נדב"ר

נדב"ר, או נוהל דיבור ברדיו (או ברשת), הוא נוהל המקובל בצה"ל ובצבאות זרים לתקשורת באמצעות מכשירי קשר, בפרט ברשתות קשר מרכזיות.

מטרותיו של הנדב"ר הן שימוש במבנה דיבור תקין, קיצור משך התקשורת, מניעת הפרעה למשתמשים אחרים ברשת, התגברות על קשיים טכניים ותקלות ווידוא הבנה בין הגורמים המתקשרים. מטרת הנדב"ר איננה הצפנה.

נוהל דיבור

כל גורם המעוניין לפנות לגורם אחר ברשת, עושה זאת על פי הנוהל הבא: קריאה - הזדהות - הודעה - סיום.
הגורם היחיד שלא משתמש בכינוי תפקידו בצמוד לשם רשת הקשר הוא המבצעים.

• לדוגמה: "זרזיר (קריאה - לרס"פ) כאן גאווה, (הזדהות - כמבצעים) צריך להביא חמים וטעים אל המכלאות, (הודעה) עבור (מחכה לתגובתך)"

המילים הבסיסיות לניהול הקשר הן:

• שלח (באנגלית: send): קיבלתי את קריאתך הראשונית, שלח את הודעתך.
• עבור (באנגלית: over): זהו סוף הודעתי, ממתין לתשובתך.
• סוף (באנגלית: out): זהו סוף השיחה בינינו, תשובה אינה נחוצה.
• רות או דין (באנגלית: roger): קיבלתי את הודעתך בהצלחה.
• חיובי (באנגלית: affirmative): כן.
• שלילי (באנגלית: negative): לא.

כינויים בקשר
מפקדים	בעלי תפקידים	בני אדם	מבנים ומקומות	כלי רכב	מכשירים/חפצים	מידות/יחסיות
קודקוד - המפקד העליון באותה רשת קשר	מקצוען - טכנאי	גפרור - חייל	מכלאות - מגורים/בסיס	גלגלים - רכב	נוכחי - מכשיר קשר	עגולה - שעה
משנה - סגן מפקד	סיפון - ראש מטה	חצאית - חיילת	שחור - כביש סלול	פטיש - האמר	אותיות - מכשיר קשר מוצפן	קטנה - דקה
קודקודון - מש"ק/מ"כ	חצאית דמעות - מש"קית ת"ש	מלוכלך - אויב	לבן - דרך רגלית	מספריים - טנק גישור	חסין - מכשיר קשר מוצפן מדלג	קטנטנה - שניה
ברזלן - קצין	עגלון - נהג	ידיד - בן-ערובה/חטוף	ברזליה - מגורי קצינים	כבד - טנק	משני - טלפון	קצר - מטר
תורֶן - קצין-רפואה/רופא	משנה תורֶן - חובש/ת. משנה תורן בכיר - חוג״ד	פרח - פצוע	תורניה - מרפאה	כבד מושך - טנק חילוץ	משני אדום - טלפון מוצפן	תלם - תדר
מברג - קצין מבצעים	מברגון - סמב"ץ	הרדוף - הרוג	מברגיה - חמ"ל מבצעים	חצי כבד - נגמ"ש	מיוחד - מערכת שו"ב	תרנגול - תרגיל
עסיס - קצין לוגיסטיקה	זרזיר - רס"פ		זרזיריה - רס"פייה	מכוער - נגמחון/נקפדון	מקל - נשק	אנגליה - שלב א' (=תזוזה ראשונה של תרגיל/מבצע). בלגיה - שלב ב'. גרמניה - שלב ג'. דנמרק - שלב ד'. וכך הלאה...
כספית - קצין קשר	כספיתון - קַשָּׁר. מקצוען חכם - טכנאי קשר.		משה - מטווח/משטח	מכוערת - אכזרית	צלחת - מוקש	תאילנד - סוף התרגיל/המבצע (משתמשים ב"תאילנד" גם אם מספר שלבי הפעולה קטן).
אשנב - קצין משאבי אנוש	אשנבון - מש"ק משאבי אנוש			יפהפייה - פומ"ה	סוכריות - תחמושת	אורפז - קנה מידה
פרפר - קצין מודיעין	פרפרון - מש"ק מודיעין			דוב - דחפור	נוזלים אדומים - דלק
מנעול - קצין חימוש	מנעולן - איש חימוש			דובי - דחפור D-9	נוזלים שקופים - מים
תלתן - קצין הנדסה	קתרס - איש יח' חיל הים			דרור - מטוסי ח"א	חמים וטעים - אוכל
קלף - קצין קשתות	מדויק/עצלן - צלף			דרדר - מסוק
גלופה - קצין ביטחון	חצי מדויק - קלע
לימון - קצין בטיחות	לב - פרמדיק/ית
מעיל - קצין שיתוף ארטילרי	חצאית אדידס - מדריכת ספורט
עוקץ - קצין דת
אולר - קצין אג"ם
חורשה - קצין לוחמה אלקטרונית
שמש - קצין משטרה צבאית
טבק - קצין אב"כ
שעון - קצין חי"ר
אבוס - קצין שריון
דקל - קצין הספקה
גואל - קצין איתור נעדרים
עיט - מפקד מיחידת ביטחון קשר

סיומות

• עבור - סיימתי את ההודעה שלי, ממתין לתשובה
• רות - קיבלתי והבנתי את ההודעה
• היישר - קיבלתי, הבנתי ואני מבצע את ההודעה
• סוף - סיימתי את ההודעה, ואיני מחכה לתשובה. יש הטוענים כי "סוף" נאמר אך ורק על ידי מפקד לפקוד, אך אין הדבר נכון. בנדב"ר של תותחנים, לדוגמה, בשל הצורך לקצר את השימוש בקשר למינימום ההכרחי, כל אחד מהצדדים יאמר "סוף" בסיום הפרוטוקול במצבים שונים, לעומת זאת ביחידות חי"ר סוף נאמר רק על ידי המפקד הבכיר בשטח.
• עד כאן - כאשר ישנה הודעה ארוכה מחלקים אותה לכמה משפטים קצרים ובסוף כל משפט אומרים "עד כאן" וכאשר הצד השני אומר "עד כאן" ממשיכים.

נוהל פקודות

כאשר ניתנת פקודה ברמת מסגרת, יפעיל מפקד המסגרת את נוהל פקודות ויאמר: "תחנות גאווה, כאן קודקוד. פקודות עבור." אז יעלו מולו המפקדים תחתיו לפי סידורם כדי להראות שהם מאזינים לפקודה.

נוהל הקרא

לעיתים, במתן פקודות שהבנתן נכונה היא קריטית, יבקש נותן הפקודה כי המאזין יקריא שוב את ההודעה שהועברה (Read back) כדי לוודא כי הוא אכן הבין את כוונתו.

נוהל אמור שנית

כאשר התרחשה הפרעה בקשר או כאשר המאזין לא הבין את תוכן ההודעה, עליו לומר "אמור שנית" ולא "חזור שנית". נוהל זה נועד למנוע ביצוע כפול של הוראות כאשר הכוונה היא אמירת ההודעה שנית.

איות

אם במהלך השיחה מעוניינים לתקשר באותיות, או להבהיר מילה לפי איות של האותיות בנפרד, ניתן להשתמש באלפבית צלילי.

לדוגמה: "עסיס כאן קודקוד, קבל שהגפרור נמצא ביישוב רמות, לא דרגות. רמות - רות, משה, וו, תלם."

דממת אלחוט

כאשר כוח צבאי נדרש לשמור על חשאיות במהלך פעולה מבצעית מופעל נוהל "דממת אלחוט" האוסר לשוחח בקשר שלא לצורך 'מבצעי מידי'. זאת על מנת שהאויב לא ישמע את קולות השיח בקשר או יקלוט את אותות הרדיו אשר הקשר משדר וכך יחשוף את הכוח. מלבד המשמעות הצבאית, הביטוי "דממת אלחוט" הוא מילה נרדפת לשקט מוחלט, דממה.

בעגה הצה"לית, דיבור יתר בקשר לרוב יוביל לקריאת "חדל קשקשת ברשת"/"חדל פטפטת ברשת" שמשמעו להפסיק לדבר בקשר שאינו לצורך מבצעי.

סודיות

מכיוון שרשת רדיו מכילה מידע שעלול להיות רגיש, לא מעבירים בקשר הוראות שהסודיות שלהן תקפה ליותר מ-48 שעות. גם ברשתות מוצפנות, עלול האויב להקליט את פס התדרים, לשלוח אותו לפענוח ולקבל את המידע שהועבר בזמן קצר. לדוגמה, אם מתכוננים למבצע שיתרחש בשבוע הבא, לא תועבר ידיעה בקשר על רכב לצורך המבצע.

מידע שאינו מאושר להעברה ברשת רדיו בצה"ל^{[דרוש מקור]}:

• שמות יחידות
• קיום תרגילים
• מיקום כוחות
• מצבי כוננות
• גודל יחידות
• תנועת כוחות
• יעדי כוחות
• לוחות זמנים
• אמצעי לחימה
• הספקה בהיטס

קישורים חיצוניים

• בלדד השוחי, מי זו רות, ולאן היא צריכה לעבור?, באתר כלכליסט, 3 ביולי 2014
• אל"ם דניאל רוזן, התפתחות הנַדבָּ"ר בצה"ל, העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב
• נדב"ר בכלי טיס