זאב הערבה – הבדלי גרסאות
←בתרבות הפופולרית: הוספתי מידע לגבי הופעה בתרבות הפופולרית תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ הוספת קטגוריה:ספרי הוצאת שוקן באמצעות HotCat |
||
שורה 100: | שורה 100: | ||
[[קטגוריה:ספרי הרמן הסה]] |
[[קטגוריה:ספרי הרמן הסה]] |
||
[[קטגוריה:ספרי 1927]] |
[[קטגוריה:ספרי 1927]] |
||
[[קטגוריה:ספרי הוצאת שוקן]] |
גרסה מ־07:40, 12 בנובמבר 2017
שגיאות פרמטריות בתבנית:ספר
פרמטרים ריקים [ מהדורות נוספות, OCLC, מהדורה מוערת, מהדורה ראשונה, מהדורה מדעית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ שנת הוצאה, שנת הוצאה בעברית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
כריכת הדפסה מחודשת, 2006 | |
מידע כללי | |
---|---|
מאת | הרמן הסה |
שפת המקור | גרמנית |
סוגה | רומן |
נושא | זהות אישית |
הוצאה | |
תאריך הוצאה | 1927 |
מספר עמודים | 221 |
הוצאה בעברית | |
הוצאה | הוצאת שוקן |
תרגום | עדנה קורנפלד |
סדרה | |
הספר הבא | נרקיס וגולדמונד |
קישורים חיצוניים | |
הספרייה הלאומית | 001339196, 001099124 |
זאב הערבה (בגרמנית: Der Steppenwolf) הוא הרומן העשירי מאת הרמן הסה. במקור פורסם הרומן בגרמניה בשנת 1927, והוא תורגם לראשונה לאנגלית בשנת 1929. הרומן הוא תמהיל של מרכיבים אוטוביוגרפיים וכן של פנטזיה. הרומן הוא על שם זאב הערבה האפור. הרומן משקף ברובו את המשבר העמוק בעולמו הרוחני של הסופר בשנות ה-20 של המאה ה-20. ברומן מוצג הקונפליקט של הפרוטגוניסט בין ההומניות שלו לבין האגרסיביות הזאבית שלו.[1] הרומן הפך להצלחה בקנה מידה בינלאומי, אף שהסה טען מאוחר יותר שהספר לא הובן כהלכה ברובו.
הרקע לרומן
ב-1924 התחתן הרמן הסה מחדש עם הזמרת רות ונגר. לאחר מספר שבועות הוא עזב את בזל, וחזר לקראת סוף אותה שנה. בשובו שכר דירה נפרדת והתבודד. לאחר מסע קצר לגרמניה יחד עם ונגר חדל הסה לראותה כמעט לחלוטין. התחושה הנלווית של בידוד וחוסר יכולת לתקשר עם העולם שבחוץ הובילה את הסה ליאוש ולמחשבות אובדניות.
הסה החל לכתוב את זאב הערבה בבזל, וסיימו בציריך.
תקציר העלילה
הסיפור מוצג ככתב יד על ידי הפרוטגוניסט בסיפור, איש בשם הארי האלר, אשר מותיר אותו לאחיין של בעלת הבית שלו. האחיין מוסיף הקדמה משלו ומפרסם את כתב היד. השם של הספר בתוך ספר הוא "רשומותיו של הארי הלר".
הסיפור מתחיל כשהגיבור מוטרד מהיותו חריג בחברה. בעת שיטוט חסר תכלית בעיר הוא פוגש איש הנושא פרסומת לתיאטרון הקסמים. האיש מעניק לו ספר קטן, "מסה אודות זאב הערבה". המסה (במקור - "טרקטט"), המצוטטת במלואה ברומן בעוד הארי קורא אותה, פונה אל הארי בשמו. המסה היא אודות אדם דו-פרצופי: מחד הוא אדם רוחני, ומאידך הוא חייתי "זאב ערבות". אדם זה כבול בקונפליקט, שכן הוא אינו שבע רצון מאף פן באישיותו. במסה ניתן הסבר לטבע הרב-פרצופי והלא-מוגדר ששוכן בנשמתו של כל אדם. הארי אינו מוכן להכיר בהסבר. המסה גם דנה בנטיותיו האובדניות, אך לעומת זאת גם מהללת את הפוטנציאל שלו להיות "בן אלמוות".
ביום המחרת פוגש הארי ידיד ותיק ללימודים שעמו נהג לדון במיתולוגיה ההודית, וזה מזמינו לביתו. בבית חש הארי סלידה מתפישותיו הלאומניות של ידידו. הידיד מעביר ביקורת אודות טור שהוא עצמו כתב, ומעליב את הארי ואת אשתו בהעברת ביקורת על תפישת האישה את גתה שהיא תפישה רגשית מדי המעליבה את הגאוניות האמיתית של גתה. בכך מחזק הידיד בקרב הארי את התחושה שהוא אינו מתאים לחברה הרגילה. בעודו משתהה בחזרה הביתה (שם בדעתו להתאבד), משוטט הארי ללא תכלית בעיירה במשך הלילה. הוא עוצר לנוח באולם ריקודים, שם הוא פוגש בבחורה צעירה בשם הרמין אשר במהרה מזהה אצל הארי את הייאוש. הם מדברים ארוכות בעוד הרמין מעבירה ביקורת על רחמיו העצמיים. הארי חש הקלה עצומה. הרמין מבטיחה להארי לפגוש אותו בשנית, ומעניקה לו סיבה ללמוד לחיות. בשבועות הבאים מפגישה הרמין את הארי עם הנאות הבורגנים: היא מלמדת את הארי לרקוד, מפגישה אותו עם השימוש בסמים, מוצאת לו מאהבת (מריה), והחשוב מכל - מכריחה אותו להכיר בדברים הללו כליגיטימיים וכאספקטים הכרחיים בחיים שלמים.
תיאטרון הקסמים
הרמין מפגישה את הארי עם סקסופוניסט מסתורי בשם פאבלו אשר מצטייר בעיני הארי כאיש שאינו שקול ורציני. לאחר השתתפות בנשף מסכות מפואר, פאבלו מוביל את הארי ל"תיאטרון הקסמים" המטאפורי שלו. בתיאטרון מתפוגגות תפישותיו ודאגותיו לגבי הנפש שלו בעוד הוא משתתף במספר מערכות פנטסטיות. תיאטרון הקסמים הוא מקום שבו הארי יכול לממש מגוון אפשרויות ולחוות את הפנטזיות שלו. המקום מתואר כפרוזדור בצורת פרסת סוס. על קיר אחד תלויה מראה מקיר לקיר, ובקיר השני אינספור דלתות. הארי נכנס לחמש דלתות, כשכל דלת מסמלת אספקט אחר בחייו.
דמויות ראשיות
- הארי הלר - פרוטגוניסט, באמצע חייו.
- פאבלו - סקסופוניסט
- הרמין - בחורה שהלר פוגש בנשף
- מריה- חברתה של הרמין
ניתוח
הסה כתב ש"זאב הערבה" הובן שלא כהלכה, וחש שקוראיו התמקדו רק בסבל וביאוש המשתקפים בחייו של הארי הלר ולא בהשתקמות.[2] הדבר נובע מכך שבאותה תקופה לא היו מודעים הקוראים המערביים לפילוסופיה הבודהיסטית, לפיה האדם הוא אוסף של נפשות שונות, בסתירה לתאולוגיות היהודית והנוצרית.
הסה הוא אומן בטישטוש ההפרדה שבין מציאות ודמיון. ברגע השיא לא ברור האם הלר רוצח את הרמין, או שהרצח הוא הזייה נוספת בתיאטרון הקסמים. המציאות של הסה אינה המציאות המתרחשת בזמן ובמקום הפיזיים.
הדואליות של טבע האדם היא התמה המרכזית ברומן. הרמין והארי הלר משקפים זאת באמצעות קונפליקטים פנימי וחיצוני. כלפי פנים, הארי מאמין ששני סוגים של אדם נאבקים להשתלט עליו, אדם וזאב, גבוה ונמוך, רוח וחייה. בעוד הארי שואף לחיות כזאב חופשי ממוסכמות החיים הוא חי כרווק בורגני, אבל טבעו הזאבי גם מבודדו מאחרים עד לפגישתו עם הרמין.
הרמין משקפת את הדואליות של טבע האדם באמצעות קונפליקט חיצוני. הרמין היא חברותית, עטיפה לרווק הבודד. היא משכנעת את הארי להיחשף אל החברה ולבסוף נרצחת. כתוצאה מניסיונו של הארי להיטיב את האינטרקציה החברתית שלו, מתפוגגת בדידותו והוא והרמין מתקרבים זה לזה עד לרגע מותה. השיא של המאבק הדואלי מגיע בתיאטרון הקסמים, שם רוצח הארי הזאב את הרמין החברותית.
קבלה ביקורתית
הרמן הסה ראה ב"זאב הערבה" את הרומן הכי בלתי מובן בהשוואה לכל הרומנים האחרים שלו. הסופר האמריקני ג'ק קרואק ביקר אותו בספרו "בדרכים" משנת 1951. באופן כללי זכה הספר לביקורת רבה. כבר כשיצא לאור ניגחה הביקורת את הרומן. פעילים פוליטיים שכבר זעמו על הרומן סידהרתא עטו על ההזדמנות לנגח את הסה. אפילו ידידים של הסה וקוראים ותיקים ביקרו את הרומן בשל חוסר המוסר מצטייר בתיאורים הבוטים של מין ושימוש בסמים. ברם השינויים שעברה החברה והשיח החופשי אודות מין וסמים שינו גם את אופי הביקורת. הביקורת כעת כעסה על היות הספר פסימי מדי ועל היותו מסע בעקבות מטורף ושיקוף נקודת מבטו של מטורף על החברה. להגנתו טען הסה שהרומן מסתיים בתקווה חדשה.
בשנות ה-60 של המאה ה-20 נוצרה התעניינות מחודשת ברומן בעיקר משום שנתפס כספר של "תרבות הנגד" ובשל תיאורי האהבה החופשית והשימוש בסמים. הספר גם הוכנס לתוכנית הלימודים של מכללות חדשות והעניין בספר ובהרמן הסה גבר באמריקה למשך יותר מעשור לאחר מכן.
בתרבות הפופולרית
שמה של להקת רוק אשר התפרסמה בזכות השיר born to be wild
מקורות
- Cornils, Ingo and Osman Durrani. 2005. Hermann Hesse Today. University of London Institute of Germanic Studies. ISBN 904201606X.
- Freedman, Ralph. 1978. "Hermann Hesse: Pilgrim of Crisis a Biography". Pantheon Books
- Halkin, Ariela. 1995. The Enemy Reviewed: German Popular Literature Through British Eyes Between the Two World Wars. Greenwood Publishing Group. ISBN 0275951014.
- Mileck, Joseph. 1981. Hermann Hesse: Life and Art. University of California Press. ISBN 0520041526.
- Poplawski, Paul. 2003. Encyclopedia of Literary Modernism. Westport, CT: Greenwood Publishing Group. ISBN 9780313016578.
- Ziolkowski, Theodore. 1969. Foreword of The Glass Bead Game. New York, NY: Henry Holt and Company. ISBN 0-8050-1246-X.