לדלג לתוכן

מיכאל לייטמן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Addbot (שיחה | תרומות)
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q1350290
Elitzur (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:


==חייו==
==חייו==
לייטמן נולד בעיר [[ויטבסק]] שב[[בלארוס]] (אז ב[[ברית המועצות]]) לד"ר מרים לייטמן, רופאת נשים, ולד"ר שמואל לייטמן, שעבד כ[[רופא שיניים]] בעיר. אחרי התיכון למד [[ביו-קיברנטיקה]]. בשנת [[1965]] התקבל ללימודים בפקולטה לרפואה ב[[אוניברסיטת לנינגרד]]. בשנת [[1970]] סיים את לימודיו וקיבל תואר [[מוסמך אוניברסיטה]] (MSc) בהתכתבות מהפקולטה לביולוגיה וקיברנטיקה רפואית במכון למדעים של אוניברסיטת לנינגרד. במהלך לימודיו ולאחריהם עבד במשרת חוקר במכון ל[[המטולוגיה]] בלנינגרד והתמחה בוויסות אלקטרומגנטי של אספקת [[דם]] ל[[לב האדם|לב]] ול[[מוח]].
לייטמן נולד בעיר [[ויטבסק]] שב[[בלארוס]] (אז ב[[ברית המועצות]]) לד"ר מרים לייטמן, רופאת נשים, ולד"ר שמואל לייטמן, שעבד כ[[רופא שיניים]] בעיר. אחרי התיכון למד [[ביו-קיברנטיקה]]. בשנת [[1965]] התקבל ללימודים בפקולטה לרפואה ב[[אוניברסיטת לנינגרד]]. בשנת [[1970]] סיים את לימודיו וקיבל תואר [[מוסמך אוניברסיטה]] (MSc) בהתכתבות מהפקולטה לביולוגיה וקיברנטיקה רפואית במכון למדעים של אוניברסיטת לנינגרד.


בשלב זה החליט לעלות ל[[ישראל]], צעד שאותו תיאר אחרי שנים כחלק ממסע שערך באותה תקופה לחיפוש משמעות החיים<ref>מיכאל לייטמן, קבלה מדע ומשמעות החיים, ישראל 2005, עמ' 20.</ref>. במהלך הציפייה לעלייה חזר לעיר הולדתו ויטבסק בתקווה שמשם יהיה קל יותר לקבל את אשרת העלייה, והחל לעבוד כמהנדס אלקטרוניקה במפעל בעיר. בתקופת עבודתו במפעל הכיר את אולגה גונגריידר, ובשנת [[1972]] נשא אותה לאישה. הם הורים לשלושה ילדים. בשנת [[1974]], לאחר ארבע שנים בהן היה "מסורב עלייה", עלה לישראל והשתקע ב[[רחובות]]. במשך ארבע השנים הראשונות בארץ עבד כ[[מהנדס]] ב[[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]]. בשנת [[1978]] עזב את משרתו בצבא והחל לנהל מרפאת שיניים ברחובות.
בשלב זה החליט לעלות ל[[ישראל]], צעד שאותו תיאר אחרי שנים כחלק ממסע שערך באותה תקופה לחיפוש משמעות החיים<ref>מיכאל לייטמן, קבלה מדע ומשמעות החיים, ישראל 2005, עמ' 20.</ref>. במהלך הציפייה לעלייה חזר לעיר הולדתו ויטבסק בתקווה שמשם יהיה קל יותר לקבל את אשרת העלייה, והחל לעבוד כמהנדס אלקטרוניקה במפעל בעיר. בתקופת עבודתו במפעל הכיר את אולגה גונגריידר, ובשנת [[1972]] נשא אותה לאישה. הם הורים לשלושה ילדים. בשנת [[1974]], לאחר ארבע שנים בהן היה "מסורב עלייה", עלה לישראל והשתקע ב[[רחובות]]. במשך ארבע השנים הראשונות בארץ עבד כ[[מהנדס]] ב[[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]]. בשנת [[1978]] עזב את משרתו בצבא והחל לנהל מרפאת שיניים ברחובות.
שורה 11: שורה 11:
בשנת [[1983]] יצא לאור ברוסית הספר "בעקבות הלב", ספר הקבלה הראשון שכתב לייטמן, שתוכנו עיבוד פופולרי של רעיונות הרב אשלג. לייטמן הוא שהכיר בין רב"ש אשלג לאשתו השנייה, פייגה, שאותה נשא רב"ש כשנה לפני פטירתו‏‏<ref>‏מאיר, גילוי וגילוי בהסתר, עמ' 158 והע' 217 בעמ' 191‏.</ref>. לאחר מותו של רב"ש אשלג ב-[[1991]], החל לייטמן ללמד קבלה. הוא הקים את קבוצת "בני ברוך" לשם הפצת משנתו, ובראשה הוא עומד עד היום. ב-1997 התאגדה הקבוצה כ[[עמותה]].
בשנת [[1983]] יצא לאור ברוסית הספר "בעקבות הלב", ספר הקבלה הראשון שכתב לייטמן, שתוכנו עיבוד פופולרי של רעיונות הרב אשלג. לייטמן הוא שהכיר בין רב"ש אשלג לאשתו השנייה, פייגה, שאותה נשא רב"ש כשנה לפני פטירתו‏‏<ref>‏מאיר, גילוי וגילוי בהסתר, עמ' 158 והע' 217 בעמ' 191‏.</ref>. לאחר מותו של רב"ש אשלג ב-[[1991]], החל לייטמן ללמד קבלה. הוא הקים את קבוצת "בני ברוך" לשם הפצת משנתו, ובראשה הוא עומד עד היום. ב-1997 התאגדה הקבוצה כ[[עמותה]].


בשנת [[2004]] קיבל לייטמן תואר [[דוקטור]] לפילוסופיה אחרי לימודים בהתכתבות במכון לפילוסופיה המסונף לאקדמיה הרוסית למדעים<ref>[http://iph.ras.ru/ המכון לפילוסופיה]</ref>, לאחר שסיים כתיבת דוקטורט בנושא "הקבלה כצורת הכרה אי-רציונלית", בהנחיית פרופ' פבל סמיונוביץ גורביץ<ref>[http://www.kabbalah.info/ru/site/Diplom_Rava/diplom_rav.htm צילום הדיפלומה באתר "בני ברוך"]</ref>. על פי פרסומי "בני ברוך"הוא גם בעל תואר [[פרופסור]] ל[[אונטולוגיה]] ול[[אפיסטמולוגיה]]‏‏<ref>‏על סתירה בעניין התואר בפרסומי בני ברוך ראה מאיר, גילוי וגילוי בהסתר, ‏הע' 288.</ref>. בריאיון עמו אמר לייטמן כי תואר הפרופסור ניתן לו שלושה חודשים לאחר תואר הדוקטור, על תנאי שיבוא להרצות ברוסיה (תנאי שלא קוים){{הערה|שם=שביט|עמוס שביט, '''אולטרה לייטמן''', המוסף לשבת, ידיעות אחרונות, 30.7.10 עמ' 23}}.
בשנת [[2004]] קיבל לייטמן תואר [[דוקטור]] לפילוסופיה אחרי לימודים בהתכתבות במכון לפילוסופיה המסונף לאקדמיה הרוסית למדעים<ref>[http://iph.ras.ru/ המכון לפילוסופיה]</ref>, לאחר שסיים כתיבת דוקטורט בנושא "הקבלה כצורת הכרה אי-רציונלית", בהנחיית פרופ' פבל סמיונוביץ גורביץ<ref>[http://www.kabbalah.info/ru/site/Diplom_Rava/diplom_rav.htm צילום הדיפלומה באתר "בני ברוך"]</ref>. על פי פרסומי "בני ברוך"הוא גם מציג את עצמו כ[[פרופסור]] ל[[אונטולוגיה]] ול[[אפיסטמולוגיה]]‏‏<ref>‏על סתירה בעניין התואר והדרגה בפרסומי בני ברוך ראה מאיר, גילוי וגילוי בהסתר, ‏הע' 288.</ref>. בריאיון עמו אמר לייטמן כי דרגת הפרופסור ניתנה לו שלושה חודשים לאחר תואר הדוקטור, בתנאי שיבוא להרצות ברוסיה. תנאי זה, על פי תחקיר ידיעות אחרונות, לא קוים מעולם{{הערה|שם=שביט|עמוס שביט, '''אולטרה לייטמן''', המוסף לשבת, ידיעות אחרונות, 30.7.10 עמ' 23}}.


בנובמבר 2008 הקים לייטמן את [[ערוץ הקבלה]] המשודר ממרכז "בני ברוך" באמצעות הטלוויזיה בלוויין ובכבלים, כולל בשבתות ובמועדי ישראל.
בנובמבר 2008 הקים לייטמן את [[ערוץ הקבלה]] המשודר ממרכז "בני ברוך" באמצעות הטלוויזיה בלוויין ובכבלים, כולל בשבתות ובמועדי ישראל.


פרסם עשרות ספרים והקים אתרי אינטרנט, ובאמצעותם ובאמצעות הרצאות חיות ומשודרות הוא מלמד את משנתו האישית לציבורים שונים, במיוחד ליהודים חילוניים ועולים מרוסיה. אנשי הקבוצה רואים בו את רבם ואת הסמכות היחידה בתורת אשלג.
פרסם עשרות ספרים בהוצאת תנועתו והקים אתרי אינטרנט, ובאמצעותם ובאמצעות הרצאות חיות ומשודרות הוא מלמד את משנתו האישית לציבורים שונים, במיוחד ליהודים חילוניים ועולים מרוסיה. אנשי הקבוצה רואים בו את רבם ואת הסמכות היחידה בתורת אשלג.


לייטמן וקבוצתו עוסקים גם בהדפסת כתביהם של רי"ל אשלג ורב"ש אשלג, ומתחרים בממשיכים אחרים שלהם על הבלעדיות בהדפסת הכתבים‏‏<ref>‏מאיר, גילוי וגילוי בהסתר, עמ' 168 - 169‏</ref>.
לייטמן וקבוצתו עוסקים גם בהדפסת כתביהם של רי"ל אשלג ורב"ש אשלג, ומתחרים בממשיכים אחרים שלהם על הבלעדיות בהדפסת הכתבים‏‏<ref>‏מאיר, גילוי וגילוי בהסתר, עמ' 168 - 169‏</ref>.
שורה 33: שורה 33:
*ההתמקדות בפישוט הרעיונות ובהפצתם החוצה על חשבון ההסתרה, ההבנה וההעמקה (ב"בני ברוך" מעודדים קריאה בכתבי הרי"ל אשלג גם למי שלא מבין את תוכנם).
*ההתמקדות בפישוט הרעיונות ובהפצתם החוצה על חשבון ההסתרה, ההבנה וההעמקה (ב"בני ברוך" מעודדים קריאה בכתבי הרי"ל אשלג גם למי שלא מבין את תוכנם).


על רקע עברו המדעי של לייטמן עצמו, הוא חותר להציג את הקבלה כמדע. הוא שולל את הקשר בין הקבלה והדת, וקובע כי הדת, בפרט היהדות, היא מנגנון פסיכולוגי-גלותי המיועד לשמור את החברה סגורה בתוך עצמה; בעתיד תתברר "ריקנותה של הדת וחוסר יכולתה לספק תשובה אמיתית לכלים הריקניים"‏‏.<ref>‏לייטמן, קבלה, מדע ומשמעות החיים, עמ' 191.‏</ref>
לייטמן חותר להציג את הקבלה כמדע, למשל על-ידי פירוש מסולף של עקרונות תורת הקוונטים,אבל בתשובה לטענות נגד סילופים אלה הוא תוקף גם את המדע (ר' להלן). הוא שולל את הקשר בין הקבלה והדת, וקובע כי הדת, בפרט היהדות, היא מנגנון פסיכולוגי-גלותי המיועד לשמור את החברה סגורה בתוך עצמה; בעתיד תתברר "ריקנותה של הדת וחוסר יכולתה לספק תשובה אמיתית לכלים הריקניים"‏‏.<ref>‏לייטמן, קבלה, מדע ומשמעות החיים, עמ' 191.‏</ref>


לייטמן מציג את הקבלה כפתרון "מדעי" חדש למצוקות האדם המודרני. הוא מקיים מפגשים עם אישים וגופים פסאודו-מדעיים, כגון "[[מועצת החוכמה העולמית]]" ו"[[טיפות של ידע]]", ולפניהם הוא שוטח את תובנותיו בדבר הצורך בלימוד קבלה לשם פתרון "המשבר העולמי". על הקבלה כמדע ועל מפגשיו עם מדענים חיבר את הספר "קבלה, מדע ומשמעות החיים". לדבריו, המדע המודרני הגיע למבוי סתום בניסיון להבין את המציאות; המדע שבתורת הקבלה הוא "מדע חדש", המבוסס על "חוש שישי", שהוא "יחס אלטרואיסטי למציאות", ולא על חמשת החושים המוכרים, ובאמצעותו ניתן להבין את "המציאות העליונה".‏‏<ref>‏הציטוטים מתוך לייטמן, קבלה, מדע ומשמעות החיים, עמ' 187 - 191.‏</ref>
לייטמן מציג את הקבלה כפתרון "מדעי" חדש למצוקות האדם המודרני. הוא מקיים מפגשים עם אישים וגופים פסאודו-מדעיים, כגון "[[מועצת החוכמה העולמית]]" ו"[[טיפות של ידע]]", ולפניהם הוא שוטח את תובנותיו בדבר הצורך בלימוד קבלה לשם פתרון "המשבר העולמי". על הקבלה כמדע ועל מפגשיו עם מדענים חיבר את הספר "קבלה, מדע ומשמעות החיים". לדבריו, המדע המודרני הגיע למבוי סתום בניסיון להבין את המציאות; המדע שבתורת הקבלה הוא "מדע חדש", המבוסס על "חוש שישי", שהוא "יחס אלטרואיסטי למציאות", ולא על חמשת החושים המוכרים, ובאמצעותו ניתן להבין את "המציאות העליונה".‏‏<ref>‏הציטוטים מתוך לייטמן, קבלה, מדע ומשמעות החיים, עמ' 187 - 191.‏</ref>
שורה 47: שורה 47:


==מספריו==
==מספריו==
לייטמן חיבר למעלה מ-30 ספרים בתחום הקבלה ב[[עברית]], [[רוסית]], [[אנגלית]], [[גרמנית]], [[ספרדית]] ובשפות אחרות. בהם:
לייטמן חיבר למעלה מ-30 ספרים בתחום הקבלה ב[[עברית]], [[רוסית]], [[אנגלית]], [[גרמנית]], [[ספרדית]] ובשפות אחרות,שהופיעו בהוצאת תנועתו. בהם:


*'''קבלה מדע ומשמעות החיים''' – הספר מגולל את קורותיו של מפגש בין מדענים מתחומי ה[[פיזיקה קוונטית|פיזיקה הקוונטית]] שהשתתפו בסרט "[[בליפ]]" לבין מיכאל לייטמן.
*'''קבלה מדע ומשמעות החיים''' – הספר מתאר מפגש בין מדענים שהשתתפו בסרט "[[בליפ]]" לבין מיכאל לייטמן.
*'''הדור האחרון''' – חלקו הראשון של הספר מכיל את הסבריו של לייטמן על משנתו החברתית של הרב יהודה אשלג ועמידה על הרלוונטיות של דבריו לימינו. בחלקו השני הובאו טקסטים מקבלת [[המאה העשרים]].
*'''הדור האחרון''' – חלקו הראשון של הספר מכיל את הסבריו של לייטמן על משנתו החברתית של הרב יהודה אשלג ועמידה על הרלוונטיות של דבריו לימינו. בחלקו השני הובאו טקסטים מקבלת [[המאה העשרים]].
*'''שני המאורות הגדולים''' – הספר מציג קווי דמיון בתפיסת עולמם הרוחנית-הגותית של הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]] והרב [[יהודה לייב הלוי אשלג]]. בספר זה מוצג במובלט לייטמן בתואר "הרב", ותנועת בני ברוך מוצגת בו כ"ישיבת בני ברוך". מתוך רצון להפיץ את הספר בקרב תלמידי הרב קוק, פנה לייטמן, שלא כבשאר ספריו, לכמה מרבני זרם זה וקיבל מהם [[הסכמה|הסכמות]] לספר (ההסכמות מופיעות במהדורה הראשונה של הספר). ואולם הרב [[יעקב אריאל]] והרב [[דב ליאור]] חזרו בהם בפומבי מהסכמות אלו ואמרו כי הוטעו כאשר נתנו אותן ולא היו מודעים באופן מלא להשקפותיו של לייטמן <ref>[http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=19843 אגודת בני ברוך], הרב [[יעקב אריאל]], אתר ישיבה</ref><ref>[http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=19872 אגודת בני ברוך], הרב [[דב ליאור]], אתר ישיבה</ref>. במהדורה השנייה של הספר נותרה הסכמתו של הרב [[משה צוריאל]].
*'''שני המאורות הגדולים''' – הספר מציג קווי דמיון בתפיסת עולמם הרוחנית-הגותית של הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]] והרב [[יהודה לייב הלוי אשלג]]. בספר זה מוצג במובלט לייטמן בתואר "הרב", ותנועת בני ברוך מוצגת בו כ"ישיבת בני ברוך". מתוך רצון להפיץ את הספר בקרב תלמידי הרב קוק, פנה לייטמן, שלא כבשאר ספריו, לכמה מרבני זרם זה וקיבל מהם [[הסכמה|הסכמות]] לספר (ההסכמות מופיעות במהדורה הראשונה של הספר). ואולם הרב [[יעקב אריאל]] והרב [[דב ליאור]] חזרו בהם בפומבי מהסכמות אלו ואמרו כי הוטעו כאשר נתנו אותן ולא היו מודעים באופן מלא להשקפותיו של לייטמן <ref>[http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=19843 אגודת בני ברוך], הרב [[יעקב אריאל]], אתר ישיבה</ref><ref>[http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=19872 אגודת בני ברוך], הרב [[דב ליאור]], אתר ישיבה</ref>. במהדורה השנייה של הספר נותרה הסכמתו של הרב [[משה צוריאל]].
*'''מגדל בבל הקומה האחרונה''' – ספר שכתב לייטמן יחד עם פרופ' לאסלו, מדען העוסק בנושא "המשבר העולמי". בספר הזה הם מציגים עובדות המראות לטענתם שהאנושות מצויה בעיצומו של משבר, ומציעים כפתרון את השמירה על "חוק האהבה והנתינה".
*'''מגדל בבל הקומה האחרונה''' – ספר שכתב לייטמן יחד עם ארווין לאסלו, הוגה דעות העוסק בנושא "המשבר העולמי". בספר הזה הם מציגים עובדות המראות לטענתם שהאנושות מצויה בעיצומו של משבר, ומציעים כפתרון את השמירה על "חוק האהבה והנתינה".
*'''בעקבות הלב''' – ספר זה מאגד כתבים שחוברו במהלך תקופה רגשית סוערת בחייו של מיכאל לייטמן. הספר מתאר את התהליכים שעל האדם לעבור כדי להגיע להשגה רוחנית, וכן פרק בו מתאר לייטמן את המסלול שעבר בדרכו להשגה רוחנית.
*'''בעקבות הלב''' – ספר זה מאגד כתבים שחוברו במהלך תקופה רגשית סוערת בחייו של מיכאל לייטמן. הספר מתאר את התהליכים שעל האדם לעבור כדי להגיע להשגה רוחנית, וכן פרק בו מתאר לייטמן את המסלול שעבר בדרכו להשגה רוחנית.
*'''ראיון עם העתיד''' – אסופת מאמרים בדבר הקשר בין הקבלה למציאות ועל חשיבות לימוד הקבלה כפתרון לבעיות האנושות.
*'''ראיון עם העתיד''' – אסופת מאמרים בדבר הקשר בין הקבלה למציאות ועל חשיבות לימוד הקבלה כפתרון לבעיות האנושות.

גרסה מ־09:08, 5 באפריל 2013

מיכאל לייטמן

מיכאל לייטמן (נולד ב-29 באוגוסט 1946) הוא איש קבלה ישראלי, בעל תואר ד"ר לפילוסופיה, מייסד קבוצת "בני ברוך" והעומד בראשה. הזרם שמוביל לייטמן הוא אחד משני הזרמים הבולטים של קבלה פוסט-מודרנית ברוח העידן החדש שקמו בשלהי המאה העשרים, לצד הזרם של שרגא ברג[1].

חייו

לייטמן נולד בעיר ויטבסק שבבלארוס (אז בברית המועצות) לד"ר מרים לייטמן, רופאת נשים, ולד"ר שמואל לייטמן, שעבד כרופא שיניים בעיר. אחרי התיכון למד ביו-קיברנטיקה. בשנת 1965 התקבל ללימודים בפקולטה לרפואה באוניברסיטת לנינגרד. בשנת 1970 סיים את לימודיו וקיבל תואר מוסמך אוניברסיטה (MSc) בהתכתבות מהפקולטה לביולוגיה וקיברנטיקה רפואית במכון למדעים של אוניברסיטת לנינגרד.

בשלב זה החליט לעלות לישראל, צעד שאותו תיאר אחרי שנים כחלק ממסע שערך באותה תקופה לחיפוש משמעות החיים[2]. במהלך הציפייה לעלייה חזר לעיר הולדתו ויטבסק בתקווה שמשם יהיה קל יותר לקבל את אשרת העלייה, והחל לעבוד כמהנדס אלקטרוניקה במפעל בעיר. בתקופת עבודתו במפעל הכיר את אולגה גונגריידר, ובשנת 1972 נשא אותה לאישה. הם הורים לשלושה ילדים. בשנת 1974, לאחר ארבע שנים בהן היה "מסורב עלייה", עלה לישראל והשתקע ברחובות. במשך ארבע השנים הראשונות בארץ עבד כמהנדס בחיל האוויר. בשנת 1978 עזב את משרתו בצבא והחל לנהל מרפאת שיניים ברחובות.

ב-1979, לאחר שחזר בתשובה, הגיע לישיבתו של הרב ברוך שלום הלוי אשלג. הוא החל ללמוד אצלו ונעשה לעוזרו האישי. סביב קשריו של לייטמן עם "המרכז לקבלה" של שרגא ברג שוררת מחלוקת. לדברי לייטמן, הוא לא היה קשור למרכז הקבלה, אלא היה שם רק בהרצאת מבוא אחת בשנת 1980‏‏‏[3]; לפי אנשי "המרכז לקבלה", לייטמן למד בסביבות השנים 1978 - 1984 אצל ברג והיה מעורב ב"מרכז לקבלה"[4]. לייטמן עזב את ברג על רקע אי הסכמה ביניהם וחוסר אדיקות דתית של ברג, ואולם חוקרים מזהים השפעה של תורת ברג על לייטמן[5].

בשנת 1983 יצא לאור ברוסית הספר "בעקבות הלב", ספר הקבלה הראשון שכתב לייטמן, שתוכנו עיבוד פופולרי של רעיונות הרב אשלג. לייטמן הוא שהכיר בין רב"ש אשלג לאשתו השנייה, פייגה, שאותה נשא רב"ש כשנה לפני פטירתו‏‏[6]. לאחר מותו של רב"ש אשלג ב-1991, החל לייטמן ללמד קבלה. הוא הקים את קבוצת "בני ברוך" לשם הפצת משנתו, ובראשה הוא עומד עד היום. ב-1997 התאגדה הקבוצה כעמותה.

בשנת 2004 קיבל לייטמן תואר דוקטור לפילוסופיה אחרי לימודים בהתכתבות במכון לפילוסופיה המסונף לאקדמיה הרוסית למדעים[7], לאחר שסיים כתיבת דוקטורט בנושא "הקבלה כצורת הכרה אי-רציונלית", בהנחיית פרופ' פבל סמיונוביץ גורביץ[8]. על פי פרסומי "בני ברוך"הוא גם מציג את עצמו כפרופסור לאונטולוגיה ולאפיסטמולוגיה‏‏[9]. בריאיון עמו אמר לייטמן כי דרגת הפרופסור ניתנה לו שלושה חודשים לאחר תואר הדוקטור, בתנאי שיבוא להרצות ברוסיה. תנאי זה, על פי תחקיר ידיעות אחרונות, לא קוים מעולם[10].

בנובמבר 2008 הקים לייטמן את ערוץ הקבלה המשודר ממרכז "בני ברוך" באמצעות הטלוויזיה בלוויין ובכבלים, כולל בשבתות ובמועדי ישראל.

פרסם עשרות ספרים בהוצאת תנועתו והקים אתרי אינטרנט, ובאמצעותם ובאמצעות הרצאות חיות ומשודרות הוא מלמד את משנתו האישית לציבורים שונים, במיוחד ליהודים חילוניים ועולים מרוסיה. אנשי הקבוצה רואים בו את רבם ואת הסמכות היחידה בתורת אשלג.

לייטמן וקבוצתו עוסקים גם בהדפסת כתביהם של רי"ל אשלג ורב"ש אשלג, ומתחרים בממשיכים אחרים שלהם על הבלעדיות בהדפסת הכתבים‏‏[11].

משנתו

לייטמן פיתח משנה קבלית ברוח הרב אשלג תוך שילוב רעיונות של פסאודו-מדע, ניו-אייג' ואפוקליפטיקה. הוא טוען כי קבלה היא האמת הבלעדית והיחידה. לדעתו, תמה תקופת ההסתר של הקבלה, ועתה יש להפיצה בציבור הרחב כחלק מן המעבר מתקופת הגלות אל הגאולה. הוא מנסה להראות כי בדעה זו החזיק לא רק הרי"ל אשלג, אלא גם הרב קוק, תוך שהוא מתעלם מן המורכבות של עמדותיהם בסוגיה זו.

כשנשאל אם הוא דתי, ענה: "אני מקיים מצוות מתוקף העובדה שאני לוקח על עצמי תרבות של אומה". הוא מדגיש פעמים רבות שאלוהים הוא הטבע[10].

תפיסת ההיסטוריה של לייטמן מבוססת על המתח שבין גילוי לבין הסתרה של חוכמת הקבלה כמפתח להבנת תהליכים בעולם ובעם ישראל. לפי תיאוריו, האסונות והייסורים שעברו על עם ישראל, לרבות השואה, נובעים מכך שלא היה עיסוק מספיק בקבלה. שיטתו איננה נעדרת גם סממנים אפוקליפטיים והוא קובע כי אסונות, מלחמות ואירועים אנטישמיים יתרחשו, אם היהודים לא ילמדו קבלה.

בכתביו הוא תוקף את הפצת הקבלה בשיטות העידן החדש (תוך רמזים לפעילותו של שרגא ברג) ומתבטא בעד הצורך ב"ניקויה" של חוכמת הקבלה מכל הגשמה ובהרחקתה מכל סוגי השיטות המיסטיות, המדיטציות, התרגילים והפעולות הגופניות שנקשרו לחוכמה זו. עם זאת, הוא איננו נמנע מלהשתמש בעצמו בכלי ניסוח ובערוצי הפצה של העידן החדש ותרבות הפנאי הישראלית‏‏[12]. חוקר הקבלה בועז הוס תיאר את התכונות המאפיינות את לייטמן וקבוצתו (לצד קבוצות נאו-קבליות אחרות) שמתאימות למאפיינים של העידן החדש ושל רוחניות פוסט-מודרנית‏‏[13]:

  • הציפייה לבואו של שינוי רוחני עולמי בטווח ההיסטורי הקרוב, ותחילתו של עידן היסטורי חדש;
  • פסיכולוגיזציה של רעיונות דתיים;
  • האמונה כי בכוח התודעה והרצון של האדם היחיד לגרום שינוי במציאות;
  • הטענה שיש התאמה בין המדע המודרני והרעיונות הרוחניים, והשימוש בטרמינולוגיה מדעית ובנושאים מן המדע במשנה הרוחנית;
  • ההתמקדות בפישוט הרעיונות ובהפצתם החוצה על חשבון ההסתרה, ההבנה וההעמקה (ב"בני ברוך" מעודדים קריאה בכתבי הרי"ל אשלג גם למי שלא מבין את תוכנם).

לייטמן חותר להציג את הקבלה כמדע, למשל על-ידי פירוש מסולף של עקרונות תורת הקוונטים,אבל בתשובה לטענות נגד סילופים אלה הוא תוקף גם את המדע (ר' להלן). הוא שולל את הקשר בין הקבלה והדת, וקובע כי הדת, בפרט היהדות, היא מנגנון פסיכולוגי-גלותי המיועד לשמור את החברה סגורה בתוך עצמה; בעתיד תתברר "ריקנותה של הדת וחוסר יכולתה לספק תשובה אמיתית לכלים הריקניים"‏‏.[14]

לייטמן מציג את הקבלה כפתרון "מדעי" חדש למצוקות האדם המודרני. הוא מקיים מפגשים עם אישים וגופים פסאודו-מדעיים, כגון "מועצת החוכמה העולמית" ו"טיפות של ידע", ולפניהם הוא שוטח את תובנותיו בדבר הצורך בלימוד קבלה לשם פתרון "המשבר העולמי". על הקבלה כמדע ועל מפגשיו עם מדענים חיבר את הספר "קבלה, מדע ומשמעות החיים". לדבריו, המדע המודרני הגיע למבוי סתום בניסיון להבין את המציאות; המדע שבתורת הקבלה הוא "מדע חדש", המבוסס על "חוש שישי", שהוא "יחס אלטרואיסטי למציאות", ולא על חמשת החושים המוכרים, ובאמצעותו ניתן להבין את "המציאות העליונה".‏‏[15]

מבנה הקבוצה ודרכי הפצה

בחיבוריו השונים, ובעיקר בספרו "הערבות"[16], מתאר לייטמן את מבנה הקבוצה הראוי לדעתו ללומדי הקבלה. על החוג הפנימי של הלומדים להיות מאורגן בקבוצה מלוכדת, וממנה תצא התורה הקבלית אל ההמון הנמצא מחוץ לקבוצה, שאינו מכיר את המטרה "ולא יודע איפה הוא נמצא"‏‏[17].החברים שבקבוצה הפנימית נדרשים לביטול עצמי מוחלט כלפי הקבוצה והרב שלה[18], ולניתוק רגשי ורוחני ממי שנמצאים מחוץ לה[19]. זאת על מנת להשתלם ברעיונות הקבליים ולהימנע מאסונות אפוקליפטיים העתידים להתרגש על האנושות. הקבוצה והיחיד שבתוכה פועלים לקראת שינוי עולמי, שיתבטא בשלטון מוחלט של המקובלים על העולם, שינוי שעתיד להתחולל בעוד כמה עשרות שנים.‏‏[20] עם זאת, לייטמן מדגיש כי על האדם להתפרנס לצד הלימוד ולהיות בעל משפחה.

לייטמן עצמו הקים את קבוצת "בני ברוך", על שמו של הרב ברוך אשלג, הפועלת ברוחו ועל פי משנתו להפצת תורתו. הקבוצה בראשיתה התבססה על עולים מחבר המדינות, ואחר כך התרחבה לקהלים נוספים. אחד מעקרונות היסוד במשנתו של לייטמן הוא הפצת הקבלה בערוצים ולבושים שונים המופנים לקהלים שונים, כשיש הבדל בהפצה בין חברי הקבוצה הפנימית לקהל שבחוץ.

כלי הפצה מרכזי לרעיונותיו של לייטמן הוא האינטרנט. קבוצת "בני ברוך" מחזיקה אתרי אינטרנט רבים, בהם כאלה המיועדים בנפרד לילדים, לנשים, לקוראי רוסית, לקוראי אנגלית ועוד. כלי אחר שבו הוא משתמש הוא הוצאת ספרים, וגם כאן יש ספרים מכמה ז'אנרים המיודעים לקהלי קוראים מטיפוסים שונים. קבוצת "בני ברוך", שמרכזה בפתח תקווה, עוסקת גם בהוצאה לאור של כתבי קבלה, ספרים, מאמרים, סרטי לימוד, שיעורים והרצאות. התנועה גם מפיצה בחינם עיתון דו-שבועי בן שנים עשר עמודים בשם "קבלה לעם" וכן מחזיקה בחברת הפקת סרטים בשם "ARI Films". כחלק מן החזות המדעית שלייטמן מציג בה את משנתו, מפעילה "בני ברוך" מוסדות פסאודו-אקדמיים כגון "המכון למחקר ע"ש הרב אשלג" (באנגלית ARI: Ashlag Research Institute), "האקדמיה לקבלה" ו"מכללת הנקודה שבלב".

דרך נוספת בה מפיצה קבוצת "בני ברוך" את רעיונותיה היא באמצעות "תנועת הערבות". ארגון זה הוקם על ידי "בני ברוך" בתקופת המחאה החברתית בישראל, בקיץ 2012, והשתלב בגל ההפגנות.[21]

מספריו

לייטמן חיבר למעלה מ-30 ספרים בתחום הקבלה בעברית, רוסית, אנגלית, גרמנית, ספרדית ובשפות אחרות,שהופיעו בהוצאת תנועתו. בהם:

  • קבלה מדע ומשמעות החיים – הספר מתאר מפגש בין מדענים שהשתתפו בסרט "בליפ" לבין מיכאל לייטמן.
  • הדור האחרון – חלקו הראשון של הספר מכיל את הסבריו של לייטמן על משנתו החברתית של הרב יהודה אשלג ועמידה על הרלוונטיות של דבריו לימינו. בחלקו השני הובאו טקסטים מקבלת המאה העשרים.
  • שני המאורות הגדולים – הספר מציג קווי דמיון בתפיסת עולמם הרוחנית-הגותית של הרב אברהם יצחק הכהן קוק והרב יהודה לייב הלוי אשלג. בספר זה מוצג במובלט לייטמן בתואר "הרב", ותנועת בני ברוך מוצגת בו כ"ישיבת בני ברוך". מתוך רצון להפיץ את הספר בקרב תלמידי הרב קוק, פנה לייטמן, שלא כבשאר ספריו, לכמה מרבני זרם זה וקיבל מהם הסכמות לספר (ההסכמות מופיעות במהדורה הראשונה של הספר). ואולם הרב יעקב אריאל והרב דב ליאור חזרו בהם בפומבי מהסכמות אלו ואמרו כי הוטעו כאשר נתנו אותן ולא היו מודעים באופן מלא להשקפותיו של לייטמן [22][23]. במהדורה השנייה של הספר נותרה הסכמתו של הרב משה צוריאל.
  • מגדל בבל הקומה האחרונה – ספר שכתב לייטמן יחד עם ארווין לאסלו, הוגה דעות העוסק בנושא "המשבר העולמי". בספר הזה הם מציגים עובדות המראות לטענתם שהאנושות מצויה בעיצומו של משבר, ומציעים כפתרון את השמירה על "חוק האהבה והנתינה".
  • בעקבות הלב – ספר זה מאגד כתבים שחוברו במהלך תקופה רגשית סוערת בחייו של מיכאל לייטמן. הספר מתאר את התהליכים שעל האדם לעבור כדי להגיע להשגה רוחנית, וכן פרק בו מתאר לייטמן את המסלול שעבר בדרכו להשגה רוחנית.
  • ראיון עם העתיד – אסופת מאמרים בדבר הקשר בין הקבלה למציאות ועל חשיבות לימוד הקבלה כפתרון לבעיות האנושות.

הפולמוס סביב לייטמן ובני ברוך

ללייטמן ולקבוצתו קמה התנגדות מצד אקדמאים, מקובלים ומצד רבנים אורתודוקסים חרדים ודתיים-לאומיים. הביקורת היא כלפי דרך לימוד הקבלה, עומק הלימוד, העובדה שלייטמן מלמד קבלה לפני השלב שהרבנים רואים כמתאים לכך ועל דרך התנהלות התנועה.

פרופ' משה אידל, חוקר קבלה וחתן פרס ישראל למחשבת ישראל, אמר שהוא "לא יודע מה הוא [= לייטמן] עושה, ולא בטוח שיש מי שמבין. באקדמיה מניחים שיש הרבה סוגים של קבלה, יש היסטוריה לקבלה, יש חילוקי דעות ויש ויכוחים, בעוד שאצלו הקבלה זה דבר מאוחד וברור. אנחנו מאוד משתדלים להבין - והוא כבר הבין”. בתשובה לשאלה "עד כמה התיאור שלהם את הקבלה קרוב למה שאתה מכיר כקבלה?" ענה אידל: “קירבה מינימלית... ודאי שאפשר למצוא בקבלה עניינים של יחסים מתוקנים, אבל יש דברים אחרים שהם לאין ערוך יותר חשובים ולא מופיעים פה בכלל: למשל הדגשה על ייחוד העם היהודי ופרו ורבו”.[24]

בין הרבנים המבקרים את לייטמן: הרב שלמה אבינר, הרב ארז משה דורון[25], הרב אורי שרקי[26], הרב יובל שרלו [27] והרב יעקב אריאל[28].

מקובלים אורתודוקסים, בהם דמויות מענפים אחרים של תלמידי הרב אשלג, יצאו, חלקם במפורש וחלקם ברמז, נגד לייטמן וקבוצתו. חלקם כללו את הביקורת נגד לייטמן עם הביקורת על שרגא ברג, ותקפו את פעולתם של השניים לביטול האיזוטריות (ההסתרה) של תורת הקבלה, ואת הפצת סודות הקבלה למי שאינו מקיים אורח חיים אורתודוקסי.

גם מחוץ לציבור הדתי נמתחת ביקורת על בני ברוך. ארגונים פרטיים כדוגמת המרכז הישראלי לנפגעי כתות, אתר המידע על כתות במדינת ישראל ויד לאחים טענו טענות שונות כנגד בני ברוך. ב-27 בספטמבר 2011 פרסם המרכז לנפגעי כתות הודעת התנצלות בפני לייטמן ובני ברוך בעיתון ישראל היום[29]. לדברי לייטמן התנצלות זו היא תוצאה של פסק בית משפט בעקבות תביעה שלו[30].

לפי עדויות של חברים לשעבר בקבוצה הפנימית ("בני ברוך") החברים בקבוצה זו נדרשים 20% ממשכורתם לתנועה ולהקדיש לה כשלוש שעות ביום מלבד שעות הלימוד, לעבודה בניקיון, אחזקה, עבודה באתרי האינטרנט שלה ועוד. עדים אלה טוענים כי התקנון של הקבוצה קובע שאסור לדבר עם אדם חיצוני על הקבוצה וכי החברים בה מתחייבים שלא להקדיש לנשותיהם יותר מרבע שעה ביום[31]. כשנשאל על כך אמר לייטמן כי הנחייתו לחברי הקבוצה היא להקדיש לפחות רבע שעה ביום לשיחה עם נשותיהם[10].

לייטמן ממעט במוצהר לפנות לקהל אורתודוקסי[10].

לקריאה נוספת

  • יונתן מאיר, "גילוי וגילוי בהסתר: על 'ממשיכי' הרי"ל אשלג, ההתנגדות להם והפצת ספרות הסוד", בתוך: קבלה ט"ז, תשס"ז, עמ' 151 - 258
  • שי בן-טל, 'בני ברוך' - סיפורה של קבוצה דתית חדשה, אקדמות כ"ה
  • Boaz Huss, "The New Age of Kabbalah - Contemporary Kabbalah, the New Age and postmodern spirituality", in Journal of Modern Jewish Studies, Vol. 6 No. 2, July 2006, pp. 107-125

קישורים חיצוניים

אתרים של קבוצת בני ברוך

דיונים ברשת

קישורים אחרים

הערות שוליים

  1. ^ אם כי לייטמן קרוב למסורת יותר מברג וחולק על דרכו.
  2. ^ מיכאל לייטמן, קבלה מדע ומשמעות החיים, ישראל 2005, עמ' 20.
  3. ^ קבלה או עסק?, הבלוג האישי של מיכאל לייטמן, 21 ביולי 2008. בריאיון עיתונאי ב-2001 אמר לייטמן כי "למדתי קצת גם אצל הרב ברג"; נרי ליבנה, בלי כסף, בלי קמיעות, הארץ, דצמבר 2001‏
  4. ^ Jody Myers, Kabbalah and the Spiritual Quest: The Kabbalah Centre in America, London 2007, p. 60
  5. ^ ‏מאיר, גילוי וגילוי בהסתר, עמ' 191‏
  6. ^ ‏מאיר, גילוי וגילוי בהסתר, עמ' 158 והע' 217 בעמ' 191‏.
  7. ^ המכון לפילוסופיה
  8. ^ צילום הדיפלומה באתר "בני ברוך"
  9. ^ ‏על סתירה בעניין התואר והדרגה בפרסומי בני ברוך ראה מאיר, גילוי וגילוי בהסתר, ‏הע' 288.
  10. ^ 1 2 3 4 עמוס שביט, אולטרה לייטמן, המוסף לשבת, ידיעות אחרונות, 30.7.10 עמ' 23
  11. ^ ‏מאיר, גילוי וגילוי בהסתר, עמ' 168 - 169‏
  12. ^ ‏מאיר, גילוי וגילוי בהסתר, עמ' 195‏
  13. ^ ‏Huss, "The New Age of Kabbalah", pp. 111-121‏
  14. ^ ‏לייטמן, קבלה, מדע ומשמעות החיים, עמ' 191.‏
  15. ^ ‏הציטוטים מתוך לייטמן, קבלה, מדע ומשמעות החיים, עמ' 187 - 191.‏
  16. ^ מיכאל לייטמן, "ספר הערבות". יונתן מאיר מעריך שהספר נאמר לחברי הקבוצה הפנימית ולא יועד במקורו להפצה מחוץ לה
  17. ^ ‏שם, עמ' 61-60‏
  18. ^ שם, עמ' 112, 114, 204
  19. ^ שיחות על שלבי הסולם ג עמ' 18, 86; הדור האחרון עמ' 70
  20. ^ ‏מאיר, גילוי וגילוי בהסתר, עמ' 209 - 216. מאיר מזהה ברעיון הקבוצה של לייטמן "מבעים כיתתיים קיצוניים", ומשער שתיאור זה משקף את "בני ברוך". ראו גם סימה בורקובסקי, הצד האפל של ההארה, אתר נענע 10, פברואר 2005.‏
  21. ^ ראו בבלוג של לייטמן ובראיון של חוקר התנועה, שי בן טל, באתר של תומר פרסיקו
  22. ^ אגודת בני ברוך, הרב יעקב אריאל, אתר ישיבה
  23. ^ אגודת בני ברוך, הרב דב ליאור, אתר ישיבה
  24. ^ מאמר של אורי בלאו ב'הארץ': קבלה לעם ומיליונים לקופה,
  25. ^ http://www.kipa.co.il/ask/show/119496 "קבלה לעם?" שאל את הרב, אתר כיפה
  26. ^ קבלה לעם, שיעוריו וכתביו של הרב אורי שרקי.
  27. ^ קבלה לעם, שאל את הרב, אתר כיפה.
  28. ^ אגודת "בני ברוך", שאל את הרב, אתר ישיבה.
  29. ^ 27.09.2011 הודעת התנצלות
  30. ^ "המרכז הישראלי לנפגעי כתות" מתנצל בפני ארגון "בני ברוך"
  31. ^ סימה בורקובסקי, פורסם באתר נענע 10, פברואר 2005, מובא כאן