שלום זו-ארץ – הבדלי גרסאות

שלום זו-ארץ
	זו-ארץ בשנות ה-70
לידה	21 ביולי 1923; טריפולי, לוב
פטירה	19 בספטמבר 2018 (בגיל 95)
מדינה	ישראל

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־03:14, 15 בספטמבר 2024

שלום זו-ארץ (21 ביולי 1923 – 19 בספטמבר 2018^[1]) היה הצפר הראשי הראשון של רשות שמורות הטבע; מראשוני שומרי הטבע בישראל, המייסד והמנחיל של תורת הצפרות בישראל ופעילותה העממית, מקים בית ספר שדה חוף הכרמל, ומייסד היחידה למניעת מטרדי הציפורים ברשות שדות התעופה^[1].

ביוגרפיה

נולד ב-21 ביולי 1923, ערב תשעה באב תרפ"ג, בטריפולי שבלוב. בכור למשפחה ציונית חברת תנועת "בן יהודה", שבמסגרתה מילא מדי יום שישי שליחות בגיוס תרומות לקק"ל עבור גאולת אדמות בארץ-ישראל. ב-1934 עלה ארצה עם משפחתו.

בגיל 13, בימי המרד הערבי, הצטרף לארגון "ההגנה", ובשורותיו ביצע פעולות קשר שונות. בתקופה זו היה גם חבר ב"נוער העובד", בסניף שכונת בורוכוב.

ביולי 1940 התקבל לקבוצת "עלומים" בכפר הנוער בן-שמן, שם למד חקלאות, ובהמשך היה למרכז הכשרה שנדדה לגבת והצטרפה לגינוסר. בגבת היה מדריך ילדי הנוער העובד, ובתפקיד זה עבד עם המחנכת והמשוררת פניה ברגשטיין.

באותה תקופה נוצרה חברות מדריכים בתנועה בינו לבין חנה סנש. מכתב שהשאירה לו מוצג כיום במוזיאון חנה סנש בשדות-ים.

כחבר גינוסר השתתף במבצע העלייה לביריה (1946), במלחמת העצמאות פיקד על כיתת עולים, ועמם ביצע בגזרת גינוסר פעולות הגנה שונות, שהראשית שבהם הייתה קרב מול הכפר ע'ויר אבו שושא, שהסתיים בנפילת חברו ישראל לוי, איש גינוסר שפיקד על הקרב. באותה מלחמה שכל גם את אחיו פדי (פדהצור), חבלן בפלמ"ח, שנפל על משטרת עיראק סואידן. מונה למא"ז גינוסר בעיצומה של תקופת ה"פדאיון", ביצע את עבודות המשק, הדריך הכשרות וחברות נוער שהגיעו לגינוסר, ואת ילדי גינוסר שהצטרפו לנוער העובד. במסגרת זו היה בקשר הדוק עם יגאל אלון.

החברה להגנת הטבע

כחבר קיבוץ התעניין ואהב את הטבע בהתגלמותו ואת בעלי החיים. לאחר כנס בעכו של החברה להגנת הטבע (שהייתה בתחילת פעילותה) שנערך ב-1958, נקבעה פגישת עבודה בינו לפרופ' אמוץ זהבי, ועבודתו רוכזה באזורי השרון והכרמל, כעובד השני שגויס לחברה^[2]. מתוך הצורך לעבוד ולהתמקד בתחום זה, נאלץ לעזוב את הקיבוץ.

את עבודתו ותפקידו בנה תוך גישושים וניסיונות שונים. עיקר משימותיו היה בגילוי מוקדם של פגיעה בטבע, פיתוח שמורות הטבע באזור^[3], ארגון פעולות מקומיות שונות (סיורים, הרצאות), סימון מסלולים ושבילים, תיעוד החי והצומח, הדרכת קבוצות, גם במחנות הנופש הראשונים שביצעה החברה לאורך הארץ^[4], ועידוד הצטרפות לחברה ולהשתתפות בפעולותיה הארציות, כגון טיולי סופשבוע וכנסים מרכזיים.

שלום זו-ארץ היה מדריך ומחנך מרתק. מטיילים רבים שיחרו להצטרף להדרכותיו וחוגיו שהיו מבוקשים ביותר^[5]. במשך השנים חנך, הדריך, ולימד בכל רחבי הארץ אלפי תלמידים, מטיילים, צפרים, שומרי טבע, מוסדות, וארגונים ממשלתיים, ציבוריים ופרטיים מהארץ ומחו"ל. לאחר מלחמת ששת הימים הדריך גם בסיורים מרתקים בחצי האי סיני, ביהודה ושומרון וברמת הגולן.

ייסוד הצפרות העממית בישראל

במהלך חייו ופועלו התמקד יותר ויותר בחקר ולימוד הציפורים, ופעילותו הנחילה את תורת הצפרות בישראל, אותה כתב ומימש, לאלפי צפרים עד עצם היום הזה.

ב-1959 ערך מחנה רב משתתפים ראשון מסוגו במעגן מיכאל בנושא קינון ודגירה.

ב-1963 הקים את חוג הצפרות הראשון בארץ^[6], שמפגשיו היו בכל שבוע ליד צריפי המדגה במעגן מיכאל, אל מול בריכות הדגים והים, פנינת עבודתו לאורך שנים רבות^[7]. במקום זה הקים גם את מרכז הצפרות^[8] הראשון בצריף הירוק, צריף שהפך לשם דבר בקהילת הצפרות בישראל, ובו התחילה כל פעילות מחקר הציפורים בארץ והפעילות העממית של טיבוע הציפורים.

החל משנות ה-60 נשלח זו-ארץ לרחבי אירופה עבור לימוד עבודה מעשית של טיבוע, מתודולוגיות, שיטות, חוקים וכללים, וטווה את מפת הקשרים הבינ"ל עם ארגוני שמירת הטבע ותחנות הציפורים, המהווים עד היום את הבסיס למחקרים משותפים. בארץ התווה שיטות אלה על התנהגות הציפורים בישראל והשלכותיה בראיה עולמית. קהילה של מאות מתנדבים פעילים, ילדים, נוער, חיילים, סטודנטים ובוגרים שהצפרות הייתה להם עולם ומלואו, התפתחה בהובלתו לסייע בתחום רחב זה.

צפרים רבים התחילו לשלוח דו"חות תצפיות על דורסים (את נדידתם היו ילדי קיבוץ המעפיל הראשונים לזהות), עופות מים ועוד. תצפיות, טיבועים וסקרים, מהנץ החמה ועד פעילויות ליליות, נרשמו ותועדו ע"פ תקופה ועונה, ונכתבו דו"חות תמונת מצב של כיוונים ומגמות המאפיינים סוגי ומיני ציפורים. הפעילויות, הנתונים והסיכומים התפרסמו ב"טבע וארץ" ובעלונים השונים.

על נתונים אלה בוצעו מחקרים בשת"פ עם המחלקה הזואולוגית של אוניברסיטת תל אביב בראשותו של פרופ' מנדלסון, והקשר ההדוק ביניהם במשך שנים הניב ונשא פרי לחקר הציפורים בישראל.

ב-1970 יזם עם צוותו במעגן מיכאל ובתמיכת עזריה אלון את בית ספר שדה חוף הכרמל ע"ש יצחק נויפלד^[9], על גבעה שהקיבוץ הקצה ליד נחל תנינים^[10]. ייעודו היה לארח מטיילים של החברה להגנת הטבע שיעזרו בשמירת הטבע באזור ובמחקרי הצפרות.

הצפר הראשי של רשות שמורות הטבע

בינואר 1973 התמנה לצפר הראשי (הראשון) של רשות שמורות הטבע על ידי מנכ"ל הרשות האלוף במיל' אברהם יפה.

בתפקידו הוביל בין היתר את האסדרה בחקר וטיבוע הציפורים בישראל, כדי שפעילויות נרחבות ייעשו ע"פ חוק. בתחילה רבים פעלו באופן עצמאי, אך זו-ארץ לא הסכים לכך ופעל לפיקוח הפעילות על ידי חוקי טיבוע שחייבו רישיון ייעודי למוסמכים בלבד, אותם חנך וליווה צמוד בשעות פעילות רבות בשטח. הרשות הוסמכה בחוק לתת רישיון לטיבוע ולכידת ציפורים, בדומה למדינות מערב אירופה, ולזו-ארץ ניתן רישיון מְטַבע 001 בישראל^[11].

עד פרוץ מלחמת יום כיפור הוביל עם עוזי פז מחנה למחקר מקיף על תופעת הנדידה של עופות שונים בימת ברדאוויל שבסיני. עם תום המלחמה הצליח ליצור קשר עם צפרים רבים ששהו במשלטים מהמובלעת בגולן ועד אזור החיץ החקלאי, וניהל את מִפְקד החורף לעופות המים באותה שנה. הצלחה זו נראתה כהישג גדול לשומרי הטבע ובייחוד לצפרים המתנדבים, וזיכתה אותו בסמכות מורחבת לארגון וניהול מפקדי החורף בכל השנים הבאות, תוך כדי השתלבות כחלק חשוב במפקדים הכלל-אירופאים שבוצעו באמצע ינואר על ידי הארגון הבין-אירופי לחקר עופות המים.

עד הסכם השלום עם מצרים הוביל מחקר מקיף וראשוני על השלכים באי טיראן. ב-1977 יזם מבצע גדול ממדים להצלתם, בו נטלו חלק מאות צפרים מרחבי הארץ, לאחר שהתגלה כי דייגים מקומיים בסיני חיסלו את כל ביציהם לאחר עונת הדגירה^[12]. מבצע זה אף זכה גם לסרט תיעודי שהופק בערוץ הראשון^[13]. 9 שנות עבודתו באי זה זכו לתהודה בינלאומית בחקר השלכים בעולם ובחקר עופות ים סוף^[14].

שלום זו-ארץ היה החלוץ בתחום ההתמודדות עם ציפורים בשדות התעופה בישראל, והישראלי הראשון שנסע לכנסים בין-לאומיים בנושא ויישם את השיטות לכך^[15]. ב-1974 ייסד את "היחידה למניעת מטרדי ציפורים" ברשות שדות התעופה, על-מנת למנוע סכנות הצפויות למטוסים מפני עופות. זאת בעקבות רצף של אירועי בטיחות עם ציפורים שהתרחשו בשדה התעופה לוד (נתב"ג). תפקידו היה להרחיק ממסלולי הנחיתה להקות של עופות שונים, ובעיקר שחפים אשר בחורף דגרו בהם בהמוניהם על שלולית שהתנקזו במסלולים, ולמנוע אסון התנגשות אפשרי^[16]. לצורך כך השתמש בשיטות רבות, כמו הפעלת תותחי גז, הצבת שבשבות רוח, שידור קולות מצוקה וקולות מפחידים, הדמיית עופות דורסים בשטח, הפעלת טיסנים, ריסוס חומרי הדברה לחקלאות, ופריסת רשתות פלסטיק נמוכות (ניסיון ראשון מסוגו בעולם)^[17]. המפגשים עם מומחים שונים ברחבי העולם וחיזוק הקשרים הבינלאומיים מדי שנה, הקנו בסיס רחב לתנופה במשימותיו^[18].

לקראת כנס במוסקבה ב-1982, נועדה לו מטרה ממשרד החוץ, יחד עם עמיתתו אילנה אגט, ליצור קשר עם יהודי ברית המועצות, אל מול קשיים רבים שהערימו הסובייטים.

בעקבות פגיעה של מטוס "קרנף" כבד בלהקת חוגלות, נרתם זו-ארץ גם לבקשת חיל האוויר להרחקת סכנת הציפורים מבסיסי החיל. במסגרת זו הכשיר חיילות בקורסים ואימונים מיוחדים, להתנדב בפעילות מבצעית עצימה בנושא^[19].

לאחר יציאתו לגמלאות המשיך לשמש בתחום זה כיועץ ארגוני בנתב"ג. המשיך לעזור גם בתחום הצפרות והמחקר ושמר על קשר הדדי עם עמיתיו וממשיכי דרכו.

נפטר ביום הכיפורים תשע"ט, 19 בספטמבר 2018. נטמן בבית העלמין החדש בחדרה.

בנובמבר 2021 נחנך מצפור רשמי לזכרו בשמורת הטבע נחל התנינים, אותה פיתח החל משנות ה-60 ופעל בה שנים רבות.

זו-ארץ היה נשוי לשרה ולהם שלושה בנים. אחד מהם הוא תא"ל במילואים ארנון זו-ארץ, ששימש ראש אגף התקשוב במטכ"ל. דוד לעידן זו-ארץ, מנכ"ל בתעשייה הישראלית.

הערות שוליים

^ ¹ ² ארז ארליכמן, שלום זו-ארץ, ממייסדי החברה להגנת הטבע, הלך לעולמו בגיל 95, באתר ynet, 20 בספטמבר 2018
^ Shmuel Harel Clipli קליפלי הפקות תכני וידאו (2019-09-27), שלום זו-ארץ מייסד ומנחיל תורת הצפרות ופעילותה העממית בישראל ., נבדק ב-2024-07-01 דברי מנכ"ל רש"ט אורי ביידץ - על פעילותו החלוצית של שלום זו-ארץ החל מ-1958.
^ ⁨על המשמר⁩ | עמוד 7 | 11 ינואר 1963 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
^ ⁨מנוחה ולימוד "שמורות הטבע" - במחנה נופש ליד נווה־ים ⁩ | ⁨מעריב⁩ | 29 יולי 1962 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
^ ⁨המשפחות יצאו לטייל בגשם מאת שלמה טנאי⁩ | ⁨הארץ⁩ | 22 פברואר 1963 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
^ Shmuel Harel Clipli קליפלי הפקות תכני וידאו (2019-09-27), שלום זו-ארץ מייסד ומנחיל תורת הצפרות ופעילותה העממית בישראל ., נבדק ב-2024-07-01 שלום זו-ארץ מספר על דרכו ועל פיתוח נושא הצפרות, והקמת החוג הראשון לצפרות בארץ ב-1963.
^ ⁨"שמורת עופות' תוקם ליד _לףבוץ _מעגךמיכאל ⁩ | ⁨מעריב⁩ | 5 אוגוסט 1965 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
^ ⁨החוזים בציפורי □⁩ | ⁨על המשמר⁩ | 9 פברואר 1973 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
^ ⁨11רתה אבן־פינה לבית־ספר שדה ע" ש סגן י. מיפלד⁩ | ⁨על המשמר⁩ | 16 מרץ 1970 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
^ צבי אילן, על שלום זו-ארץ החל מתת-כותרת "שכנות טובה"., ⁨מרכז לל ימוד י שדה במעגךמיכ_^ ⁩ | ⁨דבר⁩ | 20 אוקטובר 1972 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
^ Shmuel Harel Clipli קליפלי הפקות תכני וידאו (2019-09-29), שלום זו-ארץ חברים לדרך מספרים !, נבדק ב-2024-07-01 מוצגת בקליפ תעודת הטיבוע של שלום זו-ארץ
^ ⁨? הושגו קינון השונים ו באי טידאן ⁩ | ⁨מעריב⁩ | 19 מאי 1977 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
^ ⁨Untitled⁩ | ⁨מעריב⁩ | 15 אוקטובר 1978 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
^ על שימור השלכים באי טיראן - מצרים, באתר מסע אחר
^ יוסי לשם, דן אלון ועודד עובדיה, "50 שנות שיתוף פעולה עם חיל האוויר", עמ' 9
^ ⁨ה"ארטילריה" של 1 "אנשי הציפורים" I עדבעלי־כנף! ⁩ | ⁨מעריב⁩ | 26 יוני 1979 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
^ ⁨OJO ■I ■OOSBOOM■ ■ 71 111 / llhl 7 Tar ♦B I I I I b*^ J Ml MM I rM⁩ | ⁨על המשמר⁩ | 22 דצמבר 1978 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
^ ⁨מלחמה צבעונית" בציפורים " ⁩ | ⁨מעריב⁩ | 23 ינואר 1980 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
^ Shmuel Harel Clipli קליפלי הפקות תכני וידאו (2019-09-27), שלום זו-ארץ מייסד ומנחיל תורת הצפרות ופעילותה העממית בישראל ., נבדק ב-2024-07-01 דברי מפקד מבק"א גידי לבני - על הקמת הפעילות המשותפת עם חיל האוויר בידי שלום זו-ארץ וכתבה בנושא. דברי מנהל נתב"ג ומנכ"ל רש"ת מוטי דבי - על הקמת היחידה למניעת מטרדי עופות לתעופה בידי שלום זו-ארץ, פיתוח הטכנולוגיה והקשרים הבינ"ל.

[נפטר-1] ¹ ² ארז ארליכמן, שלום זו-ארץ, ממייסדי החברה להגנת הטבע, הלך לעולמו בגיל 95, באתר ynet, 20 בספטמבר 2018

[2] Shmuel Harel Clipli קליפלי הפקות תכני וידאו (2019-09-27), שלום זו-ארץ מייסד ומנחיל תורת הצפרות ופעילותה העממית בישראל ., נבדק ב-2024-07-01 דברי מנכ"ל רש"ט אורי ביידץ - על פעילותו החלוצית של שלום זו-ארץ החל מ-1958.

[3] ⁨על המשמר⁩ | עמוד 7 | 11 ינואר 1963 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il

[4] ⁨מנוחה ולימוד "שמורות הטבע" - במחנה נופש ליד נווה־ים ⁩ | ⁨מעריב⁩ | 29 יולי 1962 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il

[5] ⁨המשפחות יצאו לטייל בגשם מאת שלמה טנאי⁩ | ⁨הארץ⁩ | 22 פברואר 1963 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il

[6] Shmuel Harel Clipli קליפלי הפקות תכני וידאו (2019-09-27), שלום זו-ארץ מייסד ומנחיל תורת הצפרות ופעילותה העממית בישראל ., נבדק ב-2024-07-01 שלום זו-ארץ מספר על דרכו ועל פיתוח נושא הצפרות, והקמת החוג הראשון לצפרות בארץ ב-1963.

[7] ⁨"שמורת עופות' תוקם ליד _לףבוץ _מעגךמיכאל ⁩ | ⁨מעריב⁩ | 5 אוגוסט 1965 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il

[8] ⁨החוזים בציפורי □⁩ | ⁨על המשמר⁩ | 9 פברואר 1973 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il

[9] ⁨11רתה אבן־פינה לבית־ספר שדה ע" ש סגן י. מיפלד⁩ | ⁨על המשמר⁩ | 16 מרץ 1970 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il

[10] צבי אילן, על שלום זו-ארץ החל מתת-כותרת "שכנות טובה"., ⁨מרכז לל ימוד י שדה במעגךמיכ_^ ⁩ | ⁨דבר⁩ | 20 אוקטובר 1972 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il

[11] Shmuel Harel Clipli קליפלי הפקות תכני וידאו (2019-09-29), שלום זו-ארץ חברים לדרך מספרים !, נבדק ב-2024-07-01 מוצגת בקליפ תעודת הטיבוע של שלום זו-ארץ

[12] ⁨? הושגו קינון השונים ו באי טידאן ⁩ | ⁨מעריב⁩ | 19 מאי 1977 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il

[13] ⁨Untitled⁩ | ⁨מעריב⁩ | 15 אוקטובר 1978 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il

[14] על שימור השלכים באי טיראן - מצרים, באתר מסע אחר

[:0-15] יוסי לשם, דן אלון ועודד עובדיה, "50 שנות שיתוף פעולה עם חיל האוויר", עמ' 9

[16] ⁨ה"ארטילריה" של 1 "אנשי הציפורים" I עדבעלי־כנף! ⁩ | ⁨מעריב⁩ | 26 יוני 1979 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il

[17] ⁨OJO ■I ■OOSBOOM■ ■ 71 111 / llhl 7 Tar ♦B I I I I b*^ J Ml MM I rM⁩ | ⁨על המשמר⁩ | 22 דצמבר 1978 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il

[18] ⁨מלחמה צבעונית" בציפורים " ⁩ | ⁨מעריב⁩ | 23 ינואר 1980 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il

[19] Shmuel Harel Clipli קליפלי הפקות תכני וידאו (2019-09-27), שלום זו-ארץ מייסד ומנחיל תורת הצפרות ופעילותה העממית בישראל ., נבדק ב-2024-07-01 דברי מפקד מבק"א גידי לבני - על הקמת הפעילות המשותפת עם חיל האוויר בידי שלום זו-ארץ וכתבה בנושא. דברי מנהל נתב"ג ומנכ"ל רש"ת מוטי דבי - על הקמת היחידה למניעת מטרדי עופות לתעופה בידי שלום זו-ארץ, פיתוח הטכנולוגיה והקשרים הבינ"ל.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{אישיות
-| תמונה = קובץ:Shalom Zu-Aretz.jpg
+| תמונה = [[קובץ:Shalom Zu-Aretz.jpg|250px]]
+| כיתוב = זו-ארץ ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]]
 }}
 '''שלום זו-ארץ''' ([[21 ביולי]] [[1923]] – [[19 בספטמבר]] [[2018]]{{הערה|שם=נפטר|{{ynet|ארז ארליכמן|שלום זו-ארץ, ממייסדי החברה להגנת הטבע, הלך לעולמו בגיל 95|5354340|20 בספטמבר 2018}}}}) היה הצפר הראשי הראשון של [[רשות הטבע והגנים|רשות שמורות הטבע]]; מראשוני שומרי הטבע בישראל, המייסד והמנחיל של תורת ה[[צפרות]] בישראל ופעילותה העממית, מקים [[בית ספר שדה כרמל|בית ספר שדה חוף הכרמל]], ומייסד היחידה למניעת מטרדי הציפורים ברשות שדות התעופה{{הערה|שם=נפטר}}.