לדלג לתוכן

רחוב בן-יהודה (ירושלים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־21:06, 29 באוקטובר 2018 מאת Ldorfman (שיחה | תרומות) (ויקיזציה)

תבנית:רחוב

קובץ:נגן ברחוב בן יהודה.jpg
נגן רחוב במדרחוב בן יהודה, תשע"ט-2018
המדרחוב בצילום מקצהו המערבי
המדרחוב בלילה ססגוני
חורבן כתוצאה מפיצוץ מכונית תופת ב-22 בפברואר 1948

רחוב בן-יהודה הוא רחוב מסחר ראשי בלב מרכז העסקים הראשי של ירושלים, המהווה את אחת הצלעות של "המשולש הירושלמי". ראשית ימיו בתקופת המנדט, ובשנות ה-80 של המאה ה-20 הוסב חלקו העיקרי למדרחוב, יחד עם מספר רחובות קטנים סמוכים.

תכנון הרחוב וסלילתו

לאחר כיבוש ירושלים בידי הבריטים בדצמבר 1917, החל השלטון החדש לתכנן את חזותה של ירושלים ואת מערכה העירוני. בימי השלטון העות'מאני שקדם לבריטים לא זכתה ירושלים אף לא לתוכנית אב אחת, וכל המבנים והשכונות שמחוץ לחומות נבנו באופן ספורדי, בהתאם לשיקוליהם ולתקציבם של הבונים.

הבריטים החליטו להעתיק באופן רשמי את מרכז העסקים הראשי של ירושלים מערבה, לאורך רחוב יפו. לצורך כך השמישו הבריטים כמה עשרות דונמים של שדות וכרמים, בין שכונת נחלת שבעה ובית היתומות 'טליתא קומי', שנקנו מהיוונים-האורתודוקסים. עד אז נקרא השטח "גן אנטימוס", על שמו של נזיר יווני וארתודוקסי שעיבד שם את האדמה[1]. מומחים בריטיים עמלו על תכנונו של "משולש" רחובות גדול, שיהווה מוקד משיכה לבעלי עסקים ולקונים.

כבר ב-1922 נסלל הכביש הראשון ב"משולש" באלכסון מרחוב יפו ליד נחלת שבעה, דרום-מערבה לאורכו של "גן אנטימוס"[2], עד סמוך ל'טליתא קומי'. שנתיים לאחר מכן, ב-1924, סללו הבריטים כביש נוסף מרחוב יפו, סמוך לבית החולים ביקור חולים, בכיוון צפון-דרום, עד למבנה טרה סנטה. רחוב זה, שנקרא על שם המלך ג'ורג' החמישי, התחבר לרחוב יפו ולרחוב האלכסוני, וכך הושלם "המשולש".

הרחוב האלכסוני, הראשון שנסלל במסגרת תוכנית המע"ר החדשה, תוכנן להיקרא על שם דמות מן התרבות הבריטית, אולם עם סיום סלילתו נפטר אליעזר בן-יהודה, מחייה שפה העברית, והבריטים החליטו להנציח את שמו ברחוב החדש. רחוב בן-יהודה התפתח מאד והפך לאחד הצירים החשובים ביותר במרכז ירושלים. סביבותיו התמלאו בחנויות, משרדים וקומות מגורים.

הפיגוע ברחוב בן-יהודה

ערך מורחב – הפיגוע ברחוב בן-יהודה (1948)

ב-22 בפברואר 1948 פוצצו חיילים בריטים מכונית תופת ברחוב בן-יהודה, וגרמו למותם של 54 אנשים ולפציעתם של 130. בפיגוע השתתפו עריקים מהצבא הבריטי, בתמורה לתגמול כספי שהובטח להם על ידי חאג' אמין אל-חוסייני.

הקמת המדרחוב

המדרחוב הוקם בשנת 1983, לאחר תכנונים ודיונים רבים בשאלת יישום בנייתו. לאורך רחוב בן-יהודה, אשר היה מציריה העיקרים והתחבורתיים של העיר, היו תחנות מוניות רבות וגם הסוחרים עצמם לא העריכו את התועלת של בניית המדרחוב. לבסוף, לאחר תכנון והכנות של למעלה מ-10 שנים, ביניהם גם של פיזור תחנות המוניות, הוקם המדרחוב ונהפך עם בנייתו לרחוב המסחר המצליח בירושלים[דרוש מקור] ולאבן שואבת של תושבים ותיירים רבים. המדרחוב כולל, מלבד את רחוב בן-יהודה עצמו (בקטע שבין כיכר ציון לרחוב המלך ג'ורג'), גם את רחוב בן הלל, רחוב לונץ ורחוב דורות ראשונים. חלקו העליון של רחוב בן-יהודה, בקטע שבין רחוב המלך ג'ורג' לרחוב בצלאל, ממשיך לשמש תנועת כל רכב.

בסוף שנות התשעים עבר המדרחוב שיפוץ, כולל החלפת הריצוף כחלק משדרוג מרכז העיר.

מפת מדרחוב בן-יהודה ומרכז ירושלים

אירועים במדרחוב

ב-4 בספטמבר 1997 אירע פיגוע התאבדות משולש במדרחוב, וגרם למותם של 5 אנשים.

ב-1 בדצמבר 2001 אירע פיגוע התאבדות כפול במדרחוב וגרם למותם של 11 איש ולפציעתם של 188.

החל משנת 2002 החלו להתקיים בו מדי קיץ אירועי "חוצות העיר" ויריד "חוצות היוצר" הועבר אליו, לצורך עידוד המסחר במרכז ירושלים לאחר שנפגע קשות באינתיפאדה השנייה ממספר רב של פיגועי התאבדות באזורו.

בקיץ 2005 הוחזר פסטיבל "חוצות היוצר" לבריכת הסולטן ליד העיר העתיקה, אך שאר האירועים המשיכו בו כמדי שנה. למן סיום האינתיפאדה בשנת 2004, החל המדרחוב לשקוק שוב חיים. המסעדות שסגרו את שעריהן בתקופת הפיגועים הגדולה, נפתחו מחדש ואליהן נוספו בתי קפה ופאבים נוספים. מדרחוב בן-יהודה שמר על עליונותו ומרכזיותו גם כשנפתחו בירושלים קניונים ואזורי מסחר אחרים. בכך התבלט המדרחוב כרחוב ייחודי, אשר שומר על מעמדו המרכזי גם בשנות ה-2000 וזאת בניגוד לרחובות מרכזיים אחרים בארץ כגון רחוב דיזנגוף בתל אביב ורחוב החלוץ בחיפה, אשר מאז תחילת שנות ה-90 זוהרם הועם.

בשנת 2005 רושת כל המדרחוב באינטרנט אלחוטי.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ עיר בראי תקופה - ירושלים החדשה בראשיתה, יהושע בן-אריה, הוצאת יד בן צבי, תשל"ט
  2. ^ מפת גן אנטימוס, עם החלוקה למגרשים וסימון הבעלים, באתר מאת חברת הכשרת הישוב. אוסף המפות ע"ש לאור, הספרייה הלאומית, ‏1922
רחוב יפו, ירושלים
אתרים לאורך רחוב יפו
(1) התחנה המרכזית | (2) תחנת הרכבת | (3) שוק מחנה יהודה | (4) מרכז כלל | (5) מדרחוב בן-יהודה | (6) נחלת שבעה
(7) בניין ג'נרלי | (8) כיכר ספרא | (9) העיר העתיקה | (10) ממילא | (11) שער יפו ומגדל דוד
(A) כיכר הדוידקה | (B) - כיכר ציון | (C) - כיכר צה"ל