אל-מנאר – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (35 גרסאות ביניים של 24 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף |
{{פירוש נוסף|אחר=כתב עת שיצא לאור בקהיר|ראו=[[אל-מנאר (כתב עת)]]}}{{ערוץ |
||
| שם = אל-מנאר |
|||
[[תמונה:Al manar logo.gif|שמאל|ממוזער|250px|לוגו התחנה]] |
|||
| שם בשפת המקור = المنار {{ערבית}} |
|||
'''אל-מנאר''' (ב[[ערבית]]: '''المنار''' - "המגדלור", "המַשוּאה") היא [[תחנת טלוויזיה|תחנת הטלוויזיה]] של ה[[חזבאללה]], שהוקמה ב-[[1990]]. |
|||
| סמל = AlManar.webp |
|||
| מדינה = {{דגל|לבנון||+}} |
|||
| תאריך השקה = 4 ביוני 1991 |
|||
| סוג = ערוץ טלוויזיה לווייני |
|||
| משרד ראשי = חארת חרייכ, דרום [[ביירות]], [[לבנון]] |
|||
| אתר אינטרנט = www.almanar.com.lb |
|||
| שפה = [[ערבית לבנונית]], [[ערבית]], [[ערבית לבנטינית]] |
|||
| כיתוב סמל = סמל התחנה. מוטו: "התחנה של ההתנגדות" |
|||
| בעלות = {{דגל|חזבאללה||+}} (ערוץ [[תעמולה|פרופגנדה]] של הארגון) |
|||
}} |
|||
'''אל-מנאר''' (ב[[ערבית לבנונית|ערבית]]: '''المنار''' - "המגדלור", "המַשוּאה") הוא [[ערוץ טלוויזיה]] [[טלוויזיה בלוויין|לווייני]] [[לבנוני]]-[[אסלאמיסטי]] המופעל על-ידי [[חזבאללה]], שייסד אל הערוץ ב-[[4 ביוני]] [[1990|1991]]. התחנה מהווה כלי רב-השפעה במכלול התעמולתי של הארגון, הכולל גם את תחנת הרדיו [[רדיו נור]] ואתרי [[אינטרנט]] אחדים. |
|||
התחנה מפיצה תוכנית הקוראים להשמדת ישראל ומשדלת ל[[אנטישמיות]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.tagesschau.de/investigativ/report-muenchen/islamisten-hetze-libanon-deutschland-100.html|הכותב=Sabina Wolf BR|כותרת="Al-Manar TV": Islamistische Propaganda über deutsche Server|אתר=tagesschau.de|שפה=de|תאריך_וידוא=2024-07-05}}</ref>. היא חסומה ב[[ארצות הברית]], [[צרפת]], [[ספרד]], ו[[גרמניה]], וגם לא זמינה במספר מדינות אחרות בגלל בעיות רישיון ב[[האיחוד האירופי|איחוד האירופי]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20070108185351/http://www.wales.gov.uk/keypubassemeuropeancomm2/content/euleg-0602/6448-06-add-1.pdf|כותרת=Commission of the European Communities|אתר=ממשלת בריטניה|תאריך=16.12.2011}}</ref> (למרות שלא נחסמה שם באופן רשמי). |
|||
התחנה מהווה כלי רב השפעה במכלול התעמולתי של הארגון, הכולל גם את תחנת הרדיו [[רדיו נור]] ואתרי [[אינטרנט]] אחדים. עם יציאת [[צה"ל]] מ[[לבנון]] בשנת [[2000]], התחנה עברה מתיחת פנים אינטנסיבית והפכה לאחת התחנות המקצועיות במרחב [[המזרח התיכון|המזרח-תיכוני]]; "אל-מנאר" עברה לשדר 7 ימים בשבוע 24 שעות ביממה, רכשה ציוד אלקטרוני מתקדם והחלה לשדר לרחבי העולם באמצעות [[לוויין תקשורת|לווייני תקשורת]]. על פי המרכז למורשת המודיעין הלוויינים מופעלים על ידי תאגידים וחברות ערביות ומערביות בהן חברות אמריקניות ואירופיות. שתי חברות עיקריות: Arabsat הסעודית ו-Globesat הצרפתית קונות זמן שידור במספר רב של לווינים המשדרים לרחבי העולם ומקצים אותה לרשת אל מנאר{{הערה|1=[http://www.terrorism-information.org.il/sp/9_04/almanar.htm שיווק הטרור], אתר המרכז למורשת המודיעין}}. עד לאחרונה עמדו לרשותה כמה מאות עובדים - שדרים, כתבים, טכנאים, צלמים ומתרגמים שפעלו במסירות רבה במימון [[איראן|איראני]] נדיב ביותר. התחנה בחרה להתמקם בשכונה [[שיעה|שיעית]] מוזנחת בדרום [[ביירות]] – "חארת חורייק" – שכונה שהיוותה תפאורה אפורה בניגוד גמור לשכונותיה התוססות של ביירות המתחדשת. המנכ"ל הרשמי של התחנה הוא עבדאללה קציר, חבר הפרלמנט הלבנוני לשעבר מטעם ארגון החזבאללה. |
|||
בכניסה לבניין הטלוויזיה הוצבו שומרים חמושים, 24 שעות ביממה, שבדקו כל דבר – מקטן ועד גדול. במרתף ענק, מוגן היטב מהפגזות, הקימה התחנה ארכיון וידאו מרשים שהיה מוכן ומזומן לכל נושא חדשותי שעלה על הפרק. על מנת שהתחנה תוכל לשדר בעתות מצוקה, נבנה אולפן טלוויזיה נוסף, לא פחות משוכלל מהאולפן המקורי, באחד מרחובותיה של השכונה השיעית, הרחק מעיני הציבור. משדרי התחנה יכולים לפעול ממקומות שונים בלבנון במידה והתחנה הראשית תהיה משותקת, אך עם מגבלות מסוימות כמו העלאת שידורים חיים בכל עת. החשיבה הכוללת בנוגע לתפקידה של התחנה בעיני החזבאללה בעתות מצוקה, נתנה מענה טכנולוגי מקיף ככל האפשר כדי להמשיך את השידורים גם בתנאים קשים. |
|||
[[קהל יעד|קהל היעד]] שלה הוא העם הלבנוני, הפלסטינים וקהילות ערביות ומוסלמיות ברחבי העולם. עם השנים צברה התחנה פופולריות רבה, הן במזרח התיכון והן בריכוזי מוסלמים ברחבי תבל. כל מי שעסק בענייני [[המזרח התיכון]], בדרגה כזו או אחרת, הזדקק לעתים קרובות לדיווחי התחנה. מעבר לעניין התעמולתי של התחנה, מקימיה הבינו היטב שכדי להגיע לקהל רחב, חשוב לנהל מערכת דיווחים מדויקת ככל שניתן ובמהירות רבה ככל האפשר. על כן, התחנה פרשה כתבים רבים במדינות ערביות רבות ובערים שונות, מ[[עיראק]] ועד [[עזה]], ודומה היה כי התחנה מדווחת מכל מקום, בכל עת ובכל נושא, בדומה ל[[אל-ג'זירה]]. התחנה לא היססה להשתמש בכתבות ששודרו בתחנות הטלוויזיה ב[[ישראל]], במידה שאלה תאמו את פרשנותה אם כי לעתים שיקרה בתרגום. |
|||
| ⚫ | כך למשל, בעת [[מלחמת לבנון השנייה]], לאחר פגיעת [[קטיושה]] במוסך ה[[רכבת]] ב[[חיפה]], העבירה "אל-מנאר" בשידור חי את הדיווחים של התחנות הישראליות כהוכחה ליכולתו של |
||
התחנה בחרה להתמקם בשכונה [[שיעה|שיעית]] מוזנחת בדרום [[ביירות]] – "חארת חרייכ" – שכונה שהיוותה תפאורה אפורה בניגוד גמור לשכונותיה התוססות של ביירות המתחדשת. |
|||
| ⚫ | אחת |
||
המנכ"ל הרשמי של התחנה הוא עבדאללה קציר, חבר הפרלמנט הלבנוני לשעבר מטעם ארגון [[חזבאללה]]. |
|||
| ⚫ | |||
על פי [[המרכז למורשת המודיעין]], הלוויינים באמצעותם משדרת התחנה מופעלים על ידי תאגידים וחברות ערביות ומערביות בהן חברות אמריקניות ואירופיות. שתי חברות עיקריות: [[Arabsat]] הסעודית ו-Globesat הצרפתית קונות זמן שידור במספר רב של לוויינים המשדרים לרחבי העולם ומקצים אותה לרשת אל-מנאר{{הערה|1=[http://www.terrorism-information.org.il/sp/9_04/almanar.htm שיווק הטרור], אתר המרכז למורשת המודיעין}}. בעבר עמדו לרשותה כמה מאות עובדים - שדרים, כתבים, טכנאים, צלמים ומתרגמים שפעלו במסירות רבה במימון [[איראן|איראני]] נדיב ביותר. |
|||
| ⚫ | בתגובה להודעה האמריקאית, מסר מנכ"ל אלמנאר לשעבר עבדאללה קציר |
||
== היסטוריה == |
|||
| ⚫ | |||
אל-מנאר התחילה לשדר לראשונה מביירות, ב-4 ביוני 1991<ref>{{צ-ספר|שם=Channels of Resistance in Lebanon: Liberation Propaganda, Hezbollah and the Media|קישור=https://books.google.com/books?id=p7FOdul0mbkC&pg=PA100|מו"ל=Bloomsbury Academic|שנת הוצאה=2011-03-30|ISBN=978-1-84885-120-7|מחבר=Zahera Harb|שפה=en}}</ref>, באמצעי שידור יבשתיים (לא באמצעות לוויינים). בתחילה, התחנה שידרה רק חמש שעות ביום. זמן קצר לפני בחירות 1992 בלבנון, היא התחילה לשדר חדשות, כדי לעזור לחזבאללה לגייס עוד קולות ולהפיץ את מסריה. ב-1993, התחנה הגדילה את השידורים שלה ל-7 שעות ביום וגם הרחיבה את השידורים כך שיכסו את אזור ה[[בקאע]]. לפני בחירות 1996 בלבנון, עוד אנטנות הוצבו באזור [[צפון לבנון]]. ב-1998, התחנה התחילה לשדר 20 שעות ביום. |
|||
עם יציאת [[צה"ל]] מ[[לבנון]] בשנת [[2000]], "אל-מנאר" עברה לשדר שבעה ימים בשבוע, 24 שעות ביממה, רכשה ציוד אלקטרוני מתקדם, והחלה לשדר לרחבי העולם באמצעות [[לוויין תקשורת|לווייני תקשורת]]. |
|||
| ⚫ | |||
=== במלחמת לבנון השנייה === |
|||
| ⚫ | |||
=== במלחמת חרבות ברזל === |
|||
ב-20 באוקטובר במהלך הגל הראשון של התקיפות של המטרות הכלכליות של [[חזבאללה]], הותקף והושמד אולפן של הערוץ ב[[ביירות]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/news/world-news/middle-east/article/16642345|כותרת=אחרי אזהרות צה"ל: בלבנון מדווחים על תקיפות בדאחייה הדרומית של ביירות {{!}} ישראל היום|אתר=www.israelhayom.co.il|תאריך=2024-10-20|תאריך_וידוא=2024-10-20}}</ref> |
|||
== קהל יעד == |
|||
[[קהל יעד|קהל היעד]] של התחנה הוא העם הלבנוני, הפלסטינים, וקהילות ערביות ומוסלמיות ברחבי העולם. עם השנים צברה התחנה פופולריות רבה, הן במזרח התיכון והן בריכוזי מוסלמים ברחבי תבל. |
|||
מעבר לעניין התעמולתי של התחנה, התחנה פרשה כתבים רבים במדינות ערביות רבות ובערים שונות, מ[[עיראק]] ועד [[עזה]], ודומה היה כי התחנה מדווחת מכל מקום, בכל עת ובכל נושא, בדומה ל[[אל-ג'זירה]]. |
|||
== שימוש תעמולתי בערוץ == |
|||
{{מקורות|פסקה=כן|נושא=פוליטיקה}} |
|||
| ⚫ | אחת המטרות של תחנת "אל-מנאר" היא להגביר את התעמולה של ה[[אסלאם]] הרדיקלי, ולהפיח רוח חיים במאבק בציונות על כל המשתמע מכך: היא פעלה למען [[איראן]] ו[[סוריה]], למען הגברת כוחו של חזבאללה בלבנון, למען עידוד פעולות טרור נגד [[ישראל]] והמערב, ועידוד ההקרבה האישית של הלוחמים. כמו כן עסקה התחנה בהעברת מסרים אנטי-ישראליים ואנטי-מערביים (בעיקר אנטי אמריקניים) חריפים וברורים. |
||
כך למשל שודרה בערוץ המשוואה [[מגן דוד]] גדול מ[[צלב קרס]], ומתחתיו הכיתוב "ישראל גרועה מהנאצים". בסדרה האנטי-ציונית "הפזורה" ("אלשתאת") נעשה שימוש במוטיב רצח ילדים [[נוצרי]]ים לצורכי פולחן. הדימוי התקשורתי של "אל-מנאר" בעולם השפיע על הדימוי של חזבאללה כארגון כל-יכול, ומכאן גם היוהרה שאפיינה את חסן נסראללה בהתנהגותו כלפי לבנון, ישראל, והמערב. |
|||
| ⚫ | התחנה לא היססה להשתמש בכתבות ששודרו בתחנות הטלוויזיה ב[[ישראל]], אם אלה תאמו את פרשנותה אם כי לעיתים שיקרה בתרגום. כך למשל, בעת [[מלחמת לבנון השנייה]], לאחר פגיעת [[קטיושה]] במוסך ה[[רכבת]] ב[[חיפה]], העבירה "אל-מנאר" בשידור חי את הדיווחים של התחנות הישראליות כהוכחה ליכולתו של חזבאללה לפגוע בכל מקום, כפי שהובטח. במקרים רבים, ההתלהמות של הכתבים הישראלים שימשה להמחשת רעיונו של [[חסן נסראללה|נסראללה]] בדבר החולשה האינהרנטית של החברה הישראלית הנמצאת על סף קריסה. (נסראללה לא היה הראשון שחשב כך - [[יאסר ערפאת]] פיתח תאוריות שלמות בנושא, עוד ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] ובעיקר לאחר [[מלחמת ששת הימים]]). |
||
== ביקורת == |
|||
{{מקורות|רמה=אין|פסקה=כן|נושא=פוליטיקה}} |
|||
| ⚫ | האמריקאים ניסו לפעול נגד התחנה באמצעות חסימת מקורות המימון שלה, ובשל כך הופעל במרץ [[2006]] צו נשיאותי אמריקאי נגד "אל-מנאר", שהוגדרה כ[[ארגון טרור]]. הצו הנשיאותי – שמספרו 13244 – פורסם לאחר [[פיגועי 11 בספטמבר]] [[2001]] והוא מדבר על "חסימת ומניעת עסקאות עם אנשים אשר מבצעים פעולות טרור, או מאיימים לבצע פעולות טרור או תומכים בפעולות טרור". ההודעה האמריקאית כללה את כל אמצעי התקשורת של חזבאללה, הרדיו והטלוויזיה, וכן את הארגון עצמו, שכן אנשי הארגון הם אלה שמפעילים אותם, והם אלה הנהנים מהפירות שמניבים אמצעי התקשורת האלה. |
||
| ⚫ | בתגובה להודעה האמריקאית, מסר מנכ"ל אלמנאר לשעבר עבדאללה קציר כי הוא רואה בהחלטה האמריקנית פגיעה בתאגיד תקשורתי לבנוני הפועל באופן מקצועי ואובייקטיבי. עוד מסר קציר, בהודעתו שפורסמה בתחילת אפריל 2006, כי מאחורי ההחלטה האמריקנית עומדים מניעים פוליטיים בהשפעת הלובי ה[[ציונות|ציוני]] ב[[ארצות הברית]], וכי הערוץ ימשיך לשדר ולהפיץ את שידוריו לכל העולם, כולל ארצות הברית ו[[קנדה]]. |
||
| ⚫ | |||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
* |
* {{אתר רשמי|http://www.almanar.com.lb/||ערבית}} |
||
* |
* {{אתר רשמי|http://english.almanar.com.lb/||אנגלית}} |
||
* [https://www.almanar.com.lb/live/ שידור חי של אל-מנאר], באתר הרשמי |
|||
| ⚫ | |||
{{רשתות חברתיות}} |
|||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
== הערות שוליים == |
== הערות שוליים == |
||
{{הערות שוליים}} |
{{הערות שוליים}} |
||
{{בקרת זהויות}} |
|||
[[קטגוריה:ערוצי טלוויזיה ערביים|מנאר, אל-]] |
[[קטגוריה:ערוצי טלוויזיה ערביים|מנאר, אל-]] |
||
גרסה אחרונה מ־22:10, 20 באוקטובר 2024
 | |
| סמל התחנה. מוטו: "התחנה של ההתנגדות" | |
| פרטי הערוץ | |
|---|---|
| מדינה |
 לבנון |
| סוג | ערוץ טלוויזיה לווייני |
| תאריך השקה | 4 ביוני 1991 |
| בעלות |
 חזבאללה (ערוץ פרופגנדה של הארגון) |
| שפה | ערבית לבנונית, ערבית, ערבית לבנטינית |
| משרד ראשי | חארת חרייכ, דרום ביירות, לבנון |
| www.almanar.com.lb | |
אל-מנאר (בערבית: المنار - "המגדלור", "המַשוּאה") הוא ערוץ טלוויזיה לווייני לבנוני-אסלאמיסטי המופעל על-ידי חזבאללה, שייסד אל הערוץ ב-4 ביוני 1991. התחנה מהווה כלי רב-השפעה במכלול התעמולתי של הארגון, הכולל גם את תחנת הרדיו רדיו נור ואתרי אינטרנט אחדים.
התחנה מפיצה תוכנית הקוראים להשמדת ישראל ומשדלת לאנטישמיות[1]. היא חסומה בארצות הברית, צרפת, ספרד, וגרמניה, וגם לא זמינה במספר מדינות אחרות בגלל בעיות רישיון באיחוד האירופי[2] (למרות שלא נחסמה שם באופן רשמי).
התחנה בחרה להתמקם בשכונה שיעית מוזנחת בדרום ביירות – "חארת חרייכ" – שכונה שהיוותה תפאורה אפורה בניגוד גמור לשכונותיה התוססות של ביירות המתחדשת.
המנכ"ל הרשמי של התחנה הוא עבדאללה קציר, חבר הפרלמנט הלבנוני לשעבר מטעם ארגון חזבאללה.
על פי המרכז למורשת המודיעין, הלוויינים באמצעותם משדרת התחנה מופעלים על ידי תאגידים וחברות ערביות ומערביות בהן חברות אמריקניות ואירופיות. שתי חברות עיקריות: Arabsat הסעודית ו-Globesat הצרפתית קונות זמן שידור במספר רב של לוויינים המשדרים לרחבי העולם ומקצים אותה לרשת אל-מנאר[3]. בעבר עמדו לרשותה כמה מאות עובדים - שדרים, כתבים, טכנאים, צלמים ומתרגמים שפעלו במסירות רבה במימון איראני נדיב ביותר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אל-מנאר התחילה לשדר לראשונה מביירות, ב-4 ביוני 1991[4], באמצעי שידור יבשתיים (לא באמצעות לוויינים). בתחילה, התחנה שידרה רק חמש שעות ביום. זמן קצר לפני בחירות 1992 בלבנון, היא התחילה לשדר חדשות, כדי לעזור לחזבאללה לגייס עוד קולות ולהפיץ את מסריה. ב-1993, התחנה הגדילה את השידורים שלה ל-7 שעות ביום וגם הרחיבה את השידורים כך שיכסו את אזור הבקאע. לפני בחירות 1996 בלבנון, עוד אנטנות הוצבו באזור צפון לבנון. ב-1998, התחנה התחילה לשדר 20 שעות ביום.
עם יציאת צה"ל מלבנון בשנת 2000, "אל-מנאר" עברה לשדר שבעה ימים בשבוע, 24 שעות ביממה, רכשה ציוד אלקטרוני מתקדם, והחלה לשדר לרחבי העולם באמצעות לווייני תקשורת.
במלחמת לבנון השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך מלחמת לבנון השנייה הופצצו אולפני התחנה בפרבר הדרומי של ביירות מספר פעמים, דבר שהביא להפסקת השידורים לכשתי דקות בלבד ולא פגע ביכולת התחנה להמשיך לשדר, ככל הנראה מאולפנים חלופיים.
במלחמת חרבות ברזל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-20 באוקטובר במהלך הגל הראשון של התקיפות של המטרות הכלכליות של חזבאללה, הותקף והושמד אולפן של הערוץ בביירות.[5]
קהל יעד
[עריכת קוד מקור | עריכה]קהל היעד של התחנה הוא העם הלבנוני, הפלסטינים, וקהילות ערביות ומוסלמיות ברחבי העולם. עם השנים צברה התחנה פופולריות רבה, הן במזרח התיכון והן בריכוזי מוסלמים ברחבי תבל.
מעבר לעניין התעמולתי של התחנה, התחנה פרשה כתבים רבים במדינות ערביות רבות ובערים שונות, מעיראק ועד עזה, ודומה היה כי התחנה מדווחת מכל מקום, בכל עת ובכל נושא, בדומה לאל-ג'זירה.
שימוש תעמולתי בערוץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחת המטרות של תחנת "אל-מנאר" היא להגביר את התעמולה של האסלאם הרדיקלי, ולהפיח רוח חיים במאבק בציונות על כל המשתמע מכך: היא פעלה למען איראן וסוריה, למען הגברת כוחו של חזבאללה בלבנון, למען עידוד פעולות טרור נגד ישראל והמערב, ועידוד ההקרבה האישית של הלוחמים. כמו כן עסקה התחנה בהעברת מסרים אנטי-ישראליים ואנטי-מערביים (בעיקר אנטי אמריקניים) חריפים וברורים.
כך למשל שודרה בערוץ המשוואה מגן דוד גדול מצלב קרס, ומתחתיו הכיתוב "ישראל גרועה מהנאצים". בסדרה האנטי-ציונית "הפזורה" ("אלשתאת") נעשה שימוש במוטיב רצח ילדים נוצריים לצורכי פולחן. הדימוי התקשורתי של "אל-מנאר" בעולם השפיע על הדימוי של חזבאללה כארגון כל-יכול, ומכאן גם היוהרה שאפיינה את חסן נסראללה בהתנהגותו כלפי לבנון, ישראל, והמערב.
התחנה לא היססה להשתמש בכתבות ששודרו בתחנות הטלוויזיה בישראל, אם אלה תאמו את פרשנותה אם כי לעיתים שיקרה בתרגום. כך למשל, בעת מלחמת לבנון השנייה, לאחר פגיעת קטיושה במוסך הרכבת בחיפה, העבירה "אל-מנאר" בשידור חי את הדיווחים של התחנות הישראליות כהוכחה ליכולתו של חזבאללה לפגוע בכל מקום, כפי שהובטח. במקרים רבים, ההתלהמות של הכתבים הישראלים שימשה להמחשת רעיונו של נסראללה בדבר החולשה האינהרנטית של החברה הישראלית הנמצאת על סף קריסה. (נסראללה לא היה הראשון שחשב כך - יאסר ערפאת פיתח תאוריות שלמות בנושא, עוד בשנות ה-60 ובעיקר לאחר מלחמת ששת הימים).
ביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]האמריקאים ניסו לפעול נגד התחנה באמצעות חסימת מקורות המימון שלה, ובשל כך הופעל במרץ 2006 צו נשיאותי אמריקאי נגד "אל-מנאר", שהוגדרה כארגון טרור. הצו הנשיאותי – שמספרו 13244 – פורסם לאחר פיגועי 11 בספטמבר 2001 והוא מדבר על "חסימת ומניעת עסקאות עם אנשים אשר מבצעים פעולות טרור, או מאיימים לבצע פעולות טרור או תומכים בפעולות טרור". ההודעה האמריקאית כללה את כל אמצעי התקשורת של חזבאללה, הרדיו והטלוויזיה, וכן את הארגון עצמו, שכן אנשי הארגון הם אלה שמפעילים אותם, והם אלה הנהנים מהפירות שמניבים אמצעי התקשורת האלה.
בתגובה להודעה האמריקאית, מסר מנכ"ל אלמנאר לשעבר עבדאללה קציר כי הוא רואה בהחלטה האמריקנית פגיעה בתאגיד תקשורתי לבנוני הפועל באופן מקצועי ואובייקטיבי. עוד מסר קציר, בהודעתו שפורסמה בתחילת אפריל 2006, כי מאחורי ההחלטה האמריקנית עומדים מניעים פוליטיים בהשפעת הלובי הציוני בארצות הברית, וכי הערוץ ימשיך לשדר ולהפיץ את שידוריו לכל העולם, כולל ארצות הברית וקנדה.
התחנה נאסרה לשידור בצרפת משום שתכניה כללו הסתה אנטישמית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אל-מנאר (בערבית)- אתר האינטרנט הרשמי של אל-מנאר (באנגלית)
- שידור חי של אל-מנאר, באתר הרשמי
אל-מנאר, ביישום טלגרם- רועי נחמיאס, האקדח המעשן של חיזבאללה - אצל נחום ברנע, באתר ynet, 13 במאי 2008
- טלוויזיית "אלמנאר" כמכשיר רב עוצמה בידי "חזבאללה" במערכה התודעתית שמנהל הארגון(הקישור אינו פעיל), אתר המרכז למורשת המודיעין
- "שיווק" הטרור: כיצד מפיץ ארגון "חזבאללה" ברחבי תבל את מסרי ההסתה והשנאה של תחנת הטלוויזיה "אלמנאר"? (הקישור אינו פעיל), אתר המרכז למורשת המודיעין
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Sabina Wolf BR, "Al-Manar TV": Islamistische Propaganda über deutsche Server, tagesschau.de (בגרמנית)
- ^ Commission of the European Communities, ממשלת בריטניה, 16.12.2011
- ^ שיווק הטרור, אתר המרכז למורשת המודיעין
- ^ Zahera Harb, Channels of Resistance in Lebanon: Liberation Propaganda, Hezbollah and the Media, Bloomsbury Academic, 2011-03-30, ISBN 978-1-84885-120-7. (באנגלית)
- ^ אחרי אזהרות צה"ל: בלבנון מדווחים על תקיפות בדאחייה הדרומית של ביירות | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, 2024-10-20
