התפוצצות אוכלוסין – הבדלי גרסאות
קידוד קישורים |
משפט שהוא שטות, כי גם אוכלוסייה של אדם אחד,בלי גידול ובל ירידה, במקום בעל משאבים סופייים, תגיע "בסופו של דבר" למצב של "פיצוץ אוכלוסיין",כי משאבים סופיים לא יכולים להספיק לזמן אינסופי... |
||
שורה 9: | שורה 9: | ||
התפוצצות אוכלוסין יכולה לנבוע מעלייה ב[[לידה|לידות]], ירידה בשיעורי [[תמותה]], גידול ב[[הגירה]], או דלדול בר קיימא של משאבים. הטווח יכול להתייחס לאזור גאוגרפי מקומי כמו [[מדינה]] או [[חבל ארץ]], או אזור [[גלובלי]] כמו [[כדור הארץ]] כולו או חלקו. התוצאה של התפוצצות אוכלוסין עלולה להיות [[משבר כלכלי]], תברואתי, חברתי ומדיני. |
התפוצצות אוכלוסין יכולה לנבוע מעלייה ב[[לידה|לידות]], ירידה בשיעורי [[תמותה]], גידול ב[[הגירה]], או דלדול בר קיימא של משאבים. הטווח יכול להתייחס לאזור גאוגרפי מקומי כמו [[מדינה]] או [[חבל ארץ]], או אזור [[גלובלי]] כמו [[כדור הארץ]] כולו או חלקו. התוצאה של התפוצצות אוכלוסין עלולה להיות [[משבר כלכלי]], תברואתי, חברתי ומדיני. |
||
מבחינה מתמטית, אוכלוסייה בעלת משאבים סופיים שגדלה בקצב קבוע חייבת (בסופו של דבר) להגיע למצב של התפוצצות אוכלוסין. מצב זה יוריד את קצב הגידול שלה לאפס או לערך שלילי (קיטון). במקרים מסוימים המחסור הקיצוני במשאבים יכול להביא להשמדת האוכלוסייה כולה. |
|||
מומחים שונים{{דרוש מקור}} מזהירים שעל פי חישוביהם, אם לא תהיה ירידה משמעותית בגידול הטבעי, או עלייה משמעותית במשאבים הבסיסיים הזמינים לאדם ([[אנרגיה]], [[מזון]], [[מים]], שטח, [[מחצב]]ים) יגיעו חלקים גדולים של כדור הארץ להתפוצצות אוכלוסין תוך כמה עשרות שנים שתוצאתו תהיה הרת אסון. מומחים אלה מציעים לפעול כבר כיום למיתון התוצאה העתידית, בעיקר על ידי [[פיקוח ילודה|הגבלת ילודה]] ועל ידי פיתוח משאבים מואץ. לעומת זאת, מומחים אחרים מצביעים על כך שבעשרות השנים האחרונות ירד מאוד קצב גידול האוכלוסייה במדינות מתפתחות, ולהערכתם [[אוכלוסיית העולם]] תתייצב במהלך המאה ה-22, וכך לא יגיע העולם למצב של התפוצצות אוכלוסין. על פי נתוני ה[[או"ם]], ה[[שיעור פריון כולל|ילודה]] בעולם ירדה דרסטית בעשרות השנים האחרונות, מממוצע של 4.97 ילדים למשפחה ב[[שנות ה-50 של המאה העשרים|שנות ה-50]] של המאה עשרים עד לממוצע של 2.5 ילדים למשפחה בשנים 2010-2020.{{הערה|[http://data.un.org/Data.aspx?d=PopDiv&f=variableID%3a54%3bcrID%3a900%3btimeID%3a101%2c102%2c103%2c104%2c105%2c106%2c107%2c108%2c109%2c110%2c111%2c112%2c113%3bvarID%3a2&c=2,4,6,7&s=_crEngNameOrderBy:asc,_timeEngNameOrderBy:desc,_varEngNameOrderBy:asc&v=1 Total Fertility Rate, World] נתוני הפריון הכולל, אתר האו"ם. (אוחזר בתאריך 5.9.2015)}} |
מומחים שונים{{דרוש מקור}} מזהירים שעל פי חישוביהם, אם לא תהיה ירידה משמעותית בגידול הטבעי, או עלייה משמעותית במשאבים הבסיסיים הזמינים לאדם ([[אנרגיה]], [[מזון]], [[מים]], שטח, [[מחצב]]ים) יגיעו חלקים גדולים של כדור הארץ להתפוצצות אוכלוסין תוך כמה עשרות שנים שתוצאתו תהיה הרת אסון. מומחים אלה מציעים לפעול כבר כיום למיתון התוצאה העתידית, בעיקר על ידי [[פיקוח ילודה|הגבלת ילודה]] ועל ידי פיתוח משאבים מואץ. לעומת זאת, מומחים אחרים מצביעים על כך שבעשרות השנים האחרונות ירד מאוד קצב גידול האוכלוסייה במדינות מתפתחות, ולהערכתם [[אוכלוסיית העולם]] תתייצב במהלך המאה ה-22, וכך לא יגיע העולם למצב של התפוצצות אוכלוסין. על פי נתוני ה[[או"ם]], ה[[שיעור פריון כולל|ילודה]] בעולם ירדה דרסטית בעשרות השנים האחרונות, מממוצע של 4.97 ילדים למשפחה ב[[שנות ה-50 של המאה העשרים|שנות ה-50]] של המאה עשרים עד לממוצע של 2.5 ילדים למשפחה בשנים 2010-2020.{{הערה|[http://data.un.org/Data.aspx?d=PopDiv&f=variableID%3a54%3bcrID%3a900%3btimeID%3a101%2c102%2c103%2c104%2c105%2c106%2c107%2c108%2c109%2c110%2c111%2c112%2c113%3bvarID%3a2&c=2,4,6,7&s=_crEngNameOrderBy:asc,_timeEngNameOrderBy:desc,_varEngNameOrderBy:asc&v=1 Total Fertility Rate, World] נתוני הפריון הכולל, אתר האו"ם. (אוחזר בתאריך 5.9.2015)}} |
גרסה מ־12:40, 28 ביוני 2021
התפוצצות אוכלוסין אנושית הוא מצב שבו כמות האוכלוסייה האנושית עולה על כושר הנשיאה, המשאבים והתשתיות של אזור מסוים, בעקבות כך עלולים להיווצר עוני, מחלות ורעב. בפרספקטיבה ארוכת טווח, מצב זה יכול להיות מוגדר, גם כאשר אוכלוסייה קיימת איננה יכולה להתקיים ללא דלדול מהיר של משאבים שאינם מתחדשים או ירידה של הקיבולת הסביבתית שכבר איננה יכולה לתת עוד תמיכה לאוכלוסייה.
התפוצצות אוכלוסין יכולה לנבוע מעלייה בלידות, ירידה בשיעורי תמותה, גידול בהגירה, או דלדול בר קיימא של משאבים. הטווח יכול להתייחס לאזור גאוגרפי מקומי כמו מדינה או חבל ארץ, או אזור גלובלי כמו כדור הארץ כולו או חלקו. התוצאה של התפוצצות אוכלוסין עלולה להיות משבר כלכלי, תברואתי, חברתי ומדיני.
מומחים שונים[דרוש מקור] מזהירים שעל פי חישוביהם, אם לא תהיה ירידה משמעותית בגידול הטבעי, או עלייה משמעותית במשאבים הבסיסיים הזמינים לאדם (אנרגיה, מזון, מים, שטח, מחצבים) יגיעו חלקים גדולים של כדור הארץ להתפוצצות אוכלוסין תוך כמה עשרות שנים שתוצאתו תהיה הרת אסון. מומחים אלה מציעים לפעול כבר כיום למיתון התוצאה העתידית, בעיקר על ידי הגבלת ילודה ועל ידי פיתוח משאבים מואץ. לעומת זאת, מומחים אחרים מצביעים על כך שבעשרות השנים האחרונות ירד מאוד קצב גידול האוכלוסייה במדינות מתפתחות, ולהערכתם אוכלוסיית העולם תתייצב במהלך המאה ה-22, וכך לא יגיע העולם למצב של התפוצצות אוכלוסין. על פי נתוני האו"ם, הילודה בעולם ירדה דרסטית בעשרות השנים האחרונות, מממוצע של 4.97 ילדים למשפחה בשנות ה-50 של המאה עשרים עד לממוצע של 2.5 ילדים למשפחה בשנים 2010-2020.[1]
שינויים שעבר העולם במאה השנים האחרונות
במאה ה-20 התפתחה החקלאות מבחינה טכנולוגית, וניתן להפיק יבולים רבים מאותם שטח קרקע וכמות מים, אך אין בכך להדביק את קצב גידול האוכלוסייה: ב-50 השנים האחרונות גדלה אוכלוסיית העולם מ-3.6 מיליארד ל-7.8 מיליארד. יש יותר צריכה של מים, מזון ושטח, וניצול מוגבר של משאבי טבע כמו נפט, פחם וכולי. זיהום המים ברחבי העולם מותיר פחות מים מתוקים זמינים. אם תימשך המגמה, יגרום המחסור במים מתוקים לצמצום היבולים החקלאיים. הגברת השימוש של משאבי טבע בתעשייה גורמת לעליית הטמפרטורה בכדור הארץ (אפקט החממה) שגורמת להמסת הקרחונים בקטבים, בעקבות זאת לעליית גובה פני הים, להצפות מרובות ובסופו של דבר - אם לא תיעצר - לצמצום של משאב קריטי נוסף: שטח היבשות.
בעולם יש 795,000,000 רעבים - יותר מכל בני האדם שחיו לפני 260 שנה. מדי יום מתים בעולם 25,000 איש מרעב, רובם ילדים. למרות זאת, נוספים לעולם מדי שנה 130,000,000 בני אדם חדשים. במדינות מסוימות, בעיקר ביבשת אירופה, אמריקה הצפונית ויפן, מספר הילדים הממוצע למשפחה הוא נמוך, ובסין לרוב המשפחות יש ילד אחד. בארצות אלה מתייצבת כמות האוכלוסייה ואף פוחתת. דווקא במדינות שבהן אין די מזון, כגון הודו, אתיופיה או פקיסטן, האוכלוסייה מתרבה. כך למשל, באתיופיה יש היום 105 מיליון איש, ואם לא יקטן קצב הגידול בה, בעוד 50 שנה, אוכלוסייתה תמנה 225 מיליון. מדינות עניות כאלה עלולות למצוא את עצמן במצב של התפוצצות אוכלוסין - הן לא תוכלנה לפרנס את תושביהן.
תופעה נוספת שהקצינה במאה ה-20 היא העיור (אורבניזציה) וכן ערי ענק. לפני 50 שנה חיו בערי העולם 750 מיליון נפש, אבל היום כחצי מאוכלוסיית העולם חיה בערים. יש בעולם 548 ערים עם אוכלוסייה של מעל מיליון איש.
מצד אחד עיר כזו צורכת אנרגיה בכמות עצומה ומייצרת פסולת בכמות רבה, שפינויה מורכב ויקר - בעיה שתלך ותחמיר. באופן זה מגמת העיור, אף על פי שאינה מגדילה את הריבוי הטבעי, עלולה לפגוע במשאבים הזמינים לאוכלוסייה.
מצד שני ריכוז אנשים בעיר מפחית הרבה מהנזקים הסביבתיים שלהם לעומת חיים בכפרים בתוך חברה מתועשת: כמות השטח הבנוי, אורך הכבישים, כמות הנסיעה ברכב. כל אלו קטנים בהרבה בערים ובפרט בבנייה רוויה.[2]
אוכלוסייה | |||
---|---|---|---|
שנה | מיליארד | ||
1804 | 1 | ||
1927 | 2 | ||
1959 | 3 | ||
1974 | 4 | ||
1987 | 5 | ||
1999 | 6 | ||
2011 | 7 | ||
2020 | 7.8 |
שיאי תפוקה
אחת הבעיות הקשורות לגידול האוכלוסין היא אפשרות שכמות המשאבים הטבעיים הלא מתחדשים: נפט, פחם, מתכות, מחצבי זרחן ועוד, תידלדל עד שעלות ההפקה שלה תהיה גבוהה ותפגע קשות בכלכלה העולמית.
התאוריה של שיאי תפוקה טוענת שלאורך זמן מסוים של שימוש במשאב מרכזי שאין לו חלופות מספקות, התפוקה יכולה לגדול עד להגעה לשיא תפוקה ומשם היא מתחילה לרדת. הסיבה לכך היא שהמחצבים הנשארים אחרונים הם בדרך כלל אלו שקשה ביותר להפיק מהם תועלת.
משאבי האנרגיה
כיום צריכת האנרגיה היא כ15 טרה-ואט לשנה, ומעריכים שהיא צפויה לעלות לעשרות טרה ואט בשנה.
מאגרי הפחם של כדור הארץ עשויים להספיק לייצור עשרות טרה-ואט של חשמל לאורך מאות שנים. אמנם, ייצור החשמל באמצעות פחם פולט גז CO2, ולדעת רוב המומחים גז זה גורם להתחממות כדור הארץ בגלל אפקט החממה. ישנם מקורות אנרגיה חלופיים שניתנים לניצול, שהבולטת בהם היא קרינת השמש, שכבר היום מנוצלת במידה מסוימת לצורך ייצור אנרגיה. כמות האנרגיה שנקלטת בכדור הארץ מהשמש גבוהה בהרבה מהצריכה האנושית הצפויה, אמנם אפשרות השימוש באנרגיית השמש כמקור מרכזי לאנרגיה תלויה בפיתוח טכנולוגיות יעילות וזולות לקליטה ואגירה של אנרגיה זו.[3]
מאגרי הנפט הידועים על כדור הארץ מספיקים לצריכה של עשרות שנים בלבד. המשך השימוש בתחבורה ממונעת תלוי ביכולת להפיק דלק נוזלי חלופיים, לחלופין ניתן להשתמש בהנעה חשמלית. צבירת האנרגיה באמצעות סוללות חשמליות הרבה פחות יעילה, ולכן מצריכה לטעון מחדש את הרכב לעיתים קרובות יותר מאשר הצורך בתדלוק. חלופה אחרת להנעת כלי רכב באמצעות חשמל היא שימוש ברכבות חשמליות.[3]
בספרות
ראו גם
- שיא תפוקת נפט
- תומאס מלתוס
- אנטי-נטליזם
- ג'ון הולדרן
- סדר עולמי חדש
- צפוף – הפורום לאוכלוסייה סביבה וחברה
- טביעת רגל פחמנית
קישורים חיצוניים
- הסוף, מאת אייזיק אסימוב, באתר "הידען"
- לאן נעלמו 3 מיליארד בני אדם, באתר "הידען"
- הייתכן שהחששות מוגזמים?
- פרופ' יואל א. כהן, 2050: 9.2 מיליארד, באתר ynet, 4 בדצמבר 2009
- נטע אחיטוב, תביאו פחות ילדים, או צפו לגרוע מכל, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2012
- עודד כרמלי, הסכנה הטמונה בתנועה למניעת פיצוץ אוכלוסין, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2014
- הערך אקולוגיה עירונית באתר אקו-ויקי
הערות שוליים
- ^ Total Fertility Rate, World נתוני הפריון הכולל, אתר האו"ם. (אוחזר בתאריך 5.9.2015)
- ^ מאמר על יתרונות אקולוגיים לחיים בעיר
- ^ 1 2 דורון אורבך,על צורכי האנרגיה של החברה האנושית בימינו