נתיב הגדוד – הבדלי גרסאות
מ עדכון תבנית:דף שער בספרייה הלאומית בקישורים חיצוניים (תג) |
אין תקציר עריכה תגיות: שוחזרה עריכה חזותית |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
|אתר אינטרנט=| |
|אתר אינטרנט=| |
||
}} |
}} |
||
'''נְתִיב הַגְּדּוּד''' הוא |
'''נְתִיב הַגְּדּוּד''' הוא [[מושב]] חקלאי ב[[בקעת הירדן]] השייך ל[[תנועת המושבים]] הנמצא בתחום [[מועצה אזורית בקעת הירדן]], 20 ק"מ צפונית ל[[יריחו]]. |
||
== היסטוריה == |
== היסטוריה == |
||
מקור השם ב[[הגדודים העבריים#גדוד 38 של קלעי המלך|גדוד העברי ה-38]] שלחם באזור נגד הטורקים ב[[מלחמת העולם הראשונה]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nevo.co.il/Law_word/law10/yalkut-2633.pdf|כותרת=ילקוט הפרסומים 2633|עמודים=1825|תאריך=10 ביוני, 1980}}</ref>, בחלקו המזרחי של "[[קו שתי העוג'ות]]". בעת תכנונו נודע היישוב באופן זמני כ"פצאל ג'"{{הערה|{{דבר||שמות ליישובים בבקעת הירדן וברמת הגולן|19740726|47}}}}. |
מקור השם ב[[הגדודים העבריים#גדוד 38 של קלעי המלך|גדוד העברי ה-38]] שלחם באזור נגד הטורקים ב[[מלחמת העולם הראשונה]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nevo.co.il/Law_word/law10/yalkut-2633.pdf|כותרת=ילקוט הפרסומים 2633|עמודים=1825|תאריך=10 ביוני, 1980}}</ref>, בחלקו המזרחי של "[[קו שתי העוג'ות]]". בעת תכנונו נודע היישוב באופן זמני כ"פצאל ג'"{{הערה|{{דבר||שמות ליישובים בבקעת הירדן וברמת הגולן|19740726|47}}}}. |
||
גרסה מ־11:56, 9 ביולי 2023
 מגרש משחקים ומועדון חברים בנתיב הגדוד
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | יהודה ושומרון |
| מועצה אזורית | ערבות הירדן |
| גובה ממוצע[1] | -220 מטר |
| תאריך ייסוד | 1977 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 214 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.0% בשנה |
(למפת דרום השומרון רגילה)   נתיב הגדוד  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
נְתִיב הַגְּדּוּד הוא מושב חקלאי בבקעת הירדן השייך לתנועת המושבים הנמצא בתחום מועצה אזורית בקעת הירדן, 20 ק"מ צפונית ליריחו.
היסטוריה
מקור השם בגדוד העברי ה-38 שלחם באזור נגד הטורקים במלחמת העולם הראשונה[3], בחלקו המזרחי של "קו שתי העוג'ות". בעת תכנונו נודע היישוב באופן זמני כ"פצאל ג'"[4].
היישוב הוקם באפריל 1975 ועד להכשרת הקרקע השתכנו חברי המושב במעלה אפרים. במאי 1977 עבר למקומו הנוכחי. באוקטובר 1977 היו במושב 17 משפחות שהשתייכו לשתי קבוצות שהיו חלוקות על האופי הרצוי של המושב[5]. באותה עת נבנו ביישוב 30 בתים נוספים לקליטה נוספת. לטענת חברים במושב, תוכנית האוטונומיה במסגרת שיחות השלום עם מצרים טרפדו את אכלוסם[6]. בינתיים המושב התדרדר לחובות כבדים[7].
בעקבות חתימת הסכם אוסלו החלו חלק מהתושבים לדבר על פינוי המשפחות ואף על הסדר פינוי עם פיצויים, בעוד אחרים התעקשו שיש להישאר ביישוב[8].
היישוב נותר דל אוכלוסין ונכלל ברשימת היישובים בתת-אכלוס של משרד החקלאות. בתחילת 2013, עם הגעתו לגודל של 87 חברים ב-44 בתי אב, הוא הומלץ להסרה מהרשימה[9].
רוב התושבים עובדים בחקלאות כגון: גידול ירקות לייצוא, כרם, תאנים, פרחים, וייצור חשמל שמקורו באנרגיה סולארית.
במושב מגדלים עצי ארגן שמזרעיהם מפיקים את שמן הארגן היקר שמיוחסות לו תכונות רפואיות וקוסמטיות[10].
אתרים בקרבת היישוב
אתר יישוב מהתקופה הנאוליתית קדם קרמית א התגלה מדרום ליישוב הכולל שרידי מבנים, שלדים רבים, כלי צור, כלי אבן, כלי עצם, תכשיטים וצלמיות. באתר נמצאו 28 שלדים, רובם במצב השתמרות גרוע. באחד המבנים נמצאו שלוש גולגולות של גברים מתחת לרצפה. הקבוצה כללה גם שלדי ילדים שנקברו עם הגולגולת. הבוגרים ברובם נקברו בקבורה משנית בלא גולגולת. בין הבוגרים מספר הגברים היה גדול ממספר הנשים[11].
קישורים חיצוניים
- נתיב הגדוד, באתר המועצה האזורית בקעת הירדן
- נתיב הגדוד, באתר יש"ע
נתיב הגדוד (יהודה ושומרון), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ ילקוט הפרסומים 2633 (עמ' 1825), 10 ביוני, 1980
- ^ שמות ליישובים בבקעת הירדן וברמת הגולן, דבר, 26 ביולי 1974
- ^ חנן ינאי, התערבות עסקנים בענייני פנים במושבים, דבר, 7 באוקטובר 1977
- ^ אהרן דולב, היה לנו חלום בבקעה, מעריב, 6 בינואר 1978; המשך
אהרן דולב, עיבוי עיבוי אבל אין מועמדים, מעריב, 3 בנובמבר 1978 - ^ יצחק בן שלה, ארגון קניות הפסיק האשראי ל-6 מושבים, מעריב, 12 באוגוסט 1979
יישובים בבקעה ובגוש עציון יקבלו סיוע, מעריב, 22 ביולי 1980
אהרן דולב, מתיישבי בקעת הירדן נושאים על גבם חובות, מעריב, 1 באוגוסט 1980
ארגון הקניות יתבע לדין 5 מושבים, מעריב, 6 באפריל 1984 - ^ חנה קים, תולדות הבלבול, חדשות, 29 באוקטובר 1993
- ^ סיכום ישיבת ועדת היגוי בין משרדית לנושא תת-אכלוס, משרד החקלאות, 6 במרץ 2013, עמ' 2
- ^ עץ הארגן
- ^ דני נדל, עצמות ורוח - מנהגי קבורה פרהיסטוריות בישראל, המוזיאון לפרהיסטוריה על שם משה שטקליס, חיפה, 1992, עמוד 36
| ||||||||||||||
