אגן
האגן (pelvis) הוא מבנה גרמי הממוקם בבסיס עמוד השידרה. תוצר של שלוש עצמות שהתאחו בבוגרים, האגן מחבר בין עמוד השידרה לגפיים התחתונות בחיבורו לעצם העצה מצד אחד ודרך מבנה באגן בשם המרחשת, היא ה"מכתש" של המפרק הכדורי של הירך בצד הגפיים.
מבנה כללי ותפקידים
האגן, סימטרי במרכיביו ובמראהו, אך לא רגיל בצורתו, עשוי למעשה משלוש עצמות בכל צד. עצמות אלו: הכסל, השת והחיק (ilium, ischium & pubis), מתאחות במהלך הגדילה לכדי שני צדדיו של האגן, כאשר כל צד הוא מבנה גרמי שלם.
שני חצאיו של האגן, מופרקים בחלקם האחורי עם עצם העצה. מלפנים, מתחברים שני החצאים דרך מאחה עצמות החיק (symphisis pubica). סך החיבורים, מעניקים לאגן מבנה טבעתי רחב וחזק (בעל יכולת תנועה מעטה בדרך כלל). המעבר דרך הטבעת מחולק לשני איזורים: האגן הקטן (lesser pelvis), שהוא רוחב המעבר האמיתי (בעל הקוטר המינימלי) דרך האגן והאגן הגדול (greater pelvis, מכונה גם האגן המדומה) המתפרס לרוחב חלקו העליון של האגן. מבנים בולטים נוספים באגן הם כנפי הכסל (wings/ala of ilium) הרחבות בחלקו העליון ורכס הכסל (iliac crest) שבמרומיהן, בצדדיו - המרחשות (acetabulum), שקעים עגולים המופרקים עם עצם הירך, ובחלקו התחתון - הענפים של השת והחיק (rami of ischium & pubis) שיוצרים בינהם חללים גדולים הקרויים הנקבים הסתומים (obturator foramen).
אגני גברים ונשים נבדלים זה מזה בצורתם. אגן נשי רחב ופחוס יותר מאגן גברי. גודלו של האגן הנשי, בצירוף התגמשות מפרקיו בזמן הריון, מאפשרים את מעבר הוולד בזמן לידה.
מיקומו המרכזי של האגן בגוף האדם וקירבתו למרכז הכובד של הגוף, הופכים את האגן לאיזור מפתח ליציבה ולתנועה. קבוצות השרירים הגדולות ביותר בגוף (שרירי הבטן, הגב והירכיים ואף חלק משרירי הברך והכתף) נאחזות באגן ונותנות את הבסיס לכל תנועה עיקרית של הגוף. האגן מספק הגנה לחלקי מערכות העיכול והרבייה הנמצאים בתוכו וכן למספר כלי דם ועצבים ראשיים החולפים דרכו לתוך הגפיים התחתונות.
מרחשת
פירוש שמה הלטיני (acetabulum) של המרחשת הוא "כלי חומץ קטן". השם ניתן לה לפי צורתה - שקע עמוק וחצי כדורי. המקביל למרחשת בגפה העליונה, הוא החלל הגומתי של עצם השכם. המרחשת מורכבת משלוש עצמות האגן המאוחות: כשתי חמישיות ממנה מרכיבה הכסל, שתי חמישיות נוספות מרכיבה השת והחמישית הנותרת היא חלק מעצם החיק. שפתי המרחשת מועמקות על ידי רצועה היקפית (glenoidal labrum) לשיפור התאמת החיבור לראש עצם הירך. במרכז המרחשת שקע שאינו מכוסה בסחוס מפרקי בשם גומץ המרחשת. בתחתית הגומץ מתחברת הרצועה העגולה.
עצמות האגן
כסל
עצם הכסל (ilium), העליונה מעצמות האגן, מורכבת מגוף וכנף. ההפרדה בינהם ניכרת בקו הקשתי (arcuate line) בפן הפנימי של העצם ובגבול המרחשת בפן החיצוני.
חלקו החיצוני של גוף הכסל מרכיב חלק מהמרחשת וחלקו הפנימי הוא חלק מקיר האגן הקטן. חלקו התחתון של הגוף מתאחה עם עצמות החיק ושת, בצורה המשכית כך שרק קו עדין מעיד על החיבור בינהם.
כנף הכסל היא המבנה הרחב המתווה את גבולו הצידי של האגן הגדול. לכנף שני פנים, החיצוני (מבנהו הכללי קמור) והפנימי (קעור), שני גבולות (קידמי וחיצוני) ורכס.
את הפן החיצוני חוצים מספר קווים הנקראים קווי העכוז (האחורי, הקידמי והתחתון) (posterior, anterior, & inferior gluteal lines), קווי העכוז מפרידים בין איזורי החיבור של שרירי העכוז. בין קו העכוז התחתון למרחשת, נאחז שריר הירך הישר (rectus femoris). החלק הקידמי של הפן הפנימי הוא שקע גדול בשם גומץ הכסל (iliac fossa), האחז של שריר הכסל (Iliacus). הגבול התחתון של הגומץ (והפן הפנימי) הוא הקו הקשתי. לחלקו האחורי של הפן הפנימי חלק קידמי מחוספס בשם הפנים האוזניתיים (auricular surface, לפי צורתם), המופרקים עם עצם העצה וחלק אחורי הידוע בשם גבששת הכסל (iliac tuberosity), נקודת חיבור של חלק מהשרירים הפושטים של הגב. מעט קדימה ולמטה מהפנים האוזניתיים נמצא הסולקוס שעל יד הפנים האוזניתיים (preauricular sulcus), איזור חיבור לרצועה המשוייכת למפרק העצה והכסל.
רכס הכסל, הוא הקצה העליון של כנף הכסל. איזור חיבור מרכזי לשרירים רבים, ביניהם שרירי הבטן (המלוכסנים והרוחבי), המסודק (multifidus), המותניים המרובע (quadratus lumborum) והגב הרחיב (latissimus dorsi).
בגבול הקידמי ובאחורי מספר קוצים (spines) המכונים על פי מיקומם: קוץ הכסל הקידמי העליון, קוץ הכסל הקידמי התחתון, קוץ הכסל האחורי העליון וקוץ הכסל האחורי התחתון. לעיתים קרובות, מכונים הקוצים לפי ראשי תיבות של שמם באנגלית, לדוגמא, קוץ הכסל הקידמי העליון (anterior superior iliac spine) יקרא ASIS. גם הקוצים והאיזורים ביניהם משמשים לחיבור שרירי גב וירך וכן לרצועות שונות. מתחת לגבול האחורי, חריץ מעוגל (greater sciatic notch) המרכיב את נקב השת הגדול.
שת
עצם השת (ischium) היא התחתונה והאחורית מעצמות האגן. העצם מחולקת לגוף ולענף.
חלקו החיצוני של גוף עצם השת, מרכיב כשתי חמישיות מהמרחשת. חלקו הפנימי הוא חלק מקיר האגן הקטן ונקודת חיבור לשריר החוסם הפנימי (Obturator internus).
לאורך גבולו האחורי של גוף השת, שני חריצים וביניהם קוץ בשם קוץ השת. בחלקו הפנימי של קוץ השת נאחזים חלק משרירי תחתית האגן. החריץ העליון הוא הגדול משני החריצים, ביחד עם רצועה הסוגרת את היקפו, נוצר פתח מעוגל בשם נקב השת הגדול (greater sciatic foramen). דרך נקב השת הגדול, יוצאים מתוך האגן, השריר האגסי (Piriformis), עצב השת (sciatic) ועוד מספר עצבים וכלי דם. בצורה דומה, מרכיב החריץ התחתון את נקב השת התחתון (lesser sciatic foramen) דרכו עובר גיד השריר החוסם הפנימי ומספר עצבים וכלי דם נוספים.
מגוף השת, נמשך לכיוון תיכוני ומטה, ענף עצם השת (ramus of the ischium). ענף השת מתחבר לענף החיק התחתון ומשלים בכך את מבנה הנקב הסתום. המבנה הבולט ביותר על ענף השת היא גבששת השת (ischial tuberosity) המכונה לפעמים "עצם הישיבה". בענף השת ובגבששת נאחזים שרירים שונים של הירך והברך, ביניהם יצוינו כופפי הברך הנאחזים בגבששת, השריר הארבע ראשי והשריר המתוויך הגדול (adductor magnus).
חיק
עצם החיק (pubis), היא התחתונה והקידמית מעצמות האגן. העצם מורכבת מגוף ושני ענפים (עליון ותחתון) המקנים לה צורה המזכירה ר'.
גוף עצם החיק, מופרק דרך מאחה עצמות החיק (symphysis pubic) עם גוף עצם החיק הניגדי לו. חלקו העליון של הגוף מעובה ומכונה רכס החיק (crest of pubis). בגוף וברכס נאחזים בין היתר שרירי הפירמידה (pyramidalis) והבטן הישר (rectus abdominis). בחלקו התחתון של הגוף נאחזים חלק מהשרירים המקרבים של הירך.
ענף עצם החיק העליון (superior pubic ramus), נמתח מגוף העצם לכיוון צידי-עליון עד המרחשת, שם הוא מרכיב כחמישית מהמרחשת ומתאחה עם הכסל והשת. הענף העליון ממסגר את רום הנקב הסתום. חלקו הקידמי של הענף העליון מציג שתי בליטות גרמיות: גבשושית החיק (pubic tubercle) הקרובה לגוף העצם ובליטת הכסל והמסרק (iliopectineal eminence) בסמוך למרחשת. בגבשושית החיק נאחזת רצועת המפשעה (inguinal ligament). לאורך הענף העליון נאחזים בין היתר שרירים מקרבים של הירך, הסותם החיצוני (obturator externus) ומרים פי הטבעת (levator ani).
ענף עצם החיק התחתון (inferior pubic ramus), נמשך מגוף העצם לכיוון צידי-תחתון עד לחיבור עם ענף השת. חלקו התיכון של הענף התחתון מהווה מחצית מקשת החיק (pubic arch). לאורכו נאחזים מספר משרירי תחתית האגן והקרום הסותם (obturator membrane).