רחוב בן-יהודה (ירושלים) – הבדלי גרסאות
Ayeletdinur (שיחה | תרומות) הוספתי הערת שוליים #1Lib1Ref |
Cat-a-lot: העברה מקטגוריה:ירושלים: המשולש ל קטגוריה:המשולש (ירושלים) שימוש בCat-a-lot |
||
(45 גרסאות ביניים של 24 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דרך |
|||
⚫ | |||
⚫ | |||
|יישור=קישור רובע= |
|||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
| כיתוב = מדרחוב בן יהודה, 2011 |
|||
⚫ | |||
| מדינה = [[ישראל]] |
|||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
| שכונה = [[המשולש (ירושלים) | המשולש]] - מרכז העיר |
|||
|כיתוב=רחוב ההסתדרות, אחד מרחובות המדרחוב |
|||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
|שכונה=מרכז העיר |
|||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
| אורך = כ-500 מטרים, מתוכם כ-300 סגורים למכוניות |
|||
| מפה = {{מיקום מפורט בישראל|כיוון כתב=ימינה}} |
|||
}} |
}} |
||
[[קובץ:BezalelBenYehudaStreetsJerusalemNov112022 05.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רחוב בן-יהודה בחלקו העליון (משמאל), מתחילתו במפגש עם [[רחוב בצלאל]] ועד צומת [[רחוב המלך ג'ורג' (ירושלים)|רחוב המלך ג'ורג']]]] |
|||
⚫ | |||
[[קובץ: |
[[קובץ:KingGeorgeStreetJerusalemMay062023 03.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צומת מדרחוב בן-יהודה ו[[רחוב המלך ג'ורג' (ירושלים)|רחוב המלך ג'ורג']]]] |
||
[[קובץ:Ben Yehuda |
[[קובץ:Jerusalem Ben Yehuda Pedestrian Mall.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המדרחוב בצילום מקצהו המערבי]] |
||
⚫ | |||
⚫ | '''רחוב בן |
||
[[קובץ:Ben Yehuda 22 fev 1948.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חורבן כתוצאה מפיצוץ [[מכונית תופת]] ב[[הפיגוע ברחוב בן-יהודה (1948)|פיגוע ברחוב בן-יהודה]], [[22 בפברואר]] [[1948]]]] |
|||
[[קובץ:מדרחוב_בן_יהודה_ירושלים.jpg|ממוזער|210px|מטריות תלויות מכסות מלמעלה מקשטות את הרחוב]] |
|||
⚫ | '''רחוב בן-יהודה''' הוא רחוב מסחר ראשי בלב [[מרכז עסקים ראשי|מרכז העסקים הראשי]] של [[ירושלים]], המהווה את אחת הצלעות של "[[המשולש (ירושלים)|המשולש הירושלמי]]". הרחוב מקשר את [[כיכר ציון]] שעל [[רחוב יפו]] ל[[רחוב קינג ג'ורג' (ירושלים)|רחוב קינג ג'ורג']], ובהמשך ל[[רחוב בצלאל]]. ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20]] הוסב חלקו העיקרי ל[[מדרחוב]], יחד עם מספר רחובות קטנים סמוכים. |
||
⚫ | |||
== היסטוריה == |
|||
⚫ | |||
לאחר כיבוש ירושלים בידי ה[[המנדט הבריטי|בריטים]] ב[[דצמבר]] [[1917]], החל השלטון החדש לתכנן את חזותה של ירושלים ואת מערכה העירוני. בימי השלטון [[האימפריה העות'מאנית|העות'מאני]] שקדם לבריטים לא זכתה ירושלים אף לא לתוכנית אב אחת, וכל המבנים והשכונות ש[[היציאה מהחומות|מחוץ לחומות]] נבנו באופן ספורדי, בהתאם לשיקוליהם ולתקציבם של הבונים. |
לאחר כיבוש ירושלים בידי ה[[המנדט הבריטי|בריטים]] ב[[דצמבר]] [[1917]], החל השלטון החדש לתכנן את חזותה של ירושלים ואת מערכה העירוני. בימי השלטון [[האימפריה העות'מאנית|העות'מאני]] שקדם לבריטים לא זכתה ירושלים אף לא לתוכנית אב אחת, וכל המבנים והשכונות ש[[היציאה מהחומות|מחוץ לחומות]] נבנו באופן ספורדי, בהתאם לשיקוליהם ולתקציבם של הבונים. |
||
הבריטים החליטו להעתיק באופן רשמי את [[מרכז עסקים ראשי|מרכז העסקים הראשי]] של ירושלים מערבה, לאורך [[רחוב יפו]]. לצורך כך השמישו |
הבריטים החליטו להעתיק באופן רשמי את [[מרכז עסקים ראשי|מרכז העסקים הראשי]] של ירושלים מערבה, לאורך [[רחוב יפו]]. לצורך כך השמישו כמה עשרות דונמים של שדות וכרמים, בין שכונת [[נחלת שבעה]] ובית היתומות '[[בית טליתא קומי|טליתא קומי]]', שנקנו מה[[יוונים אורתודוקסים|יוונים-האורתודוקסים]]. עד אז נקרא השטח "גן אנטימוס", על שמו של נזיר [[נצרות יוונית-אורתודוקסית|יווני אורתודוקסי]] שעיבד שם את האדמה{{הערה|[http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=21584635#424.8898.7.fitwidth '''[[עיר בראי תקופה]] - ירושלים החדשה בראשיתה''', [[יהושע בן-אריה]]], הוצאת יד בן צבי, תשל"ט}}. מומחים בריטיים עמלו על תכנונו של "משולש" רחובות גדול, שיהווה מוקד משיכה לבעלי עסקים ולקונים. |
||
כבר ב-[[1922]] נסלל |
כבר ב-[[1922]] נסלל הרחוב, שהתפצל בזווית חדה מרחוב יפו על יד נחלת שבעה ונמתח לכיוון דרום-מערב, לאורך "גן אנטימוס"{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/maps/NNL_ALEPH002369383/NLI#$FL10446276|הכותב=|כותרת=מפת גן אנטימוס, עם החלוקה למגרשים וסימון הבעלים|אתר=מאת חברת הכשרת הישוב. אוסף המפות ע"ש לאור, הספרייה הלאומית|מידע נוסף=|תאריך=1922}}}}, עד סמוך ל[[בית טליתא קומי]]. שנתיים לאחר מכן, ב-[[1924]], סללו הבריטים כביש נוסף בניצב לרחוב יפו, סמוך ל[[בית החולים ביקור חולים]], בכיוון צפון-דרום, ומגיע עד בניין [[קולג' טרה סנטה|טרה סנטה]]. רחוב זה, שנקרא על שם [[המלך ג'ורג' החמישי]], התחבר לרחוב יפו ולרחוב האלכסוני, וכך הושלם "[[המשולש (ירושלים)|המשולש]]". |
||
הרחוב האלכסוני, הראשון שנסלל במסגרת תוכנית המע"ר החדשה, תוכנן להיקרא על שם דמות מן התרבות הבריטית, אולם עם סיום סלילתו נפטר [[אליעזר בן-יהודה]], מחייה שפה ה[[עברית]], והבריטים החליטו להנציח את שמו ברחוב החדש. רחוב בן |
הרחוב האלכסוני, הראשון שנסלל במסגרת תוכנית המע"ר החדשה, תוכנן להיקרא על שם דמות מן התרבות הבריטית, אולם עם סיום סלילתו נפטר [[אליעזר בן-יהודה]], מחייה שפה ה[[עברית]], והבריטים החליטו להנציח את שמו ברחוב החדש. רחוב בן-יהודה התפתח מאוד והפך לאחד הצירים החשובים ביותר במרכז ירושלים. סביבותיו התמלאו בחנויות, משרדים וקומות מגורים. |
||
==הפיגוע ברחוב בן |
===הפיגוע ברחוב בן-יהודה=== |
||
{{הפניה לערך מורחב|הפיגוע ברחוב בן |
{{הפניה לערך מורחב|הפיגוע ברחוב בן-יהודה (1948)}} |
||
ב-[[22 בפברואר]] [[1948]] פוצצו חיילים בריטים [[מכונית תופת]] ברחוב בן |
ב-[[22 בפברואר]] [[1948]] פוצצו חיילים בריטים [[מכונית תופת]] ברחוב בן-יהודה, וגרמו למותם של 54 אנשים ולפציעתם של 130. בפיגוע השתתפו עריקים מ[[הצבא הבריטי]], בתמורה לתגמול כספי שהובטח להם על ידי חאג' [[אמין אל-חוסייני]]. |
||
== |
===המדרחוב=== |
||
⚫ | סגירת הרחוב לכלי רכב ופיתוחו כ[[מדרחוב]] הסתיימו ב-[[1983]], לאחר תכנונים ודיונים רבים בשאלת יישום בנייתו. לאורך רחוב בן-יהודה, אשר היה ציר תחבורה חשוב במרכז העיר, היו תחנות מוניות רבות וגם הסוחרים עצמם לא העריכו את התועלת שבהפיכה למדרחוב. לבסוף, לאחר תכנון והכנות של למעלה מ-10 שנים, שכללו פיזור תחנות המוניות, הוקם המדרחוב והפך עם פתיחתו לאבן שואבת לתושבים ותיירים. תחום המדרחוב כלל, מלבד חלק מרחוב בן-יהודה עצמו (בקטע שבין [[כיכר ציון]] ל[[רחוב המלך ג'ורג' (ירושלים)|רחוב המלך ג'ורג']]), גם את רחוב בן הלל, רחוב לונץ ורחוב דורות ראשונים. חלקו העליון של רחוב בן-יהודה, בקטע שבין רחוב המלך ג'ורג' לרחוב בצלאל, המשיך לשמש תנועת כל רכב. |
||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
[[קובץ:Benyehuda.jpg|מרכז|ממוזער|400px|מפת מדרחוב בן |
[[קובץ:Benyehuda.jpg|מרכז|ממוזער|400px|מפת מדרחוב בן-יהודה ומרכז ירושלים, לפני שיפוץ הרחובות במסגרת הקמת מסילת הרכבת הקלה ב-2011|טקסט=]] |
||
===המאה ה-21=== |
|||
===אירועים במדרחוב=== |
|||
ב-[[ |
ב-[[1 בדצמבר]] [[2001]] אירע [[הפיגוע ברחוב בן-יהודה (2001)|פיגוע התאבדות כפול במדרחוב]] וגרם למותם של 11 איש ולפציעתם של 188. |
||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | מדרחוב בן-יהודה שמר על עליונותו ומרכזיותו גם כשנפתחו בירושלים קניונים ואזורי מסחר אחרים, דוגמת [[קניון מלחה]]. בכך התבלט המדרחוב כרחוב ייחודי, אשר שומר על מעמדו המרכזי גם בשנות ה-2000 וזאת בניגוד לרחובות מסחר מרכזיים אחרים בארץ, כגון [[רחוב דיזנגוף]] בתל אביב ורחוב החלוץ ב[[חיפה]], אשר מאז תחילת שנות ה-90 זוהרם הועם. |
||
⚫ | |||
⚫ | |||
בשנת [[2005]] רושת כל המדרחוב ב[[אינטרנט]] אלחוטי. |
בשנת [[2005]] רושת כל המדרחוב ב[[אינטרנט]] אלחוטי. |
||
==ראו גם== |
==ראו גם== |
||
⚫ | |||
* [[בניין המשביר לצרכן (ירושלים)]] |
* [[בניין המשביר לצרכן (ירושלים)]] |
||
* [[כיכר החתולות]] |
* [[כיכר החתולות]] |
||
== קישורים חיצוניים == |
== קישורים חיצוניים == |
||
⚫ | |||
* |
* [http://jiis.org.il/?cmd=publication.155&act=read&id=669 יורדים העירה - מרכז העיר ירושלים, היסטוריה, תמונת מצב, ותוכנית ההתחדשות] - על התחדשות מרכז העיר |
||
*[https://merhav.nli.org.il/primo-explore/search?query=any,contains,%D7%92%D7%9F%20%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A1&sortby=rank&vid=NLI&mfacet=tlevel,include,online_resources,1&lang=iw_IL מפות בנושא גן אנטימוס], אוסף המפות ע"ש ערן לאור, [[הספרייה הלאומית]] |
|||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
||
{{הערות שוליים|יישור=ימין}} |
{{הערות שוליים|יישור=ימין}} |
||
{{רחוב יפו}} |
{{ש}}{{רחוב יפו}} |
||
{{בקרת זהויות}} |
|||
[[קטגוריה: |
[[קטגוריה:רחוב בן-יהודה (ירושלים)]] |
||
[[קטגוריה: |
[[קטגוריה:ירושלים: רחובות|בן-יהודה]] |
||
[[קטגוריה: |
[[קטגוריה:הנצחת אליעזר בן-יהודה]] |
||
[[קטגוריה: |
[[קטגוריה:המשולש (ירושלים)]] |
||
[[קטגוריה:ישראל: מדרחובים|בן-יהודה (ירושלים)]] |
גרסה אחרונה מ־16:45, 26 באוגוסט 2024
מדרחוב בן יהודה, 2011 | |
מידע כללי | |
---|---|
על שם | אליעזר בן-יהודה |
אורך | כ-500 מטרים, מתוכם כ-300 סגורים למכוניות |
מיקום | |
מדינה | ישראל |
עיר | ירושלים |
שכונה | המשולש - מרכז העיר |
קואורדינטות | 31°46′53″N 35°13′03″E / 31.7815°N 35.2176°E |
רחוב בן-יהודה הוא רחוב מסחר ראשי בלב מרכז העסקים הראשי של ירושלים, המהווה את אחת הצלעות של "המשולש הירושלמי". הרחוב מקשר את כיכר ציון שעל רחוב יפו לרחוב קינג ג'ורג', ובהמשך לרחוב בצלאל. בשנות ה-80 של המאה ה-20 הוסב חלקו העיקרי למדרחוב, יחד עם מספר רחובות קטנים סמוכים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תכנון הרחוב וסלילתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר כיבוש ירושלים בידי הבריטים בדצמבר 1917, החל השלטון החדש לתכנן את חזותה של ירושלים ואת מערכה העירוני. בימי השלטון העות'מאני שקדם לבריטים לא זכתה ירושלים אף לא לתוכנית אב אחת, וכל המבנים והשכונות שמחוץ לחומות נבנו באופן ספורדי, בהתאם לשיקוליהם ולתקציבם של הבונים.
הבריטים החליטו להעתיק באופן רשמי את מרכז העסקים הראשי של ירושלים מערבה, לאורך רחוב יפו. לצורך כך השמישו כמה עשרות דונמים של שדות וכרמים, בין שכונת נחלת שבעה ובית היתומות 'טליתא קומי', שנקנו מהיוונים-האורתודוקסים. עד אז נקרא השטח "גן אנטימוס", על שמו של נזיר יווני אורתודוקסי שעיבד שם את האדמה[1]. מומחים בריטיים עמלו על תכנונו של "משולש" רחובות גדול, שיהווה מוקד משיכה לבעלי עסקים ולקונים.
כבר ב-1922 נסלל הרחוב, שהתפצל בזווית חדה מרחוב יפו על יד נחלת שבעה ונמתח לכיוון דרום-מערב, לאורך "גן אנטימוס"[2], עד סמוך לבית טליתא קומי. שנתיים לאחר מכן, ב-1924, סללו הבריטים כביש נוסף בניצב לרחוב יפו, סמוך לבית החולים ביקור חולים, בכיוון צפון-דרום, ומגיע עד בניין טרה סנטה. רחוב זה, שנקרא על שם המלך ג'ורג' החמישי, התחבר לרחוב יפו ולרחוב האלכסוני, וכך הושלם "המשולש".
הרחוב האלכסוני, הראשון שנסלל במסגרת תוכנית המע"ר החדשה, תוכנן להיקרא על שם דמות מן התרבות הבריטית, אולם עם סיום סלילתו נפטר אליעזר בן-יהודה, מחייה שפה העברית, והבריטים החליטו להנציח את שמו ברחוב החדש. רחוב בן-יהודה התפתח מאוד והפך לאחד הצירים החשובים ביותר במרכז ירושלים. סביבותיו התמלאו בחנויות, משרדים וקומות מגורים.
הפיגוע ברחוב בן-יהודה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הפיגוע ברחוב בן-יהודה (1948)
ב-22 בפברואר 1948 פוצצו חיילים בריטים מכונית תופת ברחוב בן-יהודה, וגרמו למותם של 54 אנשים ולפציעתם של 130. בפיגוע השתתפו עריקים מהצבא הבריטי, בתמורה לתגמול כספי שהובטח להם על ידי חאג' אמין אל-חוסייני.
המדרחוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]סגירת הרחוב לכלי רכב ופיתוחו כמדרחוב הסתיימו ב-1983, לאחר תכנונים ודיונים רבים בשאלת יישום בנייתו. לאורך רחוב בן-יהודה, אשר היה ציר תחבורה חשוב במרכז העיר, היו תחנות מוניות רבות וגם הסוחרים עצמם לא העריכו את התועלת שבהפיכה למדרחוב. לבסוף, לאחר תכנון והכנות של למעלה מ-10 שנים, שכללו פיזור תחנות המוניות, הוקם המדרחוב והפך עם פתיחתו לאבן שואבת לתושבים ותיירים. תחום המדרחוב כלל, מלבד חלק מרחוב בן-יהודה עצמו (בקטע שבין כיכר ציון לרחוב המלך ג'ורג'), גם את רחוב בן הלל, רחוב לונץ ורחוב דורות ראשונים. חלקו העליון של רחוב בן-יהודה, בקטע שבין רחוב המלך ג'ורג' לרחוב בצלאל, המשיך לשמש תנועת כל רכב.
בסוף שנות התשעים עבר המדרחוב שיפוץ, כולל החלפת הריצוף כחלק משדרוג מרכז העיר.
ב-4 בספטמבר 1997 אירע פיגוע התאבדות משולש במדרחוב, וגרם למותם של 5 אנשים.
המאה ה-21
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1 בדצמבר 2001 אירע פיגוע התאבדות כפול במדרחוב וגרם למותם של 11 איש ולפציעתם של 188.
החל משנת 2002 החלו להתקיים בו מדי קיץ אירועי "חוצות העיר" ויריד "חוצות היוצר" הועבר אליו, לצורך עידוד המסחר במרכז ירושלים, לאחר שזה נפגע קשות באינתיפאדה השנייה בשל מספר רב של פיגועי התאבדות שהתרחשו בו.
בקיץ 2005 הוחזר פסטיבל "חוצות היוצר" לבריכת הסולטן ליד העיר העתיקה, אך אירועים אחרים המשיכו להתקיים ברחוב מדי שנה. למן סיום האינתיפאדה בשנת 2004, החל המדרחוב לשקוק שוב חיים. מסעדות שסגרו את שעריהן בתקופת הפיגועים הגדולה נפתחו מחדש, ואליהן נוספו בתי קפה, פאבים ועסקים נוספים.
מדרחוב בן-יהודה שמר על עליונותו ומרכזיותו גם כשנפתחו בירושלים קניונים ואזורי מסחר אחרים, דוגמת קניון מלחה. בכך התבלט המדרחוב כרחוב ייחודי, אשר שומר על מעמדו המרכזי גם בשנות ה-2000 וזאת בניגוד לרחובות מסחר מרכזיים אחרים בארץ, כגון רחוב דיזנגוף בתל אביב ורחוב החלוץ בחיפה, אשר מאז תחילת שנות ה-90 זוהרם הועם.
בשנת 2005 רושת כל המדרחוב באינטרנט אלחוטי.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יורדים העירה - מרכז העיר ירושלים, היסטוריה, תמונת מצב, ותוכנית ההתחדשות - על התחדשות מרכז העיר
- מפות בנושא גן אנטימוס, אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עיר בראי תקופה - ירושלים החדשה בראשיתה, יהושע בן-אריה, הוצאת יד בן צבי, תשל"ט
- ^ מפת גן אנטימוס, עם החלוקה למגרשים וסימון הבעלים, באתר מאת חברת הכשרת הישוב. אוסף המפות ע"ש לאור, הספרייה הלאומית, 1922
רחוב יפו, ירושלים | ||||||||
אתרים לאורך רחוב יפו | ||||||||
(1) התחנה המרכזית | (2) תחנת הרכבת | (3) שוק מחנה יהודה | (4) מרכז כלל | (5) מדרחוב בן-יהודה | (6) נחלת שבעה (7) בניין ג'נרלי | (8) כיכר ספרא | (9) העיר העתיקה | (10) ממילא | (11) שער יפו ומגדל דוד (A) כיכר הדוידקה | (B) - כיכר ציון | (C) - כיכר צה"ל |