לדלג לתוכן

חוטמית זיפנית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמת
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
 
(34 גרסאות ביניים של 16 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 11: שורה 11:
|עונת פריחה={{חודשים|4=1|5=1|6=1}}
|עונת פריחה={{חודשים|4=1|5=1|6=1}}
}}
}}
'''חָטְמִית זִיפָנִית''' ([[שם מדעי]]: .''Alcea setosa <small>(Boiss.) Alef</small>'') היא צמח עשבוני [[רב שנתי|רב-שנתי]] ים-תיכוני נפוץ בישראל ב[[סוג (טקסונומיה)|סוג]] [[חוטמית]] מ[[משפחה (טקסונומיה)|משפחת]] ה[[חלמיתיים]]. הוא אחד הבולטים ב[[צמחי ישראל]] בציר התפרחת הגבוה שלו ובפרחיו הגדולים והוורודים.
'''חָטְמִית זִיפָנִית''' ([[שם מדעי]]: ''Alcea setosa'') היא צמח עשבוני רב-שנתי ים-תיכוני נפוץ בישראל, ומשתייך לסוג [[חוטמית]] ממשפחת ה[[חלמיתיים]]<ref name=":2">{{קישור כללי|כתובת=https://powo.science.kew.org/taxon/urn:lsid:ipni.org:names:558721-1|כותרת=Alcea setosa|אתר=POWO plants of the World Online. Published on the Internet}}</ref>. הוא אחד הבולטים ב[[צמחי ישראל]] בזכות הפרחים הגדולים והוורודים, הפורחים לאורך ציר תפרחת גבוה, המתנשא לגובה של 2 עד 3 מ'. סימן ההיכר של מין זה, בהשוואה למינים דומים, הוא הגביעון שאורכו כמעט שווה לאורך הגביע ועלי הגבעול עגול ובלתי מחולק, בניגוד לחוטמית קירחת, שאונות הגביעון שלה קצרות בהרבה מאונות הגביע וקצותיהן אדמדמות או ירוקות ועלי הגבעול מחולקים דמויי כף יד.

מבין שאר מיני החוטמית הגדלים בישראל, ישנם שני מינים הדומים לחוטמית זיפנית: חוטמית מאוצבעת וחוטמית קירחת. שני מינים נוספים שגבעולי הפריחה שלהם שרועים ופרחיהם צמודים לאדמה, הם חוטמית עין-הפרה וחוטמית הגליל. מין נוסף, חוטמית מסורטטת, הוא מין מדברי שאינו חולק את אותו בית גדול עם חוטמית זיפנית.

== פנולוגיה ==
החלק מעל הקרקע של צמח החוטמית מת ומתייבש ב[[קיץ]]. מצעית הפרח נשארת על הגבעול היבש, לאחר פיזור הזרעים. בחורף צומחת שושנת עלים עגולים בעלי פטוטרות ארוכות. קוטר העלים יכול להגיע ל-12 עד 20 ס"מ. באביב עולה ממרכז השושנת עמוד תפרחת בודד וזקוף, ולאורכו פרחים ורודים ענקיים, קוטר הפרח הפתוח לרווחה 8 עד 13 ס"מ. הפריחה נמשכת מסוף מרץ ועד סוף יולי. הפירות מתפתחים מאמצע אפריל והלאה. הפצת הפירות מתרחשת מסוף יולי ועד תחילת אוקטובר<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://flora.org.il/plants/alcset/|כותרת=חוטמית זיפנית|אתר=צמחיית ישראל וסביבתה}}</ref>.


==מאפיינים==
==מאפיינים==
[[קובץ:חוטמית זיפנית גביעון.jpg|ממוזער|אורך הגביעון שווה כמעט לאורך הגביע]]
[[קובץ:חוטמית זיפנית גבעול וצדודית הפרח.jpg|ממוזער|גבעול וצדודית הפרי של חוטמית זיפנית]]
⚫
ב[[ישראל]], לחוטמית זיפנית [[פרח|פריחה]] בצבע [[ורוד]], וגובה של 1.0 עד 2.5 מטר. השם "חוטמית" נובע מהבליטה באמצע ה[[פרי]], המזכירה [[אף|חוטם]], ומקורו בשם ב[[ערבית]], '''ח'וטמייה'''. בעברית מכונה החוטמית הזיפנית גם "'''ורד הקציר'''" או "'''ורד הקוצרים'''". כמו כן, ניתן למצוא בעולם, וגם בארץ, חוטמית זיפנית בגווני [[לבן]], [[אדום]] ו[[סגול]].


⚫
הצמח מכוסה בשערות זיפיות, מפושקות וארוכות שהן כוכביות או פשוטות. שערות כוכביות חסרות או מועטות<ref name=":1">{{צ-ספר|מחבר=נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין|שם=המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=כנה|שנת הוצאה=1998|עמ=434-435}}</ref>.
⚫
ב[[ישראל]], לחוטמית זיפנית [[פרח|פריחה]] בצבע [[ורוד]], וגובה של 1.0 עד 2.5 מטר. השם "חוטמית" נובע מהבליטה באמצע ה[[פרי]], המזכירה [[אף|חוטם]], ומקורו בשם ב[[ערבית]], '''ח'וטמייה'''. בעברית מכונה החוטמית הזיפנית גם "ורד הקציר" או "ורד הקוצרים". כמו כן, ניתן למצוא בעולם חוטמית זיפנית בגווני [[לבן]], [[אדום]] ו[[סגול]].


⚫
ה[[גבעול]] ארוך, זקוף וכמעט אינו מסתעף. הוא בעל זיפים פשוטים, צפופים או מקובצים לקבוצות הפונות כלפי מטה או לצדדים, אך ישנם לעיתים רחוקות פרטים ואוכלוסיות שגבעולם כמעט קירח ונושא רק שערות פשוטות ודלילות. בזכות ה[[שערה (בוטניקה)|שערות]] הקשות והזיפיות לאורכו ובלתי נעימות למגע, זכה מין זה בתואר "זיפנית". הגבעול נושא עלים ההולכים וקטנים כלפי ראשו וכן נוטים להתחלק לאונות מאוצבעות.
⚫
הצמח מכוסה בשערות זיפיות, מפושקות וארוכות שהן כוכביות או פשוטות. שערות כוכביות חסרות או מועטות<ref name=":1">{{צ-ספר|מחבר=נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין|שם=המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=כנה|שנת הוצאה=1998|עמ=434-435}}</ref>.


⚫
הלוואים קיימים והפטוטרת ארוכה. העלים מסורגים, מפורצים (כמעט ואינם מחולקים) ותמימים או בעלי אונות קצרות וברורות לפחות בעלים העליונים או מחולקים כעין כף היד לאונות משוננות, ולעולם אינם מאוצבעים כבחוטמית מאוצבעת (''Alcea digitata'') שהיא נדירה בישראל, אם כי מצויה בעמק עכו. בחורף מתפתחת שושנת עלים גדולים ועגולים. העלים, שקוטרם 15 עד 20 ס"מ הולכים וקטנים כלפי ראש התפרחת עם נטייה להתחלק לאונות.
⚫
ה[[גבעול]] ארוך, זקוף וכמעט אינו מסתעף. הוא בעל זיפים פשוטים, צפופים או מקובצים לקבוצות הפונות כלפי מטה או לצדדים. לעיתים רחוקות הגבעול כמעט קירח ונושא רק שערות פשוטות ודלילות. בזכות ה[[שערה (בוטניקה)|שערות]] הקשות והזיפיות לאורכו, זכה מין זה בתואר "זיפנית".


⚫
הפרחים דו מיניים, שקוטרם עד 10 ס"מ, יוצאים מחיק העלים ונישאים על [[עוקץ (בוטניקה)|עוקץ]] קצר. הפרח פתוח ובמרכזו [[צלקת (בוטניקה)|צלקות]] דקיקות, הנישאות על [[עמוד עלי|עמודי עלי]] ארוכים, שמוקפים בצינור אבקנים צהוב. המאבקים דמוי כליה בעלי לשכה אחת הנפתחת בראשה.
⚫
הלוואים קיימים הפטוטרת ארוכה. העלים מסורגים, מפורצים (כמעט ואינם מחולקים) ותמימים או בעלי אונות קצרות וברורות לפחות בעלים העליונים או מחולקים כעין כף היד לאונות משוננות, ולעולם אינם מאוצבעים כבחוטמית מאוצבעת (''Alcea digitata'') שהיא נדירה בישראל, אם כי מצויה בעמק עכו. בחורף מתפתחת שושנת עלים גדולים ועגולים. העלים, שקוטרם 15 עד 20 ס"מ הולכים וקטנים כלפי ראש התפרחת עם נטייה להתחלק לאונות.

⚫
הפרחים דו מיניים, שקוטרם עד 10 ס"מ, יוצאים מחיק העלים ונישאים על [[עוקץ (בוטניקה)|עוקץ]] קצר. הפרח פתוח ובמרכזו [[צלקת (בוטניקה)|צלקות]] דקיקות, הנישאות על [[עמוד עלי|עמודי עלי]] ארוכים, שמוקפים בצינור אבקנים צהוב. המאבקים דמוי כליה בעלי לשכה אחת הנפתחת בראשה. השחלה עילית, מרובת עלי שחלה ומרובת מגורות. בכל מגורה ביצית זקופה אחת. מספר עמודי העלי כמספר השחלות.


הגביעון, שמאוחה בבסיסו, בעל 6 עד 9 אונות ואורכו שווה כמעט לאורך הגביע בשונה מחוטמית קירחת שאונות הגביעון שלה קצרות הרבה מהגביע וקצותיהן אדמדמות או ירוקות<ref name=":1" /><ref name=":0" />.
הגביעון, שמאוחה בבסיסו, בעל 6 עד 9 אונות ואורכו שווה כמעט לאורך הגביע בשונה מחוטמית קירחת שאונות הגביעון שלה קצרות הרבה מהגביע וקצותיהן אדמדמות או ירוקות<ref name=":1" /><ref name=":0" />.
שורה 29: שורה 35:
ה[[גביע (צמח)|גביע]] בן חמש אונות. חמשת [[עלה כותרת|עלי הכותרת]] דמויי משולש הפוך מפורצים בראשם ואורכם כחמישה סנטימטר בבסיס.
ה[[גביע (צמח)|גביע]] בן חמש אונות. חמשת [[עלה כותרת|עלי הכותרת]] דמויי משולש הפוך מפורצים בראשם ואורכם כחמישה סנטימטר בבסיס.


עלי הכותרת ורודים, לילך או סגול, אורכם 5 ס"מ, ראשם מפורץ ובבסיסם עטור בציצת שערות. צבע עלי הכותרת נע מוורוד בהיר בספר המדבר המתכהה באזורים אחרים ובאזורים מסוימים (טבעון, נחל עירון ועוד) מופיע כתם גדול בצבע אדום כהה במרכז הפרח<ref>{{צ-ספר|מחבר=עזריה אלון|שם=החי והצומח של ארץ ישראל|מקום הוצאה=רמת גן|מו"ל=משרד הביטחון והחברה להגנת הטבע.|שנת הוצאה=1982|כרך=10|עמ=224}}</ref>.
עלי הכותרת ורודים, לילך או סגול, אורכם 5 ס"מ, ראשם מפורץ ובבסיסם עטור בציצת שערות. צבע עלי הכותרת נע מוורוד בהיר בספר המדבר המתכהה באזורים אחרים ובאזורים מסוימים (טבעון, נחל עירון ועוד) מופיע כתם גדול בצבע אדום כהה במרכז הפרח<ref>{{צ-ספר|מחבר=עזריה אלון|שם=החי והצומח של ארץ ישראל|מקום הוצאה=רמת גן|מו"ל=משרד הביטחון והחברה להגנת הטבע.|שנת הוצאה=1982|כרך=10|עמ=224}}</ref>.


האבקנים רבים, זיריהם מאוחים כמעט עד למאבקים ויוצרים צינור צהוב שבולט במרכז הפרח. המאבקים על פי רוב חד-לשכתיים. האבקה דביקה.
האבקנים רבים, זיריהם מאוחים כמעט עד למאבקים ויוצרים צינור צהוב שבולט במרכז הפרח. המאבקים על פי רוב חד-לשכתיים. האבקה דביקה.


השחלה עילית, מרובת עלי שחלה ומגורות. בכל עלה שחלה 2 מגורות.
השחלה עילית, מרובת עלי שחלה ומרובת מגורות. בכל מגורה ביצית זקופה אחת. עמוד השחלה מפוצל בקצהו לצלקות מרובות ודקיקות.


⚫
[[פרי]] החוטמית היא [[מפרדת]] שמורכבת מ[[פרודה (בוטניקה)|פרודות]] רבות ועטופה בגביע ובגביעון משתיירים.
עמוד השחלה מחלוק בקצהו לצלקות מרובות.

⚫
[[פרי]] החוטמית היא [[מפרדת]] שמורכבת מ[[פרודה (בוטניקה)|פרודות]] רבות ועטופה בגביע ובגביעון משתיירים.

⚫
'''הפרודות''', דמוי דיסק שטוח עם קודקוד מפורץ, בלתי נפתחות, ומסודרות סביב עמוד מרכזי קצר, מורחב בראשו למקור חרוטי, שצורתו מזכירה צורת חוטם, ומכאן שמו של הסוג. גבן של הפרודות הבשלות מקומר או שטוח וחלקות. שולי הגב אינם מורחבים לעולם לכנפיים וללא חריצים. הפרודות פלומתיים וכל גבן מכוסה זיפים צפופים. צדדיה של הפרודה בעלי קמטים רדיאליים בולטים<ref name=":1" /><ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=מיכאל זהרי|שם=מגדיר לצמחי ישראל|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=עם עובד|שנת הוצאה=1989|עמ=303}}</ref>. כל פרודה מורכבת משתי מגורות בלתי משוכללות, אך מכילה רק [[זרע (בוטניקה)|זרע]] אחד. המגורה הקיצונית עקרה.

⚫
הפרודות[[קובץ:חוטמית תרבותית.jpg|ממוזער|[[חוטמית תרבותית]], מין [[תירבות צמחי בר|התרבות]] של חוטמית זיפנית{{הערה|[http://israplant.com/index.php?n=5286 חוטמית תרבותית], באתר צמח ישראלי}}]]


⚫
'''הפרודות''', דמוי דיסק שטוח עם קודקוד מפורץ, בלתי נפתחות, ומסודרות סביב עמוד מרכזי קצר (המשך מצעית הפרח) מורחב בראשו למקור חרוטי, שצורתו מזכירה צורת חוטם, ומכאן שמו של הסוג. גבן של הפרודות הבשלות מקומר או שטוח וחלקות. שולי הגב אינם מורחבים לעולם לכנפיים וללא חריצים. הפרודות פלומתיים וכל גבן מכוסה זיפים צפופים. צדדיה של הפרודה בעלי קמטים רדיאליים בולטים<ref name=":1" /><ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=מיכאל זהרי|שם=מגדיר לצמחי ישראל|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=עם עובד|שנת הוצאה=1989|עמ=303}}</ref>. כל פרודה מורכבת משתי מגורות בלתי משוכללות, אך מכילה רק [[זרע (בוטניקה)|זרע]] אחד. המגורה הקיצונית עקרה.[[קובץ:Zifanit 20240514 074733924.jpg|ממוזער|חוטמית זיפנית בגווני לבן, אדום וסגול. צולם ב[[כתף הינום]] בירושלים.]]
== תפוצה ובית גידול ==
== תפוצה ובית גידול ==
⚫
התפוצה של חוטמית היא מזרח ים תיכונית והיא משתרעת באי כרתים ובאי קפריסין ומטורקיה בואכה ישראל<ref name=":2" />. ב[[ישראל]] היא נפוצה בשטחים הרריים פתוחים בחורש שבחבל [[הים התיכון|הים תיכוני]]. היא מצויה למדי בגליל התחתון, ב[[כרמל]], נדירה ב[[יהודה (חבל ארץ)|יהודה]] וב[[שומרון]] במקומות שכמות הגשם, בתחום שגשמיו 400 מילימטר לפחות לשנה. בבתי גידול אחרים, לרגלי סלעים, הוא חודר גם לספר המדבר במזרח השומרון. הפרחים ה[[ורוד|וורודים]] רבים וגדולים מאוד, ב[[הגליל|גליל]] וב[[הכרמל|כרמל]] הפרחים כהים יותר וב[[הר הגלבוע|גלבוע]] וב[[שומרון]] הם בהירים יותר. באזור טבעון ובחלק מהרי הכרמל ניתן למצוא במרכז הכותרת כתם כהה במיוחד. בגליל העליון מחליף אותו לרוב המין [[חוטמית|חוטמית קירחת]].

⚫
התפוצה של חוטמית היא מזרח ים תיכונית והיא משתרעת באי כריתים ובאי קפריסין ומטורקריה בואכה ישראל. ב[[ישראל]] היא נפוצה בחבל [[הים התיכון|הים תיכוני]], ב[[הגליל|גליל]], ב[[כרמל]], ב[[יהודה (חבל ארץ)|יהודה]] וב[[שומרון]] במקומות שכמות ה[[גשם]] בהם מגיעה ל-400 מילימטר לפחות. החלק מעל הקרקע של צמח החוטמית מת ומתייבש ב[[קיץ]]. ב[[חורף]] מתפתחת שושנת עלים ומתוכה עולה עמוד פריחה זקוף. הפרחים ה[[ורוד|וורודים]] רבים וגדולים מאוד, ב[[הגליל|גליל]] וב[[הכרמל|כרמל]] הפרחים כהים יותר וב[[הר הגלבוע|גלבוע]] וב[[שומרון]] הם בהירים יותר. הצמח כולו שעיר וזיפי. הפריחה מתרחשת מחודש [[אפריל]] עד חודש [[יוני]].


בשל יופיו והדרו, נזרעו פרחי חוטמית רבים לאורך [[כביש מהיר|כבישים מהירים]] ב[[ישראל]] ובמיוחד לאורך [[כביש 6]], בו הן פורחות בשיא האביב (בעיקר בחודש [[אפריל]] ותחילת [[מאי]]). כמו כן נזרעו פרחים רבים מסוג זה בירושלים.
בשל יופיו והדרו, נזרעו פרחי חוטמית רבים לאורך [[כביש מהיר|כבישים מהירים]] ב[[ישראל]] ובמיוחד לאורך [[כביש 6]], בו הן פורחות בשיא האביב (בעיקר בחודש [[אפריל]] ותחילת [[מאי]]). כמו כן נזרעו פרחים רבים מסוג זה בירושלים.


שיא גינס של חוטמית זיפנית הגבוהה בעולם שייך לתושב נהריה מאיר ברוכי, שגידל חוטמית לגובה של 7.4 מטר, ובכך שבר שיא אנגלי של 5.97 מטר משנת 1978{{מקור}}.
שיא גינס של חוטמית זיפנית הגבוהה בעולם שייך לתושב נהריה מאיר ברוכי, שגידל חוטמית לגובה של 7.4 מטר, ובכך שבר שיא אנגלי של 5.97 מטר משנת 1978{{מקור|נושא=ישראל|נושא2=מדעי הטבע}}.


== שימושים ==
== שימושים ==
חלקיה של החוטמית ראויים למאכל. ניצני הפרחים והפרחים והפירות הירוקים נאכלים כחטיף בשדה ובסלט. העלים הירוקים והגדולים של ראשית הפריחה מתאמים למרק, למילוי ובישול<ref>{{צ-ספר|מחבר=רחלי עינב|שם=פרי האדמה|מקום הוצאה=זכרון יעקב|מו"ל=חוביזה|שנת הוצאה=2019|עמ=10|כרך=שני}}</ref>.
חלקיה של החוטמית ראויים למאכל. ניצני הפרחים והפרחים והפירות הירוקים נאכלים כחטיף בשדה ובסלט. העלים הירוקים והגדולים של ראשית הפריחה מתאמים למרק, למילוי ובישול<ref>{{צ-ספר|מחבר=רחלי עינב|שם=פרי האדמה|מקום הוצאה=זכרון יעקב|מו"ל=חוביזה|שנת הוצאה=2019|עמ=10|כרך=שני}}</ref>.


ב[[רפואה]] העממית יש המשתמשים בנוזל של צמח החוטמית לריפוי [[טראומה גופנית|פצעים]], [[כוויה|כוויות]], [[שיעול]] [[דלקת|ודלקות]]. ניצני הפרחים של החוטמית נחשבים תרופה למחלות בדרכי הנשימה{{דרוש מקור}}.
ב[[רפואה]] העממית יש המשתמשים בנוזל של צמח החוטמית לריפוי [[טראומה גופנית|פצעים]], [[כוויה|כוויות]], [[שיעול]] [[דלקת|דלקות]], צרידות, פינוי ליחה ועור יבש<ref>{{צ-ספר|מחבר=אביבית ברקוביץ' בודן|שם=הטעם שבטבע}}</ref>. ניצני הפרחים של החוטמית נחשבים תרופה למחלות בדרכי הנשימה{{דרוש מקור}}.
== גלריה ==
== גלריה ==
[[קובץ:PXL 20240328 053114740.jpg|ממוזער|200x200 פיקסלים|חוטמית זיפנית ליד פינת החי ביקיר]]
<gallery widths="200" heights="150">
<gallery widths="200" heights="150">
קובץ:Alcea setosa.jpg|חוטמית זיפנית
קובץ:Alcea setosa.jpg|חוטמית זיפנית
שורה 61: שורה 62:
קובץ:חטמית זיפנית על כביש 6.jpg|חוטמית זיפנית על אי תנועה ב[[כביש 6]]
קובץ:חטמית זיפנית על כביש 6.jpg|חוטמית זיפנית על אי תנועה ב[[כביש 6]]
Alcea setosa-White-Jerusalem-2.jpg|חוטמית זיפנית בגוון לבן בירושלים
Alcea setosa-White-Jerusalem-2.jpg|חוטמית זיפנית בגוון לבן בירושלים
⚫
קובץ:Althaea setosa on Israeli stamp.jpg||[[בולי יום העצמאות|בול יום העצמאות]] ו[[בול יום הזיכרון|יום הזיכרון]] [[ה'תשכ"ג]]
⚫
קובץ:חוטמית תרבותית.jpg|alt=חוטמית תרבותית, מין התרבות של חוטמית זיפנית|[[חוטמית תרבותית]], נחשבת בטעות כמין [[תירבות צמחי בר|התרבות]] של חוטמית זיפנית{{הערה|[http://israplant.com/index.php?n=5286 חוטמית תרבותית], באתר צמח ישראלי}}
</gallery>
</gallery>


== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==
⚫
* אבי שמידע ודוד אלון, '''מדריך פרחי הבר בישראל''', הוצאת כתר, 2000, עמ' 236.
⚫
[[קובץ:Althaea setosa on Israeli stamp.jpg|ממוזער|150px|[[בולי יום העצמאות|בול יום העצמאות]] ו[[בול יום הזיכרון|יום הזיכרון]] [[ה'תשכ"ג]]]]
⚫
* אבי שמידע ודוד אלון, מדריך פרחי הבר בישראל, הוצאת כתר, 2000, עמ' 236.
*[[עזריה אלון|אלון עזריה]], '''300 פרחי בר בצבעי הקשת''', הוצאת [[החברה להגנת הטבע]], 1987, עמ' 129.
*[[עזריה אלון|אלון עזריה]], '''300 פרחי בר בצבעי הקשת''', הוצאת [[החברה להגנת הטבע]], 1987, עמ' 129.
*{{החי והצומח|10|223}}
*{{החי והצומח|10|223}}
שורה 71: שורה 73:
== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Alcea setosa|שם ויקישיתוף=חוטמית זיפנית}}
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Alcea setosa|שם ויקישיתוף=חוטמית זיפנית}}
⚫
{{מידע טקסונומי}}
* {{טיולי|75||חוטמית זיפנית}}
* {{טיולי|75||חוטמית זיפנית}}
* תמונות של [https://www.flickr.com/photos/zachievenor/sets/72157651375788400/ חוטמית זיפנית בישראל], [[פליקר]]
* {{תמונות}}{{סמל|פליקר}} צחי אבנור, [https://www.flickr.com/photos/zachievenor/sets/72157651375788400/ חוטמית זיפנית בישראל], [[פליקר]]
⚫
{{מידע טקסונומי}}


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==

גרסה אחרונה מ־16:38, 13 בספטמבר 2024

קריאת טבלת מיוןחוטמית זיפנית
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: חלמיתאים
משפחה: חלמיתיים
סוג: חוטמית
מין: חוטמית זיפנית
שם מדעי
Alcea setosa
‏Alefeld, 1862
עונת פריחה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12

חָטְמִית זִיפָנִית (שם מדעי: Alcea setosa) היא צמח עשבוני רב-שנתי ים-תיכוני נפוץ בישראל, ומשתייך לסוג חוטמית ממשפחת החלמיתיים[1]. הוא אחד הבולטים בצמחי ישראל בזכות הפרחים הגדולים והוורודים, הפורחים לאורך ציר תפרחת גבוה, המתנשא לגובה של 2 עד 3 מ'. סימן ההיכר של מין זה, בהשוואה למינים דומים, הוא הגביעון שאורכו כמעט שווה לאורך הגביע ועלי הגבעול עגול ובלתי מחולק, בניגוד לחוטמית קירחת, שאונות הגביעון שלה קצרות בהרבה מאונות הגביע וקצותיהן אדמדמות או ירוקות ועלי הגבעול מחולקים דמויי כף יד.

מבין שאר מיני החוטמית הגדלים בישראל, ישנם שני מינים הדומים לחוטמית זיפנית: חוטמית מאוצבעת וחוטמית קירחת. שני מינים נוספים שגבעולי הפריחה שלהם שרועים ופרחיהם צמודים לאדמה, הם חוטמית עין-הפרה וחוטמית הגליל. מין נוסף, חוטמית מסורטטת, הוא מין מדברי שאינו חולק את אותו בית גדול עם חוטמית זיפנית.

פנולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלק מעל הקרקע של צמח החוטמית מת ומתייבש בקיץ. מצעית הפרח נשארת על הגבעול היבש, לאחר פיזור הזרעים. בחורף צומחת שושנת עלים עגולים בעלי פטוטרות ארוכות. קוטר העלים יכול להגיע ל-12 עד 20 ס"מ. באביב עולה ממרכז השושנת עמוד תפרחת בודד וזקוף, ולאורכו פרחים ורודים ענקיים, קוטר הפרח הפתוח לרווחה 8 עד 13 ס"מ. הפריחה נמשכת מסוף מרץ ועד סוף יולי. הפירות מתפתחים מאמצע אפריל והלאה. הפצת הפירות מתרחשת מסוף יולי ועד תחילת אוקטובר[2].

מאפיינים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אורך הגביעון שווה כמעט לאורך הגביע
גבעול וצדודית הפרי של חוטמית זיפנית

בישראל, לחוטמית זיפנית פריחה בצבע ורוד, וגובה של 1.0 עד 2.5 מטר. השם "חוטמית" נובע מהבליטה באמצע הפרי, המזכירה חוטם, ומקורו בשם בערבית, ח'וטמייה. בעברית מכונה החוטמית הזיפנית גם "ורד הקציר" או "ורד הקוצרים". כמו כן, ניתן למצוא בעולם, וגם בארץ, חוטמית זיפנית בגווני לבן, אדום וסגול.

הצמח מכוסה בשערות זיפיות, מפושקות וארוכות שהן כוכביות או פשוטות. שערות כוכביות חסרות או מועטות[3].

הגבעול ארוך, זקוף וכמעט אינו מסתעף. הוא בעל זיפים פשוטים, צפופים או מקובצים לקבוצות הפונות כלפי מטה או לצדדים, אך ישנם לעיתים רחוקות פרטים ואוכלוסיות שגבעולם כמעט קירח ונושא רק שערות פשוטות ודלילות. בזכות השערות הקשות והזיפיות לאורכו ובלתי נעימות למגע, זכה מין זה בתואר "זיפנית". הגבעול נושא עלים ההולכים וקטנים כלפי ראשו וכן נוטים להתחלק לאונות מאוצבעות.

הלוואים קיימים והפטוטרת ארוכה. העלים מסורגים, מפורצים (כמעט ואינם מחולקים) ותמימים או בעלי אונות קצרות וברורות לפחות בעלים העליונים או מחולקים כעין כף היד לאונות משוננות, ולעולם אינם מאוצבעים כבחוטמית מאוצבעת (Alcea digitata) שהיא נדירה בישראל, אם כי מצויה בעמק עכו. בחורף מתפתחת שושנת עלים גדולים ועגולים. העלים, שקוטרם 15 עד 20 ס"מ הולכים וקטנים כלפי ראש התפרחת עם נטייה להתחלק לאונות.

הפרחים דו מיניים, שקוטרם עד 10 ס"מ, יוצאים מחיק העלים ונישאים על עוקץ קצר. הפרח פתוח ובמרכזו צלקות דקיקות, הנישאות על עמודי עלי ארוכים, שמוקפים בצינור אבקנים צהוב. המאבקים דמוי כליה בעלי לשכה אחת הנפתחת בראשה.

הגביעון, שמאוחה בבסיסו, בעל 6 עד 9 אונות ואורכו שווה כמעט לאורך הגביע בשונה מחוטמית קירחת שאונות הגביעון שלה קצרות הרבה מהגביע וקצותיהן אדמדמות או ירוקות[3][4].

הגביע בן חמש אונות. חמשת עלי הכותרת דמויי משולש הפוך מפורצים בראשם ואורכם כחמישה סנטימטר בבסיס.

עלי הכותרת ורודים, לילך או סגול, אורכם 5 ס"מ, ראשם מפורץ ובבסיסם עטור בציצת שערות. צבע עלי הכותרת נע מוורוד בהיר בספר המדבר המתכהה באזורים אחרים ובאזורים מסוימים (טבעון, נחל עירון ועוד) מופיע כתם גדול בצבע אדום כהה במרכז הפרח[5].

האבקנים רבים, זיריהם מאוחים כמעט עד למאבקים ויוצרים צינור צהוב שבולט במרכז הפרח. המאבקים על פי רוב חד-לשכתיים. האבקה דביקה.

השחלה עילית, מרובת עלי שחלה ומרובת מגורות. בכל מגורה ביצית זקופה אחת. עמוד השחלה מפוצל בקצהו לצלקות מרובות ודקיקות.

פרי החוטמית היא מפרדת שמורכבת מפרודות רבות ועטופה בגביע ובגביעון משתיירים.

הפרודות, דמוי דיסק שטוח עם קודקוד מפורץ, בלתי נפתחות, ומסודרות סביב עמוד מרכזי קצר (המשך מצעית הפרח) מורחב בראשו למקור חרוטי, שצורתו מזכירה צורת חוטם, ומכאן שמו של הסוג. גבן של הפרודות הבשלות מקומר או שטוח וחלקות. שולי הגב אינם מורחבים לעולם לכנפיים וללא חריצים. הפרודות פלומתיים וכל גבן מכוסה זיפים צפופים. צדדיה של הפרודה בעלי קמטים רדיאליים בולטים[3][4]. כל פרודה מורכבת משתי מגורות בלתי משוכללות, אך מכילה רק זרע אחד. המגורה הקיצונית עקרה.

חוטמית זיפנית בגווני לבן, אדום וסגול. צולם בכתף הינום בירושלים.

תפוצה ובית גידול

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפוצה של חוטמית היא מזרח ים תיכונית והיא משתרעת באי כרתים ובאי קפריסין ומטורקיה בואכה ישראל[1]. בישראל היא נפוצה בשטחים הרריים פתוחים בחורש שבחבל הים תיכוני. היא מצויה למדי בגליל התחתון, בכרמל, נדירה ביהודה ובשומרון במקומות שכמות הגשם, בתחום שגשמיו 400 מילימטר לפחות לשנה. בבתי גידול אחרים, לרגלי סלעים, הוא חודר גם לספר המדבר במזרח השומרון. הפרחים הוורודים רבים וגדולים מאוד, בגליל ובכרמל הפרחים כהים יותר ובגלבוע ובשומרון הם בהירים יותר. באזור טבעון ובחלק מהרי הכרמל ניתן למצוא במרכז הכותרת כתם כהה במיוחד. בגליל העליון מחליף אותו לרוב המין חוטמית קירחת.

בשל יופיו והדרו, נזרעו פרחי חוטמית רבים לאורך כבישים מהירים בישראל ובמיוחד לאורך כביש 6, בו הן פורחות בשיא האביב (בעיקר בחודש אפריל ותחילת מאי). כמו כן נזרעו פרחים רבים מסוג זה בירושלים.

שיא גינס של חוטמית זיפנית הגבוהה בעולם שייך לתושב נהריה מאיר ברוכי, שגידל חוטמית לגובה של 7.4 מטר, ובכך שבר שיא אנגלי של 5.97 מטר משנת 1978[דרוש מקור].

שימושים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלקיה של החוטמית ראויים למאכל. ניצני הפרחים והפרחים והפירות הירוקים נאכלים כחטיף בשדה ובסלט. העלים הירוקים והגדולים של ראשית הפריחה מתאמים למרק, למילוי ובישול[6].

ברפואה העממית יש המשתמשים בנוזל של צמח החוטמית לריפוי פצעים, כוויות, שיעול דלקות, צרידות, פינוי ליחה ועור יבש[7]. ניצני הפרחים של החוטמית נחשבים תרופה למחלות בדרכי הנשימה[דרוש מקור].

גלריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוטמית זיפנית ליד פינת החי ביקיר

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חוטמית זיפנית
ויקימינים טקסונומיה בוויקימינים: Alcea setosa

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Alcea setosa, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
  2. ^ חוטמית זיפנית, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
  3. ^ 1 2 3 נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 434-435
  4. ^ 1 2 מיכאל זהרי, מגדיר לצמחי ישראל, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 303
  5. ^ עזריה אלון, החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 10, רמת גן: משרד הביטחון והחברה להגנת הטבע., 1982, עמ' 224
  6. ^ רחלי עינב, פרי האדמה, כרך שני, זכרון יעקב: חוביזה, 2019, עמ' 10
  7. ^ אביבית ברקוביץ' בודן, הטעם שבטבע
  8. ^ חוטמית תרבותית, באתר צמח ישראלי
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=חוטמית_זיפנית&oldid=39619438"