לדלג לתוכן

סרפדיים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: לעיתים
 
(12 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 6: שורה 6:
| משפחה = סרפדיים
| משפחה = סרפדיים


}}'''סרפדיים''' ([[שם מדעי]]: .''Urticaceae Juss'') היא [[משפחה (טקסונומיה)|משפחה]] המקיפה צמחים עשבוניים חד-שנתיים, רב-שנתיים בעלי קנה שורש, בני שיח או שיחים, לעתים רחוקות עצים, לעתים רחוקות מאוד מטפסים, ומונה 59 סוגים ו-2,106 מינים מ[[סדרה (טקסונומיה)|סדרת]] הו[[ורדנאים]] (בעבר נכללו בסדרה נפרדת), הנפוצים ברחבי העולם ובעיקר ב[[האזור הטרופי]] ובאזור הממוזג<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://powo.science.kew.org/taxon/urn:lsid:ipni.org:names:30000535-2|כותרת=Urticaceae Juss.|אתר=POWO plants of the World Online. Published on the Internet}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.worldfloraonline.org/taxon/wfo-7000000631|כותרת=.Urticaceae Juss|אתר=WFO: World Flora Online. Published on the Internet}}</ref>. רוב המינים במשפחה בעלי [[שערות צורבות]] ומכאן שם המשפחה. משפחה זו מיוצגת בישראל בשלושה סוגים ובשמונה מינים: סרפד (4 מינים), כתלית (3 מינים) ופורסקלאה (מין אחד)<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://flora.org.il/plants/systematics/urticaceae/|כותרת=סרפדיים|אתר=צמחיית ישראל וסביבתה}}</ref>.
}}'''סרפדיים''' ([[שם מדעי]]: .''Urticaceae Juss'') היא [[משפחה (טקסונומיה)|משפחה]] המקיפה צמחים עשבוניים חד-שנתיים, רב-שנתיים בעלי קנה שורש, בני שיח או שיחים, לעיתים רחוקות עצים, לעיתים רחוקות מאוד מטפסים מ[[סדרה (טקסונומיה)|סדרת]] הו[[ורדנאים]]. המשפחה מונה 59 סוגים ו-2,106 מינים. המשפחה נפוצה כמעט בכל רחבי העולם ובעיקר ב[[האזור הטרופי|אזור הטרופי]] ובאזור הממוזג<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://powo.science.kew.org/taxon/urn:lsid:ipni.org:names:30000535-2|כותרת=Urticaceae Juss.|אתר=POWO plants of the World Online. Published on the Internet}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.worldfloraonline.org/taxon/wfo-7000000631|כותרת=.Urticaceae Juss|אתר=WFO: World Flora Online. Published on the Internet}}</ref>. חלק מהמינים במשפחה בעלי [[שערות צורבות]] ומכאן שם המשפחה. משפחה זו מיוצגת בישראל על ידי שלושה סוגים ושמונה מינים: [[סרפד]] (4 מינים), כותלית (3 מינים) ו[[פורסקלאה]] (מין אחד)<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://flora.org.il/plants/systematics/urticaceae/|כותרת=סרפדיים|אתר=צמחיית ישראל וסביבתה}}</ref>.


הסרפדיים מאופיינים בפרחים מואבקי רוח.
הסרפדיים מאופיינים בפרחים מואבקי רוח. המאובנים הראשונים של המשפחה תוארכו לתקופה [[קרטיקון עליון]].


== מורפולוגיה ==
== מורפולוגיה ==
[[קובץ:סרפד קרומי בשער בניין זנוח.jpg|ממוזער|'''סרפד קרומי בשער בניין זנוח בירושלים, מאפיין את שפלת החוף והשרון''']]
עשבים חד-שנתיים או רב-שנתיים, או שיחים. על פי רוב שעירים, לעתים העלים והגבעולים בעלי שערות צורבות (למשל, במיני סרפד אבל לא במיני כתלית).
[[קובץ:כותלית יהודה 2.jpg|ממוזער|'''כותלית יהודה נפוצה בירושלים''']]
עשבים חד-שנתיים או רב-שנתיים, או שיחים. על פי רוב שעירים, לעיתים העלים והגבעולים בעלי שערות צורבות (למשל, במיני סרפד אבל לא במיני כותלית).


הגבעולים שעירים בשערות צורבות או בשערות רכות שאינן צורבות<ref>{{צ-ספר|מחבר=מיכאל זהרי|שם=מגדיר חדש לצמחי ישראל|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=עם עובד|שנת הוצאה=1989|עמ=92-94|מהדורה=מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת}}</ref>. השערות שאינן צורבות הן רכות וגמישות וחסרות בסיס כדורי או גלילי. לשערות הצורבות יש בסיס כדורי או גלילי מובהק וקודקוד נוקשה ומעט שקוף. בעת מגע קל בעלה, חודר קודקוד השיער הצורב בקלות את העור ונשבר. השבירה מאפשרת לנוזל הצורב של השערה לעבור מגוף השערה אל הבשר. השערה הצורבת פועלת כמחט היפודרמית מיניאטורית.
הגבעולים שעירים בשערות צורבות או בשערות רכות ואינן צורבות.


פטוטרות קיימות. הלוואים חסרים (במינים מסוג כתלית) או קיימים ואז הם בחיקי עלים, או בצדי הפטוטרת, חופשיים, או מאוחים אל הפטוטטרת.
הפטוטרות קיימות. הלוואים חסרים (במינים מסוג כותלית) או קיימים ואז הן בחיק העלים, או בצדי הפטוטרת, כשהם חופשיים זה מזה או מאוחים זה לזה<ref>{{צ-ספר|מחבר=נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין|שם=המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל|מקום הוצאה=כנה ירושלים 1998|מו"ל=כנה|שנת הוצאה=1998|עמ=100-102}}</ref>.


העלים פשוטים, נגדיים (מינים מסוג סרפד) מסורגים וערוכים בצורה לולינית לאורך הגבעול (מינים מסוג כתלית) , על פי רוב בעלי לוואים (לא בכתלית). משני הצדדים או רק מצד אחד וצד השני לבן (פורסקלאה). העלים תמימים או משוננים חדות (פורסקלאה) או משוננים קלות (מיני כתלית) או בעלי אונות.
העלים פשוטים, נגדיים ומצליבים זה לזה לאורך הגבעול (למשל, במינים מסוג סרפד) או מסורגים וערוכים בצורה לוליינית לאורך הגבעול (במינים מסוג כותלית). הטרפים תמימים או משוננים חדות (בפורסקלאה שבירה) או משוננים קלות (במיני כותלית, סרפד) או בעלי אונות. הטרפים ירוקים משני הצדדים או רק מצד אחד והצד השני לבן (בפורסקלאה). על פניהם של הטרפים דגמים של קווים או נקודות הנוצרים על ידי ציסטוליטים (cystolith) - גבישי סידן פחמתי בצורת שונות בתוך תאי האפידרמיס הקרויים lithocyst.


התפרחת חיקיות (בחיק העלים) או אמיריות (בקצות הגבעולים), מכבדים או אשכולות מסוג '''תִּפְרַחַת מְסֻיֶּמֶת''', או צברי פרחים דמוי שיבולת.
הפרחים על פי רוב חד-מיניים, קטנים, ערוכים בצברים.


הפרחים זעירים, בעלי עטיף פשוט (דור אחד), חד-מיניים או דו-מיניים, יש ומצויים פרחים זכריים וגם נקביים על אותו פרט (במינים חד-ביתיים) או על פרטים שונים (במינים דו-ביתיים) או על אותו פרט יש גם פרחים חד-מיניים וגם דו-מיניים (בצמחים פוליגמיים).
העטיף פשוט, עשבוני (ירוק), ולו 2 עד 5 עלים או אונות.


הפרחים הזכריים על פי רוב נישאים על עוקץ. העטיף בן 4 או 5 עלים ירוקים או לבנים, השחלה מנוונת. האבקנים 1 עד 5, כמספר עלי העטיף ועומדים מולם. האבקנים כפופים כעין סליל קפוץ בפקעית הפרח והם מתיישרים במהירות עם פתיחת הפרח. המאבק מתחבר מבסיסו אל הזיר והוא נפתח בסדק אורך והאבקה משתחררת בעצימות רבה.
הפרחים הזכריים בעלי 1 עד 5 אבקנים, מספרם כמספר עלי העטיף. האבקנים עומדים מול עלי העטיף. וכפופים בצעירותם בעין סליל.


הפרחים הנקביים בדרך כלל יושבים (ללא עוקץ), בעלי 2 עד 4 עלי עטיף שצבעם ירקרק או אדמדם מפורדים או מאוחים, בעלי שחלה עילית, עלה שחלה אחד, מגורה אחת ועם עמוד שחלה ובלעדיה (הצלקת יושבת). הצלקת נימית או לעיתים רחוקות דמוית כיפה. השיליה בסיסית ובה ביצית אחת. האבקנים המנוונים קיימים או לא קיימים<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=http://floranorthamerica.org/Urticaceae|כותרת=Urticaceae|אתר=Flora of North America|תאריך=14-1-2021}}</ref>.
הפרחים הנקביים בעלי שחלה עילית, עם ובלי עמודי שחלה ובה ביצית אחת.


הפרחים הדו-מיניים בעלי עטיף בן 4 עלים, 4 אבקנים ושחלה אחת.
הפרי אגחית.


הפרי אגוזית, פרי יבש, לא נפתח, שנוצר מעלה שחלה אחד של שחלה עילית ומכיל זרע אחד. הזרע חופשי או מחובר בצורה רופפת או הדוקה לעטיף הפרח אשר משתייר ומתפרה (גדל עם הפרי)<ref name=":0" />.
== מאפיינים ==
נציגים מוכרים מהמשפחה כוללים את [[גימפי גימפי]], [[סרפד]], [[כמריה]], [[הלקסינה]], [[כתלית יהודה]], [[פורסקליאה]], [[פילית]] ו[[פליוניה]].


== מתן שמות ==
עלי ה[[עטיף]] חופשיים או מאוחים. זירי ה[[אבקנים]] ארוכים. ה[[שחלה]] עשויה עלה-שחלה אחד.
השם "סרפד" ניתן למין הקרוי היום סרפד צורב במילון "ילקוט הצמחים" (הערה 480) משנת 1930, על פי הערבית ובהסתמך על הצעתו של אפרים הראובני בסעיף 224 בספרו "שמות צמחי ארץ ישראל שנתחדשו או שנתבררו" שראה אור בשנת תרע"ז (1917). השם אושרר במילון "צמחי ארץ ישראל – שמות המשפחות והסוגים" משנת 1946 בסעיף  940 ו-941 כשם הסוג ושם המשפחה.


== מיני הבר של משפחת הסרפדיים בישראל ==
המאובנים הראשונים של המשפחה תוארכו לתקופה [[קרטיקון עליון]].
בסוג כותלית 25 מינים מהם 3 בישראל: כותלית זעירה (Parietaria alsinefolia Delile), [[כתלית יהודה|כותלית יהודה]] (Parietaria judaica) וכותלית פורטוגלית (Parietaria lusitanica).

בסוג סרפד 70 מינים מהם 4 בישראל: סרפד החולה (Urtica kioviensis), [[סרפד הכדורים]] (Urtica pilulifera), סרפד צורב (Urtica urens) ו[[סרפד קרומי]] (Urtica membranacea).

בסוג פוֹרְסְקוֹלֵאָה 7 מינים ורק מין אחד בישראל: פורסקליאה שבירה (Forsskaolea tenacissima).

== מיני תרבות בישראל ==
בישראל מספר מיני תרבות ממשפחת הסרפדיים<ref>{{צ-ספר|מחבר=א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי|שם=מגדיר לצמחי התרבות בישראל|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=הוצאת הקיבוץ המאוחד|שנת הוצאה=1998|עמ=95-96}}</ref>.

במריה לבנה (''Boehmeria nivea'') ''והלקסינה זוחלת (Soleirolia soleirolii).''

פילית קדיה (''Pilea cadierei), פילית קטנת-עלים (Pilea microphylla), פילית שטוחה (Pilea depressa).''

''פליוניה זוחלת (Procris repens) ופליוניה יפה (Procris repens).''


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
שורה 46: שורה 62:
{{בקרת זהויות}}
{{בקרת זהויות}}


{{קצרמר|בוטניקה}}
[[קטגוריה:צמחים שתוארו ב-1789]]
[[קטגוריה:צמחים שתוארו ב-1789]]
[[קטגוריה:טקסונים שתוארו בידי אנטואן-לורן דה ז'יסייה]]
[[קטגוריה:טקסונים שתוארו בידי אנטואן-לורן דה ז'יסייה]]
[[קטגוריה:סרפדיים]]
[[קטגוריה:סרפדיים|*]]
[[קטגוריה:משפחות צמחים]]
[[קטגוריה:משפחות צמחים]]

גרסה אחרונה מ־08:46, 3 באוגוסט 2024

קריאת טבלת מיוןסרפדיים
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: צמחים וסקולריים
סדרה: ורדנאים
משפחה: סרפדיים
שם מדעי
Urticaceae
ז'יסייה, 1789
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סרפדיים (שם מדעי: .Urticaceae Juss) היא משפחה המקיפה צמחים עשבוניים חד-שנתיים, רב-שנתיים בעלי קנה שורש, בני שיח או שיחים, לעיתים רחוקות עצים, לעיתים רחוקות מאוד מטפסים מסדרת הוורדנאים. המשפחה מונה 59 סוגים ו-2,106 מינים. המשפחה נפוצה כמעט בכל רחבי העולם ובעיקר באזור הטרופי ובאזור הממוזג[1][2]. חלק מהמינים במשפחה בעלי שערות צורבות ומכאן שם המשפחה. משפחה זו מיוצגת בישראל על ידי שלושה סוגים ושמונה מינים: סרפד (4 מינים), כותלית (3 מינים) ופורסקלאה (מין אחד)[3].

הסרפדיים מאופיינים בפרחים מואבקי רוח. המאובנים הראשונים של המשפחה תוארכו לתקופה קרטיקון עליון.

מורפולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סרפד קרומי בשער בניין זנוח בירושלים, מאפיין את שפלת החוף והשרון
כותלית יהודה נפוצה בירושלים

עשבים חד-שנתיים או רב-שנתיים, או שיחים. על פי רוב שעירים, לעיתים העלים והגבעולים בעלי שערות צורבות (למשל, במיני סרפד אבל לא במיני כותלית).

הגבעולים שעירים בשערות צורבות או בשערות רכות שאינן צורבות[4]. השערות שאינן צורבות הן רכות וגמישות וחסרות בסיס כדורי או גלילי. לשערות הצורבות יש בסיס כדורי או גלילי מובהק וקודקוד נוקשה ומעט שקוף. בעת מגע קל בעלה, חודר קודקוד השיער הצורב בקלות את העור ונשבר. השבירה מאפשרת לנוזל הצורב של השערה לעבור מגוף השערה אל הבשר. השערה הצורבת פועלת כמחט היפודרמית מיניאטורית.

הפטוטרות קיימות. הלוואים חסרים (במינים מסוג כותלית) או קיימים ואז הן בחיק העלים, או בצדי הפטוטרת, כשהם חופשיים זה מזה או מאוחים זה לזה[5].

העלים פשוטים, נגדיים ומצליבים זה לזה לאורך הגבעול (למשל, במינים מסוג סרפד) או מסורגים וערוכים בצורה לוליינית לאורך הגבעול (במינים מסוג כותלית). הטרפים תמימים או משוננים חדות (בפורסקלאה שבירה) או משוננים קלות (במיני כותלית, סרפד) או בעלי אונות. הטרפים ירוקים משני הצדדים או רק מצד אחד והצד השני לבן (בפורסקלאה). על פניהם של הטרפים דגמים של קווים או נקודות הנוצרים על ידי ציסטוליטים (cystolith) - גבישי סידן פחמתי בצורת שונות בתוך תאי האפידרמיס הקרויים lithocyst.

התפרחת חיקיות (בחיק העלים) או אמיריות (בקצות הגבעולים), מכבדים או אשכולות מסוג תִּפְרַחַת מְסֻיֶּמֶת, או צברי פרחים דמוי שיבולת.

הפרחים זעירים, בעלי עטיף פשוט (דור אחד), חד-מיניים או דו-מיניים, יש ומצויים פרחים זכריים וגם נקביים על אותו פרט (במינים חד-ביתיים) או על פרטים שונים (במינים דו-ביתיים) או על אותו פרט יש גם פרחים חד-מיניים וגם דו-מיניים (בצמחים פוליגמיים).

הפרחים הזכריים על פי רוב נישאים על עוקץ. העטיף בן 4 או 5 עלים ירוקים או לבנים, השחלה מנוונת. האבקנים 1 עד 5, כמספר עלי העטיף ועומדים מולם. האבקנים כפופים כעין סליל קפוץ בפקעית הפרח והם מתיישרים במהירות עם פתיחת הפרח. המאבק מתחבר מבסיסו אל הזיר והוא נפתח בסדק אורך והאבקה משתחררת בעצימות רבה.

הפרחים הנקביים בדרך כלל יושבים (ללא עוקץ), בעלי 2 עד 4 עלי עטיף שצבעם ירקרק או אדמדם מפורדים או מאוחים, בעלי שחלה עילית, עלה שחלה אחד, מגורה אחת ועם עמוד שחלה ובלעדיה (הצלקת יושבת). הצלקת נימית או לעיתים רחוקות דמוית כיפה. השיליה בסיסית ובה ביצית אחת. האבקנים המנוונים קיימים או לא קיימים[6].

הפרחים הדו-מיניים בעלי עטיף בן 4 עלים, 4 אבקנים ושחלה אחת.

הפרי אגוזית, פרי יבש, לא נפתח, שנוצר מעלה שחלה אחד של שחלה עילית ומכיל זרע אחד. הזרע חופשי או מחובר בצורה רופפת או הדוקה לעטיף הפרח אשר משתייר ומתפרה (גדל עם הפרי)[6].

השם "סרפד" ניתן למין הקרוי היום סרפד צורב במילון "ילקוט הצמחים" (הערה 480) משנת 1930, על פי הערבית ובהסתמך על הצעתו של אפרים הראובני בסעיף 224 בספרו "שמות צמחי ארץ ישראל שנתחדשו או שנתבררו" שראה אור בשנת תרע"ז (1917). השם אושרר במילון "צמחי ארץ ישראל – שמות המשפחות והסוגים" משנת 1946 בסעיף  940 ו-941 כשם הסוג ושם המשפחה.

מיני הבר של משפחת הסרפדיים בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוג כותלית 25 מינים מהם 3 בישראל: כותלית זעירה (Parietaria alsinefolia Delile), כותלית יהודה (Parietaria judaica) וכותלית פורטוגלית (Parietaria lusitanica).

בסוג סרפד 70 מינים מהם 4 בישראל: סרפד החולה (Urtica kioviensis), סרפד הכדורים (Urtica pilulifera), סרפד צורב (Urtica urens) וסרפד קרומי (Urtica membranacea).

בסוג פוֹרְסְקוֹלֵאָה 7 מינים ורק מין אחד בישראל: פורסקליאה שבירה (Forsskaolea tenacissima).

מיני תרבות בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל מספר מיני תרבות ממשפחת הסרפדיים[7].

במריה לבנה (Boehmeria nivea) והלקסינה זוחלת (Soleirolia soleirolii).

פילית קדיה (Pilea cadierei), פילית קטנת-עלים (Pilea microphylla), פילית שטוחה (Pilea depressa).

פליוניה זוחלת (Procris repens) ופליוניה יפה (Procris repens).

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סרפדיים בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Urticaceae Juss., POWO plants of the World Online. Published on the Internet
  2. ^ .Urticaceae Juss, WFO: World Flora Online. Published on the Internet
  3. ^ סרפדיים, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
  4. ^ מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 92-94
  5. ^ נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, כנה ירושלים 1998: כנה, 1998, עמ' 100-102
  6. ^ 1 2 Urticaceae, Flora of North America, ‏14-1-2021
  7. ^ א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 95-96