ישראל ישעיהו-שרעבי – הבדלי גרסאות

ישראל ישעיהו-שרעבי
לידה	20 באפריל 1908 או 1911; י"ט בניסן ה'תרס"ח או כ"ב בניסן ה'תרע"א; א-סדה (ער'), תימן
פטירה	20 ביוני 1979; כ"ה בסיוון ה'תשל"ט; ירושלים, ישראל
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	1929
מקום קבורה	חלקת גדולי האומה, ירושלים
מפלגה	מפא"י (–1968); העבודה (1968–1979)
סיעה	מפא"י (1951–1965); המערך הראשון (1965–1968); העבודה (1968–1969); המערך (1969–1977)
דת	יהדות
	9 במאי 1972 – 13 ביוני 1977; (5 שנים)
	→ ראובן ברקת יצחק שמיר ←
כנסות	7–8
	2 בינואר 1967 – 15 בדצמבר 1969; (3 שנים)
תחת ראשי הממשלה	לוי אשכול, יגאל אלון, גולדה מאיר
	→ אליהו ששון אלימלך-שמעון רימלט ←
	12 בפברואר 1951 – 13 ביוני 1977; (26 שנים)
כנסות	1–8

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־16:49, 3 בספטמבר 2024

ישראל ישעיהו-שרעבי (20 באפריל 1908 או 1911^[1] – 20 ביוני 1979) היה פוליטיקאי ישראלי, יושב ראש הכנסת השביעית והכנסת השמינית, ושר הדואר.

קורות חיים

ישראל ישעיהו-שרעבי נולד בכפר א-סדהה (ער') (السدة), שנמצאה לא רחוק מהגבול בין מושבת עדן הבריטית לממלכת תימן שנשלטה על ידי האימאם יחיא חמיד א-דין תחת חסות האימפריה העות'מאנית. העיירה נמצאת בצומת הדרכים שבין הדרך מהעיר תעז לעדן, ובין הדרך ממחוז עדן למחוז צנעא. אמו, שמעה (שושנה) בת יחיא חדד, הייתה ממשפחת סוחרים, ואביו, יעיש (ישעיהו) שרעבי, היה בן למשפחת אורגים ענייה, ומבוגר מהאם ב-15 שנה. היו אלו נישואיו השניים של אביו, שהיה לו ילד מנישואים קודמים. מבין 20 הילדים שילדה אמו, חמישה נותרו בחיים. כשהיה בן שנתיים עברה המשפחה לבירת תימן והמרכז היהודי שלה, צנעא, כדי שישעיהו-שרעבי ילמד בישיבותיה. בשל הגעתם מעיירה רחוקה, חשה המשפחה זרות מול יהודיה הוותיקים של צנעא, והם גם נאלצו לעבור דירה מדי כמה שנים. הוא קיבל חינוך מסורתי בחדר ("כניס" בלשון יהודי תימן) אצל הרב עזרא קורח, ובהמשך למד בישיבת הרב יחיא קאפח, מייסד תנועת "דור דעה" (דרדעים) בצנעא. בעקבות אביו פעל בתנועה מגיל 12 ועד סוף שהייתו בתימן. לפרנסתו בתימן עסק, כמו משפחת אביו, במלאכת האריגה. בשל איכות האריגה נשכרו הוא, אביו ואחיו לארוג עבור האמאם שליט תימן, ובהמשך עבדו עבורו בבית מלאכה גדול שהקים האמאם במצודה. עם הפיכתם לעובדים בקבלנות עבור האמאם הוביל ישעיהו-שרעבי הפגנה מול בית המשנה לאמאם, ולפיכך נאסר למספר ימים^[2].

בתחילת פעילותו הציונית הבריח יתומים מתימן לארץ ישראל, והגיע עמם לעדן בתמוז תרפ"ט (1929). משם עלה לארץ ישראל, לאחר שהתחתן בנישואים פיקטיביים עם אישה שבעלה היה כבר בארץ ישראל, וזאת לצורך קבלת סרטיפיקט^[2]. בארץ ישראל עסק בעבודה חקלאית כפועל בפרדסי ראשון לציון ושומר בכרמיה. בשנת 1931 השתתף בארגון בניין שכונת הצריפים לעולים בראשון לציון, ובהמשך השתתף בבניין שכונת "מולדת" ושכונת "עם" – משכונותיה הראשונות של העיר חולון (1932–1936), מושב "גאולים" (1947) ושכונת עולי תימן בקריית בנימין.

בשנים 1932–1934 שימש מזכיר אגודת "עזרת אחים" בתל אביב, אגודה שעסקה בעזרה הדדית לנזקקים מבין עולי תימן. ב-1934–1935 היה מזכיר מועדון הפועלים התימנים, ומ-1936 ואילך – מנהל המחלקה ליוצאי תימן ובני עדות המזרח בוועד הפועל של ההסתדרות. ישעיהו התפרסם בשנות ה-30 בזכות מאמרים רבים שפרסם בעיתונים הבולטים בתקופה: "דואר היום", "הארץ" ו"דבר". ב-1935 ייסד את "תנועת העובדים התימניים", ובאותה שנה נשא לאישה את רינה בת נעמי ויוסף בדיחי.

ישעיהו-שרעבי היה חבר מפא"י (לימים מפלגת העבודה) וחבר מרכז המפלגה. מטעמה נבחר כציר בקונגרסים הציוניים הכ' והכ"א, כציר באספת הנבחרים הרביעית וכסגן בוועד הלאומי. בנוסף היה חבר מועצת פועלי תל אביב וקופת מלווה של העובדים, וחבר בוועד הפועל הציוני. הוא נבחר ברציפות לכל הוועידות והמועצות של ההסתדרות. במקביל היה פעיל בקרב העדה התימנית וחבר הנהלת התאחדות התימנים בישראל. הוא עמד בראש המחלקה ליוצאי תימן במפא"י.

ערב קום מדינת ישראל ארגן מטעם ארגון ההגנה (יחד עם ירוחם כהן) קורס מיוחד למפקדים ממוצא מזרחי, במטרה להכשירם לתפקידים מיוחדים בארץ ישראל ובארצות השכנות. עם הקמת המדינה נתמנה לעורך הדיונים של מועצת המדינה הזמנית, עורך הפרוטוקול של הממשלה ומזכיר ועדת החוקה, חוק ומשפט. לאחר מכן שימש מקשר בין הממשלה והכנסת.

בשנת 1949 נסע לעדן כדי לארגן עליה המונית מתימן לארץ ישראל, במבצע מרבד הקסמים ובהפניית העולים לעבודה התיישבותית ולמקצועות מודרניים שונים. הוא יזם ארגונם והדרכתם של עשרות מושבי עולים מתימן, וב-1950 טס בראש משלחת יהודי תימן לעדן, כדי לארגן את הצלת רכושם וספריהם של יהודי תימן, בדגש על כתבי יד עתיקים.

כהונתו בכנסת

בבחירות לאספה המכוננת הוצב ישעיהו במקום ה-77 הלא-ריאלי ברשימת המועמדים של מפלגתו, שזכתה ב-46 מנדטים. אך כעשרה חודשים לאחר שנציג העדה התימנית אברהם טביב נפטר, נכנס ישעיהו-שרעבי לכנסת לאחר ש-26 מועמדים שהוצבו לפניו ברשימה התפטרו ממנה, לדרישתו של דוד בן-גוריון, כדי לשמור על ייצוג העדה התימנית בכנסת^[3]. ישעיהו כיהן 26 שנים ברציפות בכנסת, משלהי הכנסת הראשונה (1951) עד סוף הכנסת השמינית (1977), מהן 12 שנים כסגן יושב ראש הכנסת (1955–1967). הוא היה יו"ר ועדת הכנסת בשנת 1952, וחבר בוועדות שונות בכנסת: ועדת החוקה, חוק ומשפט, ועדת החוץ והביטחון, ועדת הפנים, ועדת החינוך והוועדה לבחירת דיינים. בין היתר יזם את חוק איסור גידול חזיר וחוק להקמת המועצות הדתיות ולבחירות מועצת הרבנות הראשית.

ב-2 בינואר 1967 מונה לשר הדואר בממשלת לוי אשכול במקומו של אליהו ששון, שמונה לשר המשטרה במקום בכור שיטרית שהתפטר. הוא כיהן בתפקיד גם לאחר פטירתו של אשכול ומינויה של גולדה מאיר לראשות הממשלה (17 במרץ 1969), אך לאחר הבחירות לכנסת השביעית לא מונה ישעיהו-שרעבי לשר בממשלתה השנייה של גולדה מאיר. במשך שנה שימש מזכ"ל מפלגת העבודה (23 ביוני 1971 – 21 ביוני 1972).

בכנסת השביעית כיהן כיושב ראש ועדת הכנסת, ולאחר פטירתו הפתאומית של יושב ראש הכנסת ראובן ברקת (ב-5 באפריל 1972), ניצח את יצחק נבון בהתמודדות הפנימית על מועמד מפלגת העבודה לתפקיד. לאחר ניצחונו בחרו בו חברי הכנסת, ב-9 במאי באותה שנה, לתפקיד יושב ראש הכנסת. בכך היה ראשון יושבי ראש הכנסת אשר אינם ממוצא אשכנזי. הוא כיהן בתפקיד הן בכנסת השביעית והן בכנסת השמינית, עד 1977, אז לא הצליח להיבחר לרשימת מפלגת העבודה לבחירות לכנסת התשיעית, ופרש מהחיים הפוליטיים.

לצד פעילותו הפוליטית, ישעיהו היה חבר ברוטרי, בבני ברית ובברית העברית העולמית, וחבר המועצה הציבורית לשילוב המורשת בחינוך ובתרבות. הוא תכנן וביצע אירועים ממלכתיים, לאומיים ועולמיים, ביניהם הוועידה היהודית העולמית לתנ"ך, הכנסים השנתיים לתנ"ך מטעם החברה לחקר המקרא בישראל וחידון התנ"ך העולמי לנוער היהודי. בנוסף פעל למען יהדות התפוצות מטעם הקונגרס היהודי העולמי, והכין מופעים ארציים המשקפים את מורשת יהדות תימן.

לאחר סיום דרכו הפוליטית

ישראל ישעיהו-שרעבי נפטר ב-20 ביוני 1979, והשאיר אחריו את רעייתו רינה וכן בת, נעמה ישעיהו (שהייתה נשואה ליוסי גמזו^[4]) ושני בנים. אחיו, חיים שר-אבי (שרעבי), היה עיתונאי ב"דבר" ופעיל ציבורי^[5].

הובא למנוחת עולמים בחלקת גדולי האומה בהר הרצל, אשתו רינה שנפטרה בשנת 1986 טמונה לצידו. קבריהם סמוכים לקברה של גולדה מאיר.

בקריית ים, באר שבע, פתח תקווה, כפר סבא ובערים נוספות, קראו רחוב על שמו.

כתביו

ישעיהו נודע כבקיא בחוכמת ישראל וכבעל עברית מלוטשת, חריפה ושואבת מן המקורות. הוא זכה בתואר דוקטור לשם כבוד לספרות מדרופסי קולג' שבפילדלפיה. לאורך חייו הרבה לכתוב ופרסם מאמרים ב"דואר היום", "בוסתנא", "הארץ", "דבר" "הפועל הצעיר", "במעלה", "בטרם", "מולד", "די גאלדענע קייט" ו"ספר החלוץ", ובעיתונות מיוחדת לתימנים – "לצורך השעה", "השומר", "עורי תימן" ו"שלוחות". כן פרסם חוברות "שבטים ועדות בתוך ההסתדרות" (הוצאת קונטרסי ההסתדרות, 1944).

הוא ערך קונטרסים רבים: "בדרך", "גאלי תימן" (הוצאת המרכז לתרבות), "אחים", "מסלול" (שבועון לעולים מטעם משרד החינוך) ועוד, וכן ערך את חוברות הדיונים של מועצת המדינה הזמנית וועדת החוקה שלה. הוא פרסם את הספרים "מתימן לציון" (1935 בהוצאת מסדה), "שדות תימן", "מתימן לציון" (1945); "שבות תימן" (מסדה, 1965), וכן ערך ספרים שונים, ביניהם "הליכות תימן" (1961); פרסם ספר מחקר ועיון בשם "יהדות תימן" (עם יוסף טובי, הוצאת יד בן צבי 1976); ספר מבחר מאמריו בכנסת, "דברים בעתם" (1977); וספר סיפורים מהווי יהודי תימן בגולה, "בעל התלתלים" (1979).

ישעיהו היה גם ידוע כאספן של כתבי יד עתיקים, צילומים ותעודות שונות מחיי התימנים בארץ ובגולה.

לקריאה נוספת

ביבליוגרפיה מלאה של כל מאמריו, ספריו ורשימות שנכתבו עליו ("כתבי ישראל ישעיהו: ביבליוגרפיה") – חוברה על ידי יוסף גלרון-גולדשלגר ויצאה לאור בהוצאת עם עובד ב-1984
ישראל ישעיהו, לחוד ויחד, המרכז לתרבות וחינוך, 1992

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ישראל ישעיהו-שרעבי בוויקישיתוף

ישראל ישעיהו-שרעבי, באתר הכנסת
ישראל ישעיהו-שרעבי, באתר כנסת פתוחה
רשימת המאמרים של ישראל ישעיהו-שרעבי באתר רמב"י
מנשה ענזי, "בן איש מוזג ובן האורגים: ישראל ישעיהו וקשריו עם ביאליק", פעמים 119, מכון בן צבי, אביב תשס"ט, עמ' 211–220
כתבי ישראל ישעיהו-שרעבי בפרויקט בן-יהודה
ישראל ישעיהו-שרעבי (1910–1979), דף שער בספרייה הלאומית
אתר ישראל ישעיהו – https://www.israel-yeshayahu.com/

הערות שוליים

^ ¹ ² באתר הכנסת מוזכרת השנה 1908. באתר לזכרו: 1911.
^ ¹ ² ישראל ישעיהו, בית אבי, באתר פרויקט בן-יהודה
^ עמוס כרמל, הכל פוליטי, בערך על ישעיהו-שרעבי
^ טקס ססגוני בחתונת נעמי ישעיהו ויוסי גמזו, מעריב, 10 באפריל 1968
^ עליו ראו: דוד תדהר (עורך), "חיים שר-אבי (שרעבי)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יז (1968), עמ' 5193

ישראל ישעיהו-שרעבי – תבניות ניווט

[לידה-1] ¹ ² באתר הכנסת מוזכרת השנה 1908. באתר לזכרו: 1911.

[ביתאבי-2] ¹ ² ישראל ישעיהו, בית אבי, באתר פרויקט בן-יהודה

[3] עמוס כרמל, הכל פוליטי, בערך על ישעיהו-שרעבי

[4] טקס ססגוני בחתונת נעמי ישעיהו ויוסי גמזו, מעריב, 10 באפריל 1968

[5] עליו ראו: דוד תדהר (עורך), "חיים שר-אבי (שרעבי)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יז (1968), עמ' 5193

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{מנהיג
-{{ח"כ|
+| תאריך לידה = [[20 באפריל]] [[1908]] או [[1911]]{{הערה|שם=לידה|באתר הכנסת מוזכרת השנה 1908. באתר לזכרו: 1911.}}
-|תמונה=[[תמונה:Yeshayau israel.jpg|150px|ישראל ישעיהו-שרעבי]]
+| תאריך פטירה = [[20 ביוני]] [[1979]]
-|שם=ישראל ישעיהו שרעבי
-|תאריך לידה=[[2 במאי]] [[1911]]
+| תאריך לידה עברי = [[י"ט בניסן]] [[ה'תרס"ח]] או [[כ"ב בניסן]] [[ה'תרע"א]]
-|תאריך פטירה=[[20 ביוני]] [[1979]]
+| תאריך פטירה עברי = [[כ"ה בסיוון]] [[ה'תשל"ט]]
+| מקום לידה = [[א-סדה]] {{ער|السدة}}, [[תימן]]
-|כנסות=1 - 8
+| סיעה = [[מפא"י]] (1951–1965){{ש}}[[המערך לאחדות פועלי ארץ ישראל|המערך הראשון]] (1965–1968){{ש}}[[מפלגת העבודה הישראלית|העבודה]] (1968–1969){{ש}}[[המערך]] (1969–1977)
-|ממשלות=[[הממשלה ה-13|13]], [[הממשלה ה-14|14]]
+| דת = [[יהדות]]
-|סיעות=[[מפלגת פועלי ארץ ישראל]], [[המערך]], [[מפלגת העבודה הישראלית|עבודה]]
+| תאריך עלייה = [[1929]]
-|תפקידים=
+| מקום פטירה = {{דגל|ישראל}} [[ירושלים]], [[ישראל]]
-* [[יושב ראש הכנסת]]
+| מדינה = {{דגל|ישראל||+}}
-* שר הדואר
+| מקום קבורה = {{דגל|ישראל}} [[חלקת גדולי האומה]], [[ירושלים]]
+| תמונה = פורטרט של ישעיהו שרעבי.jpg
+| כיתוב =
+| מפלגה = [[מפא"י]] (–1968){{ש}}[[מפלגת העבודה הישראלית|העבודה]] (1968–1979)
+| תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג
+|שם התפקיד=[[יושב ראש הכנסת|יושב הראש ה-5 של הכנסת]]
+|למניין=
+|התחלת כהונה=[[9 במאי]] [[1972]]
+|סיום כהונה=[[13 ביוני]] [[1977]]
+|הקודם בתפקיד=[[ראובן ברקת]]
+|הבא בתפקיד=[[יצחק שמיר]]
+|כנסות=[[הכנסת השביעית|7]]–[[הכנסת השמינית|8]]
 }}
+| תפקיד2 = {{תפקיד מנהיג
+|שם התפקיד=[[משרד התקשורת|שר הדואר]]
+|למניין=6
+|התחלת כהונה=[[2 בינואר]] [[1967]]
+|סיום כהונה=[[15 בדצמבר]] [[1969]]
+|הקודם בתפקיד=[[אליהו ששון]]
+|הבא בתפקיד=[[אלימלך-שמעון רימלט]]
+|שם תפקיד מעל=[[ראש ממשלת ישראל|ראשי הממשלה]]
+|שם בעל תפקיד מעל=[[לוי אשכול]], [[יגאל אלון]], [[גולדה מאיר]]}}
+| תפקיד3 = {{תפקיד מנהיג
+|שם התפקיד=[[חבר הכנסת]]
+|התחלת כהונה=[[12 בפברואר]] [[1951]]
+|סיום כהונה=[[13 ביוני]] [[1977]]
+|כנסות=[[הכנסת הראשונה|1]]–[[הכנסת השמינית|8]]
+}}
+}}
+[[קובץ:Balthazar Bicamumpaka arrving at Lod airport for inauguration of the new Knesset building in Jerusalem. D656-090.jpg|250px|ממוזער|נשיא האספה הלאומית של [[רואנדה]] בלשאצר ביקמומפקה (שני משמאל) מגיע לנמל התעופה בלוד, לטקס חנוכת בניין הכנסת החדש בירושלים. מימין, ישראל ישעיהו ו[[משה רוזטי]], אוגוסט 1966]]
+'''ישראל ישעיהו-שרעבי''' ([[20 באפריל]] [[1908]] או [[1911]]{{הערה|שם=לידה}} – [[20 ביוני]] [[1979]]) היה [[פוליטיקאי]] [[ישראלים|ישראלי]], [[יושב ראש הכנסת]] [[הכנסת השביעית|השביעית]] ו[[הכנסת השמינית]], ו[[משרד התקשורת|שר הדואר]].
+==קורות חיים==
-'''ישראל ישעיהו-שרעבי''' ([[2 במאי]] [[1911]] - [[20 ביוני]] [[1979]]), [[פוליטיקאי]] [[ישראל|ישראלי]], [[יושב ראש הכנסת]] ה-7 וה-8, ו[[שר הדואר]] ב[[ממשלת ישראל]] ה-13 וה-14.
+ישראל ישעיהו-שרעבי נולד בכפר א-סדהה {{ער|السدة}} (السدة), שנמצאה לא רחוק מהגבול בין [[מושבת עדן]] הבריטית ל[[ממלכת תימן]] שנשלטה על ידי ה[[אימאם]] [[יחיא חמיד א-דין]] תחת חסות [[האימפריה העות'מאנית]]. העיירה נמצאת בצומת הדרכים שבין הדרך מהעיר [[תעז (עיר)|תעז]] ל[[עדן]], ובין הדרך מ[[עדן (מחוז)|מחוז עדן]] ל[[צנעא (מחוז)|מחוז צנעא]]. אמו, שמעה (שושנה) בת יחיא חדד, הייתה ממשפחת [[סוחר]]ים, ואביו, יעיש (ישעיהו) שרעבי, היה בן למשפחת [[אריגה|אורג]]ים ענייה, ומבוגר מהאם ב-15 שנה. היו אלו נישואיו השניים של אביו, שהיה לו ילד מנישואים קודמים. מבין 20 הילדים שילדה אמו, חמישה נותרו בחיים. כשהיה בן שנתיים עברה המשפחה לבירת תימן והמרכז היהודי שלה, צנעא, כדי שישעיהו-שרעבי ילמד בישיבותיה. בשל הגעתם מעיירה רחוקה, חשה המשפחה זרות מול יהודיה הוותיקים של צנעא, והם גם נאלצו לעבור דירה מדי כמה שנים. הוא קיבל חינוך מסורתי ב[[תלמוד תורה|חדר]] ("כניס" בלשון יהודי תימן) אצל הרב [[עזרא קורח]], ובהמשך למד בישיבת הרב [[יחיא קאפח]], מייסד תנועת "דור דעה" ([[תנועת דור דעה|דרדעים]]) ב[[צנעא]]. בעקבות אביו פעל בתנועה מגיל 12 ועד סוף שהייתו בתימן. לפרנסתו בתימן עסק, כמו משפחת אביו, במלאכת ה[[אריגה]]. בשל איכות האריגה נשכרו הוא, אביו ואחיו לארוג עבור האמאם שליט תימן, ובהמשך עבדו עבורו ב[[בית מלאכה]] גדול שהקים האמאם במצודה. עם הפיכתם לעובדים בקבלנות עבור האמאם הוביל ישעיהו-שרעבי הפגנה מול בית המשנה לאמאם, ולפיכך נאסר למספר ימים{{הערה|שם=ביתאבי}}.
+בתחילת פעילותו ה[[ציונות|ציונית]] [[הברחה|הבריח]] [[יתמות|יתומים]] מתימן ל[[ארץ ישראל]], והגיע עמם לעדן בתמוז [[ה'תרפ"ט|תרפ"ט]] ([[1929]]). משם עלה לארץ ישראל, לאחר שהתחתן ב[[נישואים פיקטיביים]] עם אישה שבעלה היה כבר בארץ ישראל, וזאת לצורך קבלת [[סרטיפיקט]]{{הערה|שם=ביתאבי|ישראל ישעיהו, [https://benyehuda.org/read/11444 בית אבי], באתר [[פרויקט בן-יהודה]]}}. בארץ ישראל עסק בעבודה [[חקלאות|חקלאית]] כפועל ב[[פרדס]]י [[ראשון לציון]] ושומר ב[[כרם|כרמיה]]. בשנת [[1931]] השתתף בארגון בניין שכונת הצריפים לעולים בראשון לציון, ובהמשך השתתף בבניין שכונת "מולדת" ושכונת "עם" – משכונותיה הראשונות של העיר חולון ([[1932]]–[[1936]]), מושב "[[גאולים (מושב)|גאולים]]" ([[1947]]) ושכונת עולי תימן ב[[קריית בנימין]].
-נולד ב[[סדה]] שב[[תימן]], ו[[עלייה|עלה]] ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[1929]].
+בשנים [[1932]]–[[1934]] שימש מזכיר אגודת "[[עזרת אחים]]" ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]], אגודה שעסקה בעזרה הדדית לנזקקים מבין עולי תימן. ב-1934–[[1935]] היה מזכיר מועדון הפועלים התימנים, ומ-[[1936]] ואילך – מנהל המחלקה ליוצאי תימן ובני [[מזרחים|עדות המזרח]] בוועד הפועל של [[ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל|ההסתדרות]]. ישעיהו התפרסם ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] בזכות מאמרים רבים שפרסם בעיתונים הבולטים בתקופה: "[[דואר היום]]", "[[הארץ]]" ו"[[דבר (עיתון)|דבר]]". ב-1935 ייסד את "תנועת העובדים התימניים", ובאותה שנה נשא לאישה את רינה בת נעמי ויוסף בדיחי.
-כיהן כחבר כנסת מאז הכנסת הראשונה ([[1949]]) ועד [[1977]]. בשנים [[1959]]-[[1966]] כיהן כסגן יושב ראש הכנסת.
+ישעיהו-שרעבי היה חבר [[מפא"י]] (לימים [[מפלגת העבודה הישראלית|מפלגת העבודה]]) וחבר מרכז המפלגה. מטעמה נבחר כציר ב[[הקונגרס הציוני העולמי|קונגרסים הציוניים]] הכ' והכ"א, כציר ב[[אספת הנבחרים]] הרביעית וכסגן ב[[הוועד הלאומי|וועד הלאומי]]. בנוסף היה חבר מועצת פועלי תל אביב וקופת מלווה של העובדים, וחבר ב[[הוועד הפועל הציוני|וועד הפועל הציוני]]. הוא נבחר ברציפות לכל הוועידות והמועצות של ההסתדרות. במקביל היה פעיל בקרב העדה התימנית וחבר הנהלת [[התאחדות התימנים בישראל]]. הוא עמד בראש המחלקה ליוצאי תימן במפא"י.
-ב-[[2 בינואר]] [[1967]] מונה לתפקיד שר הדואר בממשלת [[לוי אשכול]] במקומו של [[אליהו ששון]] שהתפטר. ישעיהו-שרעבי כיהן בתפקיד אף לאחר פטירתו של אשכול ומינויה של [[גולדה מאיר]] לראשות הממשלה ([[17 במרץ]] [[1969]]), אך לאחר [[הבחירות לכנסת השביעית]] לא מונה ישעיהו-שרעבי לשר בממשלתה השנייה של [[גולדה מאיר]].
+ערב [[הכרזת העצמאות|קום מדינת ישראל]] ארגן מטעם ארגון [[ההגנה]] (יחד עם [[ירוחם כהן]]) קורס מיוחד למפקדים ממוצא מזרחי, במטרה להכשירם לתפקידים מיוחדים בארץ ישראל ובארצות השכנות. עם הקמת המדינה נתמנה לעורך הדיונים של [[מועצת המדינה הזמנית]], עורך הפרוטוקול של [[ממשלת ישראל|הממשלה]] ומזכיר [[ועדת החוקה, חוק ומשפט]]. לאחר מכן שימש מקשר בין הממשלה ו[[הכנסת]].
-בכנסת השביעית כיהן כיושב ראש ועדת הכנסת, ולאחר פטירתו הפתאומית של [[יושב ראש הכנסת]] [[ראובן ברקת]] (ב-[[5 באפריל]] [[1972]]), בחרו בו חברי הכנסת, ב-[[9 במאי]] באותה שנה, לתפקיד יושב ראש הכנסת. הוא כיהן בתפקיד הן בכנסת השביעית והן בכנסת השמינית, עד [[1977]], אז לא הצליח להבחר לרשימת מפלגת העבודה לבחירות לכנסת התשיעית, ופרש מהחיים הפוליטיים.
+בשנת [[1949]] נסע ל[[עדן]] כדי לארגן עליה המונית מתימן לארץ ישראל, ב[[מבצע על כנפי נשרים|מבצע מרבד הקסמים]] ובהפניית העולים לעבודה התיישבותית ולמקצועות מודרניים שונים. הוא יזם ארגונם והדרכתם של עשרות מושבי עולים מתימן, וב-[[1950]] טס בראש משלחת יהודי תימן לעדן, כדי לארגן את הצלת רכושם וספריהם של יהודי תימן, בדגש על כתבי יד עתיקים.
-שנתיים אחרי התפטרותו, ב-[[1979]], נפטר מ[[התקף לב]] פתאומי.
+===כהונתו בכנסת===
-הוא הותיר אחריו אישה, שני בנים ובת.
+בבחירות לאספה המכוננת הוצב ישעיהו במקום ה-77 הלא-ריאלי ברשימת המועמדים של מפלגתו, שזכתה ב-46 מנדטים. אך כעשרה חודשים לאחר שנציג העדה התימנית אברהם טביב נפטר, נכנס ישעיהו-שרעבי לכנסת לאחר ש-26 מועמדים שהוצבו לפניו ברשימה התפטרו ממנה, לדרישתו של [[דוד בן-גוריון]], כדי לשמור על ייצוג העדה התימנית בכנסת{{הערה|[[עמוס כרמל]], '''הכל פוליטי''', בערך על ישעיהו-שרעבי}}. ישעיהו כיהן 26 שנים ברציפות בכנסת, משלהי [[הכנסת הראשונה]] ([[1951]]) עד סוף [[הכנסת השמינית]] ([[1977]]), מהן 12 שנים כ[[נשיאות הכנסת|סגן יושב ראש הכנסת]] ([[1955]]–[[1967]]). הוא היה יו"ר ועדת הכנסת בשנת [[1952]], וחבר בוועדות שונות בכנסת: [[ועדת החוקה, חוק ומשפט]], [[ועדת החוץ והביטחון]], [[ועדת הפנים והגנת הסביבה|ועדת הפנים]], [[ועדת החינוך, התרבות והספורט|ועדת החינוך]] ו[[הוועדה לבחירת דיינים]]. בין היתר יזם את [[חוק איסור גידול חזיר]] וחוק להקמת המועצות הדתיות ולבחירות מועצת [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנות הראשית]].
+ב-[[2 בינואר]] [[1967]] מונה לשר הדואר בממשלת [[לוי אשכול]] במקומו של [[אליהו ששון]], שמונה לשר המשטרה במקום [[בכור שיטרית]] שהתפטר. הוא כיהן בתפקיד גם לאחר פטירתו של אשכול ומינויה של [[גולדה מאיר]] לראשות הממשלה ([[17 במרץ]] [[1969]]), אך לאחר [[הבחירות לכנסת השביעית]] לא מונה ישעיהו-שרעבי לשר בממשלתה השנייה של גולדה מאיר. במשך שנה שימש מזכ"ל מפלגת העבודה ([[23 ביוני]] [[1971]] – [[21 ביוני]] [[1972]]).
-==מהלך חייו==
-ישראל ישעיהו-שרעבי נולד ב[[סדה]] שב[[תימן]] ב-[[2 במאי]] [[1911]], לאביו יעיש (ישעיהו) ולאמו שמעה (שושנה) בת יחיא חדד.
+בכנסת השביעית כיהן כיושב ראש [[ועדת הכנסת]], ולאחר פטירתו הפתאומית של [[יושב ראש הכנסת]] [[ראובן ברקת]] (ב-[[5 באפריל]] 1972), ניצח את יצחק נבון בהתמודדות הפנימית על מועמד מפלגת העבודה לתפקיד. לאחר ניצחונו בחרו בו חברי הכנסת, ב-[[9 במאי]] באותה שנה, לתפקיד יושב ראש הכנסת. בכך היה ראשון יושבי ראש הכנסת אשר אינם ממוצא אשכנזי. הוא כיהן בתפקיד הן בכנסת השביעית והן בכנסת השמינית, עד 1977, אז לא הצליח להיבחר לרשימת מפלגת העבודה לבחירות לכנסת התשיעית, ופרש מהחיים הפוליטיים.
-קיבל חינוך מסורתי ב[[תלמוד תורה|חדר]] בעיר הולדתו, והמשיך בישיבת הרב [[יחיא קאפח]], מייסד התנועה "דור דעה" ([[דרדעים]]) ב[[צנעא]], בה גם פעל כל זמן היותו בתימן.
-לפרנסתו בתימן עסק במלאכת ה[[אריגה]].
+לצד פעילותו הפוליטית, ישעיהו היה חבר ב[[רוטרי]], ב[[בני ברית]] ובברית העברית העולמית, וחבר המועצה הציבורית לשילוב המורשת בחינוך ובתרבות. הוא תכנן וביצע אירועים ממלכתיים, לאומיים ועולמיים, ביניהם הוועידה היהודית העולמית ל[[תנ"ך]], הכנסים השנתיים לתנ"ך מטעם [[החברה לחקר המקרא בישראל]] ו[[חידון התנ"ך|חידון התנ"ך העולמי לנוער היהודי]]. בנוסף פעל למען יהדות התפוצות מטעם [[הקונגרס היהודי העולמי]], והכין מופעים ארציים המשקפים את מורשת [[יהדות תימן]].
-בתחילת פעילותו ה[[ציונות|ציונית]], הבריח [[יתום|יתומים]] מתימן ל[[ארץ ישראל]] וכן נחלץ גם הוא עצמו מכור העוני, היסורים וההשפלה של חשכת גלות תימן.
-בשנת [[1929]] עלה לישראל, עסק בעבודה [[חקלאות|חקלאית]] כפועל ב[[פרדס|פרדסי]] [[ראשון לציון]] ושומר ב[[כרם|כרמיה]].
+===לאחר סיום דרכו הפוליטית===
-בשנים [[1932]] – [[1934]] שימש כמזכיר אגודת "עזרת אחי" ב[[תל אביב]]. ב-[[1934]] – [[1935]] כמזכיר מועדון הפועלים התימנים – מ-[[1936]] ואילך – מנהל המחלקה ליוצאי תימן ובני [[עדות המזרח]] בוועד הפועל של [[ההסתדרות]].
+ישראל ישעיהו-שרעבי נפטר ב-[[20 ביוני]] [[1979]], והשאיר אחריו את רעייתו רינה וכן בת, נעמה ישעיהו (שהייתה נשואה ל[[יוסי גמזו]]{{הערה|{{מעריב||טקס ססגוני בחתונת נעמי ישעיהו ויוסי גמזו|19680410|94}}}}) ושני בנים. אחיו, [[חיים שר-אבי]] (שרעבי), היה עיתונאי ב"דבר" ופעיל ציבורי{{הערה|עליו ראו: {{תדהר|17|5193|חיים שר-אבי (שרעבי)}}}}.
+הובא למנוחת עולמים ב[[חלקת גדולי האומה]] ב[[הר הרצל]], אשתו רינה שנפטרה בשנת [[1986]] טמונה לצידו. קבריהם סמוכים לקברה של [[גולדה מאיר]].
-בשנת [[1935]] נשא לאשה את רינה בת יוסף בדיחי.
+ב[[קריית ים]], [[באר שבע]], [[פתח תקווה]], [[כפר סבא]] ובערים נוספות, קראו רחוב על שמו.
-ישעיהו-שרעבי היה חבר [[מפא"י]] (לימים [[מפלגת העבודה]]) וחבר המרכז שלה. מטעמה נבחר כציר ב[[הקונגרס הציוני|קונגרסים הציוניים]] כ' וכ"א; כציר ב[[אספת הנבחרים]] הרביעית וכסגן ב[[הוועד הלאומי|וועד הלאומי]].
+==כתביו==
-בנוסף היה חבר מועצת פועלי תל אביב וקופת מלווה של העובדים, וחבר בוועד הפועל הציוני. נבחר ברציפות לכל הוועידות והמועצות של ההסתדרות.
+[[קובץ:Yisrael Yeshayahu Sharabi's grave.JPG|שמאל|250px|ממוזער|קבריהם של ישראל ורינה ישעיהו-שרעבי בחלקת גדולי האומה בהר הרצל]]
-כל השנים היה פעיל בקרב העדה התימנית וחבר הנהלת [[התאחדות התימנים בישראל]]. עמד בראש המחלקה ליוצאי תימן במפא"י.
+ישעיהו נודע כבקיא בחוכמת ישראל וכבעל [[עברית]] מלוטשת, חריפה ושואבת מן המקורות. הוא זכה בתואר [[דוקטור לשם כבוד]] ל[[ספרות]] מ[[דרופסי קולג']] שב[[פילדלפיה]]. לאורך חייו הרבה לכתוב ופרסם מאמרים ב"[[דואר היום]]", "[[בוסתנא]]", "[[הארץ]]", "[[דבר (עיתון)|דבר]]" "[[הפועל הצעיר (עיתון)|הפועל הצעיר]]", "במעלה", "בטרם", "מולד", "[[די גאלדענע קייט]]" ו"ספר החלוץ", ובעיתונות מיוחדת לתימנים – "לצורך השעה", "השומר", "עורי תימן" ו"שלוחות". כן פרסם חוברות "שבטים ועדות בתוך ההסתדרות" (הוצאת קונטרסי ההסתדרות, [[1944]]).
+הוא ערך קונטרסים רבים: "בדרך", "גאלי תימן" (הוצאת המרכז לתרבות), "אחים", "מסלול" (שבועון לעולים מטעם משרד החינוך) ועוד, וכן ערך את חוברות הדיונים של מועצת המדינה הזמנית וועדת החוקה שלה. הוא פרסם את הספרים "מתימן לציון" ([[1935]] ב[[הוצאת מסדה]]), "שדות תימן", "מתימן לציון" ([[1945]]); "שבות תימן" ([[מסדה (הוצאת ספרים)|מסדה]], [[1965]]), וכן ערך ספרים שונים, ביניהם "הליכות תימן" ([[1961]]); פרסם ספר מחקר ועיון בשם "יהדות תימן" (עם [[יוסף טובי]], הוצאת [[יד בן צבי]] [[1976]]); ספר מבחר מאמריו בכנסת, "דברים בעתם" ([[1977]]); וספר סיפורים מהווי יהודי תימן בגולה, "בעל התלתלים" ([[1979]]).
-בשנת [[1931]] השתתף בארגון בניין שכונת הצריפים לעולים בראשון לציון, ובשנת [[1935]] ייסד את "תנועת העובדים התימניים" בשנת [[1935]]. בנוסף השתתף בבניין שכונת "מולדת" ושכונת "עם" ([[1932]] - [[1936]]), מושב "גאולים" ([[1947]]) ושכונת עולי תימן בקריית בנימין שב[[חיפה]].
+ישעיהו היה גם ידוע כאספן של כתבי יד עתיקים, צילומים ותעודות שונות מחיי התימנים בארץ ובגולה.
-ערב קום [[מדינת ישראל]] ארגן מטעם ארגון [[ההגנה]] (יחד עם [[ירוחם כהן]]) קורס מיוחד למפקדים ממוצא מזרחי, במטרה להכשירם לתפקידים מיוחדים בארץ ישראל ובארצות השכנות.
-עם הקמת המדינה נתמנה לעורך הדיונים של ‏[[מועצת המדינה הזמנית]], עורך הפרוטוקול של [[ממשלת ישראל|הממשלה]] ומזכיר [[ועדת חוקה, חוק ומשפט]]. לאחר מכן שימש כמקשר בין הממשלה ו[[הכנסת]].
-בשנת [[1949]] נסע ל[[עדן]] כדי לארגן עליה המונית מתימן לארץ ישראל, ב[[מבצע מרבד הקסמים]] ובהפניית העולים לעבודה התישבותית ולמקצועות מודרניים שונים. יזם ארגונם והדרכתם של עשרות מושבי עולים מתימן.
+==לקריאה נוספת==
-בשנת [[1950]] טס בראש משלחת יהודי תימן לעדן, כדי לארגן את חיסול רכושם וספריהם של יהודי תימן, ביחוד כתבי יד עתיקים.
+* [[ביבליוגרפיה]] מלאה של כל מאמריו, ספריו ורשימות שנכתבו עליו ("כתבי ישראל ישעיהו: ביבליוגרפיה") – חוברה על ידי יוסף גלרון-גולדשלגר ויצאה לאור בהוצאת [[עם עובד]] ב-1984
-עשה כמיטב יכולתו לפתח כשרונות צעירים ולהעשיר השכלתם. במשך שנה שימש מזכ"ל מפלגת העבודה ([[23 ביוני]] [[1971]] - [[21 ביוני]] [[1972]]). כיהן 26 שנים ברציפות בכנסת ישראל, משלהי הכנסת הראשונה (1949) עד סוף הכנסת השמינית, מהן 12 שנים כסגן [[יו"ר הכנסת]] ([[1955]] - [[1967]]), 3 שנים כ[[שר הדואר]] ([[1967]] - [[1970]]) ו-5 שנים כיו"ר הכנסת ([[1972]] - [[1977]]). בכך תרם רבות לעיצוב הפרלמנטריזם בארץ ונמנה בין יוצקי הדפוסים של ה[[דמוקרטיה]] הישראלית.
+* ישראל ישעיהו, '''לחוד ויחד''', המרכז לתרבות וחינוך, 1992
+==קישורים חיצוניים==
-היה יו"ר ועדת הכנסת בשנת [[1952]]. חבר בועדות שונות בכנסת: [[ועדת חוקה, חוק ומשפט]], [[ועדת חוץ וביטחון]], [[ועדת הפנים]], [[ועדת החינוך]] ו[[ועדת המינויים לדיינים]]. יזם חוק לאיסור גידול [[חזיר‎]] וחוק להקמת המועצות הדתיות ולבחירות מועצת [[הרבנות הראשית]].
+{{ויקישיתוף בשורה}}
+* {{קישורי ח"כ|441|פתוחה=ותיק}}
+* {{רמב"י|ישעיהו, ישראל}}
+* מנשה ענזי, "[http://www.academia.edu/6740979/_Son_of_a_Bartender_and_Son_of_a_Weaver_Yisrael_Yeshayahu_and_his_Relations_with_Bialik_Peamim_119_Spring_2009_pp._211-220_Hebrew_ בן איש מוזג ובן האורגים: ישראל ישעיהו וקשריו עם ביאליק]", '''[[פעמים (כתב עת)|פעמים]]''' 119, [[מכון בן צבי]], אביב תשס"ט, עמ' 211–220
+* {{פרויקט בן-יהודה|זיהוי=493}}
+* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007270276305171|ישראל ישעיהו-שרעבי (1910–1979)}}
+* אתר ישראל ישעיהו – https://www.israel-yeshayahu.com/
+==הערות שוליים==
-היה חבר משלחת הכנסת ל[[אנגליה]] (יולי [[1960]]), ראש משלחת הכנסת ל[[גרמניה]] (יולי [[1975]]), ראש משלחת הכנסת ל[[ארצות הברית]] (נובמבר [[1975]]) ואורח כבוד של ממשלת [[גרמניה]] (יוני [[1978]]).
+{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
-השתתף בשליחויות נוספות ל[[אירופה]], לארצות הברית ול[[אתיופיה]]. בנוסף היה חבר ברוטרי, בבני ברית, בברית העברית העולמית וחבר ההמועצה הציבורית לשילוב המורשת בחינוך ובתרבות. תכנן וביצע אירועים ממלכתיים, לאומיים ועולמיים, ביניהם הוועידה היהודית העולמית ל[[תנ"ך]], הכנסים השנתיים לתנ"ך מטעם החברה לחקר המקרא בישראל ו[[חידון התנ"ך|חידון התנ"ך העולמי לנוער היהודי]]. בנוסף פעל למען יהדות התפוצות מטעם [[הקונגרס היהודי העולמי]] והכין מופעים ארציים המשקפים את מורשת יהדות תימן.
+{{ניווטים
+|כותרת=ישראל ישעיהו-שרעבי – תבניות ניווט
-בקיא בחוכמת ישראל ואמן השפה העברית המלוטשת, חריפה ושואבת מן המקורות.  זכה בתואר [[דוקטור לשם כבוד]] ל[[ספרות]] ב[[דרופסי קולג']] שב[[בפילדלפיה]].
+|רוחב=100%
-מאז ומתמיד משך בעט סופרים בכל דרך. פרסם מאמרים ב"[[דואר היום]]", "[[בוסתנא]]", "[[הארץ]]", "[[דבר]]" "[[הפועל הצעיר]]", "במעלה", "בטרם", "מולד", "די גאלדענא קייט" ו"ספר החלוץ", ובעיתונות מיוחדת לתימנים – "לצורך השעה", "השומר", "עורי תימן" ו"שלוחות". פרסם חוברות "שבטים ועדות בתוך ההסתדרות" (הוצאת קונטרסי ההסתדרות, [[1944]]).
+|יישור=ימין
+|תוכן=
-ערך קונטרטים רבים: "בדרך", "גאלי תימן" (הוצאת המרכז לתרבות), "אחים", "מסלול" (שבועון לעולים מטעם משרד החינוך) ועוד.
+{{שרי הדואר}}
-ערך את חוברות הדיונים של מועצת המדינה הזמנית וועדת החוקה שלה.
+{{חברי הכנסת הראשונה}}
-פרסם את הספרים "מתימן לציון" ([[1935]] בהוצאת [[מסדה]]), "שדות תימן", "מתימן לציון" ([[1945]]); "שבות תימן" (מסדה, [[1965]]).
-ערך ספרים שונים, ביניהם "הליכות תימן" ([[1961]]).
-פרסם ספר מחקר ועיון בשם "יהדות תימן" (עם י. טובי, הוצאת [[יד בן צבי]] [[1976]]); ספר מבחר מאמריו בכנסת, "דברים בעתם" ([[1977]]) וספר סיפורים מהווי יהודי תימן בגולה "בעל התלתלים" ([[1979]]).
-ידוע כאספן של כתבי יד עתיקים, צילומים ותעודות שונות מחיי התימנים בארץ ובגולה.
-ישראל ישעיהו נפטר ב-[[20 ביוני]] [[1979]], והשאיר אחריו את רעייתו רינה, את בתו נעמה, ואת שני בניו, אבינועם וגלעד.
-==מקורות==
-* [http://www.israel-yeshayahu.com/iy/Hhrono.aspx כרונולוגיית חייו של ישראל ישעיהו-שרעבי], מהאתר הרשמי לזכרו
-==קישורים חיצוניים==
-{{חבר כנסת|441}}
-* [http://www.israel-yeshayahu.com/iy/ האתר הרשמי לזכר ישראל ישעיהו-שרעבי]
 {{יושבי ראש הכנסת}}
+{{יושבי ראש ועדת הכנסת}}
+{{ניווט חלקת גדולי האומה|כותרת=קבריהם של ישראל ורינה ישעיהו-שרעבי|תמונה=Nation's_Great_Leaders_Graves_IMG_1200.JPG}}}}
+{{בקרת זהויות}}
-[[קטגוריה:יושבי ראש הכנסת|ישעיהו-שרעבי, ישראל]]
-[[קטגוריה:חברי כנסת|ישעיהו-שרעבי, ישראל]]
+{{מיון רגיל:ישעיהו-שרעבי, ישראל}}
-[[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל|ישעיהו-שרעבי, ישראל]]
+[[קטגוריה:אנשי העלייה הרביעית]]
+[[קטגוריה:חברי אספות הנבחרים]]
-{{קצרמר אישים}}
+[[קטגוריה:חברי הכנסת מטעם מפא"י]]
+[[קטגוריה:חברי הכנסת מטעם המערך מפא"י-אחדות העבודה]]
+[[קטגוריה:חברי הכנסת מטעם המערך עבודה-מפ"ם]]
+[[קטגוריה:חברי הכנסת מטעם העבודה]]
+[[קטגוריה:חוקרי יהדות תימן]]
+[[קטגוריה:אישים הקבורים בחלקת גדולי האומה]]
+[[קטגוריה:פעילי ההסתדרות הכללית]]
+[[קטגוריה:ישראלים ילידי תימן]]
+[[קטגוריה:חברי בני ברית ישראל]]
+[[קטגוריה:מזכ"לי מפלגת העבודה]]
+[[קטגוריה:חברי הכנסת השנייה]]
+[[קטגוריה:חברי הכנסת השלישית]]
+[[קטגוריה:חברי הכנסת הרביעית]]
+[[קטגוריה:חברי הכנסת החמישית]]
+[[קטגוריה:חברי הכנסת השישית]]
+[[קטגוריה:חברי הכנסת השביעית]]
+[[קטגוריה:חברי הכנסת השמינית]]
+[[קטגוריה:פעילים ציונים בתימן]]
+[[קטגוריה:יושבי ראש ועדת הכנסת]]
+[[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל השלוש עשרה]]
+[[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל הארבע עשרה]]
+[[קטגוריה:סגני יושב ראש הכנסת בכנסת השלישית]]
+[[קטגוריה:סגני יושב ראש הכנסת בכנסת הרביעית]]
+[[קטגוריה:סגני יושב ראש הכנסת בכנסת החמישית]]
+[[קטגוריה:סגני יושב ראש הכנסת בכנסת השישית]]
+[[קטגוריה:חולון: חברי הכנסת]]
+[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1908]]
+[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1979]]