לדלג לתוכן

ישראל ישעיהו-שרעבי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמת
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
שינוי שם: חברי כנסת לחברי הכנסת
תיקון כתיבת טווחים, אשה=>אישה, החלפת מקף בקו מפריד
 
(9 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 5: שורה 5:
| תאריך פטירה עברי = [[כ"ה בסיוון]] [[ה'תשל"ט]]
| תאריך פטירה עברי = [[כ"ה בסיוון]] [[ה'תשל"ט]]
| מקום לידה = [[א-סדה]] {{ער|السدة}}, [[תימן]]
| מקום לידה = [[א-סדה]] {{ער|السدة}}, [[תימן]]
| סיעה = [[מפא"י]] (1951 - 1965){{ש}}[[המערך לאחדות פועלי ארץ ישראל|המערך הראשון]] (1965 - 1968){{ש}}[[מפלגת העבודה הישראלית|העבודה]] (1968 - 1969){{ש}}[[המערך]] (1969 - 1977)
| סיעה = [[מפא"י]] (1951–1965){{ש}}[[המערך לאחדות פועלי ארץ ישראל|המערך הראשון]] (1965–1968){{ש}}[[מפלגת העבודה הישראלית|העבודה]] (1968–1969){{ש}}[[המערך]] (1969–1977)
| דת = [[יהדות]]
| דת = [[יהדות]]
| תאריך עלייה = [[1929]]
| תאריך עלייה = [[1929]]
שורה 12: שורה 12:
| מקום קבורה = {{דגל|ישראל}} [[חלקת גדולי האומה]], [[ירושלים]]
| מקום קבורה = {{דגל|ישראל}} [[חלקת גדולי האומה]], [[ירושלים]]
| תמונה = פורטרט של ישעיהו שרעבי.jpg
| תמונה = פורטרט של ישעיהו שרעבי.jpg
| כיתוב =
| כיתוב =
| מפלגה = [[מפא"י]] (-1968){{ש}}[[מפלגת העבודה הישראלית|העבודה]] (1968 - 1979)
| מפלגה = [[מפא"י]] (–1968){{ש}}[[מפלגת העבודה הישראלית|העבודה]] (1968–1979)
| תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג
| תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[יושב ראש הכנסת|יושב הראש ה-5 של הכנסת]]
|שם התפקיד=[[יושב ראש הכנסת|יושב הראש ה-5 של הכנסת]]
שורה 21: שורה 21:
|הקודם בתפקיד=[[ראובן ברקת]]
|הקודם בתפקיד=[[ראובן ברקת]]
|הבא בתפקיד=[[יצחק שמיר]]
|הבא בתפקיד=[[יצחק שמיר]]
|כנסות=[[הכנסת השביעית|7]] - [[הכנסת השמינית|8]]
|כנסות=[[הכנסת השביעית|7]]–[[הכנסת השמינית|8]]
}}
}}
| תפקיד2 = {{תפקיד מנהיג
| תפקיד2 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[שר הדואר]]
|שם התפקיד=[[משרד התקשורת|שר הדואר]]
|למניין=6
|למניין=6
|התחלת כהונה=[[2 בינואר]] [[1967]]
|התחלת כהונה=[[2 בינואר]] [[1967]]
שורה 36: שורה 36:
|התחלת כהונה=[[12 בפברואר]] [[1951]]
|התחלת כהונה=[[12 בפברואר]] [[1951]]
|סיום כהונה=[[13 ביוני]] [[1977]]
|סיום כהונה=[[13 ביוני]] [[1977]]
|כנסות=[[הכנסת הראשונה|1]] - [[הכנסת השמינית|8]]
|כנסות=[[הכנסת הראשונה|1]]–[[הכנסת השמינית|8]]
}}
}}
}}
}}
[[קובץ:Balthazar Bicamumpaka arrving at Lod airport for inauguration of the new Knesset building in Jerusalem. D656-090.jpg|250px|ממוזער|נשיא האספה הלאומית של [[רואנדה]] בלשאצר ביקמומפקה (שני משמאל) מגיע לנמל התעופה בלוד, לטקס חנוכת בניין הכנסת החדש בירושלים. מימין, ישראל ישעיהו ו[[משה רוזטי]], אוגוסט 1966]]
[[קובץ:Balthazar Bicamumpaka arrving at Lod airport for inauguration of the new Knesset building in Jerusalem. D656-090.jpg|250px|ממוזער|נשיא האספה הלאומית של [[רואנדה]] בלשאצר ביקמומפקה (שני משמאל) מגיע לנמל התעופה בלוד, לטקס חנוכת בניין הכנסת החדש בירושלים. מימין, ישראל ישעיהו ו[[משה רוזטי]], אוגוסט 1966]]
'''ישראל ישעיהו-שרעבי''' ([[20 באפריל]] [[1908]] או [[1911]]{{הערה|שם=לידה}} – [[20 ביוני]] [[1979]]) היה [[פוליטיקאי]] [[ישראלי]], [[יושב ראש הכנסת]] [[הכנסת השביעית|השביעית]] ו[[הכנסת השמינית]], ו[[שר הדואר]] ב[[ממשלת ישראל ה-13]] ו[[הממשלה ה-14|ה-14]].
'''ישראל ישעיהו-שרעבי''' ([[20 באפריל]] [[1908]] או [[1911]]{{הערה|שם=לידה}} – [[20 ביוני]] [[1979]]) היה [[פוליטיקאי]] [[ישראלים|ישראלי]], [[יושב ראש הכנסת]] [[הכנסת השביעית|השביעית]] ו[[הכנסת השמינית]], ו[[משרד התקשורת|שר הדואר]].


==קורות חיים==
==קורות חיים==
ישראל ישעיהו-שרעבי נולד בכפר א-סדהה {{ער|السدة}} (السدة), שנמצאה לא רחוק מהגבול בין [[מושבת עדן]] הבריטית ל[[ממלכת תימן]] שנשלטה על ידי ה[[אימאם]] [[יחיא חמיד א-דין]] תחת חסות [[האימפריה העות'מאנית]]. העיירה נמצאת בצומת הדרכים שבין הדרך מהעיר [[תעז (עיר)|תעז]] ל[[עדן]], ובין הדרך מ[[עדן (מחוז)|מחוז עדן]] ל[[צנעא (מחוז)|מחוז צנעא]]. אמו, שמעה (שושנה) בת יחיא חדד, הייתה ממשפחת [[סוחר]]ים, ואביו, יעיש (ישעיהו) שרעבי, היה בן למשפחת [[אורג]]ים ענייה, ומבוגר מהאם ב-15 שנה. היו אלו נישואיו השניים של אביו, שהיה לו ילד מנישואים קודמים. מבין 20 הילדים שילדה אמו, 5 נותרו בחיים. כשהיה בן שנתיים עברה המשפחה לבירת תימן והמרכז היהודי שלה, צנעא, כדי שישעיהו-שרעבי ילמד בישיבותיה. בשל הגעתם מעיירה רחוקה, חשה המשפחה זרות מול יהודיה הוותיקים של צנעא, והם גם נאלצו לעבור דירה מדי כמה שנים. הוא קיבל חינוך מסורתי ב[[תלמוד תורה|חדר]] ("כניס" בלשון יהודי תימן) אצל הרב [[עזרא קורח]], ובהמשך למד בישיבת הרב [[יחיא קאפח]], מייסד תנועת "דור דעה" ([[דרדעים]]) ב[[צנעא]]. בעקבות אביו פעל בתנועה מגיל 12 ועד סוף שהייתו בתימן. לפרנסתו בתימן עסק, כמו משפחת אביו, במלאכת ה[[אריגה]]. בשל איכות האריגה נשכרו הוא, אביו ואחיו לארוג עבור האמאם שליט תימן, ובהמשך עבדו עבורו ב[[בית מלאכה]] גדול שהקים האמאם במצודה. עם הפיכתם לעובדים בקבלנות עבור האמאם הוביל ישעיהו-שרעבי הפגנה מול בית המשנה לאמאם, ולפיכך נאסר למספר ימים{{הערה|שם=ביתאבי}}.
ישראל ישעיהו-שרעבי נולד בכפר א-סדהה {{ער|السدة}} (السدة), שנמצאה לא רחוק מהגבול בין [[מושבת עדן]] הבריטית ל[[ממלכת תימן]] שנשלטה על ידי ה[[אימאם]] [[יחיא חמיד א-דין]] תחת חסות [[האימפריה העות'מאנית]]. העיירה נמצאת בצומת הדרכים שבין הדרך מהעיר [[תעז (עיר)|תעז]] ל[[עדן]], ובין הדרך מ[[עדן (מחוז)|מחוז עדן]] ל[[צנעא (מחוז)|מחוז צנעא]]. אמו, שמעה (שושנה) בת יחיא חדד, הייתה ממשפחת [[סוחר]]ים, ואביו, יעיש (ישעיהו) שרעבי, היה בן למשפחת [[אריגה|אורג]]ים ענייה, ומבוגר מהאם ב-15 שנה. היו אלו נישואיו השניים של אביו, שהיה לו ילד מנישואים קודמים. מבין 20 הילדים שילדה אמו, חמישה נותרו בחיים. כשהיה בן שנתיים עברה המשפחה לבירת תימן והמרכז היהודי שלה, צנעא, כדי שישעיהו-שרעבי ילמד בישיבותיה. בשל הגעתם מעיירה רחוקה, חשה המשפחה זרות מול יהודיה הוותיקים של צנעא, והם גם נאלצו לעבור דירה מדי כמה שנים. הוא קיבל חינוך מסורתי ב[[תלמוד תורה|חדר]] ("כניס" בלשון יהודי תימן) אצל הרב [[עזרא קורח]], ובהמשך למד בישיבת הרב [[יחיא קאפח]], מייסד תנועת "דור דעה" ([[תנועת דור דעה|דרדעים]]) ב[[צנעא]]. בעקבות אביו פעל בתנועה מגיל 12 ועד סוף שהייתו בתימן. לפרנסתו בתימן עסק, כמו משפחת אביו, במלאכת ה[[אריגה]]. בשל איכות האריגה נשכרו הוא, אביו ואחיו לארוג עבור האמאם שליט תימן, ובהמשך עבדו עבורו ב[[בית מלאכה]] גדול שהקים האמאם במצודה. עם הפיכתם לעובדים בקבלנות עבור האמאם הוביל ישעיהו-שרעבי הפגנה מול בית המשנה לאמאם, ולפיכך נאסר למספר ימים{{הערה|שם=ביתאבי}}.


בתחילת פעילותו ה[[ציונות|ציונית]] [[הברחה|הבריח]] [[יתום|יתומים]] מתימן ל[[ארץ ישראל]], והגיע עמם לעדן בתמוז [[ה'תרפ"ט|תרפ"ט]] ([[1929]]). משם עלה לארץ ישראל, לאחר שהתחתן ב[[נישואים פיקטיביים]] עם אשה שבעלה היה כבר בארץ ישראל, וזאת לצורך קבלת [[סרטיפיקט]]{{הערה|שם=ביתאבי|ישראל ישעיהו, [https://benyehuda.org/read/11444 בית אבי], באתר [[פרויקט בן-יהודה]]}}. בארץ ישראל עסק בעבודה [[חקלאות|חקלאית]] כפועל ב[[פרדס]]י [[ראשון לציון]] ושומר ב[[כרם|כרמיה]]. בשנת [[1931]] השתתף בארגון בניין שכונת הצריפים לעולים בראשון לציון, ובהמשך השתתף בבניין שכונת "מולדת" ושכונת "עם" - משכונותיה הראשונות של העיר חולון ([[1932]]–[[1936]]), מושב "[[גאולים (מושב)|גאולים]]" ([[1947]]) ושכונת עולי תימן ב[[קריית בנימין]].
בתחילת פעילותו ה[[ציונות|ציונית]] [[הברחה|הבריח]] [[יתמות|יתומים]] מתימן ל[[ארץ ישראל]], והגיע עמם לעדן בתמוז [[ה'תרפ"ט|תרפ"ט]] ([[1929]]). משם עלה לארץ ישראל, לאחר שהתחתן ב[[נישואים פיקטיביים]] עם אישה שבעלה היה כבר בארץ ישראל, וזאת לצורך קבלת [[סרטיפיקט]]{{הערה|שם=ביתאבי|ישראל ישעיהו, [https://benyehuda.org/read/11444 בית אבי], באתר [[פרויקט בן-יהודה]]}}. בארץ ישראל עסק בעבודה [[חקלאות|חקלאית]] כפועל ב[[פרדס]]י [[ראשון לציון]] ושומר ב[[כרם|כרמיה]]. בשנת [[1931]] השתתף בארגון בניין שכונת הצריפים לעולים בראשון לציון, ובהמשך השתתף בבניין שכונת "מולדת" ושכונת "עם" – משכונותיה הראשונות של העיר חולון ([[1932]]–[[1936]]), מושב "[[גאולים (מושב)|גאולים]]" ([[1947]]) ושכונת עולי תימן ב[[קריית בנימין]].


בשנים [[1932]]–[[1934]] שימש מזכיר אגודת "[[עזרת אחים]]" ב[[תל אביב]], אגודה שעסקה בעזרה הדדית לנזקקים מבין עולי תימן. ב-1934–[[1935]] היה מזכיר מועדון הפועלים התימנים, ומ-[[1936]] ואילך – מנהל המחלקה ליוצאי תימן ובני [[עדות המזרח]] בוועד הפועל של [[ההסתדרות]]. ישעיהו התפרסם ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] בזכות מאמרים רבים שפרסם בעיתונים הבולטים בתקופה: "[[דואר היום]]", "[[הארץ]]" ו"[[דבר (עיתון)|דבר]]". ב-1935 ייסד את "תנועת העובדים התימניים", ובאותה שנה נשא לאשה את רינה בת נעמי ויוסף בדיחי.
בשנים [[1932]]–[[1934]] שימש מזכיר אגודת "[[עזרת אחים]]" ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]], אגודה שעסקה בעזרה הדדית לנזקקים מבין עולי תימן. ב-1934–[[1935]] היה מזכיר מועדון הפועלים התימנים, ומ-[[1936]] ואילך – מנהל המחלקה ליוצאי תימן ובני [[מזרחים|עדות המזרח]] בוועד הפועל של [[ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל|ההסתדרות]]. ישעיהו התפרסם ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] בזכות מאמרים רבים שפרסם בעיתונים הבולטים בתקופה: "[[דואר היום]]", "[[הארץ]]" ו"[[דבר (עיתון)|דבר]]". ב-1935 ייסד את "תנועת העובדים התימניים", ובאותה שנה נשא לאישה את רינה בת נעמי ויוסף בדיחי.


ישעיהו-שרעבי היה חבר [[מפא"י]] (לימים [[מפלגת העבודה]]) וחבר מרכז המפלגה. מטעמה נבחר כציר ב[[הקונגרס הציוני|קונגרסים הציוניים]] הכ' והכ"א, כציר ב[[אספת הנבחרים]] הרביעית וכסגן ב[[הוועד הלאומי|וועד הלאומי]]. בנוסף היה חבר מועצת פועלי תל אביב וקופת מלווה של העובדים, וחבר ב[[הוועד הפועל הציוני|וועד הפועל הציוני]]. הוא נבחר ברציפות לכל הוועידות והמועצות של ההסתדרות. במקביל היה פעיל בקרב העדה התימנית וחבר הנהלת [[התאחדות התימנים בישראל]]. הוא עמד בראש המחלקה ליוצאי תימן במפא"י.
ישעיהו-שרעבי היה חבר [[מפא"י]] (לימים [[מפלגת העבודה הישראלית|מפלגת העבודה]]) וחבר מרכז המפלגה. מטעמה נבחר כציר ב[[הקונגרס הציוני העולמי|קונגרסים הציוניים]] הכ' והכ"א, כציר ב[[אספת הנבחרים]] הרביעית וכסגן ב[[הוועד הלאומי|וועד הלאומי]]. בנוסף היה חבר מועצת פועלי תל אביב וקופת מלווה של העובדים, וחבר ב[[הוועד הפועל הציוני|וועד הפועל הציוני]]. הוא נבחר ברציפות לכל הוועידות והמועצות של ההסתדרות. במקביל היה פעיל בקרב העדה התימנית וחבר הנהלת [[התאחדות התימנים בישראל]]. הוא עמד בראש המחלקה ליוצאי תימן במפא"י.


ערב [[הכרזת העצמאות|קום מדינת ישראל]] ארגן מטעם ארגון [[ההגנה]] (יחד עם [[ירוחם כהן]]) קורס מיוחד למפקדים ממוצא מזרחי, במטרה להכשירם לתפקידים מיוחדים בארץ ישראל ובארצות השכנות. עם הקמת המדינה נתמנה לעורך הדיונים של [[מועצת המדינה הזמנית]], עורך הפרוטוקול של [[ממשלת ישראל|הממשלה]] ומזכיר [[ועדת חוקה, חוק ומשפט]]. לאחר מכן שימש מקשר בין הממשלה ו[[הכנסת]].
ערב [[הכרזת העצמאות|קום מדינת ישראל]] ארגן מטעם ארגון [[ההגנה]] (יחד עם [[ירוחם כהן]]) קורס מיוחד למפקדים ממוצא מזרחי, במטרה להכשירם לתפקידים מיוחדים בארץ ישראל ובארצות השכנות. עם הקמת המדינה נתמנה לעורך הדיונים של [[מועצת המדינה הזמנית]], עורך הפרוטוקול של [[ממשלת ישראל|הממשלה]] ומזכיר [[ועדת החוקה, חוק ומשפט]]. לאחר מכן שימש מקשר בין הממשלה ו[[הכנסת]].


בשנת [[1949]] נסע ל[[עדן]] כדי לארגן עליה המונית מתימן לארץ ישראל, ב[[מבצע מרבד הקסמים]] ובהפניית העולים לעבודה התיישבותית ולמקצועות מודרניים שונים. הוא יזם ארגונם והדרכתם של עשרות מושבי עולים מתימן, וב-[[1950]] טס בראש משלחת יהודי תימן לעדן, כדי לארגן את הצלת רכושם וספריהם של יהודי תימן, בדגש על כתבי יד עתיקים.
בשנת [[1949]] נסע ל[[עדן]] כדי לארגן עליה המונית מתימן לארץ ישראל, ב[[מבצע על כנפי נשרים|מבצע מרבד הקסמים]] ובהפניית העולים לעבודה התיישבותית ולמקצועות מודרניים שונים. הוא יזם ארגונם והדרכתם של עשרות מושבי עולים מתימן, וב-[[1950]] טס בראש משלחת יהודי תימן לעדן, כדי לארגן את הצלת רכושם וספריהם של יהודי תימן, בדגש על כתבי יד עתיקים.


===כהונתו בכנסת===
===כהונתו בכנסת===
בבחירות לאספה המכוננת הוצב ישעיהו במקום ה-77 הלא-ריאלי ברשימת המועמדים של מפלגתו, שזכתה ב-46 מנדטים. אך כעשרה חודשים לאחר שנציג העדה התימנית אברהם טביב נפטר, נכנס ישעיהו-שרעבי לכנסת לאחר ש-26 מועמדים שהוצבו לפניו ברשימה התפטרו ממנה, לדרישתו של [[דוד בן-גוריון]], כדי לשמור על ייצוג העדה התימנית בכנסת{{הערה|[[עמוס כרמל]], '''הכל פוליטי''', בערך על ישעיהו-שרעבי}}. ישעיהו כיהן 26 שנים ברציפות בכנסת, משלהי [[הכנסת הראשונה]] ([[1951]]) עד סוף [[הכנסת השמינית]] ([[1977]]), מהן 12 שנים כ[[סגן יושב ראש הכנסת]] ([[1955]]–[[1967]]). הוא היה יו"ר ועדת הכנסת בשנת [[1952]], וחבר בוועדות שונות בכנסת: [[ועדת חוקה, חוק ומשפט]], [[ועדת החוץ והביטחון]], [[ועדת הפנים]], [[ועדת החינוך, התרבות והספורט|ועדת החינוך]] ו[[הוועדה לבחירת דיינים]]. בין היתר יזם את [[חוק איסור גידול חזיר]] וחוק להקמת המועצות הדתיות ולבחירות מועצת [[הרבנות הראשית]].
בבחירות לאספה המכוננת הוצב ישעיהו במקום ה-77 הלא-ריאלי ברשימת המועמדים של מפלגתו, שזכתה ב-46 מנדטים. אך כעשרה חודשים לאחר שנציג העדה התימנית אברהם טביב נפטר, נכנס ישעיהו-שרעבי לכנסת לאחר ש-26 מועמדים שהוצבו לפניו ברשימה התפטרו ממנה, לדרישתו של [[דוד בן-גוריון]], כדי לשמור על ייצוג העדה התימנית בכנסת{{הערה|[[עמוס כרמל]], '''הכל פוליטי''', בערך על ישעיהו-שרעבי}}. ישעיהו כיהן 26 שנים ברציפות בכנסת, משלהי [[הכנסת הראשונה]] ([[1951]]) עד סוף [[הכנסת השמינית]] ([[1977]]), מהן 12 שנים כ[[נשיאות הכנסת|סגן יושב ראש הכנסת]] ([[1955]]–[[1967]]). הוא היה יו"ר ועדת הכנסת בשנת [[1952]], וחבר בוועדות שונות בכנסת: [[ועדת החוקה, חוק ומשפט]], [[ועדת החוץ והביטחון]], [[ועדת הפנים והגנת הסביבה|ועדת הפנים]], [[ועדת החינוך, התרבות והספורט|ועדת החינוך]] ו[[הוועדה לבחירת דיינים]]. בין היתר יזם את [[חוק איסור גידול חזיר]] וחוק להקמת המועצות הדתיות ולבחירות מועצת [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנות הראשית]].


ב-[[2 בינואר]] [[1967]] מונה לשר הדואר בממשלת [[לוי אשכול]] במקומו של [[אליהו ששון]], שמונה לשר המשטרה במקום [[בכור שיטרית]] שהתפטר. הוא כיהן בתפקיד גם לאחר פטירתו של אשכול ומינויה של [[גולדה מאיר]] לראשות הממשלה ([[17 במרץ]] [[1969]]), אך לאחר [[הבחירות לכנסת השביעית]] לא מונה ישעיהו-שרעבי לשר בממשלתה השנייה של גולדה מאיר. במשך שנה שימש מזכ"ל מפלגת העבודה ([[23 ביוני]] [[1971]] – [[21 ביוני]] [[1972]]).
ב-[[2 בינואר]] [[1967]] מונה לשר הדואר בממשלת [[לוי אשכול]] במקומו של [[אליהו ששון]], שמונה לשר המשטרה במקום [[בכור שיטרית]] שהתפטר. הוא כיהן בתפקיד גם לאחר פטירתו של אשכול ומינויה של [[גולדה מאיר]] לראשות הממשלה ([[17 במרץ]] [[1969]]), אך לאחר [[הבחירות לכנסת השביעית]] לא מונה ישעיהו-שרעבי לשר בממשלתה השנייה של גולדה מאיר. במשך שנה שימש מזכ"ל מפלגת העבודה ([[23 ביוני]] [[1971]] – [[21 ביוני]] [[1972]]).
שורה 62: שורה 62:
בכנסת השביעית כיהן כיושב ראש [[ועדת הכנסת]], ולאחר פטירתו הפתאומית של [[יושב ראש הכנסת]] [[ראובן ברקת]] (ב-[[5 באפריל]] 1972), ניצח את יצחק נבון בהתמודדות הפנימית על מועמד מפלגת העבודה לתפקיד. לאחר ניצחונו בחרו בו חברי הכנסת, ב-[[9 במאי]] באותה שנה, לתפקיד יושב ראש הכנסת. בכך היה ראשון יושבי ראש הכנסת אשר אינם ממוצא אשכנזי. הוא כיהן בתפקיד הן בכנסת השביעית והן בכנסת השמינית, עד 1977, אז לא הצליח להיבחר לרשימת מפלגת העבודה לבחירות לכנסת התשיעית, ופרש מהחיים הפוליטיים.
בכנסת השביעית כיהן כיושב ראש [[ועדת הכנסת]], ולאחר פטירתו הפתאומית של [[יושב ראש הכנסת]] [[ראובן ברקת]] (ב-[[5 באפריל]] 1972), ניצח את יצחק נבון בהתמודדות הפנימית על מועמד מפלגת העבודה לתפקיד. לאחר ניצחונו בחרו בו חברי הכנסת, ב-[[9 במאי]] באותה שנה, לתפקיד יושב ראש הכנסת. בכך היה ראשון יושבי ראש הכנסת אשר אינם ממוצא אשכנזי. הוא כיהן בתפקיד הן בכנסת השביעית והן בכנסת השמינית, עד 1977, אז לא הצליח להיבחר לרשימת מפלגת העבודה לבחירות לכנסת התשיעית, ופרש מהחיים הפוליטיים.


לצד פעילותו הפוליטית, ישעיהו היה חבר ב[[רוטרי]], ב[[בני ברית]] ובברית העברית העולמית, וחבר המועצה הציבורית לשילוב המורשת בחינוך ובתרבות. הוא תכנן וביצע אירועים ממלכתיים, לאומיים ועולמיים, ביניהם הוועידה היהודית העולמית ל[[תנ"ך]], הכנסים השנתיים לתנ"ך מטעם [[החברה לחקר המקרא בישראל]] ו[[חידון התנ"ך|חידון התנ"ך העולמי לנוער היהודי]]. בנוסף פעל למען יהדות התפוצות מטעם [[הקונגרס היהודי העולמי]], והכין מופעים ארציים המשקפים את מורשת יהדות תימן.
לצד פעילותו הפוליטית, ישעיהו היה חבר ב[[רוטרי]], ב[[בני ברית]] ובברית העברית העולמית, וחבר המועצה הציבורית לשילוב המורשת בחינוך ובתרבות. הוא תכנן וביצע אירועים ממלכתיים, לאומיים ועולמיים, ביניהם הוועידה היהודית העולמית ל[[תנ"ך]], הכנסים השנתיים לתנ"ך מטעם [[החברה לחקר המקרא בישראל]] ו[[חידון התנ"ך|חידון התנ"ך העולמי לנוער היהודי]]. בנוסף פעל למען יהדות התפוצות מטעם [[הקונגרס היהודי העולמי]], והכין מופעים ארציים המשקפים את מורשת [[יהדות תימן]].


===לאחר סיום דרכו הפוליטית===
===לאחר סיום דרכו הפוליטית===
שורה 80: שורה 80:


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* [[ביבליוגרפיה]] מלאה של כל מאמריו, ספריו ורשימות שנכתבו עליו ("כתבי ישראל ישעיהו: ביבליוגרפיה") - חוברה על ידי יוסף גלרון-גולדשלגר ויצאה לאור בהוצאת [[עם עובד]] ב-1984
* [[ביבליוגרפיה]] מלאה של כל מאמריו, ספריו ורשימות שנכתבו עליו ("כתבי ישראל ישעיהו: ביבליוגרפיה") – חוברה על ידי יוסף גלרון-גולדשלגר ויצאה לאור בהוצאת [[עם עובד]] ב-1984
* ישראל ישעיהו, '''לחוד ויחד''', המרכז לתרבות וחינוך, 1992
* ישראל ישעיהו, '''לחוד ויחד''', המרכז לתרבות וחינוך, 1992


שורה 89: שורה 89:
* מנשה ענזי, "[http://www.academia.edu/6740979/_Son_of_a_Bartender_and_Son_of_a_Weaver_Yisrael_Yeshayahu_and_his_Relations_with_Bialik_Peamim_119_Spring_2009_pp._211-220_Hebrew_ בן איש מוזג ובן האורגים: ישראל ישעיהו וקשריו עם ביאליק]", '''[[פעמים (כתב עת)|פעמים]]''' 119, [[מכון בן צבי]], אביב תשס"ט, עמ' 211–220
* מנשה ענזי, "[http://www.academia.edu/6740979/_Son_of_a_Bartender_and_Son_of_a_Weaver_Yisrael_Yeshayahu_and_his_Relations_with_Bialik_Peamim_119_Spring_2009_pp._211-220_Hebrew_ בן איש מוזג ובן האורגים: ישראל ישעיהו וקשריו עם ביאליק]", '''[[פעמים (כתב עת)|פעמים]]''' 119, [[מכון בן צבי]], אביב תשס"ט, עמ' 211–220
* {{פרויקט בן-יהודה|זיהוי=493}}
* {{פרויקט בן-יהודה|זיהוי=493}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007270276305171|ישראל ישעיהו-שרעבי (1910-1979)}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007270276305171|ישראל ישעיהו-שרעבי (1910–1979)}}
* אתר ישראל ישעיהו - https://www.israel-yeshayahu.com/
* אתר ישראל ישעיהו – https://www.israel-yeshayahu.com/


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
{{ניווטים
{{ניווטים
|כותרת=ישראל ישעיהו-שרעבי - תבניות ניווט
|כותרת=ישראל ישעיהו-שרעבי – תבניות ניווט
|רוחב=100%
|רוחב=100%
|יישור=ימין
|יישור=ימין
שורה 134: שורה 134:
[[קטגוריה:סגני יושב ראש הכנסת בכנסת החמישית]]
[[קטגוריה:סגני יושב ראש הכנסת בכנסת החמישית]]
[[קטגוריה:סגני יושב ראש הכנסת בכנסת השישית]]
[[קטגוריה:סגני יושב ראש הכנסת בכנסת השישית]]
[[קטגוריה:חולון: אישים]]
[[קטגוריה:חולון: חברי הכנסת]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1908]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1908]]
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1979]]
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1979]]

גרסה אחרונה מ־16:49, 3 בספטמבר 2024

ישראל ישעיהו-שרעבי
לידה 20 באפריל 1908 או 1911[1]
י"ט בניסן ה'תרס"ח או כ"ב בניסן ה'תרע"א
א-סדה (ער'), תימן
פטירה 20 ביוני 1979
כ"ה בסיוון ה'תשל"ט
ישראלישראל ירושלים, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריך עלייה 1929
מקום קבורה ישראלישראל חלקת גדולי האומה, ירושלים
מפלגה מפא"י (–1968)
העבודה (1968–1979)
סיעה מפא"י (1951–1965)
המערך הראשון (1965–1968)
העבודה (1968–1969)
המערך (1969–1977)
דת יהדות
יושב הראש ה-5 של הכנסת
9 במאי 1972 – 13 ביוני 1977
(5 שנים)
כנסות 7–8
שר הדואר ה־6
2 בינואר 1967 – 15 בדצמבר 1969
(3 שנים)
תחת ראשי הממשלה לוי אשכול, יגאל אלון, גולדה מאיר
חבר הכנסת
12 בפברואר 1951 – 13 ביוני 1977
(26 שנים)
כנסות 1–8
נשיא האספה הלאומית של רואנדה בלשאצר ביקמומפקה (שני משמאל) מגיע לנמל התעופה בלוד, לטקס חנוכת בניין הכנסת החדש בירושלים. מימין, ישראל ישעיהו ומשה רוזטי, אוגוסט 1966

ישראל ישעיהו-שרעבי (20 באפריל 1908 או 1911[1] – 20 ביוני 1979) היה פוליטיקאי ישראלי, יושב ראש הכנסת השביעית והכנסת השמינית, ושר הדואר.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל ישעיהו-שרעבי נולד בכפר א-סדהה (ער') (السدة), שנמצאה לא רחוק מהגבול בין מושבת עדן הבריטית לממלכת תימן שנשלטה על ידי האימאם יחיא חמיד א-דין תחת חסות האימפריה העות'מאנית. העיירה נמצאת בצומת הדרכים שבין הדרך מהעיר תעז לעדן, ובין הדרך ממחוז עדן למחוז צנעא. אמו, שמעה (שושנה) בת יחיא חדד, הייתה ממשפחת סוחרים, ואביו, יעיש (ישעיהו) שרעבי, היה בן למשפחת אורגים ענייה, ומבוגר מהאם ב-15 שנה. היו אלו נישואיו השניים של אביו, שהיה לו ילד מנישואים קודמים. מבין 20 הילדים שילדה אמו, חמישה נותרו בחיים. כשהיה בן שנתיים עברה המשפחה לבירת תימן והמרכז היהודי שלה, צנעא, כדי שישעיהו-שרעבי ילמד בישיבותיה. בשל הגעתם מעיירה רחוקה, חשה המשפחה זרות מול יהודיה הוותיקים של צנעא, והם גם נאלצו לעבור דירה מדי כמה שנים. הוא קיבל חינוך מסורתי בחדר ("כניס" בלשון יהודי תימן) אצל הרב עזרא קורח, ובהמשך למד בישיבת הרב יחיא קאפח, מייסד תנועת "דור דעה" (דרדעים) בצנעא. בעקבות אביו פעל בתנועה מגיל 12 ועד סוף שהייתו בתימן. לפרנסתו בתימן עסק, כמו משפחת אביו, במלאכת האריגה. בשל איכות האריגה נשכרו הוא, אביו ואחיו לארוג עבור האמאם שליט תימן, ובהמשך עבדו עבורו בבית מלאכה גדול שהקים האמאם במצודה. עם הפיכתם לעובדים בקבלנות עבור האמאם הוביל ישעיהו-שרעבי הפגנה מול בית המשנה לאמאם, ולפיכך נאסר למספר ימים[2].

בתחילת פעילותו הציונית הבריח יתומים מתימן לארץ ישראל, והגיע עמם לעדן בתמוז תרפ"ט (1929). משם עלה לארץ ישראל, לאחר שהתחתן בנישואים פיקטיביים עם אישה שבעלה היה כבר בארץ ישראל, וזאת לצורך קבלת סרטיפיקט[2]. בארץ ישראל עסק בעבודה חקלאית כפועל בפרדסי ראשון לציון ושומר בכרמיה. בשנת 1931 השתתף בארגון בניין שכונת הצריפים לעולים בראשון לציון, ובהמשך השתתף בבניין שכונת "מולדת" ושכונת "עם" – משכונותיה הראשונות של העיר חולון (1932–1936), מושב "גאולים" (1947) ושכונת עולי תימן בקריית בנימין.

בשנים 1932–1934 שימש מזכיר אגודת "עזרת אחים" בתל אביב, אגודה שעסקה בעזרה הדדית לנזקקים מבין עולי תימן. ב-1934–1935 היה מזכיר מועדון הפועלים התימנים, ומ-1936 ואילך – מנהל המחלקה ליוצאי תימן ובני עדות המזרח בוועד הפועל של ההסתדרות. ישעיהו התפרסם בשנות ה-30 בזכות מאמרים רבים שפרסם בעיתונים הבולטים בתקופה: "דואר היום", "הארץ" ו"דבר". ב-1935 ייסד את "תנועת העובדים התימניים", ובאותה שנה נשא לאישה את רינה בת נעמי ויוסף בדיחי.

ישעיהו-שרעבי היה חבר מפא"י (לימים מפלגת העבודה) וחבר מרכז המפלגה. מטעמה נבחר כציר בקונגרסים הציוניים הכ' והכ"א, כציר באספת הנבחרים הרביעית וכסגן בוועד הלאומי. בנוסף היה חבר מועצת פועלי תל אביב וקופת מלווה של העובדים, וחבר בוועד הפועל הציוני. הוא נבחר ברציפות לכל הוועידות והמועצות של ההסתדרות. במקביל היה פעיל בקרב העדה התימנית וחבר הנהלת התאחדות התימנים בישראל. הוא עמד בראש המחלקה ליוצאי תימן במפא"י.

ערב קום מדינת ישראל ארגן מטעם ארגון ההגנה (יחד עם ירוחם כהן) קורס מיוחד למפקדים ממוצא מזרחי, במטרה להכשירם לתפקידים מיוחדים בארץ ישראל ובארצות השכנות. עם הקמת המדינה נתמנה לעורך הדיונים של מועצת המדינה הזמנית, עורך הפרוטוקול של הממשלה ומזכיר ועדת החוקה, חוק ומשפט. לאחר מכן שימש מקשר בין הממשלה והכנסת.

בשנת 1949 נסע לעדן כדי לארגן עליה המונית מתימן לארץ ישראל, במבצע מרבד הקסמים ובהפניית העולים לעבודה התיישבותית ולמקצועות מודרניים שונים. הוא יזם ארגונם והדרכתם של עשרות מושבי עולים מתימן, וב-1950 טס בראש משלחת יהודי תימן לעדן, כדי לארגן את הצלת רכושם וספריהם של יהודי תימן, בדגש על כתבי יד עתיקים.

כהונתו בכנסת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות לאספה המכוננת הוצב ישעיהו במקום ה-77 הלא-ריאלי ברשימת המועמדים של מפלגתו, שזכתה ב-46 מנדטים. אך כעשרה חודשים לאחר שנציג העדה התימנית אברהם טביב נפטר, נכנס ישעיהו-שרעבי לכנסת לאחר ש-26 מועמדים שהוצבו לפניו ברשימה התפטרו ממנה, לדרישתו של דוד בן-גוריון, כדי לשמור על ייצוג העדה התימנית בכנסת[3]. ישעיהו כיהן 26 שנים ברציפות בכנסת, משלהי הכנסת הראשונה (1951) עד סוף הכנסת השמינית (1977), מהן 12 שנים כסגן יושב ראש הכנסת (1955–1967). הוא היה יו"ר ועדת הכנסת בשנת 1952, וחבר בוועדות שונות בכנסת: ועדת החוקה, חוק ומשפט, ועדת החוץ והביטחון, ועדת הפנים, ועדת החינוך והוועדה לבחירת דיינים. בין היתר יזם את חוק איסור גידול חזיר וחוק להקמת המועצות הדתיות ולבחירות מועצת הרבנות הראשית.

ב-2 בינואר 1967 מונה לשר הדואר בממשלת לוי אשכול במקומו של אליהו ששון, שמונה לשר המשטרה במקום בכור שיטרית שהתפטר. הוא כיהן בתפקיד גם לאחר פטירתו של אשכול ומינויה של גולדה מאיר לראשות הממשלה (17 במרץ 1969), אך לאחר הבחירות לכנסת השביעית לא מונה ישעיהו-שרעבי לשר בממשלתה השנייה של גולדה מאיר. במשך שנה שימש מזכ"ל מפלגת העבודה (23 ביוני 1971 – 21 ביוני 1972).

בכנסת השביעית כיהן כיושב ראש ועדת הכנסת, ולאחר פטירתו הפתאומית של יושב ראש הכנסת ראובן ברקת (ב-5 באפריל 1972), ניצח את יצחק נבון בהתמודדות הפנימית על מועמד מפלגת העבודה לתפקיד. לאחר ניצחונו בחרו בו חברי הכנסת, ב-9 במאי באותה שנה, לתפקיד יושב ראש הכנסת. בכך היה ראשון יושבי ראש הכנסת אשר אינם ממוצא אשכנזי. הוא כיהן בתפקיד הן בכנסת השביעית והן בכנסת השמינית, עד 1977, אז לא הצליח להיבחר לרשימת מפלגת העבודה לבחירות לכנסת התשיעית, ופרש מהחיים הפוליטיים.

לצד פעילותו הפוליטית, ישעיהו היה חבר ברוטרי, בבני ברית ובברית העברית העולמית, וחבר המועצה הציבורית לשילוב המורשת בחינוך ובתרבות. הוא תכנן וביצע אירועים ממלכתיים, לאומיים ועולמיים, ביניהם הוועידה היהודית העולמית לתנ"ך, הכנסים השנתיים לתנ"ך מטעם החברה לחקר המקרא בישראל וחידון התנ"ך העולמי לנוער היהודי. בנוסף פעל למען יהדות התפוצות מטעם הקונגרס היהודי העולמי, והכין מופעים ארציים המשקפים את מורשת יהדות תימן.

לאחר סיום דרכו הפוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל ישעיהו-שרעבי נפטר ב-20 ביוני 1979, והשאיר אחריו את רעייתו רינה וכן בת, נעמה ישעיהו (שהייתה נשואה ליוסי גמזו[4]) ושני בנים. אחיו, חיים שר-אבי (שרעבי), היה עיתונאי ב"דבר" ופעיל ציבורי[5].

הובא למנוחת עולמים בחלקת גדולי האומה בהר הרצל, אשתו רינה שנפטרה בשנת 1986 טמונה לצידו. קבריהם סמוכים לקברה של גולדה מאיר.

בקריית ים, באר שבע, פתח תקווה, כפר סבא ובערים נוספות, קראו רחוב על שמו.

כתביו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קבריהם של ישראל ורינה ישעיהו-שרעבי בחלקת גדולי האומה בהר הרצל

ישעיהו נודע כבקיא בחוכמת ישראל וכבעל עברית מלוטשת, חריפה ושואבת מן המקורות. הוא זכה בתואר דוקטור לשם כבוד לספרות מדרופסי קולג' שבפילדלפיה. לאורך חייו הרבה לכתוב ופרסם מאמרים ב"דואר היום", "בוסתנא", "הארץ", "דבר" "הפועל הצעיר", "במעלה", "בטרם", "מולד", "די גאלדענע קייט" ו"ספר החלוץ", ובעיתונות מיוחדת לתימנים – "לצורך השעה", "השומר", "עורי תימן" ו"שלוחות". כן פרסם חוברות "שבטים ועדות בתוך ההסתדרות" (הוצאת קונטרסי ההסתדרות, 1944).

הוא ערך קונטרסים רבים: "בדרך", "גאלי תימן" (הוצאת המרכז לתרבות), "אחים", "מסלול" (שבועון לעולים מטעם משרד החינוך) ועוד, וכן ערך את חוברות הדיונים של מועצת המדינה הזמנית וועדת החוקה שלה. הוא פרסם את הספרים "מתימן לציון" (1935 בהוצאת מסדה), "שדות תימן", "מתימן לציון" (1945); "שבות תימן" (מסדה, 1965), וכן ערך ספרים שונים, ביניהם "הליכות תימן" (1961); פרסם ספר מחקר ועיון בשם "יהדות תימן" (עם יוסף טובי, הוצאת יד בן צבי 1976); ספר מבחר מאמריו בכנסת, "דברים בעתם" (1977); וספר סיפורים מהווי יהודי תימן בגולה, "בעל התלתלים" (1979).

ישעיהו היה גם ידוע כאספן של כתבי יד עתיקים, צילומים ותעודות שונות מחיי התימנים בארץ ובגולה.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ביבליוגרפיה מלאה של כל מאמריו, ספריו ורשימות שנכתבו עליו ("כתבי ישראל ישעיהו: ביבליוגרפיה") – חוברה על ידי יוסף גלרון-גולדשלגר ויצאה לאור בהוצאת עם עובד ב-1984
  • ישראל ישעיהו, לחוד ויחד, המרכז לתרבות וחינוך, 1992

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ישראל ישעיהו-שרעבי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 באתר הכנסת מוזכרת השנה 1908. באתר לזכרו: 1911.
  2. ^ 1 2 ישראל ישעיהו, בית אבי, באתר פרויקט בן-יהודה
  3. ^ עמוס כרמל, הכל פוליטי, בערך על ישעיהו-שרעבי
  4. ^ טקס ססגוני בחתונת נעמי ישעיהו ויוסי גמזו, מעריב, 10 באפריל 1968
  5. ^ עליו ראו: דוד תדהר (עורך), "חיים שר-אבי (שרעבי)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יז (1968), עמ' 5193
ישראל ישעיהו-שרעבי – תבניות ניווט
שרי הדואר והתקשורת בממשלות ישראל
שרי הדואר מרדכי נורוק • יוסף בורג • ישראל ברזילי • בכור-שלום שטרית • בנימין מינץ • אליהו ששון • ישראל ישעיהו-שרעבי • אלימלך-שמעון רימלט סמל משרד התקשורת
שרי התקשורת שמעון פרס • אהרן אוזן • יצחק רבין • מנחם בגין • מאיר עמית • יצחק מודעי • יורם ארידור • מרדכי צפורי • אמנון רובינשטיין • גד יעקבי • רפאל פנחסי • משה שחל • שולמית אלוני • לימור לבנת • בנימין בן אליעזר • ראובן ריבלין • אריאל שרון • אהוד אולמרט • דליה איציק • אברהם הירשזון • אריאל אטיאס • משה כחלון • גלעד ארדן • בנימין נתניהו • צחי הנגבי • איוב קרא • דודי אמסלם • יועז הנדל • איתן גינזבורג • יועז הנדל • שלמה קרעי
חברי הכנסת הראשונה
מפא"י דוד בן-גוריון • משה שרת • אליעזר קפלן • (דוד רמז) • יוסף שפרינצק* • גולדה מאיר • יצחק בן-צבי • זלמן שזר • דב יוסף • חיים בן אשר • אברהם הרצפלד • עדה מימון • שלמה לביא • שמואל דיין • יוסף ברץ • יחיאל דובדבני • בבה אידלסון • פרץ נפתלי • פנחס לבון • זלמן ארן • בן-ציון דינור • אליהו הכרמלי • נטע הרפז • (יהודית שמחוני) • (אבא חושי) • יזהר סמילנסקי • ראובן שרי • יונה כסה • אפרים תבורי • (יוסף מיכאל לם) • (אריה שפטל) • (אברהם טביב) • צבי יהודה • עקיבא גוברין • יוסף אפרתי • אריה בהיר • חסיה דרורי • אליעזר ליבנה • דוד הכהן • ישראל גורי • עמי אסף • מאיר ארגוב • דבורה נצר • שרגא גורן • השל פרומקין • דוד בר-רב-האי • (יצחק קנב) • (הרצל ברגר) • (ז'ניה טברסקי) • (ישראל ישעיהו-שרעבי) • (ברוך אזניה) • (מנחם כהן) • (רפאל בש)
מפ"ם (יצחק טבנקין) • מאיר יערי • יעקב חזן • נחום ניר-רפאלקס • אהרן ציזלינג • מרדכי בנטוב • ישראל גלילי • יעקב ריפתין • משה סנה • ברל רפטור • אליעזר פרי • משה ארם • חנה למדן • חנן רובין • ישראל בר-יהודה • מנחם בדר • פייגה אילנית • יצחק בן-אהרן • (דב בר-ניר) • (מנחם רצון) • (דוד ליבשיץ)
החזית הדתית המאוחדת יהודה לייב פישמן מימון • יצחק מאיר לוין • חיים משה שפירא • משה אונא • בנימין מינץ • דוד צבי פנקס • מאיר דוד לוונשטיין • זרח ורהפטיג • אליהו-משה גנחובסקי • קלמן כהנא • מרדכי נורוק • יוסף בורג • אהרן-יעקב גרינברג • אברהם יהודה גולדראט • אברהם-חיים שאג • (משה קלמר) • (אליהו מזור)
תנועת החירות מנחם בגין • אורי צבי גרינברג • יעקב מרידור • אריה בן-אליעזר • אברהם רקנאטי • יוחנן בדר • הלל קוק • חיים לנדאו • שמואל מרלין • חיים כהן-מגורי • אליהו לנקין • שמואל כץ • ערי ז'בוטינסקי • אסתר רזיאל-נאור
הציונים הכלליים פרץ ברנשטיין • ישראל רוקח • שושנה פרסיץ • יוסף ספיר • יעקב קליבנוב • יעקב גיל • יוסף סרלין
המפלגה הפרוגרסיבית פנחס רוזן • אברהם גרנות • אידוב כהן • יזהר הררי • ישעיהו פורדר
ספרדים ועדות מזרח בכור-שלום שטרית • אליהו אלישר • אברהם אלמליח • משה בן-עמי
מק"י שמואל מיקוניס • תופיק טובי • אליעזר פרמינגר • מאיר וילנר
הרשימה הדמוקרטית של נצרת סיף א-דין א-זועבי, אמין-סלים ג'רג'ורה
מפלגת הלוחמים נתן ילין-מור
ויצו רחל כהן-כגן
התאחדות התימנים בישראל זכריה גלוסקא
בסוגריים - כהונה חלקית, * יו"ר הכנסת
יושבי ראש הכנסת
שפרינצק (1949–1959) • ניר (1959) • לוז (1959–1969) • ברקת (1969–1972) • ישעיהו-שרעבי (1972–1977) • שמיר (1977–1980) • ברמן (1980–1981) • סבידור (1981–1984) • הלל (1984–1988) • שילנסקי (1988–1992) • וייס (1992–1996) • תיכון (1996–1999) • בורג (1999–2003) • ריבלין (2003–2006‏, 2009–2013) • איציק (2006–2009) • אדלשטיין (2013–2020) • גנץ (2020) • לוין (2020–2021‏, 2022) • לוי (2021–2022) • אוחנה (2022 ואילך) נס יושב ראש הכנסת
יושבי ראש ועדת הכנסת של הכנסת
יזהר הררי • דוד בר-רב-האי • ברוך אזניה • חיים יוסף צדוק • דבורה נצר • חיים יוסף צדוק • ברוך אזניה • ארי אנקוריון • ישראל ישעיהו-שרעבי • ארי אנקוריון • יצחק ברמן • משה מרון • איתן לבני • רפאל אדרי • מיכאל רייסר • חיים קורפו • אלי גולדשמידט • חגי מירום • רפאל פנחסי • סאלח טריף • יוסי כץ • רוני בר-און • דניאל בנלולו • רוחמה אברהם בלילא • דוד טל • יעקב מרגי • זאב אלקין • יריב לוין • דוד ביטן • יואב קיש • מיקי זוהר • אבי ניסנקורן • איתן גינזבורג • ניר אורבך • אופיר כץ
אישים הקבורים בחלקת גדולי האומה


לוי אשכולמרים אשכוליצחק ברמןשלמה הלל ותמימה הללאורה הרצוגחיים הרצוגישראל ישעיהו-שרעבי ורינה ישעיהו-שרעביגולדה מאיריצחק נבוןאופירה נבוןמנחם סבידור ורעיה סבידורשמעון פרסתמר קולקטדי קולקאליעזר קפלן ודבורה קפלןיצחק רביןלאה רביןנחמה ריבליןשניאור זלמן שזררחל כצנלסון-שזריוסף שפרינצק וחנה שפרינצקיצחק שמירשרה שולמית שמירחלקת גדולי האומההר הרצלירושליםשושנת הרוחות
לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏
 קבריהם של ישראל ורינה ישעיהו-שרעבי
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ישראל_ישעיהו-שרעבי&oldid=39526278"