לדלג לתוכן

קרן השקעות פרטיות – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Hezist (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Hezist (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 10: שורה 10:


[[קרן הון סיכון | קרנות הון סיכון]] עשויות להחשב כמקרה מסוים של קרנות השקעות פרטיות, והן נחשבות לקרנות בעלות הסיכון הרב ביותר משום שהן משקיעות בטכנולוגיות או רעיונות שטרם הוכחו. לכן מצפים מהן המשקיעים לתשואה הגבוהה ביותר עבור השקעתם.
[[קרן הון סיכון | קרנות הון סיכון]] עשויות להחשב כמקרה מסוים של קרנות השקעות פרטיות, והן נחשבות לקרנות בעלות הסיכון הרב ביותר משום שהן משקיעות בטכנולוגיות או רעיונות שטרם הוכחו. לכן מצפים מהן המשקיעים לתשואה הגבוהה ביותר עבור השקעתם.

[[קטגוריה:כלכלה]]

גרסה מ־17:58, 15 בינואר 2007

קרן השקעות פרטיות הינה קרן שמוקמת למטרה של ביצוע השקעות. הקרן מנוהלת על ידי מנהל קרן שיכול להיות חברה ייעודית שהוקמה לשם כך. בדרך כלל מדובר באיש או בקבוצה של אנשי עסקים שפועלים לגייס הון מגופים שונים, שיכולים להיות קרנות פנסיה, חברות ביטוח, בנקים, ומשקיעים פרטיים אמידים במיוחד. המשקיעים מתחייבים להזרים לקרן ההשקעות הפרטית סכומי כסף, שיהוו בסיס לפעילות ההשקעה שלה. הקרן פותחת באיתור השקעות לפי מדיניות מוסכמת מראש, והיא פועלת לממש אותן בתום תקופה שנקצבה לה מראש. לקרן השקעות פרטיות יש מועד תפוגה שבו היא חדלה מלהתקיים. פעמים רבות, ימשיך מנהל הקרן ויגייס קרן חדשה שתמשיך את קודמתה.

תעשיית הקרנות הפרטיות להשקעות (Private Equity) החלה לפעול בשנות ה-60' בארה"ב. מאז היא המשיכה להתפשט וכיום היא מונה קרנות רבות המנהלות השקעות במאות מיליארדי דולרים. בישראל פועלות מספר קרנות השקעות פרטיות מקומיות שמתמחות בכלכלה הישראלית כמו קרן מרקסטון, קרן פימי, קרן פייט, קרן שמרוק, קרן טנא וקרן קציר. כמו כן, פועלות פה קרנות בינלאומיות שעסקו ברכישות של גופים גדולים כחלק מהמדיניות שלהן, כמו קרן אייפקס.

אסטרטגיות פעולה

מנהל הקרן נוהג בדרך כלל להתחייב לדרך פעילות עקבית שבה תנהג הקרן. דרך פעילות זו מכונה לעיתים אסטרטגיית פעולה. ישנן קרנות שמתמחות בהשקעות בחברות תעשייתיות גדולות באסטרטגיה שמכונה LBO (או Leveraged Buyout). באסטרטגיה זו רוכשת הקרן תוך השקעת הון עצמי בשיעור נמוך ואז מגייסת חוב תוך ניצול נתוניו האיתנים של המאזן (בדרך כלל). בין אם מדובר בהנפקה ציבורית של מניות ואגרות חוב, או הנפקת אגרות חוב, בסופו של התהליך הקרן מנצלת את המבנה של החברה הנרכשת בכדי למנף אותו ולגייס הון חיצוני בכדי לשלם את תג המחיר לרכישה.

אסטרטגיות אחרת היא "שינוי מגמה" (Turnaround) שבה הקרן מחפשת חברות שסובלות מקשיי נזילות, תפקוד לקוי של ההנהלה, סכסוכים בקרב בעלי השליטה, או בעיות תפעוליות. היא משתלטת על החברה ומנסה להשביח את תפקודה ולגרוף רווחים תוך השלמת המהלך.

קרנות הון סיכון עשויות להחשב כמקרה מסוים של קרנות השקעות פרטיות, והן נחשבות לקרנות בעלות הסיכון הרב ביותר משום שהן משקיעות בטכנולוגיות או רעיונות שטרם הוכחו. לכן מצפים מהן המשקיעים לתשואה הגבוהה ביותר עבור השקעתם.