יוהנס קליימן

יוהנס קליימן (17 באוגוסט 1896 - 28 בינואר 1959 היה חבר אזרח הולנדי וחבר קרוב של אוטו פרנק אביה של אנה פרנק, ביחד עם אחרים הוא סייע למשפחה להסתתר מאימת השלטונות הנאציים.

יוהנס קליימן פגש את אוטו פרנק בשנת 1923 והפך לשותפו בבנק מיכאל פרנק שפשט את הרגל בתחילת שנות השלושים של המאה העשרים הוא המשיך לעבוד אם אוטו פרנק כמנהל חשבונות בסניף ההולנדי של חברת אופקטה והפך חבר קרוב של המשפחה בשנת 1933 כאשר נאלצו לברוח מגרמניה מפחד הנאצים שעלו לשלטון. תחילה פעל סניף אופקטה מביתו של קליימן במשך 5 חודשים עד שפעילות החברה הועתקה לבית הידוע כיום כבית אנה פרנק, במשרדים אלו עבדו ויקטור קוגלר, בפ ווסקאול עבור חברה בבעלות אוטו פרנק שנקראה פקטקון ומיפ חיס ובעלה יאן חיס עבור אופקטה. חבורה זו היא שאיפשרה למשפחת פרנק להכנס למחבוא במחסני החברה ביום 6 ביולי 1942. המחבוא, (הולנדית:Achterhuis) שנודע כ"האגף הסודי" בתרגומים לאנגלית של יומנה של אנה פרנק, היה חלל בן 3 קומות שהכניסה אליו היתה ממבואה בקומה העליונה של משרדי החברה. בקומה הראשונה של החלל היו 2 חדרים קטנים ובצמוד אליהם חדר אמבטיה ושרותים. בקומה השנייה היה חדר גדול ואליו צמוד חדר קטן, ממנו הוביל סולם לעליית הגג. הכניסה למחבוא הוסתרה, זמן מה לאחר כניסת המשפחה, בארון ספרים.

בבוקר של יום ה 4 באוגוסט 1944, פרצו למחבוא שוטרים ממשטרת הבטחון הגרמנית (Ordnungspolizei) שפעלו על סמך הלשנה של אדם שנותר אלמוני עד היום. בראש הכוח עמד נגד אס אס קרל סילברבאואר מהאס דה ואיתו עוד 3 קציני משטרה נוספים. משפחת פרנק ושאר דיירי המחבוא נלקחו למטה הגסטאפו ומשם הועברו, לאחר חקירה, לבית מעצר בו שהו יומיים ולאחר מכן הועברו למחנה המעבר המשטרתי ליהודים וֶסְטֶרְבּוֹרְק.

ויקטור קוגלר ויוהנס קלינמן נאסרו והועברו לבית כלא באמרספורט (Amersfoort) קלינמן שוחרר לאחר 7 שבועות קשים על ידי התערבות הצלב האדום, בגין בריאותו הרעועה, אך קוגלר נותר במאסר במתקני כליאה שונים עד לסוף המלחמה. מיפ חיס ובפ ווסקאול שוחררו לאחר חקירה קצרה על ידי המשטרה. לאחר המלחמה ועם פרסום יומנה של אנה פרנק פונו משרדי אופקטה והוא הדריך מבקרים לבית ולמחבוא, כך הוא הפך לאחד ממיסדי הקרן על שם אנה פרנק אך נפטר בעת עבודתו ביום 28 בינואר 1959 ולא זכה לראות את פתיחתו הרשמית של המוזיאון.