אגן

קובץ:Gray241.heb.PNG

אגן של גבר

קובץ:Gray242.heb.PNG

אגן של אישה

האגן (pelvis) הוא מבנה גרמי הממוקם בבסיס עמוד השידרה. תוצר של שלוש עצמות שהתאחו בבוגרים, האגן מחבר בין עמוד השידרה לגפיים התחתונות בחיבורו לעצם העצה מצד אחד ודרך מבנה באגן בשם המרחשת, היא ה"מכתש" של המפרק הכדורי של הירך בצד הגפיים.

מבנה כללי ותפקידים

האגן, סימטרי במרכיביו ובמראהו, אך לא רגיל בצורתו, עשוי למעשה משלוש עצמות בכל צד. עצמות אלו: הכסל, השת והחיק(ilium, ischium & pubis), מתאחות במהלך הגדילה לכדי שני צדדיו של האגן, כאשר כל צד הוא מבנה גרמי שלם.

שני חצאיו של האגן, מופרקים בחלקם האחורי עם עצם העצה. מלפנים, מתחברים שני החצאים דרך מאחה עצמות החיק (symphisis pubica). סך החיבורים, מעניקים לאגן מבנה טבעתי רחב וחזק (בעל יכולת תנועה מעטה בדרך כלל). המעבר דרך הטבעת מחולק לשני איזורים: האגן הקטן (lesser pelvis), שהוא רוחב המעבר האמיתי (בעל הקוטר המינימלי) דרך האגן והאגן הגדול (greater pelvis, מכונה גם האגן המדומה) המתפרס לרוחב חלקו העליון של האגן. מבנים בולטים נוספים באגן הם כנפי הכסל (wings/ala of ilium) הרחבות בחלקו העליון ורכס הכסל (iliac crest) שבמרומיהן, המרחשות (acetabulum) בצדדיו - שקעים עגולים המופרקים עם עצם הירך, ובחלקו התחתון - הענפים של השת והחיק (ramus of ischium & pubis) שיוצרים בינהם חללים גדולים הקרויים הנקבים הסתומים (obturator foramen).

אגני גברים ונשים נבדלים זה מזה בצורתם. אגן נשי רחב ופחוס יותר מאגן גברי. גודלו של האגן הנשי, בצירוף התגמשות מפרקיו בזמן הריון, מאפשרים את מעבר הוולד בזמן לידה.

מיקומו המרכזי של האגן בגוף האדם וקירבתו למרכז הכובד של הגוף, הופכים את האגן לאיזור מפתח ליציבה ולתנועה. קבוצות השרירים הגדולות ביותר בגוף (שרירי הבטן, הגב והירכיים ואף חלק משרירי הברך והכתף) נאחזות באגן ונותנות את הבסיס לכל תנועה עיקרית של הגוף. האגן מספק הגנה לחלקי מערכות העיכול והרבייה הנמצאים בתוכו וכן למספר כלי דם ועצבים ראשיים החולפים דרכו לתוך הגפיים התחתונות.

עצמות האגן

קובץ:Gray235.heb.PNG

עצמות אגן ימין, מבט צידי. באדום\כחול-רקמות רכות (שרירים וכדומה).

הכסל

עצם הכסל מורכבת מגוף וכנף. ההפרדה בינהם ניכרת בקו הקשתי (arcuate line) בפן הפנימי של העצם ובגבול המרחשת בפן החיצוני. חלקו החיצוני של גוף הכסל מרכיב חלק מהמרחשת וחלקו הפנימי הוא חלק מקיר האגן הקטן. חלקו התחתון של הגוף מתאחה עם עצמות החיק ושת, בצורה המשכית כך שרק קו עדין מעיד על החיבור בינהם.

כנף הכסל היא המבנה הרחב המתווה את גבולו הצידי של האגן הגדול. לכנף שני פנים, החיצוני (מבנהו הכללי קמור) והפנימי (קעור), שני גבולות (קידמי וחיצוני) ורכס.

את הפן החיצוני חוצים מספר קווים הנקראים קווי העכוז (האחורי, הקידמי והתחתון) (posterior, anterior, & inferior gluteal lines), קווי העכוז מפרידים בין איזורי החיבור של שרירי העכוז. בין קו העכוז התחתון למרחשת, נאחז שריר הירך הישר (rectus femoris). החלק הקידמי של הפן הפנימי הוא שקע גדול בשם גומץ הכסל (iliac fossa), האחז של שריר הכסל (Iliacus). הגבול התחתון של הפן הפנימי הוא הקו הקשתי. לחלקו האחורי של הפן הפנימי חלק קידמי מחוספס בשם הפנים האוזניתיים (auricular surface, לפי צורתם), המופרקים עם עצם העצה וחלק אחורי הידוע בשם גבששת הכסל (iliac tuberosity), נקודת חיבור של חלק מהשרירים הפושטים של הגב. מעט קדימה ולמטה מהפנים האוזניתיים נמצא הסולקוס שעל יד הפנים האוזניתיים (preauricular sulcus), איזור חיבור לרצועה המשוייכת למפרק העצה והכסל.

רכס הכסל, הוא הקצה העליון של כנף הכסל. איזור חיבור מרכזי לשרירים רבים, ביניהם שרירי הבטן (המלוכסנים והרוחבי), המסודק (multifidus), המותניים המרובע (quadratus lumborum) והגב הרחיב (latissimus dorsi).

בגבול הקידמי ובאחורי מספר קוצים (spines) המכונים על פי מיקומם: קוץ הכסל הקידמי העליון, קוץ הכסל הקידמי התחתון, קוץ הכסל האחורי העליון וקוץ הכסל האחורי התחתון. לעיתים קרובות, מכונים הקוצים לפי ראשי תיבות של שמם באנגלית, לדוגמא, קוץ הכסל הקידמי העליון (anterior superior iliac spine) יקרא ASIS. גם הקוצים והאיזורים ביניהם משמשים לחיבור שרירי גב וירך וכן לרצועות שונות. מתחת לגבול האחורי, חריץ מעוגל (greater sciatic notch) המרכיב את נקב השת הגדול.