סקר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה אחרונה מ־11:20, 22 בספטמבר 2024

ערך זה עוסק במדידה של תכונה במדגם והכללת הממצאים. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו סקר (פירושונים).

סקר הוא מדידה של תכונה או מצב באמצעות מדגם המייצג סטטיסטית אוכלוסייה שלמה. במידה וייצוגיות המדגם אכן נשמרת, ניתן להשליך את הממצאים על כלל האוכלוסייה דרך מדדים סטטיסטיים. סקרים נעשים כאשר מדידת האוכלוסייה כולה (למשל מפקד אוכלוסין), או עריכת ניסויי מעבדה אינם אפשריים, אינם מעשיים או אינם מועדפים. ניתן לערוך סקר באוכלוסייה של פרטים דוממים (בדיקה אם מדגם של גפרורים המיוצרים במפעל מסוים אכן נדלקים), בחיות בר (לכידת מדגם עופות בר ומדידת הכולסטרול בדמן), בחיות חקלאיות (בדיקת תנובת החלב של מדגם פרות) ובאוכלוסייה אנושית (כמה מכוניות חדשות עלו על הכביש בשנה מסוימת או מהן רמות ההכנסה בקרב שכירים במשק או מהן ההוצאות למשק בית בשנה נתונה וכו').

חלק מהסקרים הנעשים באוכלוסייה אנושית נעזרים במדידות רפואיות (כגון סקר על השמנת יתר) וחלק בדיווחים של הנשאלים. חלק מהסקרים הנעזרים בדיווחי הנשאלים הם סקרי דעת קהל - סקרים הבוחנים את דעות הנשאלים. סקרים אלה נערכים בתחומי מדע המדינה והפרסום. אולם, סקרים אחרים בתחום מדעי החברה ומדעי הטבע הנעזרים בדיווחי המשתתפים עשויים לבדוק עניינים אחרים. סקרים עשויים לשאול על הרגלי הבריאות של האוכלוסייה (כמה פעמים בשבוע הנבדקים אוכלים פירות, כמה שעות בשבוע הם משקיעים בספורט) על משפחותיהם (כמה אחים ואחיות יש להם), על פשיעה (כמה פעמים בחודש האחרון ראית אדם גונב) או על כל נושא אחר. למרות השימוש הנפוץ בסקרים, קיימת כלפיהם גם ביקורת.^[1]

יש הטוענים כי קיום סקרים מדויקים ונכונים הוא מרכיב חשוב בדמוקרטיה. במאמר דעה מצד פרנק ניופורט נטען כי סקרים מספקים דרך מבוססת ראיות לנבחרי ציבור כדי לשמור על קשר עם הדעות של האנשים שהם מייצגים. כמו כן סקרים יכולים לאפשר לפוליטקאים דרך להבין מה היא דעתם של אנשים שמסיבות שונות אינם מצביעים. אחוז האנשים שמצביעים בבחירות הוא קטן יותר מסך האוכלוסייה, ודבר זה משמעותי עוד יותר ביחס בחירות מקדימות. טיעון נוסף הוא שהציבור עצמו יכול להנות ממידע על מה אנשים אחרים חושבים או מרגישים. לדעתו לדבר זה יש משמעות גדולה יותר בשנים האחרונות כאשר קיטוב פוליטי והשפעה של רשתות חברתיות עלולים להוביל לכך שאנשים נמצאים בתוך "בועת מידע" כך שהם שמים לב רק לחדשות ודעות שקרובות לדעתם.^[2] הארגון American Association for Public Opinion Research פרסם מסמך על החשיבות של סקרים לדמוקרטיה בשנת 2013.^[3]

סקר דעת קהל

סקר דעת קהל הוא כלי מדידה פורמלי במדעי החברה, בו נשאלת קבוצה גדולה ומדגמית של אנשים שאלות מסוימות. הסקר נועד איסוף עמדות ודעות מוּדעוֹת של אנשים.

שיטות איסוף נתונים

ערך מורחב – ריאיון מקוון

ניתן לערוך סקרים במגוון דרכים, ולכל אחת מדרכים אלו יתרונות וחסרונות בתחומים שונים.

השיטה	מהירות	משאבים נדרשים	אחוז היענות	אופי השאלון	הערות
ריאיון טלפוני	מהירה	רבים - סוקרים, עלות טלפון	גבוה	נדרשות שאלות קצרות ושאלון קצר
ריאיון פנים מול פנים	מהירה	רבים מאוד - סוקרים	גבוה מאוד	אין הגבלות
שאלון למילוי עצמי בדואר	איטית - עד חודשים	מעטים	נמוך	שאלות מובנות מאליהן
שאלון למילוי עצמי - חלוקה ידנית	מהיר	בינוני^[^{דרוש מקור]}	גבוה מאוד	שאלות פשוטות יחסית	בעייתי לרוב סוגי המדגמים
שאלון מקוון (באינטרנט או בדואר אלקטרוני)	מהיר	מעטים	בינוני	שאלות מובנות מאליהן	מתאים לאוכלוסיות מסוימות בלבד
שאלון סלולרי	מהיר	מעטים	לא ידוע	שאלות קצרות	דורש טלפון נייד

בחירת מדגם

קביעת אוכלוסיית המדגם היא צעד חשוב ביצירתו של סקר אמין. רק לעיתים רחוקות נערך הסקר בקרב כל האוכלוסייה שאת עמדותיה עליו לשקף (מפקד האוכלוסין והדיור, שאותו עורכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה^[4] מדי עשר שנים בערך, הוא דוגמה לסקר כזה). הסיבה לכך היא שעלותו של סקר כזה גבוהה מאוד. בדרך כלל נערך הסקר בקרב אוכלוסיית מדגם, שאמורה לשקף, ברמת אמינות גבוהה, את התוצאות שהיו מתקבלות לו נערך הסקר בקרב כל האוכלוסייה. בחירת אוכלוסיית מדגם נאותה היא הבסיס לסקר מוצלח.

דוגמאות של סקרי דעת קהל

גורם מרכזי העורך סקרים אודות האוכלוסייה בישראל הוא הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בנוסף לו נערכים סקרים על ידי מכוני מחקר פרטיים, ובהם סקרי דעת קהל, סקרי שוק ועוד. במסגרת האוניברסיטאות נערכים סקרים ככלי מחקר במדעי החברה.

סקר שזוכה לתהודה רבה הוא המדגם הנערך ביום הבחירות לכנסת על ידי ערוצי הטלוויזיה, ומטרתו לספק תחזית על תוצאות הבחירות ברגע שבו מסתיימת ההצבעה (הסקר הראשון נערך על ידי חנוך סמית בשנת 1977). זהו סקר פשוט מאוד מבחינת השאלות שהוא מציג, משום שיש בו שאלה אחת בלבד. הסקר פשוט פחות מבחינת קביעת אוכלוסיית המדגם, כך שהתוצאה שתתקבל בסקר תשקף בצורה המדויקת ביותר את תוצאות האמת. קודמים לסקר זה סקרים שנערכים בתקופה הסמוכה לבחירות, ומטרתם לשקף את התוצאות הצפויות ואת הלך הרוח של הבוחרים. יש טוענים שסקרים אלה לא רק משקפים את תוצאות הבחירות אלא אף משפיעים עליהן, משום שיש בוחרים המשנים את דעתם בהתאם לתוצאות המתפרסמות (ובוודאי שיש מועמדים המסירים מועמדותם ברגע האחרון לאחר שמתברר להם שאפסו סיכוייהם לזכות).

כללי אתיקה בסקרי דעת קהל

האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה והמועצה הציבורית לסטטיסטיקה ניסחו כללי אתיקה מקצועית לעוסקים בסטטיסטיקה,^[5] החלים גם על סוקרים ועורכי סקרים. עם זאת, כללים אלה אינם מחייבים והעמידה בהם היא וולונטרית.

השפעת המראיין על סקר דעת קהל

בוחני מתודלוגיית סקרים השקיעו רבות בניסיון קביעת מידת ההשפעה של המראיין על תשובותיו של המרואיין, בהקשר של מאפיינים פיזיולוגיים של המראיין. תכונות מרכזיות של מראיין שהשפיעו על תשובות המרואיין הם: גזע, מין ומשקל. השפעה זו באה לידי ביטוי בייחוד כשהשאלות שהפנה המראיין למרואיין קשורות לתכונות המוזכרות לעיל. כך למשל גזע המראיין השפיע על תגובות המרואיין כאשר נושא השאלות היה על עמדות גזעניות. תופעה זו הופיעה גם בסקרים שבוצעו פנים מול פנים וגם בסקרים ללא מגע פיזי בין מראיין למרואיין.

כשלים בבחירת מדגם

פעמים רבות ישנן סיבות שונות שעלולות להקשות על יצירת מדגם בעל מתאם גבוה לאוכלוסייה במגוון תחומים. בסקרים המתקיימים בישראל נפוצה בעיה לסקור אוכלוסיות קבועות כאוכלוסייה, ובמיוחד ערבים או חרדים, וכן עולים מברית המועצות ואוכלוסיית הגיל השלישי. הסיבות להיעדר הייצוג של האוכלוסיות הללו בסקרים עלול לנבוע ממספר סיבות, ביניהן שימוש בכלים אינטרנטיים או טלפוניים שציבורים שלמים לא חשופים אליהם, או קושי לפנות לאוכלוסייה שאינה דוברת עברית בשפתה. חוסר ייצוג שכזה עלול לגרום, למשל, לכך שכותרת הסקר תכריז שהסקר מייצג את "הציבור הישראלי", כאשר בפועל הוא מייצג, למשל, רק 80% ממנו, או אף פחות^[6]. לעיתים ישלימו הסוקרים את פער המידע בעזרת הערכות, שלווא דווקא מבוססות על דגימה בפועל, וכך עלולות להחמיר בעיות בניסיון לחזות את דעת הקהל בציבור הרחב.^[7]

סקרי בחירות בישראל

בחוק הבחירות (דרכי תעמולה),^[8] החל על הבחירות לכנסת ועל הבחירות לרשויות המקומיות, יש הוראות בנוגע לסקרי בחירות ופרסומם. על פי החוק, הראשון שמשדר לציבור על תוצאותיו של סקר בחירות ומי שמשדר כאמור בתוך 24 שעות מאז שתוצאות הסקר נמסרו לציבור לראשונה, יציין בצד התוצאות את כל אלה:

שמו של הגוף שהזמין את הסקר;
שמו של הגורם שערך את הסקר;
התאריך או התקופה שבה בוצע הסקר;
האוכלוסייה שמתוכה נלקח מדגם המשיבים לסקר;
מספר האנשים שהתבקשו להשתתף בסקר ומספר האנשים שהשתתפו בו בפועל;
מרווח הטעות לגבי הנתונים שהושגו.

המפרסם בכתב לציבור על תוצאותיו של סקר בחירות יפרט גם את השאלות שנשאלו בסקר. כן קובע החוק כי מי שמשדר או מפרסם לציבור בכתב, על תוצאות של סקר בחירות שלא מבוססות על שיטות סטטיסטיות מוכרות לעריכת סקרים, יציין בהבלטה שהסקר לא התבסס על שיטות סטטיסטיות מוכרות, ולפיכך אי אפשר להסיק ממנו מסקנות לגבי דפוסי הצבעה או עמדות של הציבור.

בנוסף יש להעביר לוועדת הבחירות המרכזית, בהקדם האפשרי, לעיון כל דורש, בנוסף למידע הנדרש ממפרסם הסקר, את הפרטים האלה באשר לסקר:

מידע על השיטה שהשתמשו בה כדי לאסוף את הנתונים שמהם הופקו תוצאות הסקר, לרבות:
שיטת הדגימה;
גודל המדגם ההתחלתי;
סוגי האוכלוסייה שנדגמו;
מספר האנשים שהתבקשו להשתתף בסקר והמספר והאחוז מהם אשר השתתפו בסקר בפועל, סירבו להשתתף בסקר או לא התאימו להשתתף בסקר;
התאריכים והשעות של הראיונות;
מרווח הטעות לגבי הנתונים שהושגו.

בעיות בסקרים

השימוש בסקרים טומן עמו בעיות רבות^[9]:

הטיות דגימה: בשל סירוב של רבים לענות על סקרים, הסקר בפועל מיצג מדגם לא מיצג של האוכלוסייה. אלא מדגם של אלו אשר מסכימים לענות על הסקר. רוב הסקרים, גם אלו המפרטים את המתודולוגיה שלהם, לא מראים את אחוז הסירוב למענה.
הטיות מכוונות: יש נשאלים אשר אומרים לסוקר תשובה השונה מדעתם האמיתית. אם זה כי נסקרים מתביישים לענות תשובה שמנוגדת לתפיסת עולמם של הסוקרים, או בהטיה מכוונת ממניעים פוליטיים. להרחבה ראו אפקט בראדלי.
שאלות מכוונות: לעיתים סוקרים עושים מניפולציות בשאלות אותם הם שאולים על מנת להשיג את התוצאה הרצויה להשערת המחקר: למשל ניסוח מעורפל של ביטויים אותם ניתן לפרש בכמה אופנים. למשל כאשר מבקשים מנסקרים לתת ציונים כמותיים, כמו לדרג שביעות רצון מ-1 עד 5 או 1 עד 10. המשמעות של מספר מסוים מצד אלמוני, שונה מזאת של פלוני. או שימוש בביטויים כמו "הדעה הרווחת היא.." מביאה להטיה של מודעת של סקרים.
סקרים אשר מנסים לחזות התנהגות אנושית מבוססים על דיווחים המושפעים לעיתים מעיוותי זיכרון (השפעה לא רצויה על הנתונים).

ראו גם

קישורים חיצוניים

סקרי דעת קהל במדריך למועמד הפוליטי
אלי ספיר, סקרי דעת קהל – מדריך למשתמש, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 18 בפברואר 2006
יוסי לוי - אוסף מאמרים בנושא הסקרים - אתר נסיכת המדעים
אודות > סקרים בלמ"ס, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
אפרת אהרוני, ענת ביין-לובוביץ' ויניב פוהורילס, ‏האם סקרי הבחירות משקפים את הלך הרוח האמיתי - או שהם לא יותר מעוד כותרת בעיתון?, באתר גלובס, 8 בינואר 2013
דפנה ליאל, למה הסקרים מזייפים? - ריאיון שנערך עם עדי טימור ומארק מלמן, 7 במאי 2017
חן שליטא, ‏"רק תגידי תוצאה ואני מביא אותה": מניפולציות הסקרים נחשפות, באתר גלובס, 16 במרץ 2018
שאולי שארף, מדבר סקר תרחק?, באתר JOKOPOST.COM
אורן דורי, ‏זהירות, סקר: הצצה אל מאחורי הקלעים של האובססיה הלאומית, באתר גלובס, 1 ביולי 2022
סקר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ אלמוג, תמר ואלמוג, עוזר, מגפת הסקרת, כל שקרי האקדמיה: מה התקלקל במודל האוניברסיטאי ומה יחליף אותו, ידיעות אחרונות, 2020, עמ' 124-128, מסת"ב 978-965-564-948-2
^ FRANK NEWPORT,Six Reasons Polling Is Valuable in a Representative Democracy,APRIL 21, 2023
^ POLLING AND DEMOCRACY: REPORT OF THE AAPOR TASK FORCE ON PUBLIC OPINION AND LEADERSHIP
^ קו עיתונות, מדגם הלמ"ס, 8.5.17
^ כללי אתיקה מקצועית לעוסקים בסטטיסטיקה, באתר האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה
^ אפרת אהרוני, ‏סקר כלשהו: למה כ-20% מהאוכלוסייה מודרים מהסקרים?, באתר גלובס, 13 בנובמבר 2015
^ תומר אולמן ואלון יקטר, סקרי הבחירות דומים מדי, באתר המדד, ‏19.10.2022
^ חוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי״ט–1959, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
^ עוז ותמר אלמוג, כל שקרי האקדמיה, ידיעת אחרונות, ספרי חמד, 2020

[1] אלמוג, תמר ואלמוג, עוזר, מגפת הסקרת, כל שקרי האקדמיה: מה התקלקל במודל האוניברסיטאי ומה יחליף אותו, ידיעות אחרונות, 2020, עמ' 124-128, מסת"ב 978-965-564-948-2

[2] FRANK NEWPORT,Six Reasons Polling Is Valuable in a Representative Democracy,APRIL 21, 2023

[3] POLLING AND DEMOCRACY: REPORT OF THE AAPOR TASK FORCE ON PUBLIC OPINION AND LEADERSHIP

[4] קו עיתונות, מדגם הלמ"ס, 8.5.17

[5] כללי אתיקה מקצועית לעוסקים בסטטיסטיקה, באתר האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה

[6] אפרת אהרוני, ‏סקר כלשהו: למה כ-20% מהאוכלוסייה מודרים מהסקרים?, באתר גלובס, 13 בנובמבר 2015

[7] תומר אולמן ואלון יקטר, סקרי הבחירות דומים מדי, באתר המדד, ‏19.10.2022

[8] חוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי״ט–1959, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט

[9] עוז ותמר אלמוג, כל שקרי האקדמיה, ידיעת אחרונות, ספרי חמד, 2020

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{פירוש נוסף|נוכחי=כלי לאיסוף נתונים סטטיסטיים|ראו=[[סקר (פירושונים)]]}}
+{{פירוש נוסף | נוכחי=מדידה של תכונה במדגם והכללת הממצאים}}
-'''סקר''' הוא מדידה של תכונה ב[[מדגם]] והכללת הממצאים לכלל ה[[אוכלוסייה]] באמצעים [[סטטיסטיקה|סטיטסטיים]]. סקרים נעשים כאשר מדידת האוכלוסייה ([[מפקד אוכלוסין|מפקד]]) כולה, או עריכת ניסויי מעבדה אינם אפשריים, אינם מעשיים או אינם מועדפים. סקר יכול להתבצע באוכלוסייה של פרטים דוממים (בדיקה אם מדגם של [[גפרור]]ים המיוצרים במפעל מסוים אכן נדלקים), בחיות בר (לכידת מדגם עופות בר ומדידת ה[[כולסטרול]] בדמן), בחיות חקלאיות (בדיקת תנובת החלב של מדגם פרות) ובאוכלוסייה [[אדם|אנושית]].
+'''סקר''' הוא מדידה של תכונה או מצב באמצעות [[מדגם]] המייצג סטטיסטית אוכלוסייה שלמה. במידה ו[[מדגם#מדגם מייצג|ייצוגיות המדגם]] אכן נשמרת, ניתן להשליך את הממצאים על כלל ה[[אוכלוסייה]] דרך מדדים [[סטטיסטיקה|סטטיסטיים]]. סקרים נעשים כאשר מדידת האוכלוסייה כולה (למשל [[מפקד אוכלוסין]]), או עריכת ניסויי מעבדה אינם אפשריים, אינם מעשיים או אינם מועדפים. ניתן לערוך סקר באוכלוסייה של פרטים דוממים (בדיקה אם מדגם של [[גפרור]]ים המיוצרים במפעל מסוים אכן נדלקים), בחיות בר (לכידת מדגם עופות בר ומדידת ה[[כולסטרול]] בדמן), בחיות חקלאיות (בדיקת תנובת החלב של מדגם פרות) ובאוכלוסייה [[אדם|אנושית]] (כמה מכוניות חדשות עלו על הכביש בשנה מסוימת או מהן רמות ההכנסה בקרב שכירים במשק או מהן ההוצאות למשק בית בשנה נתונה וכו').
-חלק מהסקרים הנעשים באוכלוסייה אנושית נעזרים במדידות רפואיות (כגון סקר על השמנת יתר) וחלק בדיווחים של הנשאלים. חלק מהסקרים הנעזרים בדיווחי הנשאלים הם סקרי [[דעת קהל]] - סקרים הבוחנים את דעות הנשאלים. סקרים אלה נערכים בתחומי [[מדע המדינה]] וה[[פרסום]]. אולם, סקרים אחרים בתחום [[מדעי החברה]] ו[[מדעי הטבע]] הנעזרים בדיווחי המשתתפים עשויים לבדוק עניינים אחרים. סקרים עשויים לשאול על הרגלי הבריאות של האוכלוסייה (כמה פעמים בשבוע הנבדקים אוכלים פירות, כמה שעות בשבוע הם משקיעים בספורט) על משפחותיהם (כמה אחים ואחיות יש להם), על פשיעה (כמה פעמים בחודש האחרון ראית אדם גונב) או על כל נושא אחר.
+חלק מהסקרים הנעשים באוכלוסייה אנושית נעזרים במדידות רפואיות (כגון סקר על [[השמנת יתר]]) וחלק בדיווחים של הנשאלים. חלק מהסקרים הנעזרים בדיווחי הנשאלים הם סקרי [[דעת קהל]] - סקרים הבוחנים את דעות הנשאלים. סקרים אלה נערכים בתחומי [[מדע המדינה]] וה[[פרסום]]. אולם, סקרים אחרים בתחום [[מדעי החברה]] ו[[מדעי הטבע]] הנעזרים בדיווחי המשתתפים עשויים לבדוק עניינים אחרים. סקרים עשויים לשאול על הרגלי הבריאות של האוכלוסייה (כמה פעמים בשבוע הנבדקים אוכלים פירות, כמה שעות בשבוע הם משקיעים בספורט) על משפחותיהם (כמה אחים ואחיות יש להם), על פשיעה (כמה פעמים בחודש האחרון ראית אדם גונב) או על כל נושא אחר. למרות השימוש הנפוץ בסקרים, קיימת כלפיהם גם ביקורת.<ref>{{צ-ספר|שם=כל שקרי האקדמיה: מה התקלקל במודל האוניברסיטאי ומה יחליף אותו|קישור=http://worldcat.org/oclc/1149311649|ISBN=978-965-564-948-2|oclc=1149311649|מחבר=אלמוג, תמר ואלמוג, עוזר|מו"ל=ידיעות אחרונות|שנת הוצאה=2020|פרק=מגפת הסקרת|עמ=124-128}}</ref>
+יש הטוענים כי קיום סקרים מדויקים ונכונים הוא מרכיב חשוב ב[[דמוקרטיה]]. במאמר דעה מצד פרנק ניופורט נטען כי סקרים מספקים דרך מבוססת ראיות לנבחרי ציבור כדי לשמור על קשר עם הדעות של האנשים שהם מייצגים. כמו כן סקרים יכולים לאפשר לפוליטקאים דרך להבין מה היא דעתם של אנשים שמסיבות שונות אינם מצביעים. אחוז האנשים שמצביעים בבחירות הוא קטן יותר מסך האוכלוסייה, ודבר זה משמעותי עוד יותר ביחס [[בחירות מקדימות]]. טיעון נוסף הוא שהציבור עצמו יכול להנות ממידע על מה אנשים אחרים חושבים או מרגישים. לדעתו לדבר זה יש משמעות גדולה יותר בשנים האחרונות כאשר [[קיטוב פוליטי]] והשפעה של [[רשת חברתית|רשתות חברתיות]] עלולים להוביל לכך שאנשים נמצאים בתוך "בועת מידע" כך שהם שמים לב רק לחדשות ודעות שקרובות לדעתם.{{הערה| FRANK NEWPORT,[https://news.gallup.com/opinion/polling-matters/474695/six-reasons-polling-valuable-representative-democracy.aspx Six Reasons Polling Is Valuable in a Representative Democracy],APRIL 21, 2023}} הארגון American Association for Public Opinion Research פרסם מסמך על החשיבות של סקרים לדמוקרטיה בשנת 2013.{{הערה|[https://aapor.org/wp-content/uploads/2022/11/Final_Task_Force_Report_September_2_2013w_LOGO.pdf POLLING AND DEMOCRACY: REPORT OF THE AAPOR TASK FORCE ON PUBLIC OPINION AND LEADERSHIP] }}
 ==סקר דעת קהל==
-'''סקר דעת קהל''' הוא [[כלי מדידת חברה פורמליים|כלי מדידה]] פורמלי ב[[מדעי החברה]], בו נשאלת קבוצה גדולה ומדגמית של פרטים שאלות מסוימות.
+'''סקר דעת קהל''' הוא [[כלי מדידת חברה פורמליים|כלי מדידה פורמלי]] ב[[מדעי החברה]], בו נשאלת קבוצה גדולה ומדגמית של אנשים שאלות מסוימות. הסקר נועד איסוף עמדות ודעות מוּדעוֹת של אנשים.
-בניגוד ל[[מפקד אוכלוסין|מפקד]], בסקר אין בוחנים את כלל ה[[אוכלוסייה]] אלא רק חלק ([[מדגם]]) ממנה, ומנסים להכליל מהמדגם אל כלל האוכלוסייה באמצעים [[סטטיסטיקה|סטיטסטיים]].
-מאפייני הסקרים:
-* איסוף עמדות ודעות מוּדעוֹת של אנשים.
-* ייתכן פער בין הדיווח של המשתתף להתנהגות בפועל (פער בין כוונה לביצוע, פרשנות שונה של החוקר והמשתתף של אופי ההתנהגות וכו').
-* דיווח על התנהגות בעבר מושפע לעיתים מעיוותי [[זיכרון]] (השפעה לא רצויה על הנתונים).
-* חשיבות רבה לניסוח השאלות, שיהיו מובנות לקהל היעד גם מבחינת [[אוצר מילים]] וגם מבחינת הניסוח וה[[תחביר]].
-* ניסוח שאלות שאינן מנחות (המשתתף מונחה לכיוון מסוים שמועדף על ידי החוקר).
 ===שיטות איסוף נתונים===
-{{ערך מורחב|ראיון מקוון}}
+{{ערך מורחב|ריאיון מקוון}}
 ניתן לערוך סקרים במגוון דרכים, ולכל אחת מדרכים אלו יתרונות וחסרונות בתחומים שונים.
 {|border="1" cellpadding="1"
@@ שורה 23: / שורה 15: @@
 !השיטה!!מהירות!!משאבים נדרשים!!אחוז היענות!!אופי השאלון!!הערות
 |-
-|ראיון טלפוני||מהירה||רבים - [[סוקר]]ים, עלות טלפון||גבוה||נדרשות שאלות קצרות ושאלון קצר||
+|ריאיון טלפוני||מהירה||רבים - [[סוקר]]ים, עלות טלפון||גבוה||נדרשות שאלות קצרות ושאלון קצר||
 |-
-|ראיון פנים מול פנים||מהירה||רבים מאוד - סוקרים||גבוה מאוד||אין הגבלות||
+|ריאיון פנים מול פנים||מהירה||רבים מאוד - סוקרים||גבוה מאוד||אין הגבלות||
 |-
 |שאלון למילוי עצמי בדואר||איטית - עד חודשים||מעטים||נמוך||שאלות מובנות מאליהן||
 |-
-|שאלון למילוי עצמי - חלוקה ידנית||מהיר||בינוני||גבוה מאוד||שאלות פשוטות יחסית||בעייתי לרוב סוגי המדגמים
+|שאלון למילוי עצמי - חלוקה ידנית||מהיר||בינוני{{מקור|נושא=מדעי החברה}}||גבוה מאוד||שאלות פשוטות יחסית||בעייתי לרוב סוגי המדגמים
 |-
 |[[שאלון מקוון]] (ב[[אינטרנט]] או ב[[דואר אלקטרוני]])||מהיר||מעטים||בינוני||שאלות מובנות מאליהן||מתאים לאוכלוסיות מסוימות בלבד
@@ שורה 35: / שורה 27: @@
 |[[שאלון סלולרי]] ||מהיר||מעטים||לא ידוע||שאלות קצרות||דורש טלפון נייד
 |}
 ==בחירת מדגם==
-קביעת אוכלוסיית ה[[מדגם]] היא צעד חשוב ביצירתו של סקר אמין. רק לעיתים רחוקות נערך הסקר בקרב כל האוכלוסייה שאת עמדותיה עליו לשקף ([[מפקד אוכלוסין|מפקד האוכלוסין והדיור]], שאותו עורכת [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]]{{הערה|[[קו עיתונות]], [https://www.kolhazman.co.il/209054 מדגם הלמ"ס], 8.5.17}} מדי עשר שנים בערך, הוא דוגמה לסקר כזה). הסיבה לכך ברורה, עלותו של סקר כזה גבוהה מאוד. בדרך כלל נערך הסקר בקרב אוכלוסיית מדגם, שאמורה לשקף, ברמת אמינות גבוהה, את התוצאות שהיו מתקבלות לו נערך הסקר בקרב כל האוכלוסייה. בחירת אוכלוסיית מדגם נאותה היא תורה בפני עצמה (פעולה זו מודגמת בקיצוניות בסיפור [[מדע בדיוני]] בשם "[[זכות הצבעה (סיפור קצר)|זכות הצבעה]]" של הסופר [[אייזק אסימוב]], המתרחש בתקופה שבה הטכניקה של בחירת המדגם משוכללת עד כדי כך שדי במדגם בן אדם אחד בלבד כדי לשקף את התוצאות של [[הבחירות לנשיאות ארצות הברית]]).
+קביעת אוכלוסיית ה[[מדגם]] היא צעד חשוב ביצירתו של סקר אמין. רק לעיתים רחוקות נערך הסקר בקרב כל האוכלוסייה שאת עמדותיה עליו לשקף ([[מפקד אוכלוסין|מפקד האוכלוסין והדיור]], שאותו עורכת [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]]{{הערה|[[קו עיתונות]], [https://www.kolhazman.co.il/209054 מדגם הלמ"ס], 8.5.17}} מדי עשר שנים בערך, הוא דוגמה לסקר כזה). הסיבה לכך היא שעלותו של סקר כזה גבוהה מאוד. בדרך כלל נערך הסקר בקרב אוכלוסיית מדגם, שאמורה לשקף, ברמת אמינות גבוהה, את התוצאות שהיו מתקבלות לו נערך הסקר בקרב כל האוכלוסייה. בחירת אוכלוסיית מדגם נאותה היא הבסיס לסקר מוצלח.
 ===דוגמאות של סקרי דעת קהל===
-גורם מרכזי העורך סקרים אודות האוכלוסייה ב[[ישראל]] הוא [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]]. בנוסף לו נערכים סקרים על ידי מכוני מחקר פרטיים כמו חברת "דיאלוג", ובהם סקרי דעת קהל, סקרי שוק ועוד. במסגרת ה[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]] נערכים סקרים ככלי מחקר במדעי החברה.
+גורם מרכזי העורך סקרים אודות האוכלוסייה ב[[ישראל]] הוא [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]]. בנוסף לו נערכים סקרים על ידי מכוני מחקר פרטיים, ובהם סקרי דעת קהל, סקרי שוק ועוד. במסגרת ה[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]] נערכים סקרים ככלי מחקר במדעי החברה.
 סקר שזוכה לתהודה רבה הוא ה[[מדגם]] הנערך ביום ה[[בחירות]] לכנסת על ידי ערוצי ה[[טלוויזיה]], ומטרתו לספק תחזית על תוצאות הבחירות ברגע שבו מסתיימת ההצבעה (הסקר הראשון נערך על ידי [[חנוך סמית]] בשנת [[1977]]). זהו סקר פשוט מאוד מבחינת השאלות שהוא מציג, משום שיש בו שאלה אחת בלבד. הסקר פשוט פחות מבחינת קביעת אוכלוסיית המדגם, כך שהתוצאה שתתקבל בסקר תשקף בצורה המדויקת ביותר את תוצאות האמת. קודמים לסקר זה סקרים שנערכים בתקופה הסמוכה לבחירות, ומטרתם לשקף את התוצאות הצפויות ואת הלך הרוח של הבוחרים. יש טוענים שסקרים אלה לא רק משקפים את תוצאות הבחירות אלא אף משפיעים עליהן, משום שיש בוחרים המשנים את דעתם בהתאם לתוצאות המתפרסמות (ובוודאי שיש מועמדים המסירים מועמדותם ברגע האחרון לאחר שמתברר להם שאפסו סיכוייהם לזכות).
 ===כללי אתיקה בסקרי דעת קהל===
-ה[[האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה]] והמועצה הציבורית לסטטיסטיקה ניסחו כללי [[אתיקה מקצועית]] לעוסקים בסטטיסטיקה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.statistics.org.il/about/%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99-%D7%90%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%A2%D7%95%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A1%D7%98%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7|הכותב=|כותרת=כללי אתיקה מקצועית לעוסקים בסטטיסטיקה|אתר=האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה|תאריך=}}}}, החלים גם על סוקרים ועורכי סקרים. עם זאת, כללים אלה אינם מחייבים והעמידה בהם היא וולונטרית.
+[[האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה]] והמועצה הציבורית לסטטיסטיקה ניסחו כללי [[אתיקה מקצועית]] לעוסקים בסטטיסטיקה,{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.statistics.org.il/about/כללי-אתיקה-מקצועית-לעוסקים-בסטטיסטיק|הכותב=|כותרת=כללי אתיקה מקצועית לעוסקים בסטטיסטיקה|אתר=האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה|תאריך=}}}} החלים גם על סוקרים ועורכי סקרים. עם זאת, כללים אלה אינם מחייבים והעמידה בהם היא וולונטרית.
 ===השפעת המראיין על סקר דעת קהל===
-בוחני מתודלוגיית סקרים השקיעו רבות בניסיון קביעת מידת ההשפעה של המראיין על תשובותין של המרואיין, בהקשר של מאפיינים פיזיולוגיים של המראיין.
+בוחני מתודלוגיית סקרים השקיעו רבות בניסיון קביעת מידת ההשפעה של המראיין על תשובותיו של המרואיין, בהקשר של מאפיינים פיזיולוגיים של המראיין.
 תכונות מרכזיות של מראיין שהשפיעו על תשובות המרואיין הם: גזע, מין ומשקל. השפעה זו באה לידי ביטוי בייחוד כשהשאלות שהפנה המראיין למרואיין
 קשורות לתכונות המוזכרות לעיל. כך למשל גזע המראיין השפיע על תגובות המרואיין כאשר נושא השאלות היה על עמדות גזעניות. תופעה זו הופיעה גם בסקרים שבוצעו פנים מול פנים וגם בסקרים ללא מגע פיזי בין מראיין למרואיין.
 === כשלים בבחירת מדגם ===
-פעמים רבות ישנן סיבות שונות שעלולות להקשות על יצירת מדגם בעל מתאם גבוה לאוכלוסיה במגוון תחומים. בסקרים המתקיימים בישראל נפוצה בעיה לסקור אוכלוסיות קבועות כאוכלוסיה, ובמיוחד [[ערבים]] או [[חרדים]], וכן [[עולים|עולי]] [[ברית המועצות]] ואוכלוסיית [[הגיל השלישי]]. הסיבות להעדר הייצוג של האוכלוסיות הללו בסקרים עלול לנבוע ממספר סיבות, ביניהן שימוש בכלים [[אינטרנט|אינטרנטיים]] או [[טלפון|טלפוניים]] שציבורים שלמים לא חשופים אליהם, או קושי לפנות לאוכלוסייה שאינה דוברת [[עברית]] בשפתה. חוסר ייצוג שכזה עלול לגרום, למשל, לכך ש[[כותרת ראשית|כותרת]] הסקר תכריז שהסקר מייצג את "הציבור הישראלי", כאשר בפועל הוא מייצג, למשל, רק 80% ממנו, או אף פחות{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001080524|הכותב=|כותרת=סקר כלשהו: למה כ-20% מהאוכלוסייה מודרים מהסקרים?|אתר=גלובס|תאריך=}}}}. לעיתים ישלימו הסוקרים את פער המידע בעזרת הערכות, שלווא דווקא מבוססות על דגימה בפועל, וכך עלולות להחמיר בעיות בניסיון לחזות את דעת הקהל בציבור הרחב.
+פעמים רבות ישנן סיבות שונות שעלולות להקשות על יצירת מדגם בעל מתאם גבוה לאוכלוסייה במגוון תחומים. בסקרים המתקיימים בישראל נפוצה בעיה לסקור אוכלוסיות קבועות כאוכלוסייה, ובמיוחד [[ערבים]] או [[חרדים]], וכן [[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90|עולים מברית המועצות]] ואוכלוסיית [[הגיל השלישי]]. הסיבות להיעדר הייצוג של האוכלוסיות הללו בסקרים עלול לנבוע ממספר סיבות, ביניהן שימוש בכלים [[אינטרנט]]יים או [[טלפון|טלפוניים]] שציבורים שלמים לא חשופים אליהם, או קושי לפנות לאוכלוסייה שאינה דוברת [[עברית]] בשפתה. חוסר ייצוג שכזה עלול לגרום, למשל, לכך ש[[כותרת ראשית|כותרת]] הסקר תכריז שהסקר מייצג את "הציבור הישראלי", כאשר בפועל הוא מייצג, למשל, רק 80% ממנו, או אף פחות{{הערה|{{גלובס|אפרת אהרוני|סקר כלשהו: למה כ-20% מהאוכלוסייה מודרים מהסקרים?|1001080524|13 בנובמבר 2015}}}}. לעיתים ישלימו הסוקרים את פער המידע בעזרת הערכות, שלווא דווקא מבוססות על דגימה בפועל, וכך עלולות להחמיר בעיות בניסיון לחזות את דעת הקהל בציבור הרחב.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://themadad.com/%d7%9e%d7%90%d7%9e%d7%a8-%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%97-%d7%a1%d7%a7%d7%a8%d7%99-%d7%94%d7%91%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%93%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%93%d7%99/|הכותב=תומר אולמן ואלון יקטר|כותרת=סקרי הבחירות דומים מדי|אתר=המדד|תאריך=19.10.2022}}</ref>
 ==סקרי בחירות בישראל ==
-ב[[חוק הבחירות לכנסת|חוק הבחירות]] (דרכי תעמולה){{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%94%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_(%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%94)|הכותב=|כותרת=חוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי״ט–1959|אתר=ויקיציטוט|תאריך=}}}}, תשי״ט–1959, החל על [[הבחירות לכנסת]], ועל [[הבחירות לרשויות המקומיות בישראל|הבחירות לעיריות ולמועצות המקומיות]], יש הוראות בנוגע לסקרי בחירות ופרסומם. על פי החוק, הראשון שמשדר לציבור על תוצאותיו של סקר בחירות ומי שמשדר כאמור בתוך 24 שעות מאז שתוצאות הסקר נמסרו לציבור לראשונה, יציין בצד התוצאות את כל אלה:
+ב[[חוק הבחירות לכנסת|חוק הבחירות]] (דרכי תעמולה),{{הערה|{{ויקיטקסט חוק|חוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי״ט–1959}}}} החל על [[הבחירות לכנסת]] ועל [[הבחירות לרשויות המקומיות בישראל|הבחירות לרשויות המקומיות]], יש הוראות בנוגע לסקרי בחירות ופרסומם. על פי החוק, הראשון שמשדר לציבור על תוצאותיו של סקר בחירות ומי שמשדר כאמור בתוך 24 שעות מאז שתוצאות הסקר נמסרו לציבור לראשונה, יציין בצד התוצאות את כל אלה:
 # שמו של הגוף שהזמין את הסקר;
 # שמו של הגורם שערך את הסקר;
 # התאריך או התקופה שבה בוצע הסקר;
-# האוכלוסיה שמתוכה נלקח מדגם המשיבים לסקר;
+# האוכלוסייה שמתוכה נלקח מדגם המשיבים לסקר;
 # מספר האנשים שהתבקשו להשתתף בסקר ומספר האנשים שהשתתפו בו בפועל;
 #[[טעות דגימה|מרווח הטעות]] לגבי הנתונים שהושגו.
@@ שורה 68: / שורה 59: @@
 המפרסם בכתב לציבור על תוצאותיו של סקר בחירות יפרט גם את השאלות שנשאלו בסקר. כן קובע החוק כי מי ש[[שידורי טלוויזיה בישראל|משדר]] או מפרסם לציבור בכתב, על תוצאות של סקר בחירות שלא מבוססות על שיטות סטטיסטיות מוכרות לעריכת סקרים, יציין בהבלטה שהסקר לא התבסס על שיטות סטטיסטיות מוכרות, ולפיכך אי אפשר להסיק ממנו מסקנות לגבי דפוסי הצבעה או עמדות של הציבור.
-בנוסף יש להעביר ל[[ועדת הבחירות המרכזית לכנסת|ועדת הבחירות המרכזית]], בהקדם האפשרי, לעיון כל דורש, בנוסף למידע הנדרש ממפרסם הסקר, את הפרטים האלה באשר לסקר:
+בנוסף יש להעביר ל[[ועדת הבחירות המרכזית לכנסת|וועדת הבחירות המרכזית]], בהקדם האפשרי, לעיון כל דורש, בנוסף למידע הנדרש ממפרסם הסקר, את הפרטים האלה באשר לסקר:
 # מידע על השיטה שהשתמשו בה כדי לאסוף את הנתונים שמהם הופקו תוצאות הסקר, לרבות:
 # שיטת הדגימה;
 # גודל המדגם ההתחלתי;
-# סוגי האוכלוסיה שנדגמו;
+# סוגי האוכלוסייה שנדגמו;
 # מספר האנשים שהתבקשו להשתתף בסקר והמספר והאחוז מהם אשר השתתפו בסקר בפועל, סירבו להשתתף בסקר או לא התאימו להשתתף בסקר;
 # התאריכים והשעות של הראיונות;
 # מרווח הטעות לגבי הנתונים שהושגו.
+== בעיות בסקרים ==
+השימוש בסקרים טומן עמו בעיות רבות<ref>{{צ-ספר|מחבר=עוז ותמר אלמוג|שם=כל שקרי האקדמיה|מו"ל=ידיעת אחרונות, ספרי חמד|שנת הוצאה=2020}}</ref>:
+* '''הטיות דגימה:''' בשל סירוב של רבים לענות על סקרים, הסקר בפועל מיצג מדגם לא מיצג של האוכלוסייה. אלא מדגם של אלו אשר מסכימים לענות על הסקר. רוב הסקרים, גם אלו המפרטים את המתודולוגיה שלהם, לא מראים את אחוז הסירוב למענה.
+* '''הטיות מכוונות:''' יש נשאלים אשר אומרים לסוקר תשובה השונה מדעתם האמיתית. אם זה כי נסקרים מתביישים לענות תשובה שמנוגדת לתפיסת עולמם של הסוקרים, או בהטיה מכוונת ממניעים פוליטיים. להרחבה ראו [[אפקט בראדלי]].
+* '''שאלות מכוונות:''' לעיתים סוקרים עושים מניפולציות בשאלות אותם הם שאולים על מנת להשיג את התוצאה הרצויה להשערת המחקר: למשל ניסוח מעורפל של ביטויים אותם ניתן לפרש בכמה אופנים. למשל כאשר מבקשים מנסקרים לתת ציונים כמותיים, כמו לדרג שביעות רצון מ-1 עד 5 או 1 עד 10. המשמעות של מספר מסוים מצד אלמוני, שונה מזאת של פלוני. או שימוש בביטויים כמו "הדעה הרווחת היא.." מביאה להטיה של מודעת של סקרים.
+* סקרים אשר מנסים לחזות התנהגות אנושית מבוססים על דיווחים המושפעים לעיתים מעיוותי [[זיכרון]] (השפעה לא רצויה על הנתונים).
 == ראו גם ==
@@ שורה 84: / שורה 83: @@
 ==קישורים חיצוניים==
 {{מיזמים|ויקימילון=סקר}}
+*[https://moamad.com/page54.html סקרי דעת קהל] ב[https://moamad.com/ מדריך למועמד הפוליטי]
-* אליהו ספיר, [http://www.idi.org.il/ResearchAndPrograms/Elections_2006/Pages/Research_and_Programs_elections_2006_5.aspx סקרי דעת קהל - מדריך למשתמש], באתר [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]], 18 בפברואר 2006
+* {{המכון הישראלי לדמוקרטיה|אלי ספיר|סקרי דעת קהל – מדריך למשתמש|16397|18 בפברואר 2006}}
 * יוסי לוי - [http://www.sci-princess.info/archives/category/polls אוסף מאמרים בנושא הסקרים] - אתר [http://www.sci-princess.info נסיכת המדעים]
 *[http://www.cbs.gov.il/skarim/main_skarim_new.htm אודות > סקרים בלמ"ס], באתר [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]]
 *{{גלובס|אפרת אהרוני, ענת ביין-לובוביץ' ויניב פוהורילס|האם סקרי הבחירות משקפים את הלך הרוח האמיתי - או שהם לא יותר מעוד כותרת בעיתון?|1000812393|8 בינואר 2013}}
-* [[דפנה ליאל]], [https://www.ranlevi.com/2017/05/07/osim_politica_political_polls/ למה הסקרים מזייפים?] - ראיון שנערך עם [[עדי טימור]] ו[[מארק מלמן]], 7 במאי 2017
+* [[דפנה ליאל]], [https://web.archive.org/web/20171115082648/https://www.ranlevi.com/2017/05/07/osim_politica_political_polls/ למה הסקרים מזייפים?] - ריאיון שנערך עם [[עדי טימור]] ו[[מארק מלמן]], 7 במאי 2017
 * {{גלובס|חן שליטא|"רק תגידי תוצאה ואני מביא אותה": מניפולציות הסקרים נחשפות|1001227640|16 במרץ 2018}}
 * שאולי שארף, [https://www.jokopost.com/politics/19065/ מדבר סקר תרחק?], באתר JOKOPOST.COM
+* {{גלובס|אורן דורי|זהירות, סקר: הצצה אל מאחורי הקלעים של האובססיה הלאומית|1001416791|1 ביולי 2022}}
+* {{בריטניקה}}
 ==הערות שוליים==
-{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
+{{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:סטטיסטיקה]]
 [[קטגוריה:שיטות מחקר במדעי החברה]]
+[[קטגוריה:דעת קהל]]

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: סקר
ציטוטים בוויקיציטוט: סקר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סקר