מיכאל מושונוב – הבדלי גרסאות

מיכאל מושונוב
לידה	3 במרץ 1986 (בן 38); תל אביב–יפו, ישראל
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	מ-1990
עיסוק	שחקן, זמר, מוזיקאי, מנחה טלוויזיה
בת זוג	שירן מושונוב
פרסים והוקרה	פרס אופיר לשחקן הראשי הטוב ביותר; פרס אופיר לשחקן המשנה הטוב ביותר ;
	פרופיל ב-IMDb

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־03:55, 31 במרץ 2022

שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות משחק
פרמטרים ריקים [ קישור ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

מיכאל מושונוב (נולד ב-3 במרץ 1986, מוכר גם בשם הבמה מייק מושון) הוא שחקן, זמר, ראפר, מוזיקאי ומנחה טלוויזיה ישראלי. זוכה 2 פרסי אופיר על תפקידיו בסרטים "איים אבודים" ו"מבול".

ביוגרפיה

מושונוב הוא בנם של השחקנים מוני מושונוב וסנדרה שדה, ולו אחות בשם אלמה שהיא זמרת אופרה. בת דודתו היא הזמרת מיקה שדה. מושונוב לא גויס לאחר שהצבא החליט לשחררו^[1].

ההופעה הראשונה של מושונוב בטלוויזיה הייתה ב-1990 בגיל 4, כשהתארח בתוכנית לילדים "מסיבת גן".

ב-1991 בגיל 5 השתתף לצד אביו בקלטת הווידאו לילדים "כמו גדולים" של אריק איינשטיין.

בספטמבר 2021 נישא לבת זוגו שירן קריחלי^[2].

קריירת משחק

ב-1992, כשהיה בן 6, השתתף לצד אביו ואחותו בסרט "כבלים".

ב-1997, כשהיה בן 11, שיחק לצד אביו בדרמה הטלוויזיונית "המקלחת" בבימויו של חורחה גורביץ'.

ב-1999, כשהיה בן 13, השתתף בתשדיר "זה סימן בשבילי" נגד אלימות ששודר בערוץ הילדים.

ב-2001, בגיל 15, שיחק בסרט "חתונה מאוחרת", שוב לצד אביו.

בשנת 2004 שיחק בסרט הקולנוע "איציק".

בשנת 2005 הצטרף לצוות המנחים של תוכנית הנוער "אקזיט" לצד עפר שכטר, שירי מימון ואחרים.

הוא משחק בתיאטרון, בסרטים ובסדרות טלוויזיה רבות, בהם דרמת הטלוויזיה "פרשת השבוע", ששודרה בהוט 3, וסרט הקולנוע "NO אקזיט". בנוסף לכך, שיחק בין השאר בהצגה בתיאטרון אורנה פורת, שנקראת "צבעים בחול" ומבוססת על סיפור חייו של הצייר נחום גוטמן.

בשנת 2006 גילם את התפקיד הראשי בסרטו של רפאל נג'ארי "תהילים", שהיה אף מועמד לפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן 2007.

בשנת 2007 שיחק בסרטו של רשף לוי "איים אבודים". על משחקו בסרט זה הוענק לו פרס אופיר בקטגוריית "השחקן הראשי הטוב ביותר". באותה שנה שיחק בתפקיד ראשי בתיאטרון הרפרטואר של הקאמרי בתל אביב במחזה "יומן חוף ברייטון".

בשנת 2008 קיבל תפקיד ראשי בסדרת הטלוויזיה "דאוס". באותה שנה שיחק בסרט הקולנוע "לבנון" בבימויו של שמוליק מעוז על מלחמת לבנון הראשונה, סרט שספג ביקורת לא מועטה בשל העובדה שמושונוב המגלם חייל קרבי לא שירת בצה"ל בעצמו מעולם^[3].

בשנת 2010 גילם את הילד המפגר יוריק בסרט "בנא". ושיחק במיני-סדרת הדרמה "נבלות" שם גילם את מוש'קה, דמותו הצעירה של יהורם גאון.

בשנת 2011 שיחק בסרט הקולנוע "מבול" בבימויו של גיא נתיב. על משחקו בסרט זכה שוב בפרס אופיר, הפעם על שחקן המשנה הטוב ביותר. באותה שנה שיחק בסרט המתח של נדב לפיד "השוטר", הסרט קיבל ביקורות חיוביות, זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל סן פרנסיסקו ובפסטיבל בואנוס איירס.

בשנת 2012 שיצא לאקרנים הסרט "חתולים על סירת פדלים", שם שיחק לצידה של דנה פרידר. כמו כן באותה שנה שיחק בסדרת הדרמה של ערוץ 2, רשת "קטמנדו" לצידם של גל גדות, ניצן לברטובסקי, לירון לבו וקרן ברגר.

בשנת 2013 שיחק בסדרה הקומית "פרופיל 64" בערוץ 10 לצד דנה פרידר, מאור שוויצר ואחרים. ובקולנוע, שיחק בסרטו של דן תורג'מן "רימון הזהב" המתאר את סיפור התבגרותם של עולי תימן.

בשנת 2014, שיחק מושונוב בסרט "ערבים רוקדים" בתפקיד יונתן, עליו היה מועמד לפרס אופיר לשחקן הראשי הטוב ביותר, ובסרט "יונה" שם גילם את יאיר, לצידה של נעמי לבוב.

בשנת 2015 גילם את עומרי בסדרה "שרגא בישגדא" ששודרה בטלוויזיה החינוכית הישראלית. באותה שנה שיחק בסרטו הקצר של טל זגרבה "נדרים" שם גילם את דמותו של אייל, בנם של דליק ווליניץ ושירי גולן.

במאי 2016 יצא לאקרנים הסרט "ג'נקשן 48" בבימויו של אודי אלוני, שם מיכאל משחק בתפקיד ראשי לצד הראפר תאמר נפאר. ביוני של אותה שנה עלתה הסדרה הקומית בערוץ הילדים "גרעינים" שם משחק לצד דנה פרידר, דאנה איבגי ודניאל גד.

בשנת 2017 משחק תפקיד ראשי בהצגה "על מי ועל מה" מאת איאד אקטאר (זוכה פרס פוליצר) בבימויו של משה נאור, בתיאטרון חיפה.

בשנת 2018 שיחק בסדרה המתופפת הקטנה^[4]. ושיחק בסרט הבריטי-אמריקאי "מריה מגדלנה" בכיכובה של רוני מארה.

בהמשך הצטרף לעונה השלישית של "שכונה" ששידורה החל באפריל 2018 בתפקיד רוי.

הוא בוגר סל"ה - הסטודיו לאמנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין.

קריירה מוזיקלית

ראו גם – כהן@מושון

ב-2006 החל לפעול בהרכב כהן@מושון לצד חברו מיכאל כהן. באותה שנה הוציאו את אלבום הבכורה שלהם, "כושר גופני". כמו כן, השתתפו במוקדמות פרסי המוזיקה של MTV אירופה. ב-2011 הוציאו את אלבומם השני "מחשב לכל ילד". האלבום קיבל שבחים רבים.^[5]^[6] ב-2016 הוציאו את אלבומם השלישי, "ימים ארוכים", אשר הושפע מוזיקלית מהזמר אריק איינשטיין וכולל דגימות רבות של שיריו (איינשטיין היה חבר קרוב של אביו של מושונוב, מוני).

ב-2020 הוציא יחד עם המפיק המוזיקלי יונתן ריקליס את האלבום "רדיקלים חופשיים". באוגוסט 2021 השתתף עם הזמרת J.Lamotta בסינגל "טוויסט".^[7]^[8]

פילמוגרפיה

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

דיסקוגרפיה

סולו

2020: רדיקלים חופשיים (עם יונתן ריקליס)

כהן@מושון

2008: כושר גופני (אלבום, הד ארצי)
2011: מחשב לכל ילד (אלבום, היי פידליטי)
2013: חרוימ'לה מכוכב משה (מיקסטייפ, וייבטאון)
2016: הווי ובידור (מיני-אלבום, שיגולה)
2016: ימים ארוכים (אלבום, יוניסל)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מיכאל מושונוב בוויקישיתוף

מיכאל מושונוב, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
מיכאל מושונוב, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
מיכאל מושונוב, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
מיכאל מושונוב, באתר ספר הקולנוע הישראלי
מיכאל מושונוב, באתר AllMovie (באנגלית)
מיכאל מושונוב, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
מיכאל מושונוב, באתר ספוטיפיי
מיכאל מושונוב, דף שער בספרייה הלאומית
מיכאל מושונוב, בארכיון הבימה
מיכאל מושונוב, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
דורון חלוץ, מיכאל מושונוב הוא כבר מזמן לא רק הבן של מוני, באתר הארץ, 21 בנובמבר 2008
יוני בינרט, קורע את העיר: ריאיון עם מיכאל מושונוב, nrg מעריב, 26 באפריל 2010
טלי פרקש, מיכאל מושונוב: קמתי בבוקר וראיתי חסיד במראה, באתר ynet, 23 במאי 2012
פסק זמן עם מיכאל מושונוב, באתר "Time Out ישראל"

הערות שוליים

^ דורון חלוץ, מיכאל מושונוב: לא רק הבן של מוני, באתר הארץ, ‏21.11.08
^ בר זגה, שמחה במשפחה: מיכאל מושונוב ובת זוגו התחתנו, במדור "פנאי פלוס" באתר ynet‏, 5 בספטמבר 2021
^ ריאיון עם מיכאל מושונוב, באתר עכבר העיר, 21 בנובמבר 2008
^ חן חדד, "המתופפת הקטנה" היתה יכולה להיות אחת מהסדרות הטובות של השנה. היא בחרה בקיטש, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2018
^ יוספי שלמה, ‏ברכת כהנים ומושונים, באתר ‏מאקו‏, 25 בספטמבר 2011
^ אסף נבו, ‏מישהו שומע אותם, באתר ‏מאקו‏, 25 ביוני 2011
^ הכותבים והכותבות של קולומבוס מסכמים שנה של מוזיקה ישראלית – תשפ"א, באתר columbusmusicmagazine.com, ‏3 בספטמבר 2021, בדיקה אחרונה ב־21 בפברואר 2022
^ "טוויסט", J.Lamotta בשיתוף מיכאל מושונוב, באתר יוטיוב, 11 באוגוסט 2021, בדיקה אחרונה ב־21 בפברואר 2022

הקודם: 2009 - זהר שטראוס	זוכה פרס אופיר לשחקן המשנה הטוב ביותר לשנת 2010 - מיכאל מושונוב ("מבול")	הבא: 2011 - ליאור אשכנזי

[1] דורון חלוץ, מיכאל מושונוב: לא רק הבן של מוני, באתר הארץ, ‏21.11.08

[2] בר זגה, שמחה במשפחה: מיכאל מושונוב ובת זוגו התחתנו, במדור "פנאי פלוס" באתר ynet‏, 5 בספטמבר 2021

[3] ריאיון עם מיכאל מושונוב, באתר עכבר העיר, 21 בנובמבר 2008

[4] חן חדד, "המתופפת הקטנה" היתה יכולה להיות אחת מהסדרות הטובות של השנה. היא בחרה בקיטש, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2018

[5] יוספי שלמה, ‏ברכת כהנים ומושונים, באתר ‏מאקו‏, 25 בספטמבר 2011

[6] אסף נבו, ‏מישהו שומע אותם, באתר ‏מאקו‏, 25 ביוני 2011

[7] הכותבים והכותבות של קולומבוס מסכמים שנה של מוזיקה ישראלית – תשפ"א, באתר columbusmusicmagazine.com, ‏3 בספטמבר 2021, בדיקה אחרונה ב־21 בפברואר 2022

[8] "טוויסט", J.Lamotta בשיתוף מיכאל מושונוב, באתר יוטיוב, 11 באוגוסט 2021, בדיקה אחרונה ב־21 בפברואר 2022

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 92: / שורה 92: @@
 ==קישורים חיצוניים==
 {{ויקישיתוף בשורה}}
-{{פרופילי מוזיקאים}}
 {{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}
 * {{הארץ|דורון חלוץ|מיכאל מושונוב הוא כבר מזמן לא רק הבן של מוני|1.1362041|21 בנובמבר 2008}}

פרס אופיר לשחקן הראשי הטוב ביותר
1990–2010	משה איבגי (1990) • אריה מוסקונה (1991) • שולי רנד (1992) • שאול מזרחי (1993) • שמיל בן ארי (1994) • משה איבגי (1995) • עמוס לביא (1996) • אסי דיין (1997) • יורם חטב (1998) • ניר לוי (1999) • אקי אבני (2000) • ליאור אשכנזי (2001) • זאב רווח (2002) • אריה אליאס (2003) • שולי רנד (2004) • אורי גבריאל (2005) • אסי דיין (2006) • ששון גבאי (2007) • מיכאל מושונוב (2008) • סשה אגרונוב (2009) • אדיר מילר (2010)
2011 ואילך	שלמה בראבא (2011) • רועי אסף (2012) • מכרם ח'ורי (2013) • זאב רווח (2014) • רועי אסף (2015) • מוריס כהן (2016) • ליאור אשכנזי (2017) • נוה צור (2018) • ערן נעים (2019) • שי אביבי (2020) • אלכס בכרי (2021) • ששון גבאי (2022) • רועי ניק (2023) • שאדי מרעי (2024)