שמעון
שמעון הוא בנו השני של יעקב מלאה אשתו הראשונה בת לבן הארמי.
כשהיה בגיל 13, יצא יחד עם אחיו לוי לנקום את נקמת אחותו דינה, שחוללה על ידי שכם בן חמור. שמעון ולוי קבעו שבשביל שישא שכם את דינה, כל אנשי עירו יעברו ברית מילה. אנשי שכם נימולו, וביום השלישי למילתם (שהוא הכואב ביותר, דבר זה מצוי גם אצל אברהם אבינו שביום השלישי למילתו קיים מצוות הכנסת אורחים) הגיעו שמעון ולוי וטבחו בכל אנשי שכם, מקניהם ובהמתם. לאחר מעשה זה, בברכות שמברך יעקב את כל בניו הוא אומר עליהם "שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם, בסודם אל תבוא נפשי בקהלם אל תחד כבודי, כי באפם הרגו איש וברצונם עיקרו שור (בראשית מ"ט:ה-ו)".
בני שמעון: נמואל, ימין, אהד, יכין, צחר ושאול בן הכנענית.