אל-מנאר – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־15:32, 19 בינואר 2020

ערך זה עוסק בתחנת טלוויזיה. אם התכוונתם לכתב עת שיצא לאור בקהיר, ראו אל-מנאר (כתב עת).

קובץ:Al manar logo.gif

לוגו התחנה

אל-מנאר (בערבית: المنار - "המגדלור", "המַשוּאה") היא תחנת הטלוויזיה של חזבאללה, שהוקמה ב-1990.

התחנה מהווה כלי רב-השפעה במכלול התעמולתי של הארגון, הכולל גם את תחנת הרדיו רדיו נור ואתרי אינטרנט אחדים. עם יציאת צה"ל מלבנון בשנת 2000, התחנה עברה מתיחת פנים אינטנסיבית והפכה לאחת התחנות המקצועיות במרחב המזרח-תיכוני; "אל-מנאר" עברה לשדר שבעה ימים בשבוע, 24 שעות ביממה, רכשה ציוד אלקטרוני מתקדם, והחלה לשדר לרחבי העולם באמצעות לווייני תקשורת. על פי המרכז למורשת המודיעין, הלוויינים מופעלים על ידי תאגידים וחברות ערביות ומערביות בהן חברות אמריקניות ואירופיות. שתי חברות עיקריות: Arabsat הסעודית ו-Globesat הצרפתית קונות זמן שידור במספר רב של לוויינים המשדרים לרחבי העולם ומקצים אותה לרשת אל-מנאר^[1]. בעבר עמדו לרשותה כמה מאות עובדים - שדרים, כתבים, טכנאים, צלמים ומתרגמים שפעלו במסירות רבה במימון איראני נדיב ביותר. התחנה בחרה להתמקם בשכונה שיעית מוזנחת בדרום ביירות – "חארת חרייכ" – שכונה שהיוותה תפאורה אפורה בניגוד גמור לשכונותיה התוססות של ביירות המתחדשת. המנכ"ל הרשמי של התחנה הוא עבדאללה קציר, חבר הפרלמנט הלבנוני לשעבר מטעם ארגון חזבאללה.

בכניסה לבניין הטלוויזיה הוצבו שומרים חמושים 24 שעות ביממה, שבדקו כל דבר – מקטן ועד גדול. במרתף ענק, מוגן היטב מהפגזות, הקימה התחנה ארכיון וידאו מרשים שהיה מוכן ומזומן לכל נושא חדשותי שעלה על הפרק. על מנת שהתחנה תוכל לשדר בעתות מצוקה, נבנה אולפן טלוויזיה נוסף, לא פחות משוכלל מהאולפן המקורי, באחד מרחובותיה של השכונה השיעית, הרחק מעיני הציבור. משדרי התחנה יכולים לפעול ממקומות שונים בלבנון אם התחנה הראשית תהיה משותקת, אך עם מגבלות מסוימות כמו העלאת שידורים חיים בכל עת. החשיבה הכוללת בנוגע לתפקידה של התחנה בעיני חזבאללה בעתות מצוקה נתנה מענה טכנולוגי מקיף ככל האפשר כדי להמשיך את השידורים גם בתנאים קשים.

קהל היעד שלה הוא העם הלבנוני, הפלסטינים, וקהילות ערביות ומוסלמיות ברחבי העולם. עם השנים צברה התחנה פופולריות רבה, הן במזרח התיכון והן בריכוזי מוסלמים ברחבי תבל. כל מי שעסק בענייני המזרח התיכון, בדרגה כלשהי, הזדקק לעיתים קרובות לדיווחי התחנה. מעבר לעניין התעמולתי של התחנה, מקימיה הבינו היטב שכדי להגיע לקהל רחב, חשוב לנהל מערכת דיווחים מדויקת ככל שניתן ובמהירות רבה ככל האפשר. על כן, התחנה פרשה כתבים רבים במדינות ערביות רבות ובערים שונות, מעיראק ועד עזה, ודומה היה כי התחנה מדווחת מכל מקום, בכל עת ובכל נושא, בדומה לאל-ג'זירה. התחנה לא היססה להשתמש בכתבות ששודרו בתחנות הטלוויזיה בישראל, אם אלה תאמו את פרשנותה אם כי לעיתים שיקרה בתרגום.

כך למשל, בעת מלחמת לבנון השנייה, לאחר פגיעת קטיושה במוסך הרכבת בחיפה, העבירה "אל-מנאר" בשידור חי את הדיווחים של התחנות הישראליות כהוכחה ליכולתו של חזבאללה לפגוע בכל מקום, כפי שהובטח. במקרים רבים, ההתלהמות של הכתבים הישראלים שימשה להמחשת רעיונו של נסראללה בדבר החולשה האינהרנטית של החברה הישראלית הנמצאת על סף קריסה. (נסראללה לא היה הראשון שחשב כך - יאסר ערפאת פיתח תאוריות שלמות בנושא, עוד בשנות ה-60 ובעיקר לאחר מלחמת ששת הימים).

אחת המשימות החשובות של תחנת "אל-מנאר" הייתה להגביר את התעמולה של האסלאם הרדיקלי, ולהפיח רוח חיים במאבק בציונות על כל המשתמע מכך: היא פעלה למען איראן וסוריה, למען הגברת כוחו של חזבאללה בלבנון, עידוד פעולות טרור נגד ישראל והמערב, ועידוד ההקרבה האישית של הלוחמים. כמו כן עסקה התחנה בהעברת מסרים אנטי-ישראליים ואנטי-מערביים (בעיקר אנטי אמריקניים) חריפים וברורים. כך למשל שודרה המשוואה מגן דוד גדול מצלב קרס, ומתחתיו הכיתוב "ישראל גרועה מהנאצים". בסדרה האנטי-ציונית "הפזורה" ("אלשתאת") נעשה שימוש במוטיב רצח ילדים נוצריים לצורכי פולחן. הכול היה מותר, ולמעשה שום דבר לא עמד בדרכה להפוך לאימפריה תקשורתית חובקת-עולם. הדימוי התקשורתי של "אל-מנאר" בעולם השפיע על הדימוי של חזבאללה כארגון כל-יכול, ומכאן גם היוהרה שאפיינה את חסן נסראללה בהתנהגותו כלפי לבנון, ישראל, והמערב.

מדינות ערביות ומערביות התבוננו בתהליך זה בדאגה רבה, אולם מאומה לא היה יכול לעצור את התחנה, שכן היא פעלה דרך תאגיד לבנוני חוקי שהוקם למען מטרה זו. האמריקאים ניסו לפעול נגד התחנה באמצעות חסימת מקורות המימון שלה, ובשל כך הופעל במרץ 2006 צו נשיאותי אמריקאי נגד "אל-מנאר", שהוגדרה כארגון טרור. הצו הנשיאותי – שמספרו 13244 – פורסם לאחר פיגועי 11 בספטמבר 2001 והוא מדבר על "חסימת ומניעת עסקאות עם אנשים אשר מבצעים פעולות טרור, או מאיימים לבצע פעולות טרור או תומכים בפעולות טרור". ההודעה האמריקאית כללה את כל אמצעי התקשורת של חזבאללה, הרדיו והטלוויזיה, וכן את הארגון עצמו, שכן אנשי הארגון הם אלה שמפעילים אותם, והם אלה הנהנים מהפירות שמניבים אמצעי התקשורת האלה.

בתגובה להודעה האמריקאית, מסר מנכ"ל אלמנאר לשעבר עבדאללה קציר כי הוא רואה בהחלטה האמריקנית פגיעה בתאגיד תקשורתי לבנוני הפועל באופן מקצועי ואובייקטיבי. עוד מסר קציר, בהודעתו שפורסמה בתחילת אפריל 2006, כי מאחורי ההחלטה האמריקנית עומדים מניעים פוליטיים בהשפעת הלובי הציוני בארצות הברית, וכי הערוץ ימשיך לשדר ולהפיץ את שידוריו לכל העולם, כולל ארצות הברית וקנדה.

במהלך מלחמת לבנון השנייה הופצצו אולפני התחנה בפרבר הדרומי של ביירות מספר פעמים, דבר שהביא להפסקת השידורים לכשתי דקות בלבד ולא פגע ביכולת התחנה להמשיך לשדר, ככל הנראה מאולפנים חלופיים.

התחנה נאסרה לשידור בצרפת בגלל תכניה שכללו הסתה אנטישמית.

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של אל-מנאר (בערבית)
אתר האינטרנט הרשמי של אל-מנאר (באנגלית)
רועי נחמיאס, האקדח המעשן של חזבאללה - אצל נחום ברנע באתר "ynet"
טלוויזיית "אלמנאר" כמכשיר רב עוצמה בידי "חזבאללה" במערכה התודעתית שמנהל הארגון, אתר המרכז למורשת המודיעין
"שיווק" הטרור: כיצד מפיץ ארגון "חזבאללה" ברחבי תבל את מסרי ההסתה והשנאה של תחנת הטלוויזיה "אלמנאר"? , אתר המרכז למורשת המודיעין

הערות שוליים

^ שיווק הטרור, אתר המרכז למורשת המודיעין

[1] שיווק הטרור, אתר המרכז למורשת המודיעין

[1]

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 '''אל-מנאר''' (ב[[ערבית]]: '''المنار''' - "המגדלור", "המַשוּאה") היא [[תחנת טלוויזיה|תחנת הטלוויזיה]] של [[חזבאללה]], שהוקמה ב-[[1990]].
-התחנה מהווה כלי רב-השפעה במכלול התעמולתי של הארגון, הכולל גם את תחנת הרדיו [[רדיו נור]] ואתרי [[אינטרנט]] אחדים. עם יציאת [[צה"ל]] מ[[לבנון]] בשנת [[2000]], התחנה עברה מתיחת פנים אינטנסיבית והפכה לאחת התחנות המקצועיות במרחב [[המזרח התיכון|המזרח-תיכוני]]; "אל-מנאר" עברה לשדר שבעה ימים בשבוע, 24 שעות ביממה, רכשה ציוד אלקטרוני מתקדם, והחלה לשדר לרחבי העולם באמצעות [[לוויין תקשורת|לווייני תקשורת]]. על פי [[המרכז למורשת המודיעין]], הלוויינים מופעלים על ידי תאגידים וחברות ערביות ומערביות בהן חברות אמריקניות ואירופיות. שתי חברות עיקריות: Arabsat הסעודית ו-Globesat הצרפתית קונות זמן שידור במספר רב של לוויינים המשדרים לרחבי העולם ומקצים אותה לרשת אל-מנאר{{הערה|1=[http://www.terrorism-information.org.il/sp/9_04/almanar.htm שיווק הטרור], אתר המרכז למורשת המודיעין}}. עד לאחרונה עמדו לרשותה כמה מאות עובדים - שדרים, כתבים, טכנאים, צלמים ומתרגמים שפעלו במסירות רבה במימון [[איראן|איראני]] נדיב ביותר. התחנה בחרה להתמקם בשכונה [[שיעה|שיעית]] מוזנחת בדרום [[ביירות]] – "חארת חרייכ" – שכונה שהיוותה תפאורה אפורה בניגוד גמור לשכונותיה התוססות של ביירות המתחדשת. המנכ"ל הרשמי של התחנה הוא עבדאללה קציר, חבר הפרלמנט הלבנוני לשעבר מטעם ארגון חזבאללה.
+התחנה מהווה כלי רב-השפעה במכלול התעמולתי של הארגון, הכולל גם את תחנת הרדיו [[רדיו נור]] ואתרי [[אינטרנט]] אחדים. עם יציאת [[צה"ל]] מ[[לבנון]] בשנת [[2000]], התחנה עברה מתיחת פנים אינטנסיבית והפכה לאחת התחנות המקצועיות במרחב [[המזרח התיכון|המזרח-תיכוני]]; "אל-מנאר" עברה לשדר שבעה ימים בשבוע, 24 שעות ביממה, רכשה ציוד אלקטרוני מתקדם, והחלה לשדר לרחבי העולם באמצעות [[לוויין תקשורת|לווייני תקשורת]]. על פי [[המרכז למורשת המודיעין]], הלוויינים מופעלים על ידי תאגידים וחברות ערביות ומערביות בהן חברות אמריקניות ואירופיות. שתי חברות עיקריות: Arabsat הסעודית ו-Globesat הצרפתית קונות זמן שידור במספר רב של לוויינים המשדרים לרחבי העולם ומקצים אותה לרשת אל-מנאר{{הערה|1=[http://www.terrorism-information.org.il/sp/9_04/almanar.htm שיווק הטרור], אתר המרכז למורשת המודיעין}}. בעבר עמדו לרשותה כמה מאות עובדים - שדרים, כתבים, טכנאים, צלמים ומתרגמים שפעלו במסירות רבה במימון [[איראן|איראני]] נדיב ביותר. התחנה בחרה להתמקם בשכונה [[שיעה|שיעית]] מוזנחת בדרום [[ביירות]] – "חארת חרייכ" – שכונה שהיוותה תפאורה אפורה בניגוד גמור לשכונותיה התוססות של ביירות המתחדשת. המנכ"ל הרשמי של התחנה הוא עבדאללה קציר, חבר הפרלמנט הלבנוני לשעבר מטעם ארגון חזבאללה.
 בכניסה לבניין הטלוויזיה הוצבו שומרים חמושים 24 שעות ביממה, שבדקו כל דבר – מקטן ועד גדול. במרתף ענק, מוגן היטב מהפגזות, הקימה התחנה ארכיון וידאו מרשים שהיה מוכן ומזומן לכל נושא חדשותי שעלה על הפרק. על מנת שהתחנה תוכל לשדר בעתות מצוקה, נבנה אולפן טלוויזיה נוסף, לא פחות משוכלל מהאולפן המקורי, באחד מרחובותיה של השכונה השיעית, הרחק מעיני הציבור. משדרי התחנה יכולים לפעול ממקומות שונים בלבנון אם התחנה הראשית תהיה משותקת, אך עם מגבלות מסוימות כמו העלאת שידורים חיים בכל עת. החשיבה הכוללת בנוגע לתפקידה של התחנה בעיני חזבאללה בעתות מצוקה נתנה מענה טכנולוגי מקיף ככל האפשר כדי להמשיך את השידורים גם בתנאים קשים.
-[[קהל יעד|קהל היעד]] שלה הוא העם הלבנוני, הפלסטינים, וקהילות ערביות ומוסלמיות ברחבי העולם. עם השנים צברה התחנה פופולריות רבה, הן במזרח התיכון והן בריכוזי מוסלמים ברחבי תבל. כל מי שעסק בענייני [[המזרח התיכון]], בדרגה כלשהי, הזדקק לעיתים קרובות לדיווחי התחנה. מעבר לעניין התעמולתי של התחנה, מקימיה הבינו היטב שכדי להגיע לקהל רחב, חשוב לנהל מערכת דיווחים מדויקת ככל שניתן ובמהירות רבה ככל האפשר. על כן, התחנה פרשה כתבים רבים במדינות ערביות רבות ובערים שונות, מ[[עיראק]] ועד [[עזה]], ודומה היה כי התחנה מדווחת מכל מקום, בכל עת ובכל נושא, בדומה ל[[אל-ג'זירה]]. התחנה לא היססה להשתמש בכתבות ששודרו בתחנות הטלוויזיה ב[[ישראל]], במידה שאלה תאמו את פרשנותה אם כי לעיתים שיקרה בתרגום.
+[[קהל יעד|קהל היעד]] שלה הוא העם הלבנוני, הפלסטינים, וקהילות ערביות ומוסלמיות ברחבי העולם. עם השנים צברה התחנה פופולריות רבה, הן במזרח התיכון והן בריכוזי מוסלמים ברחבי תבל. כל מי שעסק בענייני [[המזרח התיכון]], בדרגה כלשהי, הזדקק לעיתים קרובות לדיווחי התחנה. מעבר לעניין התעמולתי של התחנה, מקימיה הבינו היטב שכדי להגיע לקהל רחב, חשוב לנהל מערכת דיווחים מדויקת ככל שניתן ובמהירות רבה ככל האפשר. על כן, התחנה פרשה כתבים רבים במדינות ערביות רבות ובערים שונות, מ[[עיראק]] ועד [[עזה]], ודומה היה כי התחנה מדווחת מכל מקום, בכל עת ובכל נושא, בדומה ל[[אל-ג'זירה]]. התחנה לא היססה להשתמש בכתבות ששודרו בתחנות הטלוויזיה ב[[ישראל]], אם אלה תאמו את פרשנותה אם כי לעיתים שיקרה בתרגום.
 כך למשל, בעת [[מלחמת לבנון השנייה]], לאחר פגיעת [[קטיושה]] במוסך ה[[רכבת]] ב[[חיפה]], העבירה "אל-מנאר" בשידור חי את הדיווחים של התחנות הישראליות כהוכחה ליכולתו של חזבאללה לפגוע בכל מקום, כפי שהובטח. במקרים רבים, ההתלהמות של הכתבים הישראלים שימשה להמחשת רעיונו של [[חסן נסראללה|נסראללה]] בדבר החולשה האינהרנטית של החברה הישראלית הנמצאת על סף קריסה. (נסראללה לא היה הראשון שחשב כך - [[יאסר ערפאת]] פיתח תאוריות שלמות בנושא, עוד ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] ובעיקר לאחר [[מלחמת ששת הימים]]).
@@ שורה 13: / שורה 13: @@
 אחת המשימות החשובות של תחנת "אל-מנאר" הייתה להגביר את התעמולה של ה[[אסלאם]] הרדיקלי, ולהפיח רוח חיים במאבק בציונות על כל המשתמע מכך: היא פעלה למען [[איראן]] ו[[סוריה]], למען הגברת כוחו של חזבאללה בלבנון, עידוד פעולות טרור נגד [[ישראל]] והמערב, ועידוד ההקרבה האישית של הלוחמים. כמו כן עסקה התחנה בהעברת מסרים אנטי-ישראליים ואנטי-מערביים (בעיקר אנטי אמריקניים) חריפים וברורים. כך למשל שודרה המשוואה [[מגן דוד]] גדול מ[[צלב קרס]], ומתחתיו הכיתוב "ישראל גרועה מהנאצים". בסדרה האנטי-ציונית "הפזורה" ("אלשתאת") נעשה שימוש במוטיב רצח ילדים [[נוצרי]]ים לצורכי פולחן. הכול היה מותר, ולמעשה שום דבר לא עמד בדרכה להפוך לאימפריה תקשורתית חובקת-עולם. הדימוי התקשורתי של "אל-מנאר" בעולם השפיע על הדימוי של חזבאללה כארגון כל-יכול, ומכאן גם היוהרה שאפיינה את חסן נסראללה בהתנהגותו כלפי לבנון, ישראל, והמערב.
-מדינות ערביות ומערביות התבוננו בתהליך זה בדאגה רבה, אולם מאומה לא היה יכול לעצור את התחנה, שכן היא פעלה דרך תאגיד לבנוני חוקי שהוקם למען מטרה זו. האמריקאים ניסו לפעול נגד התחנה באמצעות חסימת מקורות המימון שלה, ובשל כך הופעל במרס [[2006]] צו נשיאותי אמריקאי נגד "אל-מנאר", שהוגדרה כ[[ארגון טרור]]. הצו הנשיאותי – שמספרו 13244 – פורסם לאחר [[פיגועי 11 בספטמבר]] [[2001]] והוא מדבר על "חסימת ומניעת עסקאות עם אנשים אשר מבצעים פעולות טרור, או מאיימים לבצע פעולות טרור או תומכים בפעולות טרור". ההודעה האמריקאית כללה את כל אמצעי התקשורת של חזבאללה, הרדיו והטלוויזיה, וכן את הארגון עצמו, שכן אנשי הארגון הם אלה שמפעילים אותם, והם אלה הנהנים מהפירות שמניבים אמצעי התקשורת האלה.
+מדינות ערביות ומערביות התבוננו בתהליך זה בדאגה רבה, אולם מאומה לא היה יכול לעצור את התחנה, שכן היא פעלה דרך תאגיד לבנוני חוקי שהוקם למען מטרה זו. האמריקאים ניסו לפעול נגד התחנה באמצעות חסימת מקורות המימון שלה, ובשל כך הופעל במרץ [[2006]] צו נשיאותי אמריקאי נגד "אל-מנאר", שהוגדרה כ[[ארגון טרור]]. הצו הנשיאותי – שמספרו 13244 – פורסם לאחר [[פיגועי 11 בספטמבר]] [[2001]] והוא מדבר על "חסימת ומניעת עסקאות עם אנשים אשר מבצעים פעולות טרור, או מאיימים לבצע פעולות טרור או תומכים בפעולות טרור". ההודעה האמריקאית כללה את כל אמצעי התקשורת של חזבאללה, הרדיו והטלוויזיה, וכן את הארגון עצמו, שכן אנשי הארגון הם אלה שמפעילים אותם, והם אלה הנהנים מהפירות שמניבים אמצעי התקשורת האלה.
 בתגובה להודעה האמריקאית, מסר מנכ"ל אלמנאר לשעבר עבדאללה קציר כי הוא רואה בהחלטה האמריקנית פגיעה בתאגיד תקשורתי לבנוני הפועל באופן מקצועי ואובייקטיבי. עוד מסר קציר, בהודעתו שפורסמה בתחילת אפריל 2006, כי מאחורי ההחלטה האמריקנית עומדים מניעים פוליטיים בהשפעת הלובי ה[[ציונות|ציוני]] ב[[ארצות הברית]], וכי הערוץ ימשיך לשדר ולהפיץ את שידוריו לכל העולם, כולל ארצות הברית ו[[קנדה]].
@@ שורה 24: / שורה 24: @@
 * {{אתר רשמי|http://www.almanar.com.lb/||ערבית}}
 * {{אתר רשמי|http://english.almanar.com.lb/||אנגלית}}
 * רועי נחמיאס, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3542725,00.html האקדח המעשן של חזבאללה - אצל נחום ברנע] באתר "ynet"
 *[http://www.terrorism-information.org.il/sp/6_04/al_manar.htm טלוויזיית "אלמנאר" כמכשיר רב עוצמה בידי "חזבאללה" במערכה התודעתית שמנהל הארגון], אתר המרכז למורשת המודיעין
 *[http://www.terrorism-information.org.il/sp/9_04/almanar.htm "שיווק" הטרור: כיצד מפיץ ארגון "חזבאללה" ברחבי תבל את מסרי ההסתה והשנאה של תחנת הטלוויזיה "אלמנאר"? ], אתר המרכז למורשת המודיעין