ישיבת הר המור – הבדלי גרסאות

ישיבת הר המור
	סמליל הישיבה
	בית המדרש של הישיבה
ישיבה גדולה
השתייכות	ציונות דתית, ישיבות הקו, חרדים לאומיים
תקופת הפעילות	ה'תשנ"ח, 1997 – הווה
מייסדים	הרב צבי ישראל טאו
בעלי תפקידים
ראש הישיבה	הרב מרדכי שטרנברג (עד ה'תשפ"ג); הרב עמיאל שטרנברג
תלמידים
	כ-850 תלמידים ואברכים
מיקום
מיקום	הר חומה, ירושלים, ישראל
מדינה	ישראל
קואורדינטות	31°43′38″N 35°13′02″E / 31.727361111111°N 35.217361111111°E
	harhamor.co.il/es.aspx
	(למפת ירושלים רגילה) ישיבת הר המור

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־23:54, 31 באוגוסט 2024

המונח "הר המור" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו הר המור (פירושונים).

ישיבת הר המור היא ישיבה גבוהה השייכת לזרם התורני לאומי. נשיא הישיבה הוא הרב צבי ישראל טאו ובראשה עומד הרב עמיאל שטרנברג. הישיבה נחשבת ל'ספינת הדגל' של ישיבות הקו. בישיבה כ-850 תלמידים, מתוכם כ-400 אברכים.

היסטוריה

הישיבה הוקמה בשנת ה'תשנ"ח (1997) על ידי קבוצת רבנים, בראשם הרב טאו, שפרשה מישיבת מרכז הרב. שורשי הפילוג היו עמוקים: במחצית השנייה של שנות ה-60 התהווה ריק במרכז הרב, כשרבים מהר"מים הוותיקים עזבו לפעילויות משלהם. הרב טאו הצעיר, חביבו של ראש הישיבה הרב צבי יהודה קוק, עלה אז לגדולה וסומן כסגן וכיורש. הוא גיבש סביבו חוג גדול שהתאפיין בהערצה ובהתבטלות כלפי ראש הישיבה, ובעיסוק אינטנסיבי ועתיר שעות בתורה הקבלית שלו ושל אביו, תוך פירוש המציאות האקטואלית לפיה, וראיית ההיסטוריה של מדינת ישראל כתהליך גאולי דיאלקטי סבוך. התפתחויות אלה היו למורת רוחם של החוגים האחרים במוסד: הן של תלמידי הרצי"ה הראשונים והן של אנשי הרב אברהם שפירא, שנחשב לאחד מראשי הישיבה והחזיק בסמכויות נרחבות, והיה תלמיד חכם סטנדרטי שרחק ממשנת הרבנים קוק והתמקד בש"ס. בשנות ה-70 עבר הרב טאו להתגורר במושב קשת המרוחק, וב-1978 גזר על עצמו מעין גלות לאחר שתלמיד שהתייעץ עימו רצח את אשתו; השפעתו נחלשה. מות הרצי"ה ב-1982 ללא צוואה אפשר לרב שפירא, בתמיכת הרב שאול ישראלי החשוב, לתבוע לעצמו את ראשות הישיבה, על אף שרוב הסגל והתלמידים תמכו ברב טאו. הלה הציב אולטימטום ודרש מעמד שווה בהנהגה, נדחה, אך העדיף שלא להתפלג. במשך 15 השנים הבאות קיים הרב טאו מעין ישיבה בתוך ישיבה כשהוא מלמד מביתו הפרטי. הוא ואנשיו הוסיפו להעמיק בתורת הרבנים קוק ולראות את המציאות כמונחית על ידה, בעוד שהרב שפירא ביקש להפוך את מרכז הרב לישיבה מן המניין, טיפח למדנות וקידם את תלמידיו למשרות רבנות. המתח בין המחנות התפוצץ בבת אחת בקיץ 1997, כשראש הישיבה הרב שפירא הסכים להקים מכון להכשרת מורים במוסד ולקבל תקציבים ממשלתיים בעבורו. הרב טאו ומקורביו תיארו את המכון המוצע, ברוח משנתם הקבלית, כמזימה שטנית של הסטרא אחרא לטמא את התורה הנלמדת במקום. הרב שפירא נדהם מכך, והשעה את המתנגדים. הפעם החליט הרב טאו לפרוש ולהקים מוסד נפרד, ועימו יצאו רבים מהר"מים והתלמידים.^[1]

הישיבה החדשה, ישיבת הר המור, הוקמה בתחילת השנה הבאה, ה'תשנ"ח, ולראשותה מונו הרב מרדכי שטרנברג (שעמד בראשה עד פטירתו בכסליו ה'תשפ"ג) והרב עמיאל שטרנברג. לר"מי אמונה מונו הרב עודד ולנסקי והרב יעקב לבנון. הרב אריאל אדרי מונה לר"מ, והרב יהושע צוקרמן – לר"מ בוגרי צבא.

מקור שם הישיבה הוא בפסוק: ”עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים, אֵלֶךְ לִי אֶל הַר הַמּוֹר וְאֶל גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה.” (שיר השירים, ד', ו'). השם "הר המור" מקובל גם ככינוי להר הבית. ייתכן שברקע לבחירת שם הישיבה עמד גם השם "צרור המֹר" שבו השתמשו גרעיני יוצאי מרכז הרב באבן שמואל, בחיפה ובבית אל, שנוסדו בשנות השבעים-שמונים, כאשר המילה "המֹר" שימשה כראשי תיבות של "המשך מרכז הרב"^[2].

בתחילת דרכה שכנה הישיבה בבית כנסת בשכונת קריית מנחם בירושלים, וכעבור מספר שנים עברה לבניין בשכונת בית וגן. בשנים ה'תשס"ח (2008) – ה'תשע"ז (2017) הייתה הישיבה במתחם הסמוך לשכונת קריית היובל שבירושלים, ב"דרך כרמית". הישיבה עברה למבנה הקבע בשכונת חומת שמואל (הר חומה) בל' באב תשע"ז (22 באוגוסט 2017).

בישיבה לומדים כ-700 תלמידים, שמתוכם כ-350 הם אברכים נשואים וכ-320 בחורים^[3]. הישיבה מתאפיינת בגילם הממוצע הגבוה של התלמידים, יחסית לישיבות אחרות מהזרם הדתי לאומי.

הישיבה מוציאה לאור עלון לבוגרים הנקרא "במעלה ההר". כמו כן יוצאת לאור מדי כמה שנים חוברת בשם "ערוגות הבושם" ובה חידושים בגמרא, בהלכה ובאגדה מפרי עטם של רבני ותלמידי הישיבה.

מדי שנה מתקיימות בישיבה במוצאי שמחת תורה הקפות שניות המוניות עד עלות השחר, שבהן משתתפים אלפים רבים^[4].

החל משנת ה'תשפ"ב מקיימת הישיבה מדי שנה שני כנסים בשם 'חיי עולם' בהשתתפות אלפי אנשים, שבהם רבנים מהישיבה ומחוצה לה מעבירים שיעורי תורה: כנס אחד נערך בתחילת חודש ניסן, ובו עוסקים בענייני פסח, וכנס שני נערך אחרי תשעה באב, ובו עוסקים בענייני חינוך.

דרך הישיבה

הישיבה מונהגת ברוח תורתו של הרב קוק, ובנו הרב צבי יהודה הכהן קוק, ובעלת גישה ממלכתית הרואה במדינת ישראל קדוּשה מיוחדת, על פי דברי הרב קוק "מדינת ישראל יסוד כסא השם בעולם"^[5]. הישיבה עומדת בראש שורת מוסדות לימוד הקשורים גם הם לרב טאו ומכונים "ישיבות הקו", ונחשבת בעלת רמה לימודית גבוהה. בלימוד הגמרא, ישנו דגש רב על לימוד מעמיק של דברי התלמוד עם פרשניו הקלסיים. על אף שישנן קבוצות לימוד בישיבה שלומדות בדגש הלכתי, מגמת הלימוד המרכזית של הישיבה היא עיונית, ולא הלכתית פרקטית.

בישיבה ניתן דגש מיוחד על לימודי אמונה ומחשבת ישראל, בהתאם לקריאתו של הרב קוק להעמיק בתחומים אלה. הישיבה מחנכת להתמסרות מוחלטת ללימוד תורה, ולכן רוב התלמידים אינם משלבים עיסוקים לימודיים נוספים.

לרוב תלמידי הישיבה מוכוונים לשרת בצבא במסגרת "הסדר מרכז" ביחידות שונות בצבא. בנוסף ניתן דגש גם על התיישבות ביהודה ושומרון. בין היישובים שתושביהם מזוהים עם הקו של הר המור: עצמונה ונצרים שפונו במסגרת תוכנית ההתנתקות והקימו את היישובים נווה ובני נצרים, וכן היישוב שומריה והמושב קשת שברמת הגולן.

רבני הישיבה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

הרב צבי ישראל טאו – נשיא הישיבה
הרב עמיאל שטרנברג – ראש הישיבה ור"מ שיעור ד'

ר"מים אמונה

הרב עודד ולנסקי
הרב יעקב לבנון
הרב אלי בזק
הרב צבי לבנברג
הרב הרצל ולנסקי
הרב חנן אדלשטיין
הרב יוסי הורוביץ

ר"מים עיון

הרב אריאל אדרי – ר"מ שיעור ג'
הרב ידידיה ריין – ר"מ שיעור א'
הרב משה שטרנברג – ר"מ שיעור א'
הרב נתנאל צור – ר"מ שיעור א'
הרב שלמה דרייפוס – ר"מ שיעור ב'
הרב אריאל כהן – ר"מ שיעור ב'
הרב דוד ג'יאמי – ר"מ שיעור ג'
הרב יאיר גלובינסקי – ר"מ שיעור ה' ומעלה
הרב אסף שטראוס – ר"מ לבוגרי צבא
הרב יעקב מורלי
הרב שמעון בוסידן
הרב אליאב בן יעקב

רבני הישיבה בעבר

הרב מרדכי שטרנברג – ראש הישיבה ור"מ שיעור ה' ומעלה
הרב יהושע צוקרמן – ר"מ אמונה

מוסדות הקשורים לישיבה

הוצאות הספרים חוסן ישועות ושירת ישראל.
ישיבה קטנה לאומית שלום בנייך
ישיבה קטנה לאומית טל ישראל
ישיבת לנתיבות ישראל
תלמוד תורה יסדת עוז

לקריאה נוספת

לדרך הקֹדש – שיחות ומסמכים בנושא פיצול ישיבת מרכז הרב, מנקודת המבט של "הר המור", ירושלים תשנ"ח (חוברת)^[6]
צדיק באמונתו יחיה – שיחות של הרב צבי טאו בנושא לימוד תנ"ך, היחס לגדולי האומה והיחס לאקדמיה, ירושלים תשס"ב
ישי רוזן-צבי, 'מטפיזיקה בהתהוותה: הפולמוס בישיבת מרכז הרב – עיון ביקורתי', בתוך: מאה שנות ציונות דתית: היבטים רעיוניים, אבי שגיא ודב שוורץ (עורכים), הוצאת אוניברסיטת בר-אילן תשס"ג, עמ' 421–444 (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ישיבת הר המור בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של ישיבת הר המור
חוסן ישועות – מכון תורני להוצאת כתבי רבני הישיבה
עמותת הישיבה, אתר גיידסטאר ישראל
ישיבת הר המור (ירושלים), דף שער בספרייה הלאומית
כל הכתבות על ישיבת הר המור, באתר ערוץ 7

הערות שוליים

^ אודי אברמוביץ, התאולוגיה הממלכתית של הרב צבי טאו וחוגו, מחקר לשם מילוי חלקי לקבלת ד"ר לפילוסופיה. אוניברסיטת בן-גוריון, ה'תשע"ה. עמ' 21-24, 37-40.
^ המערכה הציבורית, עמ' עא.
^ אודות הישיבה באתר הבית שלה
^ 18,000 בני אדם בהקפות שניות בהר המור, באתר ערוץ 7
^ אורות ישראל, פרק ו', פסקה ז'
^ זוהי מהדורה שנייה של "קובץ שיחות" – חוברת פנימית, שבה שיחות רבני הישיבה שהועברו לפני הפילוג ובמהלכו. ב"לדרך הקֹדש" נוספה שיחה מאת הרב יעקב לבנון וכן שיחות שנישאו לאחר הפילוג.

[1] אודי אברמוביץ, התאולוגיה הממלכתית של הרב צבי טאו וחוגו, מחקר לשם מילוי חלקי לקבלת ד"ר לפילוסופיה. אוניברסיטת בן-גוריון, ה'תשע"ה. עמ' 21-24, 37-40.

[2] המערכה הציבורית, עמ' עא.

[3] אודות הישיבה באתר הבית שלה

[4] 18,000 בני אדם בהקפות שניות בהר המור, באתר ערוץ 7

[5] אורות ישראל, פרק ו', פסקה ז'

[6] זוהי מהדורה שנייה של "קובץ שיחות" – חוברת פנימית, שבה שיחות רבני הישיבה שהועברו לפני הפילוג ובמהלכו. ב"לדרך הקֹדש" נוספה שיחה מאת הרב יעקב לבנון וכן שיחות שנישאו לאחר הפילוג.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{מוסד לימודי
+{{מפנה|הר המור}}{{מוסד לימודי
 | סמל = קובץ:הר המור.jpg
 | כיתוב סמל = סמליל הישיבה
@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 [[קובץ:HarHamor.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בית המדרש הקודם במתחם כרמית, תש"ע]]
 [[קובץ:Harhamor20.JPG|250px|ממוזער|בניין הישיבה]]
-'''ישיבת הר המור''' היא [[ישיבה גדולה|ישיבה גבוהה]] השייכת לזרם ה[[חרדים לאומיים|תורני לאומי]]. נשיא הישיבה הוא הרב [[צבי ישראל טאו]] ובראשה עומד הרב [[עמיאל שטרנברג]]. הישיבה נחשבת ל'ספינת הדגל' של [[ישיבות הקו]]. בישיבה כ-700 תלמידים, מתוכם כ-400 [[אברך|אברכים]].
+'''ישיבת הר המור''' היא [[ישיבה גדולה|ישיבה גבוהה]] השייכת לזרם ה[[חרדים לאומיים|תורני לאומי]]. נשיא הישיבה הוא הרב [[צבי ישראל טאו]] ובראשה עומד הרב [[עמיאל שטרנברג]]. הישיבה נחשבת ל'ספינת הדגל' של [[ישיבות הקו]]. בישיבה כ-850 תלמידים, מתוכם כ-400 [[אברך|אברכים]].
 == היסטוריה ==
+[[קובץ:הר המור חזית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכניסה לבניין הישיבה, קיץ תשע"ט]]
-[[קובץ:שלט של ישיבת הר מור האוסר כניסה לשכונת הר חומה למעט מוזמנים ותושבי השכונה ורק בהצגת תעודת זהות.jpg|250px|ממוזער|שמאל|שלט של ישיבת הר מור שהוצב בסוכות 2023 בכניסה לשכונת הר חומה האוסר כניסה לשכונה למעט מוזמנים ותושבי השכונה ורק בהצגת תעודת זהות.]]
+הישיבה הוקמה בשנת [[ה'תשנ"ח]] ([[1997]]) על ידי קבוצת רבנים, בראשם [[צבי ישראל טאו|הרב טאו]], שפרשה מ[[ישיבת מרכז הרב]]. שורשי הפילוג היו עמוקים: במחצית השנייה של שנות ה-60 התהווה ריק במרכז הרב, כשרבים מה[[ר"מ]]ים הוותיקים עזבו לפעילויות משלהם. הרב טאו הצעיר, חביבו של ראש הישיבה הרב צבי יהודה קוק, עלה אז לגדולה וסומן כסגן וכיורש. הוא גיבש סביבו חוג גדול שהתאפיין בהערצה ובהתבטלות כלפי ראש הישיבה, ובעיסוק אינטנסיבי ועתיר שעות בתורה הקבלית שלו ושל אביו, תוך פירוש המציאות האקטואלית לפיה, וראיית ההיסטוריה של מדינת ישראל כתהליך גאולי דיאלקטי סבוך. התפתחויות אלה היו למורת רוחם של החוגים האחרים במוסד: הן של תלמידי הרצי"ה הראשונים והן של אנשי הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא|אברהם שפירא]], שנחשב לאחד מראשי הישיבה והחזיק בסמכויות נרחבות, והיה תלמיד חכם סטנדרטי שרחק ממשנת הרבנים קוק והתמקד בש"ס. בשנות ה-70 עבר הרב טאו להתגורר ב[[קשת (מושב)|מושב קשת]] המרוחק, וב-1978 [[רצח מיכל אלירז|גזר על עצמו מעין גלות לאחר שתלמיד שהתייעץ עימו רצח את אשתו]]; השפעתו נחלשה. מות הרצי"ה ב-1982 ללא צוואה אפשר לרב שפירא, בתמיכת הרב [[שאול ישראלי]] החשוב, לתבוע לעצמו את ראשות הישיבה, על אף שרוב הסגל והתלמידים תמכו ברב טאו. הלה הציב אולטימטום ודרש מעמד שווה בהנהגה, נדחה, אך העדיף שלא להתפלג. במשך 15 השנים הבאות קיים הרב טאו מעין ישיבה בתוך ישיבה כשהוא מלמד מביתו הפרטי. הוא ואנשיו הוסיפו להעמיק בתורת הרבנים קוק ולראות את המציאות כמונחית על ידה, בעוד שהרב שפירא ביקש להפוך את מרכז הרב לישיבה מן המניין, טיפח למדנות וקידם את תלמידיו למשרות רבנות. המתח בין המחנות התפוצץ בבת אחת בקיץ 1997, כשראש הישיבה הרב שפירא הסכים להקים מכון להכשרת מורים במוסד ולקבל תקציבים ממשלתיים בעבורו. הרב טאו ומקורביו תיארו את המכון המוצע, ברוח משנתם הקבלית, כמזימה שטנית של הסטרא אחרא לטמא את התורה הנלמדת במקום. הרב שפירא נדהם מכך, והשעה את המתנגדים. הפעם החליט הרב טאו לפרוש ולהקים מוסד נפרד, ועימו יצאו רבים מהר"מים והתלמידים.{{הערה|1=אודי אברמוביץ, '''התאולוגיה הממלכתית של הרב צבי טאו וחוגו''', מחקר לשם מילוי חלקי לקבלת ד"ר לפילוסופיה. אוניברסיטת בן-גוריון, ה'תשע"ה. עמ' 21-24, 37-40.}}
-הישיבה הוקמה בשנת [[ה'תשנ"ח]] ([[1997]]) על ידי קבוצת רבנים, בראשות [[צבי ישראל טאו|הרב טאו]], שפרשה מ[[ישיבת מרכז הרב]]. הסיבה לפרישה, נעוצה בהבדלי הגישות בין [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] מרכז הרב, הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא|אברהם שפירא]] לבין הרב טאו, בין השאר, ליחס בין לימודי אמונה לגמרא. נקודת השבר הייתה בקיץ ה'תשנ"ז (1997), כשהנהלת הישיבה הציעה בפני התלמידים אפשרות ל[[הכשרת מורים בישראל|לימודי הוראה]] במקביל ללימודי הישיבה. בעקבות זאת, טענו הרב טאו והרבנים הקשורים אליו, כי הנהלת הישיבה מתכוונת להקים מכון ללימודי הוראה אשר יפעל בישיבה – מה שעלול היה בעיניהם לפגוע בחֵירות הלימוד בה. הרב שפירא הכחיש את הדברים{{הערה|מורשה, שיחות ומאמרי הגר"א שפירא}}.
-הישיבה הוקמה בתחילת השנה הבאה, ה'תשנ"ח, ולראשותה מונו הרב [[מרדכי שטרנברג]] (שעמד בראשה עד פטירתו בכסליו ה'תשפ"ג) והרב [[עמיאל שטרנברג]]. לר"מי אמונה מונו הרב [[עודד ולנסקי]] והרב יעקב לבנון. הרב [[אריאל אדרי]] מונה לר"מ, והרב [[יהושע צוקרמן]] – לר"מ בוגרי צבא.
+הישיבה החדשה, ישיבת הר המור, הוקמה בתחילת השנה הבאה, ה'תשנ"ח, ולראשותה מונו הרב [[מרדכי שטרנברג]] (שעמד בראשה עד פטירתו בכסליו ה'תשפ"ג) והרב [[עמיאל שטרנברג]]. לר"מי אמונה מונו הרב [[עודד ולנסקי]] והרב יעקב לבנון. הרב [[אריאל אדרי (רב שכונה)|אריאל אדרי]] מונה לר"מ, והרב [[יהושע צוקרמן]] – לר"מ בוגרי צבא.
-מקור שם הישיבה הוא ב[[פסוק]]: {{ציטוטון|עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים, אֵלֶךְ לִי אֶל '''הַר הַמּוֹר''' וְאֶל גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה.|{{תנ"ך|שיר השירים|ד|ו|קצר=כן}}}}. השם "הר המור" מקובל גם ככינוי ל[[הר הבית]]. ייתכן שברקע לבחירת שם הישיבה עמד גם השם "צרור המֹר" בו השתמשו גרעיני יוצאי מרכז הרב ב[[אבן שמואל]], ב[[חיפה]] וב[[בית אל]], שנוסדו בשנות השבעים-שמונים, כאשר המילה "המֹר" שימשה כראשי תיבות של "'''ה'''משך '''מ'''רכז ה'''ר'''ב"{{הערה|המערכה הציבורית, עמ' עא.}}.
+מקור שם הישיבה הוא ב[[פסוק]]: {{ציטוטון|עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים, אֵלֶךְ לִי אֶל '''הַר הַמּוֹר''' וְאֶל גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה.|{{תנ"ך|שיר השירים|ד|ו|קצר=כן}}}}. השם "הר המור" מקובל גם ככינוי ל[[הר הבית]]. ייתכן שברקע לבחירת שם הישיבה עמד גם השם "צרור המֹר" שבו השתמשו גרעיני יוצאי מרכז הרב ב[[אבן שמואל]], ב[[חיפה]] וב[[בית אל]], שנוסדו בשנות השבעים-שמונים, כאשר המילה "המֹר" שימשה כראשי תיבות של "'''ה'''משך '''מ'''רכז ה'''ר'''ב"{{הערה|המערכה הציבורית, עמ' עא.}}.
-בתחילת דרכה, שכנה הישיבה בבית כנסת בשכונת [[קריית מנחם]] ב[[ירושלים]]; ולאחר מספר שנים עברה לבניין בשכונת [[בית וגן]]. בשנים [[ה'תשס"ח]] ([[2008]]) – [[ה'תשע"ז]] (2017) הייתה הישיבה במתחם הסמוך לשכונת [[קריית היובל]] שבירושלים, ב"דרך כרמית". הישיבה עברה למבנה הקבע בשכונת חומת שמואל ([[הר חומה]]) ב[[ל' באב]] תשע"ז ([[22 באוגוסט]] [[2017]]).
+בתחילת דרכה שכנה הישיבה בבית כנסת בשכונת [[קריית מנחם]] ב[[ירושלים]], וכעבור מספר שנים עברה לבניין בשכונת [[בית וגן]]. בשנים [[ה'תשס"ח]] ([[2008]]) – [[ה'תשע"ז]] (2017) הייתה הישיבה במתחם הסמוך לשכונת [[קריית היובל]] שבירושלים, ב"דרך כרמית". הישיבה עברה למבנה הקבע בשכונת חומת שמואל ([[הר חומה]]) ב[[ל' באב]] תשע"ז ([[22 באוגוסט]] [[2017]]).
-בישיבה לומדים כ-700 תלמידים, מתוכם כ-350 הם [[אברך|אברכים]] נשואים וכ-320 בחורים{{הערה|[https://www.harhamor.co.il/1049/אודות.aspx אודות הישיבה] באתר הבית שלה}}. הישיבה מתאפיינת בגילם הממוצע הגבוה של התלמידים, יחסית לישיבות אחרות מהזרם ה[[דתיים לאומיים|דתי לאומי]].
+בישיבה לומדים כ-700 תלמידים, שמתוכם כ-350 הם [[אברך|אברכים]] נשואים וכ-320 בחורים{{הערה|[https://www.harhamor.co.il/1049/אודות.aspx אודות הישיבה] באתר הבית שלה}}. הישיבה מתאפיינת בגילם הממוצע הגבוה של התלמידים, יחסית לישיבות אחרות מהזרם ה[[דתיים לאומיים|דתי לאומי]].
 הישיבה מוציאה לאור עלון לבוגרים הנקרא "במעלה ההר". כמו כן יוצאת לאור מדי כמה שנים חוברת בשם "ערוגות הבושם" ובה חידושים בגמרא, בהלכה ובאגדה מפרי עטם של רבני ותלמידי הישיבה.
@@ שורה 34: / שורה 34: @@
 מדי שנה מתקיימות בישיבה במוצאי [[שמחת תורה]] [[שמחת תורה#הקפות שניות|הקפות שניות]] המוניות עד עלות השחר, שבהן משתתפים אלפים רבים{{הערה|{{ערוץ 7||18,000 בני אדם בהקפות שניות בהר המור|415793}}}}.
-החל משנת [[ה'תשפ"א|ה'תשפ"ב]] מקיימת הישיבה מדי שנה שני כנסים בשם 'חיי עולם' בהשתתפות אלפי אנשים, בהם רבנים מהישיבה ומחוצה לה מעבירים שיעורי תורה. כנס אחד בתחילת חודש [[ניסן]] בו עוסקים בענייני [[פסח]], וכנס שני אחרי תשעה באב בו עוסקים בענייני חינוך.
+החל משנת [[ה'תשפ"א|ה'תשפ"ב]] מקיימת הישיבה מדי שנה שני כנסים בשם 'חיי עולם' בהשתתפות אלפי אנשים, שבהם רבנים מהישיבה ומחוצה לה מעבירים שיעורי תורה: כנס אחד נערך בתחילת חודש [[ניסן]], ובו עוסקים בענייני [[פסח]], וכנס שני נערך אחרי תשעה באב, ובו עוסקים בענייני חינוך.
 == דרך הישיבה ==
-הישיבה מונהגת ברוח תורתו של [[אברהם יצחק הכהן קוק|הרב קוק]], ובנו הרב [[צבי יהודה קוק |צבי יהודה הכהן קוק]], ובעלת גישה [[ממלכתיות (ציונות דתית)|ממלכתית]] הרואה ב[[ישראל|מדינת ישראל]] קדושה מיוחדת, על פי דברי הרב קוק "מדינת ישראל [[יסוד כסא השם בעולם]]"{{הערה|[[אורות ישראל (ספר)|אורות ישראל]], [[s:אורות ישראל פרק ו#ז|פרק ו', פסקה ז']]}}. הישיבה עומדת בראש שורת מוסדות לימוד הקשורים גם הם לרב טאו ומכונים "[[ישיבות הקו]]", ונחשבת בעלת רמה לימודית יחסית גבוהה. בלימוד ה[[תלמוד בבלי|גמרא]], ישנו דגש רב על לימוד מעמיק של דברי התלמוד עם פרשניו הקלסיים. על אף שישנן קבוצות לימוד בישיבה שלומדות בדגש הלכתי, מגמת הלימוד המרכזית של הישיבה היא עיונית, ולא הלכתית פרקטית.
+הישיבה מונהגת ברוח תורתו של [[אברהם יצחק הכהן קוק|הרב קוק]], ובנו הרב [[צבי יהודה קוק |צבי יהודה הכהן קוק]], ובעלת גישה [[ממלכתיות (ציונות דתית)|ממלכתית]] הרואה ב[[ישראל|מדינת ישראל]] קדוּשה מיוחדת, על פי דברי הרב קוק "מדינת ישראל [[יסוד כסא השם בעולם]]"{{הערה|[[אורות ישראל (ספר)|אורות ישראל]], [[s:אורות ישראל פרק ו#ז|פרק ו', פסקה ז']]}}. הישיבה עומדת בראש שורת מוסדות לימוד הקשורים גם הם לרב טאו ומכונים "[[ישיבות הקו]]", ונחשבת בעלת רמה לימודית גבוהה. בלימוד ה[[תלמוד בבלי|גמרא]], ישנו דגש רב על לימוד מעמיק של דברי התלמוד עם פרשניו הקלסיים. על אף שישנן קבוצות לימוד בישיבה שלומדות בדגש הלכתי, מגמת הלימוד המרכזית של הישיבה היא עיונית, ולא הלכתית פרקטית.
-בישיבה ניתן דגש מיוחד על לימודי אמונה ו[[מחשבת ישראל]] לפי קריאתו של הרב קוק להעמיק בתחומים אלה. הישיבה מחנכת להתמסרות מוחלטת ללימוד תורה, ולכן רוב התלמידים אינם משלבים עיסוקים לימודיים נוספים.
+בישיבה ניתן דגש מיוחד על לימודי אמונה ו[[מחשבת ישראל]], בהתאם לקריאתו של הרב קוק להעמיק בתחומים אלה. הישיבה מחנכת להתמסרות מוחלטת ללימוד תורה, ולכן רוב התלמידים אינם משלבים עיסוקים לימודיים נוספים.
-לרוב תלמידי הישיבה מוכוונים לשרת בצבא במסגרת "[[הסדר מרכז]]" ביחידות שונות בצבא. בנוסף ניתן דגש רב על התיישבות ב[[יהודה ושומרון]]. בין היישובים שתושביהם מזוהים עם הקו של הר המור: [[בני עצמון|עצמונה]] ו[[נצרים]] שפונו במסגרת [[תוכנית ההתנתקות]] והקימו את היישובים [[נווה (מושב)|נווה]] ו[[בני נצרים]], וכן היישוב [[שומריה (קיבוץ)|שומריה]] והמושב [[קשת (מושב)|קשת]] שב[[רמת הגולן]].
+לרוב תלמידי הישיבה מוכוונים לשרת בצבא במסגרת "[[הסדר מרכז]]" ביחידות שונות בצבא. בנוסף ניתן דגש גם על התיישבות ב[[יהודה ושומרון]]. בין היישובים שתושביהם מזוהים עם הקו של הר המור: [[בני עצמון|עצמונה]] ו[[נצרים]] שפונו במסגרת [[תוכנית ההתנתקות]] והקימו את היישובים [[נווה (מושב)|נווה]] ו[[בני נצרים]], וכן היישוב [[שומריה (קיבוץ)|שומריה]] והמושב [[קשת (מושב)|קשת]] שב[[רמת הגולן]].
 == רבני הישיבה ==
@@ שורה 58: / שורה 58: @@
 ==== ר"מים עיון ====
-*הרב [[אריאל אדרי]] – ר"מ שיעור ג'
+*הרב [[אריאל אדרי (רב שכונה)|אריאל אדרי]] – ר"מ שיעור ג'
 *הרב ידידיה ריין – ר"מ שיעור א'
 *הרב משה שטרנברג – ר"מ שיעור א'
@@ שורה 93: / שורה 93: @@
 * [https://web.archive.org/web/20160303171131/http://preview.guidestar.org.il/organization/580316149 עמותת הישיבה], אתר [[גיידסטאר]] ישראל
 * {{דף שער בספרייה הלאומית|987007296099705171|ישיבת הר המור (ירושלים)}}
+* [https://www.inn.co.il/tags/הר_המור/ כל הכתבות על ישיבת הר המור], באתר ערוץ 7
 ==הערות שוליים==
@@ שורה 99: / שורה 100: @@
 {{ישיבת מרכז הרב}}
 {{בקרת זהויות}}
+[[קטגוריה:ישיבת הר המור|*]]
 [[קטגוריה:ישיבות ציוניות|הר המור]]
 [[קטגוריה:ירושלים: ישיבות|הר המור]]

ישיבת מרכז הרב
ראשי ישיבה	הרב אברהם יצחק הכהן קוק (1924–1935) • הרב אברהם אהרן בורשטין (1925) • הרב יעקב משה חרל"פ (1935–1952) • הרב צבי יהודה קוק (1952–1982) • הרב שאול ישראלי (1982–1995) • הרב אברהם שפירא (1982–2007) • הרב יעקב שפירא (2007–מכהן)
רבנים בישיבה בעבר	הרב הנזיר • הרב שלום נתן רענן • הרב יצחק אריאלי • הרב זוסמן ריגר • הרב יעקב כלאב • הרב מרדכי פרום • הרב יהודה גרשוני • הרב יהושע בכרך • הרב אברהם יצחק כלאב • הרב יהושע רוזן • הרב אריה שטרן • הרב זלמן ברוך מלמד • הרב חיים דרוקמן • הרב דוב ליאור • הרב יעקב אריאל • הרב אליקים לבנון • הרב הלל פלסר • הרב אלישע אבינר • הרב שלמה אבינר • הרב אלישע וישליצקי • הרב יצחק בן שחר • הרב שלמה שפירא • הרב פנחס מונדשיין • הרב מאיר פרימן
רבנים בישיבה כיום	הרב יעקב פילבר • הרב חיים שטיינר • הרב מיכאל הרשקוביץ • הרב דוד חי הכהן • הרב יהושע מגנס • הרב מנחם בורשטין • הרב יגאל לרר • הרב איתמר אורבך • הרב יאיר גזבר • הרב חיים אביהוא שוורץ • הרב איתן שנדורפי
קטגוריה:מוסדות הקשורים לישיבה	ישיבת ירושלים לצעירים • תלמוד תורה מורשה • מדרשת בת-ציון • מכון הלכה ברורה ובירור הלכה • מכון הרצי"ה • בשביל הנשמה • מכון מים חיים
ערכים קשורים	בוגרים ידועים • הפיגוע בישיבת מרכז הרב • ישיבת הר המור • הסדר מרכז • בית הרב קוק • ישיבות זרם מרכז הרב • תלמידי הרצי"ה • תלמידי הגר"א שפירא