צדוק
צדוק הכהן, דמות מקראית, נתמנה ככהן גדול על ידי דוד המלך בשנת ב'תתקכ. פעל ככהן גדול הראשון בבית המקדש בירושלים תחת מלכותו של שלמה המלך.
ייחוסו
צדוק היה התשיעי בדורות בני אלעזר[1]. כיהן במשכן גבעון[2], ולאחר העלאת ארון הברית לירושלים, שבה השתתף[3] וכיהן בירושלים יחד עם אביתר.
קשרו למלכות בית דוד
בתקופת מרד אבשלום, צדוק ואביתר, יחד עם בניהם, אחימעץ ויונתן, נשארו נאמנים לדוד, והופיעו יחד עם ארון הברית, כשבדעתם להצטרף אל דוד בבריחתו. דוד סירב לסיוע זה, ושלח אותם חזרה לעיר, אך מינה את בניהם כרצים שתפקידם ליידע אותו על ההתפתחויות בעיר ולהעביר את מסריו של חושי הארכי.
בתום המרד, שמשו צדוק ואביתר בתור שליחיו של דוד אל זקני יהודה ואל עמשא בן יתר, כדי לשכנעם להמליך את דוד מחדש.
במאבק הירושה בין אדוניהו ובין שלמה, צדוק צידד בשלמה והמליך אותו במשיחה. נאמנותו השתלמה, אביתר, שותפו לכהונה, גורש וצדוק, שנמשח מחדש לכהונה בד בבד עם משיחת שלמה[4], נשאר כהן גדול יחיד. לפי הנאמר בספר יחזקאל, רק בני צדוק ראויים לכהונה גדולה.
כניסתו לכהונה גדולה
חז"ל, על פי הקושי בפסוקים המתארים את מעשי הכהנים במרד, בו נראה כי אביתר הוא המנהיג, אך דוד פונה אל צדוק[5] מזהים נקודה זו כנקודה שבה נדחה אביתר וצדוק החל לשמש ככהן גדול במקומו:
כל כהן שאינו מדבר ברוח הקודש ושכינה שורה עליו אין שואלין בו - שהרי שאל צדוק (באורים ותומים) ועלתה לו, אביתר - ולא עלתה לו...
הכהנים בני צדוק
ערך מורחב – הכהנים בני צדוק
במונח המקרא, הכהנים בני צדוק הם כהנים מצאצאו של "צדוק הכהן". בעת תקופת בית ראשון הם הובחנו כנאמנים להקדוש ברוך הוא בזה שלא נכנעו לעבוד עבודה זרה בעת ששאר העם - ועימם הכהנים - בחרו באליליות שונות למיניהם.
בספר יחזקאל מופיע שרק הכהנים הללו יטלו את שירות העבודות העיקריות בבית המקדש השלישי. על פי המסורת, מתנאי בחירת כהן גדול הוא שהנבחר יהיה מן הכהנים בני צדוק[6]. וכן עולי בבל הקפידו על כך בהתייסדות בית שני[7].
צאצאיו של צדוק המשיכו לכהן במשרת הכהונה הגדולה עד שאנטיוכוס הרביעי הפקיע אותה מידיהם בשנת 172 לפנה"ס, לאחר הדחתם המשיכו צאצאיו לכהן ככהנים גדולים במקדש חוניו עד סגירתו בשנת 73 על פי פקודת השלטונות הרומאים[דרוש מקור].
ההשערה לצמיחת כת הצדוקים
יש המשערים ששמה של כת הצדוקים שהייתה נציגתם של האריסטוקרטיה היהודית ונמנו ראשי הכת בין הכהנים בני צדוק[8]. אמנם, החולקים על השערת גייגר מציינים כי בדברי חז"ל מוזכר שצדוק וחבירו בייתוס נמנו בין תלמידי אנטיגנוס איש סוכו[9] שפעל בשנות המאה ה-3 לפנה"ס, ובכך נוצר אנכרוניזמה כי צדוק הכהן פעל בתחילת בית המקדש הראשון.
הרמב"ם, בפירושו למסכת אבות, מתייחס אל הצדוקים כגונבי דעת ולב המון העם וכחולקים על פירוש חז"ל לפסוקי התורה[10]. ואכן, בחיבור משנה תורה מבאר שהצדוקים "מצירין לישראל ומסירין את העם מאחרי השם"[11].
תשובת רב האי גאון
באשר זיהוי כהן כבא מזרע צדוק הכהן כתב רב האי גאון; ”כל כהן תמים בדרכיו, מצוין באורחותיו ומיושר במעשיו, משכים ומעריב בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ושומר עצמו מכל דבר רע ומכל טומאה הרי זה מבני צדוק הכהן.. -וראוי שתשרה עליו רוח הקדש” (אגרת רבינו האי גאון, גנזי קדם כרך ד דף נד).
הערות שוליים
- ^ דברי הימים א פרק ה: (ל) אלעזר הוליד את פינחס פינחס הליד את אבישוע: (לא) ואבישוע הוליד את בקי ובקי הוליד את עזי: (לב) ועזי הוליד את זרחיה וזרחיה הוליד את מריות: (לג) מריות הוליד את אמריה ואמריה הוליד את אחיטוב: (לד) ואחיטוב הוליד את צדוק וצדוק הוליד את אחימעץ:
- ^ דברי הימים א, טו, לז
- ^ דברי הימים א, טו, יא
- ^ דברי הימים א, כט, כב
- ^ שמואל ב, טו, כד-כה
- ^ משמעות מדרש הגדול לבראשית ו:ד ועוד
- ^ רש"י ותוספות לתענית דף יז עמוד ב
- ^ השערתו של ד"ר אברהם גייגר: pp. 20 &c -Geiger Urschrift
- ^ אבות דרבי נתן (פרק ה)
- ^ פירוש המשניות להרמב"ם, מסכת אבות
- ^ משנה תורה להרמב"ם, הלכות עבודה זרה י:ב
.jpg)