מוריהי אואשיבה

שגיאות פרמטריות בתבנית:עריכה
'נושא2: אסיה' אינו ערך חוקי

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מוריהי אואשיבה, 1921

מוֹרִיהֶי אוּאֶשִׁיבָּה (ביפנית: 植芝盛平; ‏14 בדצמבר 1883 - 26 באפריל 1969), מפתח אמנות הלחימה היפנית אייקידו.

ביוגרפיה

חייו המוקדמים

אואשיבה נולד למשפחת חקלאים באזור טנבה שבמחוז וקאיאמה שביפן. בתור ילד הוא נכח באירוע שבו אביו הותקף ובוזה, ללא יכולת להתגונן. באותו הרגע, האו גמל בליבו כי יעשה כל שביכולתו כדי למנוע מצבים כאלו בעתיד.

תחילת דרכו באומנויות הלחימה

בתחילה, הוא למד את אמנות הלחימה דאיטו ריו אייקי ג'וג'יטסו אצל טקדה סוקקו שהיה המורה הראשי של השיטה באותה תקופה, ובהמשך התעמק בתורות לחימה נוספות. לאחר מכן, הוא התחיל לפתח על בסיס הידע שרכש, אומנות לחימה חדשה, בעלת אופי לוחמני בדומה לשאר אומנויות הלחימה שהיו נפוצות ביפן באותם ימים.

אואשיבה ואומטו

בשנת 1919 הצטרף אואשיבה לדת היפנית אומוטו, והפך לתלמידו של מנהיג הדת באותם הימים אוניסבורו דגוצ'י. הדת ומנהיגה שהטיפו לשלום ולאחווה, השפיעו רבות על אואשיבה ועל אומנות הלחימה שפיתח.

בתחילה, הורה לו דגוצ'י כי יתרחק מטקדה סוקקו, שהיה עד עתה המורה שלו לאומניות הלחימה. מאוחר יותר, בהשפעת המנהיג, עיצב אואשיבה מחדש את סגנון השיטה שנשא אופי לוחמני, לסגנון שונה החותר להרמוניה ושלום ומכונה אייקיקאי. סגנון זה מהווה עד היום את הזרם המרכזי באייקידו, ועיקרו "התמזגות עם אנרגיית היקום" (אי קי דו). הסגנון משלב את הידע שרכש אואשיבה בתורות הלחימה השונות, יחד עם התורות הרוחניות של דת האומוטו.

בהדרכת דגוצ'י, החל אואשיבה ללמד את הסגנון החדש בהומבו-דוג'ו (הדוג'ו הגדול) המפורסם ביפן.

אואשיבה ואייקידו

החל מהקמת ההומבו דוג'ו בטוקיו ועד יומו האחרון, התאמן ולימד אואשיבה בדוג'ו את שיטת האייקידו, השם שקיבלה השיטה בסביבות שנת 1942.

הוא כונה גם או סנסאי (大先生, המורה הגדול), ובשם זה הוא מכונה עד היום בפי מתאמני האייקידו.

בתקופת מלחמת העולם השנייה, אואשיבה היה בין המתנגדים להצטרפות יפן למלחמה בהשפעת השאיפה דת האומוטו השואפת לשלום.

מספרים כי למרות תחכום שיטתו וחדשנותה הרבה, שהציעה עקרונות מקוריים שחלקם הפוכים מאלו שהציעו שיטות הלחימה האחרות, כשנשאל על דרך האייקידו שפיתח, היה אואשיבה עונה: "הדרך היחידה היא ההליכה ללא דרך, רק להיות בהרמוניה עם היקום, אחד".

אמרות רבות טבע המורה הגדול, וכן סיפורים רבים נקשרו בשמו, אשר ביטאו את ראיית עולמו המיוחדת, המבוססת בין השאר על התפתחותו הרוחנית, על הידע הרב שצבר ועל תפיסת המציאות המיוחדת שהייתה לו. אחת האגדות מספרת כי בשנת 1925 התעורר ויכוח בין אואשיבה לקצין בחיל הים, ואואשיבה הוזמן לקרב. אואשיבה התגונן ללא כלי נשק וניצח את הקרב על ידי התשת הקצין, אף על פי שזה היה חמוש בבוקן (חרב עץ המשמשת לאימונים). אואשיבה הסביר כי מהרגע שצפה את תנועותיו של הקצין לפני שיצאו לפועל, הייתה זו תחילתה של "הארה" - הבסת אויב חמוש מבלי לפגוע בו, מיזוג של הרוח והחומר. כך התחברו אצל המורה הגדול עקרונות הבודהיזים ודת השינטו אל נטרול התקפה תוך חמלה מוחלטת- אי קי דו.

כשנשאל אואשיבה מהו סוד האימון שהביא אותו לרמת שליטה כה גבוהה בגופו וברוחו, היה עונה, "הסוד האמיתי של אימון אייקידו, הוא עוד אימון..."

לאואשיבה היו ארבעה ילדים: קוניהרו, טקמורי, מצוקו וקיסשומארו שהיה לממשיכו כראש שיטת האייקידו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מוריהי אואשיבה בוויקישיתוף