נתיב הגדוד – הבדלי גרסאות

נתיב הגדוד
	מגרש משחקים ומועדון חברים בנתיב הגדוד
מדינה	ישראל
מחוז	יהודה ושומרון
מועצה אזורית	ערבות הירדן
גובה ממוצע	‎-220 מטר
תאריך ייסוד	1977
תנועה מיישבת	תנועת המושבים
סוג יישוב	מושב
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023
- אוכלוסייה	214 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎0.0% בשנה
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת דרום השומרון רגילה) נתיב הגדוד31°59′20″N 35°26′40″E / 31.9888505371148°N 35.4445346684968°E מפת היישובים של מועצה אזורית ערבות הירדן; באדום - נתיב הגדוד; בירוק - מיקום בניין המועצה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2021	7 מתוך 10

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־14:52, 24 באוקטובר 2024

נְתִיב הַגְּדּוּד הוא התנחלות ומושב חקלאי בבקעת הירדן השייך לתנועת המושבים הנמצא בתחום מועצה אזורית בקעת הירדן, 20 ק"מ צפונית ליריחו.

היסטוריה

מקור השם בגדוד העברי ה-38 שלחם באזור נגד הטורקים במלחמת העולם הראשונה^[3], בחלקו המזרחי של "קו שתי העוג'ות". בעת תכנונו נודע היישוב באופן זמני כ"פצאל ג'"^[4].

היישוב הוקם באפריל 1975 ועד להכשרת הקרקע השתכנו חברי המושב במעלה אפרים. במאי 1977 עבר למקומו הנוכחי. באוקטובר 1977 היו במושב 17 משפחות שהשתייכו לשתי קבוצות שהיו חלוקות על האופי הרצוי של המושב^[5]. באותה עת נבנו ביישוב 30 בתים נוספים לקליטה נוספת. לטענת חברים במושב, תוכנית האוטונומיה במסגרת שיחות השלום עם מצרים טרפדו את אכלוסם^[6]. בינתיים המושב התדרדר לחובות כבדים^[7].

בעקבות חתימת הסכם אוסלו החלו חלק מהתושבים לדבר על פינוי המשפחות ואף על הסדר פינוי עם פיצויים, בעוד אחרים התעקשו שיש להישאר ביישוב^[8].

היישוב נותר דל אוכלוסין ונכלל ברשימת היישובים בתת-אכלוס של משרד החקלאות. בתחילת 2013, עם הגעתו לגודל של 87 חברים ב-44 בתי אב, הוא הומלץ להסרה מהרשימה^[9].

מרבית התושבים עובדים בחקלאות, בין היתר בגידול ירקות לייצוא, כרם, תאנים ופרחים, וכן בייצור חשמל שמקורו באנרגיה סולארית.

במושב מגדלים עצי ארגן שמזרעיהם מפיקים את שמן הארגן שמיוחסות לו תכונות רפואיות וקוסמטיות^[10].

אתרים בקרבת היישוב

אתר יישוב מהתקופה הנאוליתית קדם קרמית א התגלה מדרום ליישוב הכולל שרידי מבנים, שלדים רבים, כלי צור, כלי אבן, כלי עצם, תכשיטים וצלמיות. באתר נמצאו 28 שלדים, רובם במצב השתמרות גרוע. באחד המבנים נמצאו שלוש גולגולות של גברים מתחת לרצפה. הקבוצה כללה גם שלדי ילדים שנקברו עם הגולגולת. הבוגרים ברובם נקברו בקבורה משנית בלא גולגולת. בין הבוגרים מספר הגברים היה גדול ממספר הנשים^[11].

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נתיב הגדוד בוויקישיתוף

נתיב הגדוד, באתר המועצה האזורית בקעת הירדן
נתיב הגדוד, באתר יש"ע
נתיב הגדוד (יהודה ושומרון), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
^ ילקוט הפרסומים 2633 (עמ' 1825), ‏10 ביוני, 1980
^ שמות ליישובים בבקעת הירדן וברמת הגולן, דבר, 26 ביולי 1974
^ חנן ינאי, התערבות עסקנים בענייני פנים במושבים, דבר, 7 באוקטובר 1977
^ אהרן דולב, היה לנו חלום בבקעה, מעריב, 6 בינואר 1978; המשך
אהרן דולב, עיבוי עיבוי אבל אין מועמדים, מעריב, 3 בנובמבר 1978
^ יצחק בן שלה, ארגון קניות הפסיק האשראי ל-6 מושבים, מעריב, 12 באוגוסט 1979
יישובים בבקעה ובגוש עציון יקבלו סיוע, מעריב, 22 ביולי 1980
אהרן דולב, מתיישבי בקעת הירדן נושאים על גבם חובות, מעריב, 1 באוגוסט 1980
ארגון הקניות יתבע לדין 5 מושבים, מעריב, 6 באפריל 1984
^ חנה קים, תולדות הבלבול, חדשות, 29 באוקטובר 1993
^ סיכום ישיבת ועדת היגוי בין משרדית לנושא תת-אכלוס, משרד החקלאות, 6 במרץ 2013, עמ' 2
^ עץ הארגן
^ דני נדל, עצמות ורוח - מנהגי קבורה פרהיסטוריות בישראל, המוזיאון לפרהיסטוריה על שם משה שטקליס, חיפה, 1992, עמוד 36

ערך זה הוא קצרמר בנושא מושבים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[U-1] ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.

[ESHKOL-2] הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021

[3] ילקוט הפרסומים 2633 (עמ' 1825), ‏10 ביוני, 1980

[4] שמות ליישובים בבקעת הירדן וברמת הגולן, דבר, 26 ביולי 1974

[5] חנן ינאי, התערבות עסקנים בענייני פנים במושבים, דבר, 7 באוקטובר 1977

[6] אהרן דולב, היה לנו חלום בבקעה, מעריב, 6 בינואר 1978; המשך
אהרן דולב, עיבוי עיבוי אבל אין מועמדים, מעריב, 3 בנובמבר 1978

[7] יצחק בן שלה, ארגון קניות הפסיק האשראי ל-6 מושבים, מעריב, 12 באוגוסט 1979
יישובים בבקעה ובגוש עציון יקבלו סיוע, מעריב, 22 ביולי 1980
אהרן דולב, מתיישבי בקעת הירדן נושאים על גבם חובות, מעריב, 1 באוגוסט 1980
ארגון הקניות יתבע לדין 5 מושבים, מעריב, 6 באפריל 1984

[8] חנה קים, תולדות הבלבול, חדשות, 29 באוקטובר 1993

[9] סיכום ישיבת ועדת היגוי בין משרדית לנושא תת-אכלוס, משרד החקלאות, 6 במרץ 2013, עמ' 2

[10] עץ הארגן

[11] דני נדל, עצמות ורוח - מנהגי קבורה פרהיסטוריות בישראל, המוזיאון לפרהיסטוריה על שם משה שטקליס, חיפה, 1992, עמוד 36

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

@@ שורה 12: / שורה 12: @@
 |אתר אינטרנט=|
 }}
-'''נְתִיב הַגְּדּוּד''' הוא [[התנחלות]] ו[[מושב]] חקלאי ב[[בקעת הירדן]] השייך ל[[תנועת המושבים]] הנמצא בתחום [[מועצה אזורית בקעת הירדן]], 29883838383838383ם4738484848488448747437373730 ק"מ צפונית ל[[יריחו]].
+'''נְתִיב הַגְּדּוּד''' הוא [[התנחלות]] ו[[מושב]] חקלאי ב[[בקעת הירדן]] השייך ל[[תנועת המושבים]] הנמצא בתחום [[מועצה אזורית בקעת הירדן]], 20 ק"מ צפונית ל[[יריחו]].
 == היסטוריה ==
-מקור השם ב[[הגדודים העבריים#גדוד 38 של קלעי המלך|גדוד העברי ה-38]] שלחם באזור נגד הטורקים ב[[מלחמת העולם הראשונה]], בחלקו המזרחי של "[[קו שתי העוג'ות]]". בעת תכנונו נודע היישוב באופן זמני כ"פצאל ג'"{{הערה|{{דבר||שמות ליישובים בבקעת הירדן וברמת הגולן|1974/07/26|00404}}}}.
+מקור השם ב[[הגדודים העבריים#גדוד 38 של קלעי המלך|גדוד העברי ה-38]] שלחם באזור נגד הטורקים ב[[מלחמת העולם הראשונה]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nevo.co.il/Law_word/law10/yalkut-2633.pdf|כותרת=ילקוט הפרסומים 2633|עמודים=1825|תאריך=10 ביוני, 1980}}</ref>, בחלקו המזרחי של "[[קו שתי העוג'ות]]". בעת תכנונו נודע היישוב באופן זמני כ"פצאל ג'"{{הערה|{{דבר||שמות ליישובים בבקעת הירדן וברמת הגולן|19740726|47}}}}.
-היישוב הוקם ב[[אפריל]] [[1975]] ועד להכשרת הקרקע השתכנו חברי המושב ב[[מעלה אפרים]]. ב[[מאי]] [[1977]] עבר למקומו הנוכחי. באוקטובר 1977 היו במושב 17 משפחות שהשתייכו לשתי קבוצות שהיו חלוקות על האופי הרצוי של המושב{{הערה|{{דבר|חנן ינאי|התערבות עסקנים בענייני פנים במושבים|1977/10/07|02408}}}}. באותה עת נבנו ביישוב 30 בתים נוספים לקליטה נוספת. לטענת חברים במושב, תוכנית האוטונומיה במסגרת שיחות השלום עם מצרים טרפדו את אכלוסם{{הערה|{{מעריב|אהרן דולב|היה לנו חלום בבקעה|1978/01/06|02001}}; {{מעריב||המשך|1978/01/06|03104}}{{ש}}{{מעריב|אהרן דולב|עיבוי עיבוי אבל אין מועמדים|1978/11/03|01800}}}}. בינתיים המושב התדרדר לחובות כבדים{{הערה|{{מעריב|יצחק בן שלה|ארגון קניות הפסיק האשראי ל-6 מושבים|1979/08/12|00806}}{{ש}}{{מעריב||יישובים בבקעה ובגוש עציון יקבלו סיוע|1980/07/22|00206}}{{ש}}{{מעריב|אהרן דולב|מתיישבי בקעת הירדן נושאים על גבם חובות|1980/08/01|01900}}{{ש}}{{מעריב||ארגון הקניות יתבע לדין 5 מושבים|1984/04/06|01109}}}}.
+היישוב הוקם ב[[אפריל]] [[1975]] ועד להכשרת הקרקע השתכנו חברי המושב ב[[מעלה אפרים]]. ב[[מאי]] [[1977]] עבר למקומו הנוכחי. באוקטובר 1977 היו במושב 17 משפחות שהשתייכו לשתי קבוצות שהיו חלוקות על האופי הרצוי של המושב{{הערה|{{דבר|חנן ינאי|התערבות עסקנים בענייני פנים במושבים|19771007|162}}}}. באותה עת נבנו ביישוב 30 בתים נוספים לקליטה נוספת. לטענת חברים במושב, תוכנית האוטונומיה במסגרת שיחות השלום עם מצרים טרפדו את אכלוסם{{הערה|{{מעריב|אהרן דולב|היה לנו חלום בבקעה|19780106|120}}; {{מעריב||המשך|19780106|160}}{{ש}}{{מעריב|אהרן דולב|עיבוי עיבוי אבל אין מועמדים|19781103|100}}}}. בינתיים המושב התדרדר לחובות כבדים{{הערה|{{מעריב|יצחק בן שלה|ארגון קניות הפסיק האשראי ל-6 מושבים|19790812|99}}{{ש}}{{מעריב||יישובים בבקעה ובגוש עציון יקבלו סיוע|19800722|21}}{{ש}}{{מעריב|אהרן דולב|מתיישבי בקעת הירדן נושאים על גבם חובות|19800801|140}}{{ש}}{{מעריב||ארגון הקניות יתבע לדין 5 מושבים|19840406|85}}}}.
+בעקבות חתימת [[הסכם אוסלו]] החלו חלק מהתושבים לדבר על פינוי המשפחות ואף על הסדר פינוי עם פיצויים, בעוד אחרים התעקשו שיש להישאר ביישוב{{הערה|{{חדשות|חנה קים|תולדות הבלבול|19931029|106}}}}.
 היישוב נותר דל אוכלוסין ונכלל ברשימת היישובים בתת-אכלוס של [[משרד החקלאות]]. בתחילת 2013, עם הגעתו לגודל של 87 חברים ב-44 בתי אב, הוא הומלץ להסרה מהרשימה{{הערה|[http://www.moag.gov.il/NR/rdonlyres/5043F089-01A0-4AF0-A4EE-1F0E74CEB4DC/0/vaada_ben_misradit_060313.pdf סיכום ישיבת ועדת היגוי בין משרדית לנושא תת-אכלוס], משרד החקלאות, 6 במרץ 2013, עמ' 2}}.
-רוב התושבים עובדים ב[[חקלאות]] כגון: גידול [[ירקות]] לייצוא, [[כרם]], [[תאנה|תאנים]], פרחים, וייצור חשמל שמקורו ב[[אנרגיה סולארית]].
+מרבית התושבים עובדים ב[[חקלאות]], בין היתר בגידול [[ירקות]] לייצוא, [[כרם]], [[תאנה|תאנים]] ופרחים, וכן בייצור חשמל שמקורו ב[[אנרגיה סולארית]].
-במושב מגדלים עצי [[ארגן (עץ)|ארגן]] שמזרעיהם מפיקים את שמן הארגן היקר שמיוחסות לו תכונות רפואיות ו[[קוסמטיקה|קוסמטיות]]{{הערה|[http://www.gamnon.net/AG-NewHerbal/Herbs01-Alef/Alef-ArganTree.htm עץ הארגן]}}.
+במושב מגדלים עצי [[ארגן (עץ)|ארגן]] שמזרעיהם מפיקים את שמן הארגן שמיוחסות לו תכונות רפואיות ו[[קוסמטיקה|קוסמטיות]]{{הערה|[http://www.gamnon.net/AG-NewHerbal/Herbs01-Alef/Alef-ArganTree.htm עץ הארגן]}}.
 ==אתרים בקרבת היישוב==
-אתר יישוב מהתקופה [[ארץ ישראל בעת העתיקה#התקופה הנאוליתית |הנאוליתית קדם קרמית א]] התגלה מדרום ליישוב הכולל שרידי מבנים, שלדים רבים, כלי צור, כלי אבן, כלי עצם, [[תכשיט]]ים ו[[צלמית במזרח הקרוב ובעולם האגאי הקדום|צלמיות]]. באתר נמצאו 28 שלדים, רובם במצב השתמרות גרוע. באחד המבנים נמצאו שלוש גולגולות של גברים מתחת לרצפה. הקבוצה כללה גם שלדי ילדים שנקברו עם ה[[גולגולת]]. הבוגרים ברובם נקברו ב[[קבורה משנית]] בלא גולגולת. בין הבוגרים מספר הגברים היה גדול ממספר הנשים{{הערה|דני נדל, '''עצמות ורוח - מנהגי קבורה פרהיסטוריות בישראל''', [[המוזיאון לפרהיסטוריה על שם משה שטקליס]], חיפה, 1992, עמוד 36}}.
+אתר יישוב מהתקופה [[ארץ ישראל בעת העתיקה#התקופה הנאוליתית|הנאוליתית קדם קרמית א]] התגלה מדרום ליישוב הכולל שרידי מבנים, שלדים רבים, כלי צור, כלי אבן, כלי עצם, [[תכשיט]]ים ו[[צלמית במזרח הקרוב ובעולם האגאי הקדום|צלמיות]]. באתר נמצאו 28 שלדים, רובם במצב השתמרות גרוע. באחד המבנים נמצאו שלוש גולגולות של גברים מתחת לרצפה. הקבוצה כללה גם שלדי ילדים שנקברו עם ה[[גולגולת]]. הבוגרים ברובם נקברו ב[[קבורה משנית]] בלא גולגולת. בין הבוגרים מספר הגברים היה גדול ממספר הנשים{{הערה|דני נדל, '''עצמות ורוח - מנהגי קבורה פרהיסטוריות בישראל''', [[המוזיאון לפרהיסטוריה על שם משה שטקליס]], חיפה, 1992, עמוד 36}}.
 ==קישורים חיצוניים==
+{{ויקישיתוף בשורה}}
-*[https://web.archive.org/web/20070808035504/http://www.jordanvalley.org.il/?categoryId=867 נתיב הגדוד] - באתר המועצה האזורית בקעת הירדן
-*[http://www.myesha.org.il/?CategoryID=175&ArticleID=197 נתיב הגדוד] - באתר יש"ע
+*[https://www.jordanvalley.org.il/page_49321 נתיב הגדוד], באתר המועצה האזורית בקעת הירדן
+*[http://www.myesha.org.il/?CategoryID=175&ArticleID=197 נתיב הגדוד], באתר יש"ע
+* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007467848805171|נתיב הגדוד (יהודה ושומרון)}}
 ==הערות שוליים==
@@ שורה 36: / שורה 39: @@
 {{מועצה אזורית ערבות הירדן|בחירה=[[נתיב הגדוד]]}}
+{{בקרת זהויות}}
 {{קצרמר|מושבים}}
+[[קטגוריה:יישובים שהוקמו ב-1975]]
 [[קטגוריה:מושבי תנועת המושבים]]
 [[קטגוריה:מועצה אזורית ערבות הירדן]]

מגרש משחקים ומועדון חברים בנתיב הגדוד
מדינה	ישראל ישראל
מחוז	יהודה ושומרון
מועצה אזורית	ערבות הירדן
גובה ממוצע^[1]	‎-220 מטר
תאריך ייסוד	1977
תנועה מיישבת	תנועת המושבים
סוג יישוב	מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023^[1]
- אוכלוסייה	214 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎0.0% בשנה
מפת מיקום מפה דינמית (למפת דרום השומרון מוגדלת) נתיב הגדוד (למפת דרום השומרון רגילה) נתיב הגדוד (למפת ישראל רגילה) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום נתיב הגדוד (למפת ישראל מוגדלת) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום נתיב הגדוד 31°59′20″N 35°26′40″E / 31.9888505371148°N 35.4445346684968°E מפת היישובים של מועצה אזורית ערבות הירדן באדום - נתיב הגדוד בירוק - מיקום בניין המועצה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול^{לשנת 2021^[2]}	7 מתוך 10