דוב ליאור – הבדלי גרסאות
מ כמקובל |
לא מקובל להשפיל נשים ולהעלימן. נשים שוות לגברים! |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
==קורות חייו== |
==קורות חייו== |
||
נולד בירוסלאב במחוז [[גליציה]] ([[פולין]]) |
נולד בירוסלאב במחוז [[גליציה]] ([[פולין]]) לאמו ולאביו משה לינבנד, [[חסידות בעלז|חסיד בעלזא]]. נמנה עם [[ההעפלה|מעפילי]] אוניית המעפילים "[[אקסודוס (אונייה)|אקסודוס]]" שהוחזרה לאירופה. לבסוף [[עלייה לארץ ישראל|עלה ארצה]] באונייה "[[נגבה (אונייה)|נגבה]]" מספר שבועות לפני [[הקמת מדינת ישראל]]. מאוחר יותר שינה את שם משפחתו ל"ליאור". למד אצל הרב [[משה צבי נריה]] ב[[ישיבת בני עקיבא כפר הרואה]], ואחר כך הגיע ל[[ישיבת מרכז הרב]] יחד עם קבוצת התלמידים של הרב [[יעקב כלאב]], ולמד אצל הרב [[צבי יהודה הכהן קוק]]. כיוון שהגיע לארץ כשהוא [[יתום]], היה כבן בית אצל הרב צבי יהודה, שאותו מחשיב הרב ליאור לרבו המובהק. |
||
התחתן בשנת [[תש"ך]] עם בִּתיה, שנפטרה מ[[סרטן (מחלה)|סרטן]] ב[[כ"ח באב]] [[תשמ"ח]]. התחתן בשנית עם אסתר, אלמנתו של הרב אפרים שחור. לשניהם יחד יש מנישואיהם הראשונים 11 ילדים.{{הערה|{{בשבע||גאה להיות עזר כנגדו|5076}}}} |
התחתן בשנת [[תש"ך]] עם בִּתיה, שנפטרה מ[[סרטן (מחלה)|סרטן]] ב[[כ"ח באב]] [[תשמ"ח]]. התחתן בשנית עם אסתר, אלמנתו של הרב אפרים שחור. לשניהם יחד יש מנישואיהם הראשונים 11 ילדים.{{הערה|{{בשבע||גאה להיות עזר כנגדו|5076}}}} |
||
גרסה מ־12:47, 17 בפברואר 2011
הרב דוב ליאור (נולד בכ"א בחשוון תרצ"ה - 30 באוקטובר 1934), מן הפוסקים הבולטים בציבור הדתי לאומי, רבה של קרית ארבע-חברון וראש ישיבת ההסדר במקום. חבר ועד רבני מפלגת תקומה.
קורות חייו
נולד בירוסלאב במחוז גליציה (פולין) לאמו ולאביו משה לינבנד, חסיד בעלזא. נמנה עם מעפילי אוניית המעפילים "אקסודוס" שהוחזרה לאירופה. לבסוף עלה ארצה באונייה "נגבה" מספר שבועות לפני הקמת מדינת ישראל. מאוחר יותר שינה את שם משפחתו ל"ליאור". למד אצל הרב משה צבי נריה בישיבת בני עקיבא כפר הרואה, ואחר כך הגיע לישיבת מרכז הרב יחד עם קבוצת התלמידים של הרב יעקב כלאב, ולמד אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק. כיוון שהגיע לארץ כשהוא יתום, היה כבן בית אצל הרב צבי יהודה, שאותו מחשיב הרב ליאור לרבו המובהק.
התחתן בשנת תש"ך עם בִּתיה, שנפטרה מסרטן בכ"ח באב תשמ"ח. התחתן בשנית עם אסתר, אלמנתו של הרב אפרים שחור. לשניהם יחד יש מנישואיהם הראשונים 11 ילדים.[1]
בשנת תשכ"ו שירת בצה"ל למשך חודש אחד[2] שלאחריו, בהנחיית הרב צבי יהודה עבר לכהן במשך כעשר שנים כרבו של כפר הרוא"ה. בשנת תשל"ו (1976) עבר לקריית ארבע, שם התמנה לרב המקום והיישוב היהודי בחברון, וכן לראש ישיבת ניר, יחד עם הרב אליעזר ולדמן. בנוסף מכהן הרב ליאור כראש בית דין רבני לממונות בקריית ארבע. שימש שנה אחת אב בית דין בבית הדין הרבני בבאר שבע. היה במשך שנים רבות מהאחראים על כתיבת ובדיקת המבחנים למבקשים תעודת סמיכה לרבנות ברבנות הראשית (היכל שלמה), וכיום הוא מכהן לפרקים כראש ועדת הבחינות. תקופות מסוימות היה יו"ר ועד רבני יש"ע. בנוסף הוא מכהן כנשיא ישיבת שבי שומרון, בראשות הרב יהושע שמידט.
בשנת תשל"ח התמודד, בעידוד רבותיו, על משרת רב העיר ירושלים מול הרב בצלאל ז'ולטי אך לא זכה בתפקיד[3].
נמנה עם החברים במועצה הציבורית שאמורה לבחור את הנציגים של מפלגת הבית היהודי שנוצרה מאיחוד המפד"ל ומפלגות האיחוד הלאומי.
לרב ליאור שני אחים, שעלו לארץ אחריו וגרים בקיבוץ רשפים של השומר הצעיר. אח נוסף היה חסיד בעלז והתגורר בבני ברק.
משנתו
הלכה
הרב ליאור הוא פוסק חשוב בציבור הדתי לאומי והחרדי לאומי. דרכו ההלכתית נסמכת בעיקרה על "ערוך השולחן" והמהרש"ם. שיעוריו הרעיוניים עוסקים רבות בתורת הנצי"ב. מפסיקותיו והליכותיו:
- נמנה עם התומכים בעלייה להר הבית בימינו, ואף עלה בעצמו להר מספר פעמים.
- מעודד שימוש בפתיל תכלת בציצית.
- מורה לברך על שוקולד חום ברכת "בורא פרי העץ".
- מקל בשימוש בתוצרי קטניות מסוימים בפסח, כגון שמן קטניות שהוכן בכבישה קרה לפני פסח, תערובת קטניות שהוכנה לפני פסח, וכן סויה, שלא הייתה בזמן הגזירה.
- מתיר הורדת קבצים מהאינטרנט באומרו שהנמצא באינטרנט הוא כמו "אבידה ששטפה נהר" שהיא נחשבת כהפקר וברור שבעליה התייאש ממנה [4].
פסיקותיו ודעותיו בתחומים מדיניים
בתקופת הנסיגה מסיני בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים העביר את ישיבתו באופן זמני לימית.
על פי יאיר שלג, "הרב ליאור היה אחד הרבנים ששיבחו את ברוך גולדשטיין לאחר הטבח שביצע במערת המכפלה. אמנם הוא לא שיבח את מעשה הטבח עצמו, אולם הוא הגדיר את נכונותו של גולדשטיין להקריב את חייו במעשה שנועד לשיטתו להרתיע ובכך להגן על חיי חבריו כמעשה שבזכותו הפך גולדשטיין ל'קדוש כמו קדושי השואה'".[5]
במאי 2004, במהלך מבצע קשת בענן, פרסם פסק הלכה המתיר לחיילי צה"ל "לפגוע תוך כדי לחימה באוכלוסיה אזרחית 'חפה מפשע' כביכול." וכי "דין תורתנו הוא לחוס ולהציל את חיילינו ואזרחינו וזהו המוסר האמיתי של תורת ישראל, ואין להרגיש אשמה ממוסר נכרי".[6] ב-2008, בהתייחסו לירי צה"ל לעבר מקורות ירי גם במחיר פגיעה באוכלוסייה אזרחית, אמר: "אין מושג בהלכה היהודית של התחשבות בחפים מפשע תוך כדי לחימה. אנו פועלים כהתגוננות ולכן אין כאן שום שאלה. ברור שאם תוך כדי הלחימה צריך לעצור את הירי של המחבלים, מותר לפגוע גם באזרחים אם אין ברירה אחרת".[7]
בעת המחאות נגד תוכנית ההתנתקות תמך בחסימת כבישים כמחאה נגד התוכנית. כמו כן תמך בסירוב פקודה במקרים שבהם חייל נדרש לפנות יישובים. סמוך לביצוע התוכנית העביר את ישיבתו לשא-נור, שם התבצר ביום הפינוי עם תלמידיו על גג המצודה. הוא הקפיד שלא תהיה התנגדות פיזית לכוחות הפינוי.
התנגד לרבנים שהורו שלא לומר הלל ביום העצמאות בעקבות תוכנית ההתנתקות, באומרו שמדינת ישראל קדושה מצד עצמה, ללא קשר למעשי ראשיה.[8] עם זאת, הוא הורה לשנות את נוסח התפילה לשלום המדינה הנאמרת בבתי הכנסת ולהשמיט את המשפט "ושלח אורך ואמיתך לראשיה, שריה ויועציה".
בספטמבר 2010, בעקבות פיגוע שבו נרצחו ארבעה תושבי בית חגי, אמר: "עם האויב הערבי המבין רק את שפת הכוח, לא היה שלום, אין שלום ולא יהיה שלום. אין מקום לאויב זה, הממשיך לשפוך דם יהודי, בתוך שטחי ארצנו הקדושה".[9]
נתן הסכמתו לספר "תורת המלך" שכלפיו נטען כי הוא מסית לגזענות. לאחר שסירב להופיע לחקירת משטרה בעניין, באמרו שזוהי חקירה פוליטית המזלזלת בכבוד התורה, הוצא נגדו ע"י משטרת חברון צו מעצר[10]. בעקבות כך נערכה סמוך לביתו עצרת תמיכה. הרב ליאור אמר בעצרת: ”לא יתכן שאיזשהו פקידון במשרד ממשלתי יכתיב לרבנים מה להגיד... לא שמעתי שחקרו פרופסורים ואנשי רוח שחברו לשונאי ישראל”.[11] עשרות רבנים, בהם בולטים, גינו את צו המעצר, כולל כאלה שאינם מסכימים עם תוכן הספר[12]. ראש ישיבות בני עקיבא, הרב חיים דרוקמן, המתנגד לספר, אמר: ""אם הרב ליאור יעצר יצטרכו להכין תא נוסף עבורי".[13]
פסיקותיו ודעותיו בתחומים חברתיים
בשנת 2005 פסק כי בעוד שמותר להשכיר בימינו דירה לנוצרי, כיון שהצלב אותו הם נושאים אינו נחשב לעבודה זרה, הרי שאסור להשכיר דירות לתאילנדים, "משום שהם מביאים את הצלמים שלהם איתם, ועובדים להם".[14]
בשנת 2010 אמר כי אין ההלכה מונעת מנשים ללמוד משפטים, אולם: "עיסוק בתביעות משפטיות וייצוג בבתי משפט אין בו מכבודה של האישה שתכניס את עצמה לכל ההתדיינות (ובמיוחד בנושאי גירושין) שבמהלכה הרבה פעמים הצדדים צועקים אחד על השני... יש מספיק תחומים אחרים לעסוק בהם בעריכת דין".[15] בעלון "גילוי דעת" תמך ליאור ברב אליקים לבנון ובפסיקתו כנגד התמודדות של נשים לתפקידים ציבוריים באלון מורה וכתב כי בעוד שמותר לאישה לצאת ולעבוד בכל תפקיד על מנת להשלים את הכנסת הבעל, באם זו איננה מספיקה, הרי שהוא איננו מעודד יציאת נשים לעבודה שכן לדעתו "זו לא השקפתה של תורה, מספיק יש לה עבודה בבניין הבית". כן כתב כי "מדברים על כך שיש בעיה באלימות של הנוער. הבעיה היא שהאמא עובדת וקשה לה להתמסר לביתה".[16] עם זאת, בבחירות לכנסת ה-17 עודד את התמודדותה של אורית סטרוק לכנסת במסגרת רשימת האיחוד הלאומי-מפד"ל.[17]
מספריו
- שו"ת דבר חברון חלק א' עוסק בחלקי אבן העזר וחושן משפט מהשולחן ערוך. חלק ב' עוסק בחלק אורח חיים. יצא לאור על ידי המכון לרבני יישובים.
- דרשת שבת הגדול - הגדה של פסח עם פסקי הלכה של הרב.
- חגי תשרי - שיעורים ופסקי הלכה של הרב על ראש השנה, יום כיפור וסוכות.
- ימי החנוכה - שיעורים ופסקי הלכה של הרב על חנוכה.
- יום העצמאות ויום ירושלים - שיעורים ופסקי הלכה של הרב על יום העצמאות ויום ירושלים.
בנוסף פורסמו מפסקיו וממאמריו בשו"תים "במראה הבזק" ו"המורים בקשת", וכן בכתב העת של ישיבת ניר, "עלוני ממרא".
מתלמידיו
- הרב שלום אילוז - חבר בית דין לממונות בראשות הרב ליאור, ראש כולל ההלכה בישיבת ניר
- הרב יהושע שמידט - ראש ישיבת שבי שומרון
- הרב יצחק רודריג - ראש המכון לרבני יישובים בקרית ארבע
- זאב חבר (זמביש) - מזכ"ל אמנה
- בני קצובר - ממקימי תנועת גוש אמונים
קישורים חיצוניים
- תבנית:אתרישיבה
- תבנית:אתרישיבה
- שיעורי הרב דוב ליאור, באתר מכון מאיר
- רשימת המאמרים של דוב ליאור באתר רמב"י
- רשימת המאמרים של דוב ליאור, באתר רמבי"ש
- תבנית:בשבע
- תבנית:בשבע
- יאיר שלג, "הרב דב ליאור", בתוך אחרי רבים – להטות?: עמדות רבנים בישראל כלפי הדמוקרטיה, המכון הישראלי לדמוקרטיה, מחקר מדיניות 67, 2006
הערות שוליים
- ^ תבנית:בשבע
- ^ מסופר כי הרב צבי יהודה קוק אמר על כך: "כולו קודש חוץ מחודש" (תבנית:בשבע)
- ^ הפרדס, טבת תשל"ח, עמוד 26. קיבל 25 קולות לעומת 37 קולות לרב ז'ולטי
- ^ בעניין הורדת שירים מהאינטרנט, אתר ישיבה
- ^ יאיר שלג, הרב דב ליאור, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
- ^ יו"ר ועד רבני יש"ע: מותר לצה"ל לפגוע באזרחים תוך לחימה, ערוץ 7
- ^ "עלון "ארץ ישראל שלנו", גליון 20
- ^ אורנית עצר, הרב ליאור: לחגוג את יום העצמאות, באתר ערוץ 7, 2 במאי 2008
- ^ איציק וולף, הרב דב ליאור: אין מקום לאויב הערבי בארץ, באתר News1 מחלקה ראשונה, 1 בספטמבר 2010
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית צו מעצר נגד הרב דב ליאור, שסירב להיחקר, באתר ynet - ^ ישי קרוב, הרב ליאור: הרבנים ימשיכו לפסוק למרות האיומים, באתר ערוץ 7, 8 בפברואר 2011
- ^ חיים לוינסון, עשרות רבנים חתמו על עצומה נגד צו המעצר שהוצא לרב דב ליאור, באתר הארץ, 10 בפברואר 2011
- ^ ישי קרוב , הרב דרוקמן: הכינו תא מעצר גם בשבילי, באתר ערוץ 7, 8 בפברואר 2011
- ^ אבישי בן-חיים, "הרב דב ליאור: אסור להשכיר דירות לתאילנדים", NRG, 23 באוקטובר 2005
- ^ דניאל אוחיון, הרב דב ליאור: מעדיף שנשים לא יופיעו בבימ"ש, NRG, 17 באוגוסט 2010
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית קובי נחשוני, הרב ליאור: אלימות הנוער – בגלל קריירת אמהוֹת, באתר ynet, 26 במאי 2010 - ^ תבנית:בשבע