חסידות באבוב – הבדלי גרסאות

חסידות באבוב
	הרב שלמה הלברשטאם, מייסד החסידות
שורשים, סיווג והנהגה
דת	יהדות
קבוצה	תנועת החסידות
מקום ייסוד	בובובה
תאריך ייסוד	1892
מייסד	שלמה הלברשטאם
אדמו"ר	; רבי בנציון אריה לייביש הלברשטאםבאבוב ומרדכי דוד אונגר באבוב-45
בתי אב	4,500
תאולוגיה, טקסטים וטקסים
מאפיינים	גליציאנית
ארגונים ופעילות
אזורי פעילות	בורו פארק

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־23:54, 5 בנובמבר 2024

חסידות באבוב (הגייה: בּוֹבּעֶב) היא חצר חסידית משושלת צאנז שמקורה בבובובה שבגליציה ומרכזה כיום בשכונת בורו פארק שבברוקלין, ניו יורק. החסידות נוסדה בסוף המאה ה-19 על ידי הרב שלמה הלברשטאם.

כיום החסידות מפוצלת לשתי חצרות, הגדולה בראשות רבי בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם (בית מדרשו בשדרה ה-48), הנושאת את השם "באבוב", והשנייה הקטנה יותר בראשות רבי מרדכי דוד אונגר, הנושאת את השם "באבוב 45" (על שם מיקומו של בית המדרש המרכזי של החצר, ברחוב ה-45). בשנת 2018 הוערך שחסידות באבוב מונה 3,000 בתי אב, וחסידות באבוב 45 מונה 1,500 בתי אב^[1]

תולדות החסידות

האדמו"ר הראשון של חסידות באבוב היה רבי שלמה הלברשטאם, נכדו של רבי חיים הלברשטאם מצאנז. בגיל 8 התייתם מאביו וגדל אצל סבו, רבי אליעזר מדז'יקוב. בגיל 14 נישא, ולאחר 4 שנים החל לכהן ברבנות בביקובסק ובעיירות אחרות. בשנת ה'תרנ"ב (1892) החל לכהן ברבנות בעיירה באבוב ופתח בה חצר חסידית וישיבה.

הדור השני

לאחר פטירת רבי שלמה, בשנת ה'תרס"ה (1905), החל לכהן בנו, רבי בן ציון הלברשטאם. הוא עמד בראשות הישיבה שפתח אביו. בסוף חיי אביו החל לכהן ברבנות בבאבוב ולאחר פטירתו מילא את מקומו. לאחר מלחמת העולם הראשונה פתח מחדש את ישיבת באבוב, בשם "ישיבת עץ חיים", ועד למלחמת העולם השנייה נפתחו כ-40 סניפים של הישיבה בגליציה ובפולין^[2]. הוא פעל לקרב את בני הנוער שהחלו להתרחק מהדת ובעקבות כך התרחבה החסידות והפכה לחסידות הגדולה ביותר בגליציה המערבית. הוא פיתח את נושא הנגינה בחסידות, בשונה מהמקובל בחסידות צאנז^[3], והלחין ניגונים רבים. הוא המשיך בדרך הקנאית של חצרות גליציה, התנגד לציונות ולא הצטרף לאגודת ישראל. רבי בן ציון נרצח בשואה.

החסידות בארצות הברית

בנו של רבי בן ציון, רבי שלמה הלברשטאם, שרד את השואה והקים את החסידות מחדש בארצות הברית. הוא פתח בית כנסת בקראון הייטס ובהמשך עבר לבורו פארק. הוא קירב את שרידי חסידי באבוב, כולל אלו שהפכו למודרניים. בעקבות זאת חסידות באבוב סומנה כמודרנית יותר יחסית, וחלק גדול מהחסידים גילחו את זקנם ולבשו חליפות קצרות. בעזרת בנו וחתניו הוא פתח מוסדות חינוך לבנים ולבנות. גם רבי שלמה הדגיש את הנגינה בחסידות והלחין ניגונים. הוא התרחק מנושאים פוליטיים או שנויים במחלוקת. הוא הקפיד על הופעה חיצונית מסודרת ונאה בקרב חסידיו.

לאחר פטירתו בשנת ה'תש"ס מונה בנו, רבי נפתלי צבי הלברשטאם, שניצל אף הוא מהשואה. הוא כיהן 4 וחצי שנים באדמו"רות, כשבחלקן הגדול הוא היה חלוש. לרבי נפתלי צבי היו רק 2 בנות.

לאחר פטירת רבי נפתלי צבי נחלקה החסידות. חלק מהחסידים פנו לאחיו מאב, רבי בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם, אשר כיהן כ"רב הצעיר" בעת כהונתו של אחיו. חלק אחר פנה לחתנו הצעיר, רבי מרדכי דוד אונגר, צאצא לאדמו"רי צאנז, אשר כיהן עד אז כמגיד שיעור. לצידו מכהן החתן הראשון, הרב יהושע רובין, כאב"ד הקהילה^[4].

שני החצרות טענו לבכורה, ולאחר מאבק סוער הסכימו לבוררות זבל"א בבית דין שכלל את הרב יצחק דב ברגר ממנצ'סטר (מצד הרב אונגר), הרב זלמן גראוז (מצד הרב הלברשטאם), הרב אברהם ברוך רוזנברג ממכון להוראה במונסי, הרב יצחק זלטנרייך אב"ד טשאקאווא והרב יחיאל באב"ד אב"ד טארטיקוב. בסוף שנת תשס"ז ערכו הדיינים משאל בקרב 1680 החסידים שגילם בין 20 ל-60, ביחס לזהות האדמו"ר ועמדתם לגבי השימוש בשם "באבוב" על ידי המתמודד השני^[5]. תוצאות המשאל נעו בין 55% ל-57% לטובת רבי בן ציון. לאחר שבע שנים הוכרע שהבעלות על השם "באבוב", כמו שאר שמות המוסדות הוותיקים של באבוב, תינתן לחסידות בראשות הרב בן ציון, ומאידך חצר זו תשלם לחצר של הרב אונגר כשישה מיליון דולר כפיצוי. עוד נפסק כי החסידות בראשות הרב אונגר צריכה להוסיף שם לוואי לשמה^[6]. לאחר התלבטות קיבלה חצרו של הרב אונגר את הבוררות ואימצה את השם "באבוב 45", על שם הרחוב בבורו פארק שבו בית הכנסת המרכזי של החסידות^[7].

מאפייני ומנהגי החסידות

חסידות באבוב היא חצר גליציאנית מובהקת ומקפידה לשמר את אופייה וצביונה. אדמו"רי החסידות עמדו בראשות כולל גליציה, והחסידות מדגישה את חשיבותו.

מנהגים

לחסידות באבוב מנהגים וטקסים ייחודיים. אחד מהם הוא "טלית לייגן" ('הנחת טלית') בערב שבת לפני תפילת מנחה. בטקס זה האדמו"ר מתעטף בטלית לקראת התפילה, חובש שטריימל לחתנים בשבת אופרוף, וטועם דגים ממאכלי השבת. לחסידות נעימת תפילה ייחודית. החסידים מקפידים על הגייה גליצאנית: הטעמת האות ה"א בלי להבליע אותה ורי"ש בלתי מתגלגלת (ללא שימוש בקצה הלשון).

לחסידות בראשות רבי בן ציון סידור תפילה בשם "צלותיה דשלמה" ולחסידות בראשות רבי מרדכי דוד סידור בשם "תפילת רב".

הופעה חיצונית

בחסידות מקפידים על הופעה חיצונית נאה ומסודרת. בחסידות יש הנהגה, שמקורה ברבי חיים מצאנז, לא לגדל את פאות הראש ארוכות יותר מאורך הפנים.

החסידות בגליציה הייתה קנאית ושמרנית בלבוש. החסידים לבשו מכנסיים קצרים וגרביים ארוכים, שחורים בימות החול ולבנים בשבתות. לאחר המלחמה, מרבית החסידים היו מודרניים יחסית לחצרות אחרות, וחלקם לא לבשו כלל לבוש חסידי. במהלך השנים חזרה החסידות ללבוש החסידי, ובסוף ימיו של רבי שלמה חזרה לבישת הגרביים הלבנים וצעיף לבן בשבת ולבישת ה"רעזשוואלקע" (מעיל עליון מבד מבריק) בשבת, וכן לבישת שפענצע (אפודה לבנה). תחת האדמו"רים הנוכחיים החלו חלק גדול מהבחורים ללבוש מכנסיים קצרים וגרביים שחורים בשבתות.

האדמו"רים נוהגים ללבוש סטרָאקֶעס בעקיטשע. הם לובשים רעזשוואלקע גם בימות השבוע.

שלוחות ומוסדות באבוב בעולם

לחסידות קהילות בויליאמסבורג, במונסי, בלייקווד, בטורונטו, במונטריאול, בלינדען, באנטוורפן, בלונדון, בירושלים, בבני ברק, באשדוד, בביתר עילית בבית שמש ובאלעד. וכן נפתח לאחרונה גם קהילה בחיפה. לחצרו של רבי מרדכי דוד יש בית כנסת גם במנצ'סטר.

בישראל הקים רבי שלמה את קריית חסידי באבוב שבבת ים, בה ישיבת באבוב המרכזית. בראשות הקהילה שם עומד חתנו הרב יעקב ישראל מייזליש. הקהילה משתייכת לחצרו של רבי בן ציון.

מוסדות החסידות כוללים ישיבה גדולה "מתיבתא עץ חיים" בניו יורק וישיבות "עץ חיים" ו"קדושת ציון" בישראל. האחרונה מיועדת בעיקר לתלמידים שאינם ישראלים. כמו כן יש לה ישיבה קטנה "כרם שלמה לצעירים" בבורו פארק, "עטרת שלמה" במונסי ו"חכמת שלמה" בבני ברק; וכן תיכון לבנות "בנות ציון". כאמור מוסדות אלה עברו לחצרו של רבי בן ציון, והרב מרדכי דוד פתח מוסדות חדשים, בהם הישיבה הקטנה "דרכי יושר" בירושלים.

לחסידות מספר מחנות קיץ: "מחנה שלווה", "מחנה גילה", "מחנה כרם שלמה" ומחנה מתיבתא בפוקנוס. המחנות עברו לחצרו של רבי בן ציון, ורבי מרדכי דוד פתח את "מחנה נעלה".

לחצרו של רבי מרדכי דוד יש מערכת בשם "בית צדיקים" שהוקמה בתשס"א (2001) ועוסקת בהוצאה לאור של ספרי אדמו"רי חסידות באבוב וכן קובץ תורני בשם עץ חיים.

ניגוני באבוב

אדמו"רי באבוב הדגישו את נושא הנגינה. רבי בן ציון הלחין למעלה ממאה ניגונים. בתקופתו היו בחסידות מלחינים נוספים בהם עזריאל מנדלבוים, אחיו החזן ר' יוסף מנדלבוים, הגה"ח ר' יחזקאל רוטנברג, ראובן פרץ קויפמן, הירש לייב בקון, אהרן מילר (אביו של בן ציון) וחיים דוד בלום. בחסידות שרו גם ניגונים של מלחינים וחזנים אחרים, כמו ר' מאניש חזן ור' זיידל רובנר. החסידות שילבה גם ניגונים מחסידות דז'יקוב וניגונים אחרים מחצרות פולין וגליציה.

לאחר המלחמה הלחין רבי שלמה ניגונים חדשים. בהמשך התבלט בחצר המלחין משה גולדמן, שלחניו נפוצו גם מחוץ לחסידות.

בחסידות נהוג שבטישים לכבוד שמחת בית השואבה מנגנים החסידים בכינורות.

בין הניגונים המפורסמים של החסידות: ניגון מצווה טאנץ שמקורו בצאנז, ותגלה ותראה (רבי שלמה השני), י־ה ריבון^[8] (רבי בן ציון), מה אשיב (רבי בן ציון), ניגון באבוב (רבי בן ציון), ניגון חופה (עזריאל מנדלבוים), ברוך אל עליון (קויפמן), ברוך אל עליון (גולדמן), איזהו מקומן (גראמען, הגה"ח רבי יחזקאל שרגא ראטענבערג), צמאה^[9].

המלחין משה גולדמן הוציא מדי שנה דיסק ב"מחנה שלוה" של החסידות. החסידות הוציאה מספר תקליטים בהם "שירי ציון" - 6 תקליטים ובהם ניגוניו של רבי בן ציון, "עת רקוד" (8 תקליטים), תקליט בשם "אה רביש" ועוד. החזן דוד ורדיגר הוציא תקליט של ניגוני באבוב. משפחות מילר וקעסלער הוציאו תקליט של ניגוני אביהם. בנוסף ישנו אוסף של כמה מאות ניגונים, המושרים על ידי זקני חסידים ששרו ניגונים שזכרו מצעירותם וכן תקליטים של ניגונים שהושרו בטיש.

חצרות נוספות מבית באבוב

פאקשיווניץ

רבי יחזקאל דוד הלברשטאם (תרע"ד - תשל"ח) בנו של רבי בן ציון, שרד אף הוא את השואה, וכיהן כאב"ד פאקשיווניץ בבורו פארק. כיום מכהנים בניו:

רבי יחיאל במונסי, חתן הרב אהרן טייטלבוים אבד"ק צ'נשקביץ' (טשענשקאוויטץ)
רבי חיים בפלטבוש, חתן הרב יצחק אייזיק ליבס
רבי בן ציון אברהם בפלטבוש, חתן רבי שרגא פייבל מקשאנוב
רבי שלמה מלייקווד, חתן הרב ישראל שוחט

הורניסטייפול

חתנו של רבי בן ציון, רבי יעקב ישראל טברסקי, כיהן כאדמו"ר מהורניסטייפול במילווקי. כיום מכהנים בנו ונכדיו. בחסידות זו ישנן השפעות מחסידות באבוב, כמו נושא הנגינה.

סארוואש

רבי ברוך דוד הלברשטאם (תרצ"ו - י"ד אייר תשפ"ב) בנו של הגה"צ רבי חיים יהושע בנו השלישי של הקדושת ציון כיהן כרב בבית המדרש סארוואש בבורו פארק, בהמשך לחמיו רבי חיים מייזליש. כיום מכהן בנו הגדול רבי משה יהושע (חתן רבי יחיאל הלברשטאם מפאקשיווניץ-טשענסקאוויץ מונסי) כממלא מקומו ברבנות.

בית חיים יהושע

אחיו רבי יעקב יוסף, שרד את השואה. הוא הקים בית כנסת על שמו של אביו שנרצח בשואה, "בית חיים יהושע". בשנים האחרונות^{[דרושה הבהרה]} נפתחה ישיבה לחסידות. בנו הוא רבי חיים יהושע הלברשטאם, אב"ד סאטמר מונסי.

ספרי החסידות

מלבד ספרי אדמו"רי השושלת שהם 'דברי חיים' להרבה"ק מצאנז. 'עטרת שלמה' להרה"ק ר'בי שלמה הראשון, 'קדושת ציון' לאדמו"ר מוהרב"צ הי"ד. 'דברי שלמה' לאדמו"ר זצ"ל הוציאו חצרות באבוב ספרים ופרסומים נוספים, ביניהם הוצאה לאור של כתבי יד.

חסידות באבוב 45 הוציאה בין היתר את ספר באבוב - המתאר את תולדות היהודים במקום.

סדרה נפלה בהוצאת עמודי ציון ד'באבוב 'פעולת צדיק לחיים' המסקר ב-3 כרכים את מסירות נפשו של האדמו"ר בעל דברי שלמה בשנות השואה. כמו כן ספר 'ארבע אמהות' תולדות חייהם של אמותיהם של אדמור"י השושלת.

שושלת באבוב

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חסידות באבוב בוויקישיתוף

שירים וניגונים, באבוב
י. מ. נימאן, בחצר הרבי מבובוב, דבר, 5 באוגוסט 1935; הנ"ל, חלק שני, דבר, 5 באוגוסט 1935
חסידות באבוב בקובץ "המאור".
דיסק ניגונים של חסידות באבוב להאזנה, באתר האוניברסיטה האטלנטית של פלורידה
חסידות באבוב, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018. עמ' 204.
^ בן ציון גאלדמאן, אהרן בן ציון בייגעל, "נר המערבי", תולדות רשת ישיבות באבוב בגליציה, הוצאת ישיבת באבוב נ"י, 1991 (בעמודים 14–15 מפורטות שמם של כמעט 40 ישיבות, ומצוין שהיו ישיבות נוספות)
^ והסביר שאינו חורג ממנהגי אבותיו כי בכל דור צריך לערוך מלחמה עם היצר הרע כפי כלי הלחימה דאז
^ כנהוג בחצרות גליציה, האדמו"ר כיהן גם כרב העיירה (אב"ד), וכונה בתואר "רב" ולא בתואר "רבי". גם לאחר המלחמה המשיך נוהג זה בחצרות גליציה, ובחסידות באבוב 45 חולקו התארים בין שני החתנים.
^ מי יהיה האדמו"ר הבא של ארצות הברית?, הארץ, 23 בספטמבר 2007
^ משה ויסברג ואברמי פרלשטיין, פסק דין חד משמעי: באבוב יש רק אחת, באתר בחדרי חרדים, 22 באוגוסט 2014
^ חיים יעקב עלבויגן, האדמו”ר מבאבוב-45: לקחנו את ‘סימן ההיכר’, אך הפס”ד תלוי באם יהיה שלום, כ"ו במרחשוון תשע"ה, באתר JDN
משה ויסברג, המחלוקות והפיצולים בחצרות החסידים, באתר בחדרי חרדים, 28 בספטמבר 2018
^ י־ה רבון - ניגוני באבוב; י־ה רבון - באבוב, יוסף משה כהנא, לחיים טיש שבת 1; מחרוזת פרוק - בערי ועבער, בנצי קלצקין, מלכות, חסימלדעך.
^ צמאה (באבוב) || ישיבת מקור חיים, נבדק ב-2022-04-04

[10] בן אחיינו של חותנו רבי משה

[11] חתן רבי יוסף מדעעש

[12] חתן הרב משה צבי וקסמן

[13] בנו של רבי מרדכי דוד מסאסרגן

[1] Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018. עמ' 204.

[2] בן ציון גאלדמאן, אהרן בן ציון בייגעל, "נר המערבי", תולדות רשת ישיבות באבוב בגליציה, הוצאת ישיבת באבוב נ"י, 1991 (בעמודים 14–15 מפורטות שמם של כמעט 40 ישיבות, ומצוין שהיו ישיבות נוספות)

[3] והסביר שאינו חורג ממנהגי אבותיו כי בכל דור צריך לערוך מלחמה עם היצר הרע כפי כלי הלחימה דאז

[4] כנהוג בחצרות גליציה, האדמו"ר כיהן גם כרב העיירה (אב"ד), וכונה בתואר "רב" ולא בתואר "רבי". גם לאחר המלחמה המשיך נוהג זה בחצרות גליציה, ובחסידות באבוב 45 חולקו התארים בין שני החתנים.

[5] מי יהיה האדמו"ר הבא של ארצות הברית?, הארץ, 23 בספטמבר 2007

[6] משה ויסברג ואברמי פרלשטיין, פסק דין חד משמעי: באבוב יש רק אחת, באתר בחדרי חרדים, 22 באוגוסט 2014

[7] חיים יעקב עלבויגן, האדמו”ר מבאבוב-45: לקחנו את ‘סימן ההיכר’, אך הפס”ד תלוי באם יהיה שלום, כ"ו במרחשוון תשע"ה, באתר JDN
משה ויסברג, המחלוקות והפיצולים בחצרות החסידים, באתר בחדרי חרדים, 28 בספטמבר 2018

[8] י־ה רבון - ניגוני באבוב; י־ה רבון - באבוב, יוסף משה כהנא, לחיים טיש שבת 1; מחרוזת פרוק - בערי ועבער, בנצי קלצקין, מלכות, חסימלדעך.

[9] צמאה (באבוב) || ישיבת מקור חיים, נבדק ב-2022-04-04

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[א]

[ב]

[ג]

[ד]

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 | קבוצה = [[תנועת החסידות]]
 | מאמינים =
-| מנהיג = רבי [[בנציון אריה לייביש הלברשטאם]]{{ש}}רבי [[מרדכי דוד אונגר]]
+| מנהיג = {{ש}}רבי [[בנציון אריה לייביש הלברשטאם]]באבוב
+  ומרדכי דוד אונגר באבוב-45
 | מאפיינים = [[יהדות גליציה|גליציאנית]]
 | אזורי פעילות = [[בורו פארק]]
@@ שורה 11: / שורה 12: @@
 '''חסידות באבוב''' (הגייה: '''בּוֹבּעֶב''') היא [[חצר חסידית]] מ[[חסידות צאנז|שושלת צאנז]] שמקורה ב[[בובובה]] שב[[גליציה]] ומרכזה כיום בשכונת [[בורו פארק]] שב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]]. החסידות נוסדה בסוף [[המאה ה-19]] על ידי הרב [[שלמה הלברשטאם (הראשון)|שלמה הלברשטאם]].
+כיום החסידות מפוצלת לשתי חצרות, הגדולה בראשות רבי [[בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם]] (בית מדרשו בשדרה ה-48), הנושאת את השם "באבוב", והשנייה הקטנה יותר בראשות רבי [[מרדכי דוד אונגר]], הנושאת את השם "באבוב 45" (על שם מיקומו של בית המדרש המרכזי של החצר, ברחוב ה-45). בשנת 2018 הוערך שחסידות באבוב מונה 3,000 בתי אב, וחסידות באבוב 45 מונה 1,500 בתי אב{{הערה|Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018. עמ' 204.}}
-כיתולדות החסידות[[קובץ:האדמור מבאבוב.jpg|שמאל|ממוזער|180px|רבי [[בן-ציון אריה לייבוש הלברשטאם]] מבאבוב]]
+==תולדות החסידות==
+[[קובץ:האדמור מבאבוב.jpg|שמאל|ממוזער|180px|רבי [[בן-ציון אריה לייבוש הלברשטאם]] מבאבוב]]
 [[קובץ:BoboverRebbeGivingShiurCholHamoadPesach5768.jpg|שמאל|ממוזער|180px|רבי [[מרדכי דוד אונגר]] מבאבוב 45]]
 האדמו"ר הראשון של חסידות באבוב היה רבי '''[[שלמה הלברשטאם (הראשון)|שלמה הלברשטאם]]''', נכדו של רבי [[חיים הלברשטאם]] מ[[חסידות צאנז|צאנז]]. בגיל 8 התייתם מאביו וגדל אצל סבו, רבי [[אליעזר הורוביץ|אליעזר מדז'יקוב]]. בגיל 14 נישא, ולאחר 4 שנים החל לכהן ברבנות בביקובסק ובעיירות אחרות. בשנת [[ה'תרנ"ב]] ([[1892]]) החל לכהן ברבנות בעיירה באבוב ופתח בה חצר חסידית וישיבה.
+== הדור השני ==
 לאחר פטירת רבי שלמה, בשנת [[ה'תרס"ה]] ([[1905]]), החל לכהן בנו, רבי '''[[בן ציון הלברשטאם]]'''. הוא עמד בראשות הישיבה שפתח אביו. בסוף חיי אביו החל לכהן ברבנות בבאבוב ולאחר פטירתו מילא את מקומו. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] פתח מחדש את ישיבת באבוב, בשם "[[ישיבת עץ חיים (באבוב)|ישיבת עץ חיים]]", ועד ל[[מלחמת העולם השנייה]] נפתחו כ-40 סניפים של הישיבה בגליציה ובפולין{{הערה|בן ציון גאלדמאן, אהרן בן ציון בייגעל, "נר המערבי", תולדות רשת ישיבות באבוב בגליציה, הוצאת ישיבת באבוב נ"י, 1991 (בעמודים 14–15 מפורטות שמם של כמעט 40 ישיבות, ומצוין שהיו ישיבות נוספות)}}. הוא פעל לקרב את בני הנוער שהחלו להתרחק מהדת ובעקבות כך התרחבה החסידות והפכה לחסידות הגדולה ביותר ב[[גליציה המערבית]]. הוא פיתח את נושא הנגינה בחסידות, בשונה מהמקובל בחסידות צאנז<ref>והסביר שאינו חורג ממנהגי אבותיו כי בכל דור צריך לערוך מלחמה עם היצר הרע כפי כלי הלחימה דאז</ref>, והלחין ניגונים רבים. הוא המשיך בדרך הקנאית של חצרות גליציה, התנגד לציונות ולא הצטרף ל[[אגודת ישראל]]. רבי בן ציון נרצח בשואה.
@@ שורה 22: / שורה 28: @@
 לאחר פטירתו בשנת [[ה'תש"ס]] מונה בנו, רבי [[נפתלי צבי הלברשטאם]], שניצל אף הוא מהשואה. הוא כיהן 4 וחצי שנים באדמו"רות, כשבחלקן הגדול הוא היה חלוש. לרבי נפתלי צבי היו רק 2 בנות.
-לאחר פטירת רבי נפתלי צבי נחלקה החסידות. מרבית החסידים פנו לאחיו מאב, רבי '''[[בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם]]''', אשר כיהן כ"[[הרב הצעיר|רב הצעיר]]" בעת כהונתו של אחיו. חלק אחר פנה לחתנו הצעיר, רבי '''[[מרדכי דוד אונגר]]''', צאצא לאדמו"רי צאנז, אשר כיהן עד אז כראש הישיבה. לצידו מכהן החתן הראשון, הרב [[יהושע רובין]], כ[[אב"ד]] הקהילה{{הערה|כנהוג בחצרות גליציה, האדמו"ר כיהן גם כרב העיירה (אב"ד), וכונה בתואר "רב" ולא בתואר "רבי". גם לאחר המלחמה המשיך נוהג זה בחצרות גליציה, ובחסידות באבוב 45 חולקו התארים בין שני החתנים.}}.
+לאחר פטירת רבי נפתלי צבי נחלקה החסידות. חלק מהחסידים פנו לאחיו מאב, רבי '''[[בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם]]''', אשר כיהן כ"[[הרב הצעיר|רב הצעיר]]" בעת כהונתו של אחיו. חלק אחר פנה לחתנו הצעיר, רבי '''[[מרדכי דוד אונגר]]''', צאצא לאדמו"רי צאנז, אשר כיהן עד אז כמגיד שיעור. לצידו מכהן החתן הראשון, הרב [[יהושע רובין]], כ[[אב"ד]] הקהילה{{הערה|כנהוג בחצרות גליציה, האדמו"ר כיהן גם כרב העיירה (אב"ד), וכונה בתואר "רב" ולא בתואר "רבי". גם לאחר המלחמה המשיך נוהג זה בחצרות גליציה, ובחסידות באבוב 45 חולקו התארים בין שני החתנים.}}.
-שני החצרות טענו לבכורה, ולאחר מאבק סוער הן הסכימו לבוררות [[זבל"א]] בבית דין שכלל את הרב יצחק דב ברגר מ[[מנצ'סטר]] (מצד הרב אונגר), הרב זלמן גראוז (מצד הרב הלברשטאם), הרב אברהם ברוך רוזנברג מ[[מכון להוראה]] במונסי, הרב יצחק זלטנרייך אב"ד [[חסידות טשאקאווא|טשאקאווא]] והרב יחיאל באב"ד אב"ד [[חסידות טארטיקוב|טארטיקוב]]. בסוף שנת תשס"ז ערכו הדיינים משאל בקרב 1680 החסידים שגילם בין 20 ל-60, ביחס לזהות האדמו"ר ועמדתם לגבי השימוש בשם "באבוב" על ידי המתמודד השני{{הערה|1=[http://news.walla.co.il/?w=/2/1172178 מי יהיה האדמו"ר הבא של ארצות הברית?], הארץ, 23 בספטמבר 2007}}. תוצאות המשאל נעו 70% לטובת רבי בן ציון. לאחר שבע שנים הוכרע שהבעלות על השם "באבוב", כמו שאר שמות המוסדות הוותיקים של באבוב, תינתן לחסידות בראשות הרב בן ציון, ומאידך חצר זו תשלם לחצר של הרב אונגר כשישה מיליון דולר כפיצוי. עוד נפסק כי החסידות בראשות הרב אונגר צריכה להוסיף שם לוואי לשמה{{הערה|{{בחדרי חרדים|משה ויסברג ואברמי פרלשטיין|פסק דין חד משמעי: באבוב יש רק אחת|72526|22 באוגוסט 2014}}}}. לאחר התלבטות קיבלה חצרו של הרב אונגר את הבוררות ואימצה את השם "באבוב 45", על שם הרחוב בבורו פארק שבו בית הכנסת המרכזי של החסידות{{הערה|חיים יעקב עלבויגן, [http://www.jdn.co.il/news/418044 האדמו”ר מבאבוב-45: לקחנו את ‘סימן ההיכר’, אך הפס”ד תלוי באם יהיה שלום], כ"ו במרחשוון תשע"ה, באתר [[JDN]]{{ש}}{{בחדרי חרדים|משה ויסברג|המחלוקות והפיצולים בחצרות החסידים|941831|28 בספטמבר 2018}}}}.
+שני החצרות טענו לבכורה, ולאחר מאבק סוער הסכימו לבוררות [[זבל"א]] בבית דין שכלל את הרב יצחק דב ברגר מ[[מנצ'סטר]] (מצד הרב אונגר), הרב זלמן גראוז (מצד הרב הלברשטאם), הרב אברהם ברוך רוזנברג מ[[מכון להוראה]] במונסי, הרב יצחק זלטנרייך אב"ד [[חסידות טשאקאווא|טשאקאווא]] והרב יחיאל באב"ד אב"ד [[חסידות טארטיקוב|טארטיקוב]]. בסוף שנת תשס"ז ערכו הדיינים משאל בקרב 1680 החסידים שגילם בין 20 ל-60, ביחס לזהות האדמו"ר ועמדתם לגבי השימוש בשם "באבוב" על ידי המתמודד השני{{הערה|1=[http://news.walla.co.il/?w=/2/1172178 מי יהיה האדמו"ר הבא של ארצות הברית?], הארץ, 23 בספטמבר 2007}}. תוצאות המשאל נעו בין 55% ל-57% לטובת רבי בן ציון. לאחר שבע שנים הוכרע שהבעלות על השם "באבוב", כמו שאר שמות המוסדות הוותיקים של באבוב, תינתן לחסידות בראשות הרב בן ציון, ומאידך חצר זו תשלם לחצר של הרב אונגר כשישה מיליון דולר כפיצוי. עוד נפסק כי החסידות בראשות הרב אונגר צריכה להוסיף שם לוואי לשמה{{הערה|{{בחדרי חרדים|משה ויסברג ואברמי פרלשטיין|פסק דין חד משמעי: באבוב יש רק אחת|72526|22 באוגוסט 2014}}}}. לאחר התלבטות קיבלה חצרו של הרב אונגר את הבוררות ואימצה את השם "באבוב 45", על שם הרחוב בבורו פארק שבו בית הכנסת המרכזי של החסידות{{הערה|חיים יעקב עלבויגן, [http://www.jdn.co.il/news/418044 האדמו”ר מבאבוב-45: לקחנו את ‘סימן ההיכר’, אך הפס”ד תלוי באם יהיה שלום], כ"ו במרחשוון תשע"ה, באתר [[JDN]]{{ש}}{{בחדרי חרדים|משה ויסברג|המחלוקות והפיצולים בחצרות החסידים|941831|28 בספטמבר 2018}}}}.
 ==מאפייני ומנהגי החסידות==
@@ שורה 37: / שורה 43: @@
 בחסידות מקפידים על הופעה חיצונית נאה ומסודרת. בחסידות יש הנהגה, שמקורה ברבי [[חיים מצאנז]], לא לגדל את [[פאות]] הראש ארוכות יותר מאורך הפנים.
-החסידות בגליציה הייתה קנאית ושמרנית בלבוש. החסידים לבשו מכנסיים קצרים וגרביים ארוכים, שחורים בימות החול ולבנים בשבתות. לאחר המלחמה, מרבית החסידים היו מודרניים יחסית לחצרות אחרות, וחלקם לא לבשו כלל לבוש חסידי. במהלך השנים חזרה החסידות ללבוש החסידי, ובסוף ימיו של רבי שלמה חזרה לבישת הגרביים הלבנים וצעיף לבן בשבת ולבישת ה"[[קפוטה|רעזשוואלקע]]" (מעיל עליון מבד מבריק) בשבת, וכן לבישת שפענצע (אפודה לבנה). תחת האדמו"רים הנוכחיים החלו חלק גדול מהבחורים ללבוש מכנסיים קצרים וגרביים שחורים בשבתות.
+החסידות בגליציה הייתה קנאית ושמרנית בלבוש. החסידים לבשו מכנסיים קצרים וגרביים ארוכים, שחורים בימות החול ולבנים בשבתות. לאחר המלחמה, מרבית החסידים היו מודרניים יחסית לחצרות אחרות, וחלקם לא לבשו כלל לבוש חסידי. במהלך השנים חזרה החסידות ללבוש החסידי, ובסוף ימיו של רבי שלמה חזרה לבישת הגרביים הלבנים וצעיף לבן בשבת ולבישת ה"[[קפוטה|רעזשוואלקע]]" (מעיל עליון מבד מבריק) בשבת, וכן לבישת שפענצע (אפודה לבנה). תחת האדמו"רים הנוכחיים החלו חלק גדול מהבחורים ללבוש [[מכנסיים]] קצרים וגרביים שחורים בשבתות.
 האדמו"רים נוהגים ללבוש [[קפוטה|סטרָאקֶעס בעקיטשע]]. הם לובשים רעזשוואלקע גם בימות השבוע.
@@ שורה 51: / שורה 57: @@
 לחסידות מספר [[מחנה קיץ|מחנות קיץ]]: "מחנה שלווה", "מחנה גילה", "מחנה כרם שלמה" ומחנה מתיבתא בפוקנוס. המחנות עברו לחצרו של רבי בן ציון, ורבי מרדכי דוד פתח את "מחנה נעלה".
-לחצרו של רבי מרדכי דוד יש מערכת בשם "בית צדיקים" שהוקמה ב[[תשס"א]] (2001) ועוסקת ב[[הוצאה לאור]] של ספרי [[אדמו"ר]]י חסידות באבוב וכן קובץ תורני בשם [[עץ חיים (כתב עת)|עץ חיים]].
+לחצרו של רבי מרדכי דוד יש מערכת בשם "בית צדיקים" שהוקמה ב[[תשס"א]] (2001) ועוסקת ב[[הוצאה לאור]] של ספרי [[אדמו"ר]]י חסידות באבוב וכן קובץ תורני בשם עץ חיים.
 ==ניגוני באבוב==
-כאמור, אדמו"רי באבוב הדגישו את נושא הנגינה. רבי בן ציון הלחין למעלה ממאה ניגונים. בתקופתו היו בחסידות מלחינים נוספים בהם עזריאל מנדלבוים, אחיו החזן ר' [[יוסף מנדלבוים]], הגה"ח ר' יחזקאל רוטנברג, ראובן פרץ קויפמן, הירש לייב בקון, אהרן מילר (אביו של [[בן ציון מילר|בן ציון]]) וחיים דוד בלום. בחסידות שרו גם ניגונים של מלחינים וחזנים אחרים, כמו ר' [[מאניש חזן]] ור' [[זיידל רובנר]]. החסידות שילבה גם ניגונים מחסידות דז'יקוב וניגונים אחרים מחצרות פולין וגליציה.
+אדמו"רי באבוב הדגישו את נושא הנגינה. רבי בן ציון הלחין למעלה ממאה ניגונים. בתקופתו היו בחסידות מלחינים נוספים בהם עזריאל מנדלבוים, אחיו החזן ר' יוסף מנדלבוים, הגה"ח ר' יחזקאל רוטנברג, ראובן פרץ קויפמן, הירש לייב בקון, אהרן מילר (אביו של [[בן ציון מילר|בן ציון]]) וחיים דוד בלום. בחסידות שרו גם ניגונים של מלחינים וחזנים אחרים, כמו ר' מאניש חזן ור' [[זיידל רובנר]]. החסידות שילבה גם ניגונים מחסידות דז'יקוב וניגונים אחרים מחצרות פולין וגליציה.
 לאחר המלחמה הלחין רבי שלמה ניגונים חדשים. בהמשך התבלט בחצר המלחין [[משה גולדמן (מלחין)|משה גולדמן]], שלחניו נפוצו גם מחוץ לחסידות.
@@ שורה 60: / שורה 66: @@
 בחסידות נהוג שב[[טיש]]ים לכבוד [[שמחת בית השואבה]] מנגנים החסידים בכינורות.
-בין הניגונים המפורסמים של החסידות: ניגון [[מצווה טאנץ]] שמקורו בצאנז, ותגלה ותראה (רבי שלמה השני), [[יה ריבון]] (רבי בן ציון), מה אשיב (רבי בן ציון), ניגון באבוב (רבי בן ציון), [[ניגון חופה]] (עזריאל מנדלבוים), [[ברוך אל עליון]] (קויפמן), ברוך אל עליון (גולדמן), [[איזהו מקומן]] ([[גראמער|גראמען]], הגה"ח רבי יחזקאל שרגא ראטענבערג), צמאה<ref>{{Citation|title=צמאה (באבוב) {{!}}{{!}} ישיבת מקור חיים|url=https://www.youtube.com/watch?v=wOV6YBnjRNE|accessdate=2022-04-04|language=he-IL}}</ref>.
+בין הניגונים המפורסמים של החסידות: ניגון [[מצווה טאנץ]] שמקורו בצאנז, ותגלה ותראה (רבי שלמה השני), [[יה ריבון|י־ה ריבון]]<ref>[https://www.youtube.com/watch?v=EhyIXP-u05k י־ה רבון - ניגוני באבוב]; [https://www.youtube.com/watch?v=TU2PmZ5yFW4 י־ה רבון - באבוב, יוסף משה כהנא, לחיים טיש שבת 1;] [https://youtu.be/Qm7mvVBB-_U?si=X1EtqVZEzsWx_eil&t=352 מחרוזת פרוק - בערי ועבער, בנצי קלצקין, מלכות, חסימלדעך.]</ref> (רבי בן ציון), מה אשיב (רבי בן ציון), ניגון באבוב (רבי בן ציון), [[ניגון חופה]] (עזריאל מנדלבוים), [[ברוך אל עליון]] (קויפמן), ברוך אל עליון (גולדמן), [[איזהו מקומן]] ([[גראמער|גראמען]], הגה"ח רבי יחזקאל שרגא ראטענבערג), צמאה<ref>{{Citation|title=צמאה (באבוב) {{!}}{{!}} ישיבת מקור חיים|url=https://www.youtube.com/watch?v=wOV6YBnjRNE|accessdate=2022-04-04|language=he-IL}}</ref>.
 המלחין משה גולדמן הוציא מדי שנה דיסק ב"מחנה שלוה" של החסידות. החסידות הוציאה מספר תקליטים בהם "שירי ציון" - 6 תקליטים ובהם ניגוניו של רבי בן ציון, "עת רקוד" (8 תקליטים), תקליט בשם "אה רביש" ועוד. החזן [[דוד ורדיגר]] הוציא תקליט של ניגוני באבוב. משפחות מילר וקעסלער הוציאו תקליט של ניגוני אביהם. בנוסף ישנו אוסף של כמה מאות ניגונים, המושרים על ידי זקני חסידים ששרו ניגונים שזכרו מצעירותם וכן תקליטים של ניגונים שהושרו בטיש.
@@ שורה 82: / שורה 88: @@
 ==ספרי החסידות==
-מלבד ספרי אדמו"רי השושלת שהם 'דברי חיים' להרבה"ק מצאנז. 'עטרת שלמה' להרה"ק ר'בי שלמה הראשון, 'קדושת ציון' לאדמו"ר מוהרב"צ הי"ד. 'דברי שלמה' לאדמו"ר זצ"ל הוציאו חצרות באבוב ספרים ופרסומים נוספים, ביניהם הוצאה לאור של כתבי יד.
+מלבד ספרי אדמו"רי השושלת שהם 'דברי חיים' להרבה"ק מצאנז. 'עטרת שלמה' להרה"ק ר'בי שלמה הראשון, 'קדושת ציון' לאדמו"ר מוהרב"צ [[הי"ד]]. 'דברי שלמה' לאדמו"ר זצ"ל הוציאו חצרות באבוב ספרים ופרסומים נוספים, ביניהם הוצאה לאור של כתבי יד.
 חסידות באבוב 45 הוציאה בין היתר את '''ספר באבוב''' - המתאר את תולדות היהודים במקום.
@@ שורה 92: / שורה 99: @@
 ==קישורים חיצוניים==
 {{ויקישיתוף בשורה}}
+* [https://www.youtube.com/@boboversongs9336 שירים וניגונים, באבוב]
 * {{דבר|י. מ. נימאן|בחצר הרבי מבובוב|19350805|26}}; {{דבר|הנ"ל|חלק שני|19350805|40}}
 * [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36015&st=&pgnum=81 חסידות באבוב] בקובץ "[[המאור (ברוקלין)|המאור]]".

חצרות חסידיות
שושלת מייסדי החסידות	הבעל שם טוב, בנו רבי צבי ונכדיו רבי ברוך ממז'יבוז' ורבי משה חיים אפרים מסאדילקוב. המגיד ממעזריטש, בנו רבי אברהם המלאך, בנו רבי שלום שכנא מפראהביטש
חסידויות במרחב הרוסי-ליטאי	בית צ'רנוביל: צ'רנוביל • קוריסטשוב • צ'ארקס • אוורוטש • מקארוב • טריסק • טולנא • סקווירא • רחמסטריווקא • שפיקוב • מחנובקה • הורניסטייפול • מאלין-ראדומישל • ברזנה • חסידות חב"ד: חב"ד ליובאוויטש • שלא שרדו: סטרשלה • קאפוסט • ליאדי • ניעז'ין • בית קרלין-לכוביץ': קרלין • לודמיר • לעכוויטש • קוברין • סלונים • קוידנוב • קוברין-ביאליסטוק • פינסק-קרלין • ברסלב • קוריץ-שיפיטובקה-סאלוויטא • קרסנה • אוסטרהא • סטפין • נישכיז (אוסטילה, קובלה) • אניפולי • ליניץ-מונסטריץ' • סאווראן • אליק • וולעדניק • אמדור • פרוסקורוב • קמינקא-מיראפאל • רשקוב • קאשיווקא - דויד הורודוק • לובושוב-יאנוב
חסידויות מזרח גליציה	בית רוז'ין: סדיגורה • צ'ורטקוב • הוסיאטין • בויאן • קופיטשניץ • אוז'ירן-בראדי • דרוהוביץ' • בית זלוטשוב: יאמפולה • ראדוויל • זברז' • זוויהל • קרמניץ • סקאליה • בית פרמישלאן: פרמישלאן • קאליש • גלינא • סאסוב (גזע ר' משה לייב) • קוסוב • אוזיראן-לשקביץ (גזע היושר דברי אמת) • סקאהל • יאריטשוב • סטרליסק • סטרטין • בעלזא (קארוב, סקאהל) • זידיטשויב-בורשטין • קומרנה • אלעסק-סטניסלב • סאסוב • ירוסלב • קמינקא • ברז'אן • בוטשאטש ('אשל אברהם') • סאמבור • נארול
חסידויות מערב גליציה	ליז'נסק • רימנוב • דינוב • בלאז'וב • בית רופשיץ: רופשיץ • גלגוב • לינסק • מעליץ • דז'יקוב • בארנוב • רוזבדוב • סטוטשין • בית צאנז: צאנז • שינאווא • קשאנוב • באבוב • גורליץ • ראצפרט • טשכויב • סטרופקוב • רודניק • ברדיוב • גריבוב • צאנז-קלויזנבורג • צאנז-ז'מיגראד • טשקאווע • • דומברובה • וישניצא • פשעווראסק
חסידויות פולין	אפטא-זינקוב-מז'יבוז' • בית קוז'ניץ: קוז'ניץ-מוגלניצא-גרודז'יסק • פיאסצנא • אוסטרובצא • לוקווע וולברוז' • בית לובלין: שושלת החוזה מלובלין, חנטשין • פשדבורז' • אפטא-וואלברום-וודיסלב • רדומסק-קרימילוב • רדושיץ • קראקא (גזע ה'מאור ושמש') • חלם (ר' נטע) • קוזמיר-מודז'יץ • לעלוב • קארוב • חלם • לנטשנה • אוז'רוב • וויליפולי • ליפסק • בית פשיסחה: ביאלא • פוריסוב-קאלושין • בית וורקא: וורקא • אמשינוב (אופלה) • אלכסנדר • סטריקוב • ראדזימין • נדרזין - סקרנביץ • בית איזביצא: איזביצה ראדזין • לובלין • מרקישוב • בית קוצק: קוצק (פילוב-סוקולוב-לומאז') • גור • טשכנוב • סוכטשוב • גוסטינין • פילץ • נובומינסק • זיכלין • ויסקוט-קרושנוביץ
חסידויות רומניה	בית רוז'ין: בוהוש • ליובה • שטפנשט • וסלוי • פשקאן • אדז'וד • בית נדבורנא: נדבורנה • קרעטשניף (ביטשקוב) • ראחוב • חוסט • נדבורנה באניה • פיטסבורג • בישטינא • סטרוז'ניץ (קליבלנד, מאשלוי) • טמשוואר-אראד (גזע ר' יוסף מבורשה) • זוטשקא (סטאניסלב) • בית ויז'ניץ: ויז'ניץ • ויז'ניץ מונסי • סרט ויז'ניץ • אנטניא • ווישווה • צ'רנוביץ'-דורוהוי (שושלת 'הבאר מים חיים') • שאץ • דעעש • פאלטישאן • בוצ'צ'ה-בוטושאן • סקולען • ריבניץ
חסידויות הונגריה	בית אויהל - סיגט: סיגט-סאטמאר (וואלווא, לימנוב, הוסאקוב, סארוואש) • ליסקא • ספינקא • טאהש • קוסון • פאפא • קאליב • קרעסטיר • מונקאטש • קאפיש • נאסויד • ביקסאד • האדאס-מאטסלקה • חבורת שומר אמונים • ברגסז
חסידויות ארץ ישראל	רבי אשר פריינד • ערלוי • אשלג • מאקווא • דאראג • מטרסדורף • מישקולץ • שומרי אמונים: שומרי אמונים • תולדות אהרן • תולדות אברהם יצחק • מבקשי אמונה • חסידויות ירושלמיות: דושינסקיא • משכנות הרועים • קהל חסידי ירושלים • חסידויות חדשות: חסידות שבט הלוי • תורת חכם • נחלת יעקב
חסידויות ארצות הברית	בוסטון • אונגוואר • וויען • חסידויות חדשות: אמונת ישראל • תולדות יהודה סטוטשין • היכל התפילה • שערי תפילה