ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 285

מקור הכלור בבריכות

האם אחת מתרכובות הכלור המוספת לבריכות שחייה לשם חיטויין היא החומר הפעיל באקונומיקה, נתרן תת-כלורי? תודה ויום נעים, אביתר ג' • 16 בינואר 2019, 22:44 (IST)

בדרך כלל משתמשים בסידן תת-כלורי, אבל אין מניעה עקרונית להשתמש בנתרן תת-כלורי, הוא יעבוד באותה הצלחה, למרות שהוא יותר נוטה להתפרק ולשחרר את הכלור, אז ייתכן שגם הוא בשימוש. בברכה, Easy n - שיחה 10:16, 17 בינואר 2019 (IST)

תודה רבה רבה. האם אתה מכיר איזשהו מקור לעניין הזה? אני רוצה לשנות משפט בערך על בריכת שחייה, ונדרש למקור (בפרק הרלוונטי, אני מעוניין לשנות את המשפט "טיהור מימי הבריכה נעשה לרוב על ידי חומרים מחמצנים כגון תרכובות כלור (לדוגמה: נתרן תת-כלורי)" ל"טיהור מי הבריכה נעשה לרוב, על ידי הוספת קפסולות המכילות חומרים מחמצנים, כגון תרכובות כלור (לרוב, סידן תת-כלורי)"). אביתר ג' • שיחה • 10:57, 20 בינואר 2019 (IST)

מוזיקה במחזה ״הכפר״

הייתי היום במחזה ״הכפר״, ונהניתי מאוד (בין השאר) מהמוזיקה. היו שלוש מנגינות עיקריות - אחת בהתחלה, שנשמעה כשיר עברי; אחת באמצע, שנשמעה איטלקית, ואחת שנוגנה על הפסנתר של משפחת ארדה. בסוף נוגן שיר נוסף שזיהיתי כ״הורה גלילית״. האם המומחה לענייני תיאטרון יוכל לזהות את המנגינות המדוברות? איפה אפשר לחפש מידע כזה באופן כללי? תודה, 185.32.179.108 23:05, 17 בינואר 2019 (IST)

7 יחידות באנגלית?

בערך בחינת הבגרות באנגלית, כתוב "בנוסף יש 7 ו10 יחדות". האמנם? איך ייתכן שאף פעם לא שמעתי על כך? מיכאל.צבאן • שיחה • י"ב בשבט ה'תשע"ט • 08:49, 18 בינואר 2019 (IST)

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4689798,00.html 2015::זהו מסלול שמיועד רק למסיימי 5 יחידות אנגלית ועוסק כולו בתרגום. בר 👻 שיחה 12:38, 19 בינואר 2019 (IST)

השפעת אדם על האקלים בפולקלור

אני מחפש מידע לגבי אמונות ישנות שלפיהם להתנהגות האדם היתה השפעה ישירה או עקיפה על גורמי טבע. לדוגמה יחסים בין גברים גורמים לרעידות אדמה. שנות בצורת נגרמו על ידי חטאים. וכדומה

לדעתי זה נושא רחב וכוללני מכדי שאפשר יהיה לחקור אותו ולגזור מסקנות והכללות בעלות משמעות. בתפיסת העולם של הקדמונים קשרים מעין אלה של אדם-אל(ים)-טבע היו מובנים מאליהם. אם אתה מחפש דוגמאות, אפשר למצוא הרבה כאלה בתנ"ך. המבול למשל. ראובן מ. - שיחה 17:47, 18 בינואר 2019 (IST)

בסין האמינו שהתנהגות לא נאותה של הקיסר היא הגורמת לאסונות טבע. בוויקיפדיה ראיתי את זה מוזכר רק בקצרה, אבל מחוץ לה תמצא מקורות רבים.--Arsenal sin platea - שיחה 08:23, 19 בינואר 2019 (IST)

עזרה במציאת סרט אמריקני שסביר לי להניח שיצא בין שנת 1996 לשנת 2006

בסרט מוצג אירוע של הפסקת חשמל רחבת היקף שמכסה אזור שלם בארה"ב אם לא את כל ארה"ב (הנופים שזכורים לי הם בעיקר ערבות מעטות עצים כמו בדרום ארה"ב). רעיונות? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש די הרבה. הראשון שקופץ הוא (The Trigger Effect) יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:29, 20 בינואר 2019 (IST)

אכן, אני משוכנע שלזה התכוונתי. בברכה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

פי 2

האם המספר -2 (מינוס שתיים) גדול פי שניים מ-(-1) (מינוס אחת) או קטן ממנו פי שניים? --176.230.165.126 12:13, 19 בינואר 2019 (IST)

המספר מינוס שתיים גדול פי שניים מהמספר מינוס אחת. "גדול פי שניים" פירושו שאם נכפיל את המספר בשתיים נקבל את המספר החדש, ומינוס אחד כפול שתיים שווה מינוס שתייםdavid7031 • שיחה • י"ד בשבט ה'תשע"ט • 20:52, 19 בינואר 2019 (IST)

אומרים שמינוס שמונה גדול פי שתיים ממינוס ארבע, למרות שמינוס שמונה קטן ממינוס ארבע. עברית שפה קשה (אבל זה באשמת המספרים השליליים). עוזי ו. - שיחה 21:14, 19 בינואר 2019 (IST)

ורגע של עברית - יש לומר פי שניים ולא פי שתיים. ראו למשל [2] ו-[3]. ים • שיחה • ט"ז בשבט ה'תשע"ט • 12:27, 22 בינואר 2019 (IST)

מה אסור לביטוח לאומי או לבנקים לעקל?

האם החוק הישראלי מגדיר מה בשום פנים ואופן אסור להם לעקל (אני מניח; דיור, ביגוד, מזון, טלפון, מחשב). תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כן. אתה מוזמן לעיין בסעיף 22 לחוק ההוצאה לפועל. אמיר מלכי-אור - שיחה 15:43, 20 בינואר 2019 (IST)

גורלן של תבניות ה"חדש"/"נענה"?

הועבר לשיחת ויקיפדיה:הכה את המומחה#גורלן של תבניות ה"חדש"/"נענה"?

מתי ארצות הברית הפכה לכלכלה הגדולה בעולם?

מתי ארצות הברית הפכה לכלכלה הגדולה בעולם? בר 👻 שיחה 17:04, 20 בינואר 2019 (IST)

הנה לך סרטון נחמד (באנגלית) מבית Vox מדיה, שמסביר איך הפכה ארצות הברית למעצמת על. צביקה • אֲנִי עוֹד כָּאן אָז בּוֹא אֱמֹר שָׁלוֹם • 20:11, 20 בינואר 2019 (IST)

לפי האתר הזה ארה"ב הפכה לכלכלה הגדולה בעולם (במונחי תוצר לאומי גולמי) כבר בסוף המאה ה-19. אמנם בתקופה זו הכלכלות של בריטניה והודו ביחד (אם תצרף אותן ועוד כמה קולוניות זניחות לאימפריה הבריטית) עדיין גדולות יותר. אך עד 1930 ארה"ב עברה בהפרש גדול אפילו את בריטניה והודו ביחד. H. sapiens - שיחה 00:53, 21 בינואר 2019 (IST)

תודה רבה לשניכם 😊 בר 👻 שיחה 17:02, 21 בינואר 2019 (IST)

עיצוב שטרות

האם יש כינוי ספציפי לתחום עיצוב השטרות והמטבעות? (נומיסמטיקה היה הדבר הקרוב ביותר שמצאתי) מנחם.אל - שיחה 21:33, 20 בינואר 2019 (IST)

https://en.wikipedia.org/wiki/Category:Currency_designers

שני דומיינים כמעט זהים

שלום, קניתי דומיין שההבדל בינו לדומיין זהה מהותית הוא מקף.

למשל: "johnadams.com" לעומת: "john-adams.com".

האם מותר לי להשתמש בדומיין השני ולהקים אתר באותו שם רק עם המקף, בהינתן ובעלי הדומיין הראשון (שקנה אותו לפני) לא רשם עליו סימן מסחרי? תודה, 79.181.4.241 05:56, 21 בינואר 2019 (IST)

אם לא מדובר בסימן מסחרי, אני לא סבור שישנה בעיה כלשהיא. עם זאת, איני עורך דין. מתייג את בעלי הידע במשפטיםLostam, ‏YR on wiki, ‏MoriCher, עלי, משה כוכבי, יחיאל הלוי, נח אמיתי, באלדור, איש עיטי, פעמי-עליון. מיכאל.צבאן • שיחה • ט"ז בשבט ה'תשע"ט • 10:19, 22 בינואר 2019 (IST)

קיים איפשהו איזשהו איסור להפעיל אתרים עם כתובת מבלבלת, כזאת שיכולה לגרום לאנשים להגיע לאתר שלך במקום לאתר שהם רצו. 141.226.15.13 22:48, 28 בינואר 2019 (IST)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.

מכנסיי גבר שאינם ג'ינס, אינם לייקרה ואינם צ'ינו אך שאינם טריקו ואינם כוללים כפתור, רוכסן או צורך בחגורה כלל

מכנסיי גבר שאינם ג'ינס, אינם לייקרה ואינם צ'ינו אך שאינם טריקו ואינם מצריכים חגורה כלל. האם המומחה מכיר כאלה שנמכרים בתפוצה נרחבת? תודה ! ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מכנס דגמ"ח? Corvus‏,(Nevermore)‏

הם לא דורשים חגורה תמיד? ממה הם עשויים? אם אני לא טועה זה סוג של ג'ינס עם מעט לייקרה בצבע שחור. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זה לא ג'ינס, זה סוג בד אחר (כותנה לרוב). לא חייבים חגורה, יש דגמ"ח עם גומיה. חפש:דגמ"ח גבר חצי גומי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:35, 21 בינואר 2019 (IST)

עדכנתי את השאלה

אני מחפש מכנס גבר שאינו ג'ינס, אינו לייקרה ואינו צ'ינו אך שאינו טריקו ואינו כולל כפתור, רוכסן או צורך בחגורה כלל. בקיצור "טריקו אבל לא טריקו". אפילו רק שם של סוג-בגד כזה יעזור לי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לכאורה, מה שמכונה בעברית "מכנסי גומי מלא" (למרות שזה ממש לא דומה למכנסיים שעשויים בעצמם מגומי שבכלל דומים למכנסי PVC) הם אלטרנטיבה לטריקו; הכל כמו טריקו עם סרוך ארוך וללא צורך בחגורה רק ניילוני יותר ומבריק יותר.

גם מכנסי פוליפוני סובב (Spun Poly) הם כאלה וייתכן ש"מכנסי גומי מלא" ו"מכנסי פוליפוני סובב" הם למעשה אותו דבר - אינני מספיק מבין בטקסטיל כדי לקבוע. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נורת פלורוסצנט מתנהגת מוזר. יש פה מומחים לנושא?

כשאני מדליק את הנורה, אז היא לא נדלקת בכלל. אבל כשאני מתחיל לסובב אותה סביב צירה הגדול (כשהמחשל דולק), אני מגיע לנקודה בה רואים כתום בצדדים. עוד סיבוב קטן ואני מגיע לנקודה בה היא דולקת בעוצמה מלאה. ואז מכבה, והיא שוב לא דולקת. וחוזר חלילה. אציין שהחלפתי לנורה חדשה כי חשבתי שהבעיה היא נורה שרופה. יש פה מומחה לחשמל? שואל השאלות - שיחה 14:39, 21 בינואר 2019 (IST)

לפי התיאור שלך, אני מבין שמדובר בנורה ארוכה. ניסיטי להחליף את הסטרטר? לא שאני יודע שזה עוזר, אבל זה פשוט יותר לבדוק, מאשר לזרוק הכל. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:03, 21 בינואר 2019 (IST)

"טלפון כשר" בדתות שאינן היהדות

האם יש טלפון כשר בדתות שאינן היהדות, כגון בודהיזם, נצרות, אסלאם וכו'? אם המומחה מכיר מאד יעזור לי לקבל קצת ניימדרופינג ואני אקרא על זה בשקיקה בערכים מתאימים. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הערה: לא מצאתי תשובה לכך בערך טלפון כשר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מציעה שתתחילי מנקודה קצת אחרת: מהו מקורו של הטלפון ה"כשר". הרי זה לא שכתוב בתורה "בטלפון כשר בלבד תשתמש"... המקור לטלפון הזה הוא הציווי "הרחק מן הכיעור ומן הדומה לו" שמובא במסכת חולין דף מד עמוד ב. כאשר נוצר מצב שהאינטרנט, ללא סינון של "הכיעור והדומה לו" יכול להופיע בכל כיס, נוצרו גם הטלפונים הכשרים כתגובת נגד של התרחקות. באותה מידה התרחקו בעבר מהטלוויזיה בגלל סיבות דומות, אבל לא נמנעו ברבות הימים להקים את ערוץ הידברות. מתוך נקודה זו, צריך לבדוק מה דתות אחרות עושות בעידן המודרני, אם בכלל, בסוגיה זו של 'התרחקות מהכיעור', והאם בכלל היו נסיונות כאלה בעידנים קודמים.ציפי81 - שיחה 03:48, 18 בפברואר 2019 (IST)

האם לאסלאם יש איסור הרהור עבירה, איסור הוצאת זרע לבטלה, מנוהג הצניעות הקיצוני של האיסלאם נראה שיש מודעות לדברים אלו, אינני יודע. אולי כאן אפשר למצוא תשובות לחלק מהשאלות אבי84 - שיחה 10:46, 18 בפברואר 2019 (IST)

מה הן אותן "מטרות איראניות" שישראל תקפה כמה פעמים בשנה האחרונה בסוריה ולמה שאיראן תציב אותן בסוריה בכלל?

תודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

על פי מה שפורסם מדובר במשלוחי נשק שיועדו לחיזבאללה, במיוחד מיכשור לדיוק טילים. אילן שמעוני - שיחה 13:51, 22 בינואר 2019 (IST)

אבל אילן, בשביל זה צריכים בסיסים ייעודיים ארוכי טווח? אני חושב שיש עוד סיבות שאולי לא פורסמו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הגיוני לשער שיש מטרות נוספות. ללא פרסומים משום צד בנושא, ללא רשת ריגול מובחרת נשאר רק לנחש. מן הסתם תמצא אי-אלו גרסאות בעיתון כמו האינדיפנדנט (אותו אחד שטען שגולדה איימה על ברה"מ בנשק גרעיני ביום הכיפורים, אני באמת לא יודע עד כמה ניתן להתייחס אליו ברצינות) אילן שמעוני - שיחה 19:26, 22 בינואר 2019 (IST)

יש פרטיות בעולם המודרני?

לרגע נפל האסימון. אם לכל מחשב יש IPv4 אז על פניו לשום אדם בעולם אין פרטיות שכן כל מפעיל פורום או שרת יכול לדעת כי מדובר, ככל הנראה, באותו אדם הרושם מאותו IPv4 (ובפועל יכול למצוא אותו) ואלא אם IP של אותו אדם נמצא במרחב ציבורי כמו אוניברסיטה וכו', שגם את נתון זה יכול מהנדס לדעת, כלומר כל עניין הפרטיות, שמירת המידע, מחיקת מידע וכו - הם כולם לא רלוונטים. --192.114.91.248 13:14, 22 בינואר 2019 (IST)

תוציא את האסימון חזרה.... בתור התחלה, מי שנמצא בארגון מתקשר דרך NAT על גבי ראוטר. אפשר לעקוב אחריו עד לארגון אבל הזיהוי נעצר שם. בתור המשך VPN ופרוקסי אנונימי מכסה יפה את כתובת המקור. לסיום, יש TOR ועוד דברים שעליהם מן הסתם לא חשבתי. אילן שמעוני - שיחה 13:49, 22 בינואר 2019 (IST)

ובנוסף לאמור לעיל, כתובת ה-IP היא בדרך כלל לא שלך אלא של ספק שירות האינטרנט שלך. כל אחד יכול לדעת מי הספק שלך, אבל כדי לגלות מי משתמש בכתובת (במועד מסוים) הוא צריך שיתוף פעולה מהספק, או באמצעות צו משפטי או באמצעות איש קשר שעובד אצל הספק. בברכה, Easy n - שיחה 20:34, 22 בינואר 2019 (IST)

חוץ מזה, הכתובת היא של מכשיר מסויים ברשת מסויימת בזמן שהמכשיר התחבר אליה. מי שיקח את המחשב שלו לבית קפה אחר יקבל כתובת חדשה. אח"כ מישהו אחר שיתחבר מאותו בית קפה יכול לקבל את אותה הכתובת.יואלפ - שיחה 08:29, 23 בינואר 2019 (IST)

וואלה. ניזכרתי שקראתי על האקר שתמיד תקף מסניפים של מקדונלד'ס. לא הצליחו לצוד אותו. אילן שמעוני - שיחה 00:18, 25 בינואר 2019 (IST)

כתוביות

היי. יש איזה מאגר לכתוביות וידאו לשירים? הרגילות, בפורמט srt. אני צריך כתוביות לשיר I will survive ולא בא לי לכתוב הכל מהתחלה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:46, 22 בינואר 2019 (IST)

יש דבר כזה, אתה מודע לזה שתהיה בעייה בתזמון, נכון? אילן שמעוני - שיחה 15:21, 22 בינואר 2019 (IST)

ראיתי את זה מייד כשהתחלתי לחפש בגוגל, אבל לא נראה לי שזה נכון, בגלל כל הכוכביות. וכן, לתקן מספרים זה קל. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:27, 22 בינואר 2019 (IST)

צודק, לא שמתי לב לכוכביות. אני בדיעה שלהשתמש ב subtitle workshop 4 beta ולהדביק ממקור למלים את השורות יחסוך לך זמן הרבה יותר. אילן שמעוני - שיחה 16:43, 22 בינואר 2019 (IST)

חוב כלל עולמי?

סליחה אם השאלה ממש דבילית או תמימה. אבל מצאתי כאן טענה לפני העולם בחוב של 184 טריליון דולר. השאלה היא: חוב מול מי?

חוב כמו שאני מבין אותו, זה מצב בו מישהו נתן לי דבר מה (כסף במקרה זה) ואני נדרש להחזיר לו אותו בהמשך. כך שלמעשה אם לוקחים גם אותי (שלקח) וגם אותו (שנתן), בהסתכם המאזן הוא אפס. איך יתכן שכל העולם יחדיו חייב? מי הגורם מולו נמצאים בחובות? Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:19, 22 בינואר 2019 (IST)

העתיד. יש לזה דוגמה די טובה אצל הררי. אילן שמעוני - שיחה 19:19, 22 בינואר 2019 (IST)

תשובתך לא ברורה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:15, 22 בינואר 2019 (IST)

$\sum _{d_{i}>0}d_{i}$ יכול להיות גדול למדי גם כאשר $\sum _{i}d_{i}=0$. עוזי ו. - שיחה 21:21, 22 בינואר 2019 (IST)

לא מדובר פה במאזן, מדובר רק על הצד החייב, ולא הצד של הנושה – ירח אפל – שיחה 21:48, 22 בינואר 2019 (IST)

אנסה להיות ברור יותר. נתחיל ממקרה של אדם פרטי. הוא סבור שיש פוטנציאל גדול לדוכני משקאות מוגזים, אך אין לו כסף לבנות דוכנים אלו.

האיש מצליח לשכנע את הבנק שמדובר בהשקעה כדאית, והבנק רושם לזכותו צ'ק..

האם חייב להיות בכספת הבנק כיסוי לאותו צ'ק? על פי החוק - לא. הלימת ההון של הבנק היא 10% בלבד, כלומר הבנק מחוייב להחזיק בכספת שלו רק עשירית מההתחייבויות שלו. כל עוד לא קופצים נושים שזכאים ליותר מ-10% מהתחייבויות הבנק הכל בסדר.

על כל פנים, במקרה שלפנינו אין הון בכספת הבנק מול אותם מספרים פורחים באוויר שאותם התחייב הבנק לספק לאותו אדם. אז למי שייך החוב? במבט ראשון ניתן לטעון שלאותו אדם. אך בבדיקה מעמיקה יותר, הכסף אותו העניק הבנק כלל לא קיים. אז ממי נמשך כסף זה?

ובכן, מהעתיד. ליתר דיוק, מהרווחים העתידיים של דוכני המשקאות. האם עד כאן הכל מובן? אילן שמעוני - שיחה 22:25, 22 בינואר 2019 (IST)

מובן יותר. ומעניין. במיוחד לאור כך שלמעשה מראה שחלק גדול מהעסקים המתחלים (שמשתמשים בכספים שהם הלוו מהבנק) למעשה משתמשים בכסף "וירטואלי" שלא היה קיים לפני שהם ביקשו אותו ולא יהיה קיים עד שהעסק שלהם יניב רווחים. והאם המצב שבו קיימת הלוואה "מהעתיד" היא מצב מסוכן או פסול במידת מה? כלומר, נראה שהשיטה פועלת כהלכה: עסקים לוקחים הלוואות, חלקם מצליחים, רובם בסוף מחזירים את מרבית ההשקעה לטובת הבנק בדרך זו או אחרת. אז אולי: מה רע בחובות? Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:58, 23 בינואר 2019 (IST)

הבעייה בחובות לעתיד היא שיש סיכוי שהחוב לא יוחזר. דוכני המיצים פשטו את הרגל למשל. אז נתקעים עם חוב שהפך לממשי - אמנם הכסף שהושקע הוא וירטואלי, אבל מאחר שהוא הומר לערך ממשי (הקבלן שבנה את הדוכנים, העובדים שקיבלו שכר, ארנונה ומסי עירייה וכך הלאה) ולכן לכסף ממשי.

בתקופה של צמיחה במשק הסיכון ביצירת חוב לעתיד נמוך. כעובדה גם אם חוב כזה הופך לממשי פה ושם הרי סך החובות מניבים תשואה. כמובן, בתנאים כאלה הבנקים ירצו להשקיע עוד כסף וירטואלי בעסקים ממשיים. אם אני זוכר נכון, אלו תקופות שהחוב בהן מתנפח, אך הדאגה בגינו מועטה. אבל - אם הצמיחה נעצרת, או הופכת לשלילית, כל המשק נכנס לחרדה מובנת מהחוב שממשיך לצמוח ולא נראה שיהיה לו כיסוי. עסקים פושטים רגל. יותר אנשים פונים לבנק לממש את הכסף שכביכול יש לו - אבל בשל הלימת הון של 10% הכסף הזה אינו קיים. בנקים פושטים רגל - וזה כבר ממש גרוע, לפחות על פי ההשקפה הנפוצה.

לא בטוח שההשקפה הנפוצה הזו נכונה. באיסלנד, בעקבות משבר הסאב-פריים, חל אותו תהליך של פשיטת רגל בבנקים. להבדיל ממדינות אחרות באיסלנד הממשלה לא נתנה יד לחילוץ הבנקים (מה שהופך את החוב לחוב של הציבור) ופשוט נתנה להם לפשוט רגל ולהתרסק. מאחר ולאנשים ועסקים רבים היה חוב כלפי אותם בנקים, חובות אלו נמחקו. במקום להוסיף לחוב של הציבור החוב של ציבור הצטמצם כהוגן, מה שאפר לציבור התאוששות כלכלית וחזרה מהירה לצמיחה של כלל המשק האיסלנדי, והתוצאות היו טובות.

כלכלת השקעות קפיטליסטית מזכירה פיזיקה של סרטים מצויירים- אפשר לרוץ באוויר בתנאי שלא מסתכלים למטה. זה אולי נשמע מופרע, אבל זו עובדה שזה עובד (הרבה) יותר טוב מכל שיטה כלכלית אחרת, ובפרט משיטת המרקנטיליזם. אילן שמעוני - שיחה 14:04, 23 בינואר 2019 (IST)

עובד יותר טוב = יותר תפוקה ויותר יעילות (כלכלית). אבל הבעיה היא שדבר יעיל יותר הוא גם דבר יותר פגיע להפרעה. לדוגמה מכונית מרוץ שנוסעת על כביש חלק במהירות גבוה יותר יותר פגיעה לאבן קטנה בכביש. הכלכלה שלנו תלויה במידה רבה באנרגיה מתכלה (עדיין רוב האנרגיה המסופקת כיום), במשאבים מתכלים (כמו ריכוזי אשלג ופוספט לצרוך הכנת דשן כימי) ובתפקוד תקין של המערכת האקולוגית (בייצור חמצן, בוויסות טמפרטורה ושמירה על ריכוזי כלל מחזורי החומרים בצורה שתאפשר חיים). תוך בערך 200 שנה הצלחנו להגיע לכמה משברים בתחום הזה (הכחדה המונית ומשבר אקלים). המערכת הנוכחית בנויה על הנחה של צמיחה כלכלית מתמדת - גידול בתוצר לנפש (יותר משאבים וזבל לנפש) וגידול האוכלוסיה. האזרח דרור - שיחה 13:49, 31 בינואר 2019 (IST)

אגב, באיסלנד הפתרון הצליח כי אזרחי המדינה קיבלו את כספם, על חשבון המפקידים הבריטים באופן שהציל את כלכלת איסלנד הקטנה בלי לפגוע יותר מידי בכלכלה הבריטית הגדולה. אני לא בטוח שזה היה כל כך מוצלח אם כל אזרחי איסלנד היו מאבדים את חסכונותיהם ביום בהיר אחד.יהודי מהשומרון - שיחה 10:07, 3 בפברואר 2019 (IST)

מה ההבדל בין זוהר לנוצץ למבריק?

?--141.226.122.107 19:29, 22 בינואר 2019 (IST)

זוהר: מפיק אור משל עצמו (בזכות תהליך פנימי כלשהו, כגון זרם חשמלי). נוצץ ומבריק זה אותו דבר להבנתי. המשמעות היא "מחזיר אור עם בליעה מועטה מאוד". Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:15, 22 בינואר 2019 (IST)

עד כמה שאני מבין, מבריק זה משטח שמחזיר אור ללא פיזור (כמו מראה, אבל לא בהכרח את כל האור) או עם מעט פיזור, ונוצץ זה משטח בהיר (כלומר מחזיר הרבה אור) ומבריק (כלומר עם פיזור נמוך). בברכה, Easy n - שיחה 20:28, 22 בינואר 2019 (IST)

מישהו אוכל בשר סנאיים?

אצלנו היהודים בגלל הכשרות אין הרבה סוגי בשר, אבל מה מקובל בעולם? בערכים בויקיפדיה יש מעט מידע (תעשיית הבשר, בשר עוף, בשר בקר, בשר חתול, בשר חזיר וממש מעט נוספים). איך אני יכול להגיע למידע מקיף יותר על הרגלי צריכת הבשר בעולם - האם יש כאלו שאוכלים שרצים, קופים, מכרסמים וכדומה? האם יש רק כמה סוגים בודדים שנפוצים למאכל? כמו כן מעניין אותי אלו סוגי בשר נפוצים באיזורים מערביים ואלו במדינות העולם השלישי, וגם, מה נחשב משובח יותר ומה לא ראוי למאכל. --47.21.53.50 07:19, 23 בינואר 2019 (IST)

[4] כן. 129.69.140.138 16:45, 23 בינואר 2019 (IST)

בפרו אוכלים שרקנים. בכנסיה בקוסקו יש ציור של הסעודה האחרונה שזו בה המנה העיקרית [5] ‏«kotz» «שיחה» 07:35, 24 בינואר 2019 (IST)

בסיס אוקטלי יש לנסח בעברית בסיס שביעוני?

בסיס אוקטלי יש לנסח בעברית בסיס שביעוני? לא מצאתי שום תוצאה ל"בסיס שביעוני" עם מרכאות בגוגל. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בסיס אוקטלי זה בסיס שמונה, אבל מגם בעברית נהוג להגיד אוקטלי – ירח אפל – שיחה 08:04, 23 בינואר 2019 (IST)

סליחה, צודק. התבלבלתי בגלל ה 0 עד 7 בזמנו. אם אני מבין נכון צריך להגיד בסיס הפטאדי לבסיס 7 (heptad). בכל מקרה, שוב תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בסיס שמונה. 141.226.15.13 22:51, 28 בינואר 2019 (IST)

למה מאלי עניה?

עפ"י הערך בויקיפדיה מאלי היא אחת הארצות העניות ביותר בעולם למרות שהיא עשירה במשאבים וגם השלטון שם חופשי ומסודר (יחסית לאפריקה). אז למה היא ענייה? יהודי מהשומרון - שיחה 08:39, 23 בינואר 2019 (IST)

תשובה לא רצינית: לאחר מבט בערך מדד הפיתוח האנושי הבנתי שהסיבה היא צבעי הדגל. פתאום שמתי לב למתאם המעניין בין נוכחות של צבע בדגל (מתאם כמותי, מן הסתם: ככל שהצבע תופס יותר מהדגל) למצבה של הארץ לפי מדדים שונים. מישהו רוצה לנסות לחקור את זה? Tzafrir - שיחה 09:11, 23 בינואר 2019 (IST)

באופן פרדוקסלי, משאבי טבע במדינה בדרך-כלל לא מועילים לצמיחה כלכלית שלה. H. sapiens - שיחה 11:28, 23 בינואר 2019 (IST)

לאחר העצמאות של המדינה, הממשלה יצרה כמה מפעלים בבעלות המדינה במגזרים שנחשבו חשובים מבחינה אסטרטגית. חוסר היעילות והשחיתות של חברות בבעלות המדינה, כמו גם התשתית הענייה ורמת ההשכלה הנמוכה ביותר של אנשים פגעו בצמיחת המשק. מהויקי הגרמנית. 129.69.140.138 13:22, 23 בינואר 2019 (IST)

אם אני זוכר נכון כל המדינות שכלכלתן מבוססת על יצוא חומרי גלם או תוצר חקלאי עניות. הסבר אפשרי הוא שמחד רוב ייצור הערך הוא עיבוד אותם חומרי גלם למוצרים ומאידך בהכרח מדובר על מדינות לא מפותחות - שהרי אם היו מפותחות לא היו מסתמכות על יצוא חומרי גלם בלבד. מדינות לא מפותחות מתאפיינות באוכלוסייה נמוכת השכלה, וכפועל יוצא בשלטון לא יציב וברמת שחיתות גבוהה. זו רק השערה שלי. אילן שמעוני - שיחה 13:53, 23 בינואר 2019 (IST)

זה לא נכון שכל המדינות שכלכלתן מבוססת על יצוא חומרי גלם או תוצר חקלאי עניות. בטבלה בערך מדינות לפי אוכלוסייה, שטח, צפיפות, תמ"ג ופיתוח אנושי ניתן לראות שקטר שנייה בעולם בתמ"ג לנפש, איחוד האמירויות הערביות חמישית וכוויית שביעית. אך במדד הפיתוח האנושי (המשקלל גם בריאות, חינוך וכו') מדינות אלו נמוכות בהרבה. כמו כן נמצא מתאם שלילי בין עושר במשאבי טבע לבין צמיחה כלכלית. H. sapiens - שיחה 15:03, 23 בינואר 2019 (IST)

ארצות הברית וסין עשירות גם הן במחצבים. מדינה שכלכלתה מתבססת כמעט רק על ייצוא חומרי גלם נמצאת בבעיה – זה אומר ששאר המשק לא התפתח. Tzafrir - שיחה 15:29, 23 בינואר 2019 (IST)

בחזרה לשאלה המקורית, מעניין לציין שבימי הביניים יצאו לאימפריית מאלי מוניטין כאימפריה העשירה בעולם, בזכות עושרה בזהב ובזכות התפקיד המרכזי שלה בסחר חוצה סהרה. כאשר מנסא מוסא הראשון, מלך מאלי עלה לרגל למכה בשנים 1324–1326, הוא הביא איתו כל כך הרבה זהב שערכו ירד מאוד ב"בורסת" קהיר וברוב העולם המוכר דאז. אבל בעת החדשה, הסחר חוצה סהרה לא היה מסוגל להתחרות בסחר האירופי דרך הים, והזהב משך כובשים חיצוניים (מלך מרוקו במאה ה-16 ולאחר-מכן שלטון קולוניאלי צרפתי). זו אולי הבעייה המרכזית עם משאבים ואוצרות טבע: הם ניתנים לניצול ע"י שלטון כיבוש ו/או מעמד שליט מקומי, בלי להשקיע בפיתוח שאר הכלכלה והחברה. H. sapiens - שיחה 08:26, 26 בינואר 2019 (IST)

תודה רבה לכולם יהודי מהשומרון - שיחה 13:23, 28 בינואר 2019 (IST)

בלי להכיר את מאלי, יש שילוב של כמה תהליכים. תהליך אפשרי אחד נקרא "קללת המשאבים" שבעצמו מורכב מכמה תאוריות - תת פיתוח של המשק, וממשלה מושחתתת יותר שלא צריכה להתאמץ לפתח את המשק והון אנושי כי היא בכל מקרה מקבלת מס. (מחלה הולנדית זה עוד תת הסבר בתוך הנושא הזה). תהליך אחר הוא ירידה בחשיבות של משאבי טבע ותעשייה בגלל עליית החשיבות של מוצרים מוגמרים וכלכלת שירותים. (ובחלק מהדברים - תהליכי ייעול של מחזור מתכות) . יש גם ענפים שעוסקים בשאלות כאלה - כלכלת פיתוח וחלקים מכלכלה מוסדית. בין היתר - הספר "מדוע אומות נכשלות" - והטענה שאיכות המוסדות החברתיים (אוסף גדול של מוסדות - לא רק הממשל) משפיעה מאד על יכולות הפיתוח של המדינה - לדוגמה בארצות הברית וסין היו\ יש במשך מאות שנים מוסדות די מוצלחים. האזרח דרור - שיחה 13:57, 31 בינואר 2019 (IST)

למה בישראל משלמים אינטרנט גם לתשתית וגם לספק. מה ההבדל?

מה מספק הספק ומה עושה התשתית שהם חברות שונות? למה לא קמות חברות מאחדות הכל לפשוט "אינטרנט" בלי כאבי ראש לצרכן?

האם זה קיים במקומות נוספים בעולם? 213.55.211.106 01:19, 24 בינואר 2019 (IST)

זאת כנראה המצאה ישראלית, שקיימת רק בישראל, כדי שחברות יוכלו להרוויח יותר כסף. בפגישות עם משקיעים מחו"ל קשה להסביר את ההיגיון שבפיצול. לקהל הרחב בארץ מסבירים שהתשתית היא החיבור הפיזי לרשת, והספק מספק יוזר וסיסמה שנחוצים לחיבור. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

והזכרת לי שנשיא העליון לשעבר מאיר שמגר סיפר, שבילדותו תחת כיבוש גרמניה הנאצית הגיעו חיילים לבצע חיפוש אלים בבית המשפחה, והאבא ניסה להרגיע אותם והסביר שהמשפחה עולה לפלסטינה, "הבית של היהודים". אז החיילים שאלו אותו "ומה אתם היהודים תעשו שם, תרמו אחד את השני?". ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ההפרדה הזו נועדה למנוע מספקיות התשתית (ובפרט בזק) להשתלט גם על החיבור לאינטרנט. באותה מידה נמנע מבזק לספק שירותי שיחות בינלאומיות ונוצרו מספר ספקים שונים (שלושה, בשלב ראשון), ואומנם נוצרה תחרות טובה בתחום ומחירי השיחות הבינלאומיות בארץ הפכו לזולים למדי. באותה מידה שוק החיבור לאינטרנט נפתח להרבה ספקיות, לא בהכרח ענקיות, ונוצרה שם תחרות טובה. השוו את זה לארצות הברית שבה בחלק גדול מהמקומות יש ספק אינטרנט אחד שמה שהוא מספק זה מה שיש ואי אפשר להתווכח אתו. Tzafrir - שיחה 06:42, 24 בינואר 2019 (IST)

אחזור לשאלה שנשאלה: תשתית, בהקשר זה, הוא הקו המחבר בין הצרכן לבין ספק שירותי האינטרנט. ספק שירותי האינטרנט מחזיק שרתים שבקצה קו זה המחוברים לרשת האינטרנט העולמית. אלה שני מוצרים שונים, ולכן אין הכרח לרכוש אותם אצל ספק אחד כחבילה אחת (אם כי ניתן לעשות זאת. פרטנר, למשל, מספקת באזורים מסוימים את שני השירותים). דוגמה משוק אחר: אפשר לקנות לחם מספק אחד וחמאה מספק אחר, ואפשר גם לקנות לחם מרוח בחמאה מספק אחד. אזכיר שבשוק הסלולר בישראל המגמה הפוכה מזו שמבקש השואל: בראשית ימיו קנינו מחברת התקשורת (פלאפון, סלקום וכו') מכשיר + קישוריות בחבילה אחת, ואילו בשנים האחרונות מקובל לרכוש מכשיר מספק אחד וקישוריות מספק אחר, ועדיין ניתן גם לרכוש את שניהם מספק אחד. דוד שי - שיחה 07:18, 29 בינואר 2019 (IST)

הדוגמה של הלחם וחמאה לא עושה שכל. לחם וחמאה זה מוצרים שונים שנצרכים ביחד או לחוד. "תשתית אינטרנט" (מהבית עד לשרת הקרוב) ו"ספק אינטרנט" (המהשרת הראשון עד לשרתים הבאים) הם חלק מאותו המוצר: שירותי אינטרנט לצרכן. אין לשם שום שימוש כמוצרים נפרדים מכיוון שהם לא יכולים לפעול כמוצר עצמאי. ובכל מקרה הרכיבים הטכניים השונים של המוצר היחיד שאותו מקבל הצרכן (שירותי אינטרנט) הם לא עניין שצריך להיות נושא עניין של היוזר (שלרוב לא מבין בפרטים הטכניים וגם מהווה טרף קל של המחשק הזה של להפיל את האשמה בבעיות אחד על השני ). ברוב עולם אין את השיטה המוזרה הזו.

ראשיתו של המטבע

בערך מטבע מיוחס המטבע הראשון ללידיה. ישנם מטבעות מזמן הפרעונים? ראו Deben (unit)

ישנם מספר מטבעות ששמם מתייחס ליחידת משקל: לדוגמה: שקל, פאונד ופני. שקל היה במקור יחידת משקל (בתנך מופיעים שקלי כסף ושקלי זהב במקומות שונים. מדובר על כמות כסף או זהב שמשקלה הוא כך וכך שקלים). מטבעות (דרכמות?) מופיעים בתנך רק בספרים מאוד מאוחרים מהתקופה הפרסית. הפרסים החריבו את ממלכת לידיה זמן לא רב לאחר המצאת המטבע שם וירשו ממנה את הרעיון, כולל שם המטבע (נכון?)

מטבע הוא במקור פיסת זהב או כסף שמשקלה ידוע היטב. טובעים את פני השליט על פניה כדי ששינוי צורתה (כדי לקחת ממנה זהב או כסף) יהיה מעשה יותר אסור. לאחר זמן לא רב הוסיפו למטבעות גם שוליים בצורה ברורה, כדי שאי אפשר יהיה לגרד משם יותר מדי. וכך אפשר לשלם ביחידות מוגדרות במקום להחזיק כל הזמן מאזניים ומשקולות להתחיל לשקול בכל פעם שמשלמים. Tzafrir - שיחה 09:14, 24 בינואר 2019 (IST)

תודה, לפי מה שאני מבין כדי להשתמש ב"שקל" וdeben היה צריך מאזנים, ובלידיה הומצא שאין צורך להשתמש במאזניים.אבי84 - שיחה 23:20, 24 בינואר 2019 (IST)

היה אמצעי תשלום נוסף שלא דרש שקילה, אבל בהחלט לא היה מטבע: בשומר השתמשו בקערית בגודל תקני ואחיד (מצאו מאות אלפים מהן. ארכאולוגים כבר לא טורחים לחשוף ולאסוף אותן). שתי קעריות כאלה של חיטה היו שכר יום לפועל בדרג הנמוך ביותר. אילן שמעוני - שיחה 00:13, 25 בינואר 2019 (IST)

תודה. אבי84 - שיחה 14:20, 27 בינואר 2019 (IST)

אילן שמעוני אתה יכול לתת פרטים נוספים? זה מופיע בויקיפדיה זרה אולי? מה הגודל של היחידה הנ"ל? תודה ‏«kotz» «שיחה» 08:06, 29 בינואר 2019 (IST)

Kotz, ראה (en:Beveled rim bowl) וגם תמונה !Σiη Stαleze אילן שמעוני - שיחה 13:55, 29 בינואר 2019 (IST)

האם אפשר לקבל הבטחת הכנסה מביטוח לאומי בסניף שלא מקושר לכתובת מגורים הרשומה במשרד הפנים?

שלום למומחה, אשמח לדעת אם אפשר לקבל הבטחת הכנסה מביטוח לאומי בסניף שלא מקושר לכתובת המגורים הרשומה במשרד הפנים. למשל, פלוני מוגדר במשרד הפנים כמי שמתגורר בתל אביב אך בוחר ללכת לסניף חיפה לצורך העניין. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האם אפשר לקנות מנייה בחברה בלי להחזיק בחשבון בנק?

אם אני לא טועה כלל הבנקים בישראל נקראים "בנקים מסחריים" כי הם מאפשרים לסחור במניות. אבל הישנה דרך בטוחה ויעילה לקנות מניות בחברות גם ללא חשבון בנק בבנק מסחרי? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

"בנק מסחרי הוא בנק הרשאי לקבל פיקדונות לחשבון עובר ושב" [6]. ―עוזי ו. (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תודה, מרענן, ומה לגבי מסחר במניות? האם זה אכן אפשרי ללא בנקים בכלל המדינות? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

גם ההסבר שצורף לשאלה שבכותרת וגם התשובה שגויות. עירבוב מושגים שאינם קשורים לשום דבר. התשובה לשאלה שבכותרת היא כן.--כ.אלון - שיחה 17:37, 24 בינואר 2019 (IST)

כ.אלון, אם אתה עושה תשובה כשאתה עונה אולי עדיף שלא תענה. בניגוד אליך לא הייתי ארוגנטי אלא כתבתי "אם אני לא טועה", לכן הלנה על טעות בזו האגרסיביות מכוערת ומיותרת. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מניין למניח התבנית ששכחתי לחתום? (נכון שנמנעתי מלחתום; לא שכחתי). אני מציע לשנות את שם התבנית ל"לא חתם". עוזי ו. - שיחה 20:06, 24 בינואר 2019 (IST)

עוזי, לא אני נחתי אך אני מסכים עימך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הנחתי זאת בטעות. מקווה שכעת הנחתי את דעתך. ראובן מ. - שיחה 20:31, 24 בינואר 2019 (IST)

אני שמח לגלות שיש תבנית {לא חתם}. הצצה בדף השיחה מגלה שהיא נולדה משום שלפני עשר שנים ויומיים מישהו כבר העלה את אותה תהיה. עוזי ו. - שיחה 21:48, 24 בינואר 2019 (IST)

עוזי ו. סיקרנתני. התואיל לחשוף מדוע לא חתמת? בתודה, חתול. אילן שמעוני - שיחה 00:11, 25 בינואר 2019 (IST)

אני לא אוהב להכנס לדיון עם השואל האלמוני שלא מצליח לשאול בלי להציג הנחות יסוד מופרכות. (ובגלל השכיחות של התופעה הזו בדף הזה, תמיד נדמה לי שזה אותו אלמוני.) עוזי ו. - שיחה 09:50, 25 בינואר 2019 (IST)

אני הצלחתי מספיק פעמים בחיי לשאול שאלה בלי להציג הנחת יסוד מופרכת. לפעמים אני מוסיף הנחת יסוד תוך שאני מציין מדוע היא אולי שגויה כי לדעתי היא לפחות במראית עין קשורה לנושא (בנק מסחרי לעומת סחר במניות דרך בנק או במט"ח). בקיצור האסוציאציה אפשרית ולא הביישן למד. מעבר לכך אני בעד באופן כללי לשאול שאלות באופן טהור, מבלי לספוח להן הנחות יסוד או שאלות משניות ואין לי מושג איך פועלים אחרים בויקיפדיה.

האם קריאה הורסת את הראיה?

שמתי לב שאנשים רבים במוסדות להשכלה גבוהה הם עם משקפיים. אחוז גדול בהרבה מהממוצע. האם זה כי אנשים הרסו לעצם את הראיה על ידי כך שקראו ספרים בגיל מוקדם? 213.55.176.136 01:48, 27 בינואר 2019 (IST)

בהמשך לדיון הקודם, השאלה צריכה להיות "האם אחוז בעלי המשקפיים במוסדות להשכלה גבוהה גבוה מן האחוז שלהם באוכלוסיה הכללית"? עוזי ו. - שיחה 11:10, 27 בינואר 2019 (IST)

כן. 213.55.176.136 16:27, 27 בינואר 2019 (IST)

התשובה לשתי השאלות אינה פשוטה, ואפשר להתחיל עם הערך האנגלי על קוצר ראייה (הערך העברי לא מפורט מספיק). אמל"ק: מסתמן שקריאה רבה בילדות מעלה במקצת את הסבירות לקוצר ראייה והזדקקות למשקפיים, אבל השפעה זו אינה גדולה וישנם גורמי סיכון גדולים באותה מידה או יותר, כגון שהייה מרובה בחדר, מחוץ לאור שמש ובתאורה גרועה, וכמובן גורמים תורשתיים. שהייה מרובה בחוץ באור שמש בתקופת הילדות מצטיירת כאסטרטגיה טובה למניעת משקפיים אפילו כנגד קריאה בגיל מוקדם (באופן אישי עבד אצלי עד גיל 50, מאז אני נזקק למשקפי קריאה כמו רוב האנשים בגיל דומה). בנוגע למתאם עם השכלה גבוהה, אפילו בהנחה שיש כזה (לא ראיתי נתונים, ולא מתאים אלי אישית) הוא לא בהכרח מראה על סיבתיות ("קריאה בילדות הורסת את הראייה") ואפשר גם לחשוב על סיבתיות בכיוון הפוך ("משקפופרים מילדות משקיעים פחות בספורט ויותר בלימודים"). H. sapiens - שיחה 20:27, 27 בינואר 2019 (IST)

הקשר בדיוק, אבּל בּוּל, הפוך!. ישנו מתאם, שאושר במחקרים רבים, בין אינטליגנציה לקוצר ראייה. כלומר, למי שנולד עם נטייה גנטית לאינטיליגנצייה גבוהה יש סיכוי גבוה יותר באופן מובהק לפתח מיופּיה בהמשך חייו. Σiη Stαleze! אילן שמעוני - שיחה 19:06, 28 בינואר 2019 (IST)

"הפוך" למה? המאמר שקישרת אליו מעלה השערה שאתרי גנום המשפיעים על מנת משכל ואתרי גנום המשפיעים על קוצר ראייה נמצאים סמוך זה לזה על הגנום, ולכן חלק ממקור המתאם ביניהם הוא גנטי. אתרים כאלו (בוודאי למנת משכל וקרוב לוודאי גם לקוצר ראייה) אינם ידועים, אבל בסבירות גבוהה יש רבים מאוד מהם שכל אחד תורם רק חלק קטן מן האפקט, לכן הייתי אומר שההשערה הזו בעייתית. המאמר (לפחות באבסטרקט, לא הצלחתי לקבל גישה לגוף המאמר) לא טוען שההשערה נבדקה, המסקנה שלו מנוסחת בעזרת המילה suggest, והוא מעריך שההשפעה גם גנטית וגם סביבתית. להבנתי זה לא פוסל ולא מאשר השפעה של קריאה בילדות על קוצר ראייה. H. sapiens - שיחה 15:05, 29 בינואר 2019 (IST)

"הפוך" מכיוון שסביר שהאינטיליגנציה הגבוהה תתגלה שנים לפני המיופייה. אשר לשימוש במילה suggest, בתור מישהו שעבר באקדמיה אתה מכיר את המובן שלה בהקשר למאמרים ולמטא-מאמרים ולא זקוק לעזרה שלי, ולסיכום, אני יודע שיש לך את הכלים לאתר את המאמרים המלאים, להבין את דרגת המובהקות ולדעת במה מדובר. אין לי כוונה להאכיל אותך בכפית. !Σiη Stαleze אילן שמעוני - שיחה 20:04, 29 בינואר 2019 (IST)

לא מצאתי קישור להורדת המאמר בקישור שלך לפאבמד וגם לא בעזרת גוגל סקולר וגם לא באתר כתב העת (שבינתיים שינה את שמו?) כך שבאמת אין לי גישה אליו. הצלחתי להיכנס למאמר הזה שהמאמר שלך מסתמך עליו. במאמר זה נבדקו כ-1,200 ילדים בני 10-12 בסינגפור. התוצאות די סבוכות ולא היה לי זמן להתעמק בהן, אך באופן כללי מדדים שונים של קוצר ראייה היו במתאם חלש עם IQ לא מילולי (מבחן רייבן), עם מספר הספרים שהילד קרא בשבוע, ועם קוצר ראייה בהורים (כלומר תורשה). כל אלו כבר נמצאו במחקרים קודמים. הממצא החדש שהמאמר טוען לו הוא שאחרי שמנפים את הקריאה והתורשה עדיין נשאר קצת מתאם בלתי-מוסבר עם IQ. המאמר לא מציע השערה ברורה להסברת המתאם הזה. בשביל לקחת את התוצאות בפרופורציות הנכונות: המודל הסטטיסטי שסיכם יחד את ההשפעות של גיל, זוויג, בית-ספר, IQ, קוצר ראייה בהורים ומספר הספרים הנקראים, עדיין הסביר פחות מ-12% מהשונות הנצפית בקוצר הראייה. IQ הסביר משהו כמו 2% ומספר הספרים הנקראים הסביר קצת יותר מ-1%. H. sapiens - שיחה 22:30, 29 בינואר 2019 (IST)

כך הבנת את הסיכום Nonverbal IQ may be an independent risk factor of myopia, and this relationship may not be explained merely by increased reading (books per week) among myopes. An interesting observation is that nonverbal IQ may be a stronger risk factor for myopia compared with books read per week. The complexity of the relationships between nonverbal IQ, reading, and myopia warrant additional studies to clarify any cause-effect relationship? !Σiη Stαleze אילן שמעוני - שיחה 19:28, 30 בינואר 2019 (IST)

באמת, זה נהייה מביך (עבורך): [7], [8], [9], [10]. מה קרה לך, בַּלִיתַ פליט? מילא שאני זוכר לך סכין בגב, אבל פה מדובר על מדע ומחקר, תחום שאתה מוכשר בו. !Σiη Stαleze אילן שמעוני - שיחה 19:34, 30 בינואר 2019 (IST)

הקדמתי וכתבתי כבר בתגובתי הראשונה שהעסק לא פשוט. לא ציפיתי שיקללו אותי בירושלמית. ארבעת המאמרים שהפנית אליהם עכשיו הם משנות ה-80 וה-90. מאז חלו לפחות שלוש התפתחויות משמעותיות בנושא. ראשית: closenear work (כלומר פעילות שדורשת מיקוד קרוב של העיניים לזמן ממושך, למשל קריאה) אשר לפחות במאמרים אלו נטען שאין עדויות טובות להשפעה שלה על קוצר ראייה, בשנת 2013 התפרסמה מטא-אנליזה מעודכנת שכן מראה השפעה שלה על קוצר ראייה. שנית: ההסבר הגנטי החביב על המאמרים שהפנית אליהם הוא פליורטופיה, היינו שהגן לאינטליגנציה והגן לקוצר ראייה במקרה שוכנים זה לצד זה בגנום וכתוצאה מכך יש מתאם ביניהם. אך מאז התברר שגם אינטליגנציה וגם קוצר ראייה אינם נקבעים ע"י אתר גנטי יחיד, אלא ע"י אתרים גנטיים רבים (בנוסף לגורמים סביבתיים) וזה מקשה על הסברים פליוטרופיים, כי גם אם אתר גנטי אחד או אפילו כמה שמשפיעים על אינטליגנציה נמצאים במקרה לצד כמה אתרים גנטיים שמשפיעים על קוצר ראייה, קשה לראות איך זה יספיק למתאם משמעותי. שלישית: גם IQ וגם שיעורי קוצר ראייה עולים בעשרות השנים האחרונות, לפחות באסיה, בשיעור שקשה מאוד להסביר עם תורשה. H. sapiens - שיחה 22:31, 30 בינואר 2019 (IST)

באיזה סלנג ציפית שיקללו אותך? ההסבר הפליוטרופי אינו מעלה ואינו מוריד. המחקרים הראו מתאם חזק בין אינטיליגנציה ומייופיה, וההסבר הפליוטרופי בא כהצעה לסיבתיות. זה לא משנה אם הוא הסבר נכון או שגוי - המתאם החזק, ולכן הסבירות הגבוהה לסיבתיות, נשארים שניהם.
עניין נוסף הוא העלייה עם הזמן באינטיליגנציה (אפקט פלין) ובשכיחות מייופיה. גם פה אינני רואה בעייה. עקומת ההתפלגות הנורמלית זזה ימינה, המתאם למייופייה זז ימינה, ועדיין הוא קיים. מה שנותר הוא אותו מטא-מחקר. באמת אינני יודע איך להגיב לגביו, להבנתי הוא לוקה באותו כשל לוגי שמקורו באי-הפרדה של התוצאות מהתפלגות האינטיליגנציה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 12:09, 1 בפברואר 2019 (IST)

השאלה כפי שנשאלה הייתה על סיבתיות ולא על מתאם. קל לחשוב על הסברים אפשריים לקשר סיבתי בין קריאה לקוצר ראייה (לשני הכיוונים). קשה יותר לחשוב על הסברים לקשר סיבתי בין אינטליגנציה לקוצר ראייה. מתאם בלבד בין אינטליגנציה לקוצר ראייה יכול תאורטית להגרם ע"י סיבות רבות, בינן כאלו שמערבות קריאה, למשל, אינטליגנציה->קריאה מרובה->קוצר ראייה, ו/או קוצר ראייה->קריאה מרובה->אינטליגנציה. H. sapiens - שיחה 11:20, 2 בפברואר 2019 (IST)

איך לדעתך יכול לעבוד קשר סיבתי כזה? מיקוד לראייה מקרוב מושג ע"י השרירים שסביב העדשה, בעוד שמיופיה נגרמת מעיוות של גלגל העין כולו. איך הראשון מביא לשני? גם ההערה על "סיבתיות ולא מתאם" - המחקר רחוק מלהיות דפניטיבי בשאלת הסיבתיות, כפי שראית בעצמך. מתאם חזק זה כל מה שמוסכם עליו בשלב זה, ומתאם חזק בהחלט מהווה מוטיבציה לכך שסיבתיות היא סבירה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:11, 2 בפברואר 2019 (IST)

אני לא מתמצא בפיזיולוגיה של גלגל העין אבל חלקים רבים בגוף (כולל עצמות) עוברים הסתגלות לתנאי סביבה או להתנהגות נפוצה. נערכו גם ניסויים בחיות מעבדה אשר הראו התפתחות קוצר ראייה כהסתגלות לעדשות. בכיוון ההפוך הסיבתיות יכולה להיות התנהגותית: סביר שלפחות אחוז מסויים של ילדים קצרי ראייה שנזקקים למשקפיים (מסיבות תורשה נניח) נוטים פחות לפעילות כמו ספורט ויותר לפעילויות כמו קריאה ולימודים. איך לדעתך יכול לעבוד קשר סיבתי בין אינטליגנציה לקוצר ראייה? H. sapiens - שיחה 11:39, 3 בפברואר 2019 (IST)

האם קריאה הורסת את הראייה? להפך! ראייה עשויה בהחלט לשפר את הקריאה. ראובן מ. - שיחה 12:21, 1 בפברואר 2019 (IST)

קונספט ה"בורסה"

שלום למומחה ! מבקש לדעת מהו התיעוד הראשון על הקמת "בורסה" של יהלומים, ניירות ערך, או כל דבר אחר ומה בעצם אומר המושג "בורסה". תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בתור התחלה: בורסה לניירות ערך#אטימולוגיה. Tzafrir - שיחה 16:31, 27 בינואר 2019 (IST)

אני לא חושב שנכון להתחיל משם, זה פרק ממש קצר שלא מסביר מה נעשה בתוך בורסות באופן כללי על אף אספקת האטימולוגיה של המילה עצמה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מהמעט שידוע לי, מושג החברה בע"מ, המנייה והבורסה למניות כולן המצאות בריטיות מהמאה ה-15. אפילו בזה אני לא בטוח. Σiη Stαleze! אילן שמעוני - שיחה 00:35, 28 בינואר 2019 (IST)

זיהוי שיר או נעימה

אני מדבר על שיר או נעימה המופיעה ברקע פרסומת ל-חיש-גד' המושמעת לאחרונה ברדיו. מישהו מכיר / מזהה ? בנצי - שיחה 14:26, 28 בינואר 2019 (IST)

‏ Ottawan - T'es OK. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 15:14, 28 בינואר 2019 (IST)

'את בסדר ?'. תודה לך. בנצי - שיחה 16:25, 28 בינואר 2019 (IST)

טיסות פנים

היי. יש אתר מרוכז, כנראה של משרד התחבורה, בו ניתן לראות לוח כל הטיסות הפנים ישראליות, של כל החברות? חברה, מוצא, יעד, יום בשבוע, שעה, זמן טיסה משוער? ושיתעדכן כשמתווספות טיסות חדשות, כמו בשבוע הבא? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:26, 29 בינואר 2019 (IST)

היי יגאל, נסה כאן. צביקה • אֲנִי עוֹד כָּאן אָז בּוֹא אֱמֹר שָׁלוֹם • 17:57, 29 בינואר 2019 (IST)

תודה, אבל זה בכלל לא זה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:03, 29 בינואר 2019 (IST)

נראה לי שיש לך שם באתר אפשרות של חיפוש מתקדם לפי תאריך ולפי חברה יגאל. צביקה • אֲנִי עוֹד כָּאן אָז בּוֹא אֱמֹר שָׁלוֹם • 00:33, 30 בינואר 2019 (IST)

זאת בדיוק הבעיה, שבכל חברה זה אחרת. תודה, יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:29, 30 בינואר 2019 (IST)

יגאל, מה דעתך על [11] ‏«kotz» «שיחה» 08:35, 30 בינואר 2019 (IST)

תודה, אבל זה חלקי ביותר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:29, 30 בינואר 2019 (IST)

גובה קצבת נכות באיחוד האירופאי (גרמניה)

מה גובה קצבת נכות לאדם שנקבע לו נכות של בין 80 למאה אחוז? האם זה שמנה אם זה נפשי או פיזי? האם הוא חייב לגור בגרמניה בשביל להיות זכאי לסכום זה או לצורך העיניין ישראל שהיא לא באיחוד/מדינה אחרת שהיא כן באיחוד האירופאי מספיק? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למה אוקטבה זה שישה טונים?

אוקטבה זה ההפרש בין צליל לצליל שגבוה ממנו פי 2. המרווח הזה מחולק לשנים עשר חצאי טונים. מי קבע שזה יהיה ככה? ולמה? ‏185.32.178.4 21:09, 29 בינואר 2019 (IST)

אוקטבה זה 8 ולא 6 טונים. רק במוזיקה 12 חצאים הם לא 6 שלמים (בגלל זה אין קליד שחור בפסנתר בין כל שני קלידים לבנים). מי שקבע היו בעיקר יוהאן סבסטיאן באך ועוד כמה מוזיקאים ובוני כלי מקלדת בתקופתו. הם הגיעו למסקנה ש-12 חצאי הטונים האלו מספיקים להם בשביל לנגן את כמעט כל המלודיות שהם הכירו בסביבתם, בזיופים מינימלים. אילו הם היו חיים בהודו או בפרס, למשל, 12 לא היו מספיקים להם, והם היו צריכים גם שלישי ורבעי טונים. H. sapiens - שיחה 23:01, 29 בינואר 2019 (IST)

אוקטבה זה שישה טונים שבהם יש שמונה תווים. בכל מקרה תודה על התשובה. 2A01:6500:A043:9F0B:6004:C7A4:10C4:3D00 22:56, 31 בינואר 2019 (IST)

השאלה לא מדויקת והתשובה לא נכונה. הסיבה העיקרית לכך שיש 12 חצאי טונים באוקטבה היא הכמעט שוויון $1.5^{12}\approx 2^{7}$. כשמכפילים תדר של צליל ב-2 מקבלים עלייה של אוקטבה. כאשר מכפילים ב-1.5, מקבלים קווינטה. כאשר מכפילים פעמיים ב-1.5 מקבלים את הקווינטה של הקווינטה והצליל הזה הוא טון אחד מעל האוקטבה הראשונה של הצליל המקורי. אם ממשיכים את התהליך 12 פעמים מגיעים לראשונה לתדר שהוא מאוד קרוב לאוקטבה של הצליל המקורי, האוקטבה השביעית. מכיוון שמרווח הקווינטה נשמע נעים לאוזן והמוזיקאים המערביים אהבו להשתמש בו להרמוניות שלהם, הם חילקו את האוקטבה ל-12 מרווחים של חצאי טונים, כך שלכל אחד מ-12 הצלילים קיימת קווינטה וכל צליל מהווה קווינטה של צליל אחר. נשארה הבעייה של חוסר הדיוק בכמעט שוויון, ואותה פתרו באמצעות כיוון מושווה, שבו הקווינטה איננה פי 1.5 מהצליל המקורי אלא $2^{\frac {7}{12}}\approx 1.498...$ ואז באופן טריוויאלי מתקיים ש-12 קווינטות יוצרות בדיוק 7 אוקטבות ומגדירות את 12 חצאי הטונים של המוזיקה המערבית. בברכה, Easy n - שיחה 14:23, 1 בפברואר 2019 (IST)

מעגל הקווינטות ללא ספק חשוב בשביל היכולת לבצע טרנספוזיציה של כל מלודיה לכל סולם. אבל מה החשיבות שלו לעצם היכולת לנגן כל מלודיה (בסולם הכי נוח)? אני אציג זאת כך: כשאני מנגן שיר בסולם דו מז'ור, ברור שזה חשוב שדו וסול נמצאים במרווח של קווינטה, אבל האם זה חשוב שסי במול ומי במול גם הם במרווח של קווינטה? H. sapiens - שיחה 10:05, 2 בפברואר 2019 (IST)

מוזיקה היא לא רק מלודיה. במוזיקה עתיקה, השלב הראשון ביצירת הרמוניות היתה שירה או נגינה בקווינטות. כדי לבצע את זה אתה צריך שיהיו לך את הקווינטות של כל הצלילים ביצירה. בברכה, Easy n - שיחה 21:51, 2 בפברואר 2019 (IST)

תודה, לא הכרתי את זה. H. sapiens - שיחה 11:41, 3 בפברואר 2019 (IST)

האם ביטול תושבות או ביטול אזרחות מבטלים חובות לביטוח לאומי?

בתודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

חובות קיימים זה בטוח לא יבטל. לכל היותר החובות יפסיקו לגדול, וגם בזה אני לא בטוח. מיכאל.צבאן • שיחה • כ"ה בשבט ה'תשע"ט • 07:17, 31 בינואר 2019 (IST)

שלום מיכאל. למה אתה לכאורה כה בטוח שחובות קיימים שתי הפעולות לא יבטלו? (אני יכול להבין למה ביטול תושבות לא ייבטל אבל למה אתה בטוח לגבי ביטול אזרחות?). תודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כי אם ביטול אזרחות היה מבטל גם חובות, אנשים היו לוקחים הלוואות ענק ואז מבטלים אזרחות. אפשר גם לחשוב על כך אחרת: האזרח הוא לקוח של המדינה. אם תיכנס למסעדה ותאכל, תתצטרך לשלם. אם תפסיק לאכול ותלך, עדיין יהיה עליך לשלם את החובות הקיימים. מיכאל.צבאן • שיחה • כ"ו בשבט ה'תשע"ט • 05:29, 1 בפברואר 2019 (IST)

אזרחות אינה רלוונטית לעניין ביטוח לאומי בישראל, הנתון הקובע הוא תושבות. מעבר לכך אני מסכים עם מיכאל.צבאן, ואוסיף שגם צעד קיצוני יותר, של מוות, לא מבטל חובות אלה (הם הופכים לחובות של העיזבון). דוד שי - שיחה 05:47, 1 בפברואר 2019 (IST)

ובכן, אז כעת נכנסים לשאלה של איך המדינה תדע שהחייב הוא החייב. תשובה אפשרית היא מנגנון זיהוי פנים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

דוד שי ואם בעזבון אין מספיק כסף כדי לכסות את החובות? האם יש מנגנון של "פשיטת רגל" לעזבונות? ‏«kotz» «שיחה» 21:50, 2 בפברואר 2019 (IST)

לא יודע. דוד שי - שיחה 21:57, 2 בפברואר 2019 (IST)

בנסיבות רגילות, אין מה לעשות, לא ניתן לגבות יותר מהעזבון. מנהל העזבון מחלק אותו לאחר כיסוי הוצאות הקבורה בין הנושים, ומה שנשאר ליורשים. בנסיבות מסוימות אפשר לתבוע את היורשים, אם ניסו להסתיר את הירושה מהנושים (ואז כל יורש יכול לשלם עד גובה העזבון כולו גם אם ירש רק חלק)[12]. דב ט. - שיחה 12:45, 3 בפברואר 2019 (IST)

האם ישנם דורבנים ביפן?

אנבל לי - שיחה 01:01, 30 בינואר 2019 (IST)

לא. מנחם.אל - שיחה 12:20, 30 בינואר 2019 (IST)

תודה :) אנבל לי - שיחה 06:14, 3 בפברואר 2019 (IST)