה]] שבחבל [[שמפאן]] ב[[צרפת]]. נועד ללמוד [[רפואה]], אך ב-[[1624]] נכנס כשוליה לסטודיו של הצייר [[ז'אן בושה]] בעיר [[בורז']] שבמרכז צרפת. משחזר לטרואה עבד אצל ה[[פסל (מקצוע)|פסל]] [[פרנסואה ז'אנטל]] לפני שעבר אל העיר [[פונטנבלו]], שהייתה בירת ה[[אמנות]] בצרפת של תקופתו. משם נסע ל[[פריז]], הפך לתלמידו של הצייר [[סימון וואה]], ופגש לראשונה בצייר [[שארל לה ברון]].
-ב-[[1635]] עזב את הסטודיו של סימון וואה ונסע ל[[רומא]]. שם פגש בצייר [[ניקולא פוסן]], צייר את דיוקנו של האפיפיור [[אינוקנטיוס העשירי]] והפך לאישיות מפורסמת. התגורר ברומא עד [[1657]], כאשר נקרא על ידי המלך [[לואי הארבעה עשר]] לחזור לצרפת. בדרכו לפריז פגש ב[[מולייר]] בעיר [[אביניון]] שב[[פרובאנס]] והפך לידידו, ולידידם של אנשי להקתו. משהגיע לפריז סירב לקבל את מרותו של שארל לה ברון, שהיה צייר החצר של המלך. הוא גם סירב להיות חבר באקדמיה המלכותית לאמנות שנוהלה על ידי לה ברון. מולייר המליץ עליו בפני קולבר, שהיה עוזרו של הקרדינל מזראן, אך קולבר העדיף את לה ברון. אולם המלך, שהיה בן עשרים שנה בלבד, ביקש מפייר מיניאר לצייר את דיוקנו, ציור שהשביע את רצונו של המלך. עד מהרה הפך פייר מיניאר לצייר הדיוקנים המפורסם בצרפת. הוא צייר את דיוקנם של: [[הקרדינל מזראן]], [[קולבר]], [[דקארט]], [[לה פונטיין]], מולייר, [[ז'אן ראסין|ראסין]], [[נינון דה לנקלו]], מאדאם דה מיינטנון, [[מאדאם דה לה פייט]], [[מאדאם דה סבינייה]], ורבים אחרים. יצירת המופת שלו היו הציורים שעשה בכיפת ה[[כנסייה]] ואל דה גראס בפריז ([[1663]]) על פי הזמנת [[אן מאוסטריה]], אם המלך, שהתגוררה ב[[מנזר]] הסמוך לכנסייה.
+ב-[[1635]] עזב את הסטודיו של סימון וואה ונסע ל[[רומא]]. שם פגש בצייר [[ניקולא פוסן]], צייר את דיוקנו של האפיפיור [[אינוקנטיוס העשירי]] והפך לאישיות מפורסמת. התגורר ברומא עד [[1657]], כאשר נקרא על ידי המלך [[לואי הארבעה עשר]] לחזור לצרפת. בדרכו לפריז פגש ב[[מולייר]] בעיר [[אביניון]] שב[[פרובאנס]] והפך לידידו, ולידידם של אנשי להקתו. משהגיע לפריז סירב לקבל את מרותו של שארל לה ברון, שהיה צייר החצר של המלך. הוא גם סירב להיות חבר באקדמיה המלכותית לאמנות שנוהלה על ידי לה ברון. מולייר המליץ עליו בפני [[ז'אן-בטיסט קולבר]], שהיה עוזרו של [[הקרדינל מזראן]], אך קולבר העדיף את לה ברון. אולם המלך, שהיה בן עשרים שנה בלבד, ביקש מפייר מיניאר לצייר את דיוקנו, ציור שהשביע את רצונו של המלך. עד מהרה הפך פייר מיניאר לצייר הדיוקנים המפורסם בצרפת. הוא צייר את דיוקנם של: הקרדינל מזראן, קולבר, [[דקארט]], [[לה פונטן]], מולייר, [[ז'אן ראסין|ראסין]], [[נינון דה לנקלו]], [[מאדאם דה מנטנון]], [[מאדאם דה לה פאייט]], [[מאדאם דה סבינייה]], ורבים אחרים. [[יצירת מופת|יצירת המופת]] שלו היו הציורים שעשה בכיפת ה[[כנסייה]] ואל דה גראס בפריז ([[1663]]) על פי הזמנת [[אן מאוסטריה]], אם המלך, שהתגוררה ב[[מנזר]] הסמוך לכנסייה.
-אחרי מות קולבר ב-[[1683]], עלה פייר מיניאר לגדולה. ב-[[1687]] העניק לו המלך תואר [[אצולה]], וב-[[1690]], אחרי מות שארל לה ברון, נתמנה לצייר החצר של המלך והפך לחבר האקדמיה לאמנות באמצעות צו מלכותי. פייר מינארד נפטר בפריז ב-[[1695]] בעת שעסק בהכנות לציורי קיר בכנסיית [[האינווליד|אינווליד]]. טקס האשכבה נערך בכנסיית סנט רוש, והוא נקבר במנזר הז'אקובינים, שהיה בקרבת מקום, ברחוב סנט אונורה.
+אחרי מות קולבר ב-[[1683]], עלה פייר מיניאר לגדולה. ב-[[1687]] העניק לו המלך תואר [[אצולה]], וב-[[1690]], אחרי מות שארל לה ברון, התמנה לצייר החצר של המלך והפך לחבר האקדמיה לאמנות באמצעות צו מלכותי. פייר מיניאר מת בפריז ב-[[1695]] בעת שעסק בהכנות לציורי קיר בכנסיית [[האינווליד|אינווליד]]. טקס האשכבה נערך בכנסיית סן רוש, והוא נקבר במנזר הז'אקובינים, שהיה בקרבת מקום, ברחוב סנט אונורה.
 ==קישורים חיצוניים==
-{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Pierre Mignard|שם ויקישיתוף=פייר מיניאר}}
+{{ויקישיתוף בשורה}}
+* {{בריטניקה}}
-[[קטגוריה:ציירים צרפתים|מיניאר]]
+{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}
-[[קטגוריה:ציירים של תקופת הבארוק|מיניאר]]
+{{בקרת זהויות}}
-[[en:Pierre Mignard]]
-[[de:Pierre Mignard]]
+{{מיון רגיל:מיניאר, פייר}}
-[[es:Pierre Mignard]]
+[[קטגוריה:ציירים צרפתים]]
-[[fr:Pierre Mignard]]
+[[קטגוריה:ציירים של תקופת הבארוק]]
-[[sr:Пјер Мињар]]
+[[קטגוריה:ילידי 1612]]
-[[sv:Pierre Mignard]]
+[[קטגוריה:נפטרים ב-1695]]