פרשת וגנר (ספר)

פרשת ואגנר (מגרמנית: Der Fall Wagner) הוא ספר פילוסופיה גרמני מאת פרידריך ניטשה, אשר פורסם לראשונה בשנת 1888. בספר מבקר ניטשה את המוזקאי ריכרד ואגנר ומסביר כי מפאת התקרבותו של ואגנר לפולקיזם ולדעות אנטישמיות, הוא נאלץ לנתק את היחסים איתו. לדבריו של ניטשה, המוזיקה של ואגנר הפסיקה להיות בעלת "השפעה פילוסופית", ובאופן אירוני מושווה לזו של ז'ורז' ביזה. אמנם, ניטשה מתייחס לפרשת ואגנר רק כתסמין של "מחלה כללית" הפושה לדבריו ברחבי אירופה, הלא היא מחלת הניהיליזם.

הדעה המוצגת בספר מנוגדת בתכלית להערצה הראשונית של ניטשה אל ואגנר. בחלקו השני של הולדת הטרגדיה, הוא משבח את ואגנר כמי שהצליח לייצר מוזיקה הפורצת את גבולות ההבנה האנליטית חסרת הרגש למוזיקה. התרחקותו של ניטשה מוואגנר באה לידי ביטוי עוד לפני פרסום פרשת ואגנר, במסה שכתב בשם Wagner at Bayreuth. גם באחת היצירות האחרונות בחייו, "ניטשה נגד ואגנר", הוא חוזר לעסוק בפרשה ומנסה להוכיח מתוך כתביו, כי עמדתו העקרונית לגבי מוזיקה נשארה עקבית ורק היחס הראשוני לוואגנר היה מוטעה.

ערך זה הוא קצרמר בנושא פילוסופיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.