אליעזר שמאלי

אליעזר שמאלי
לידה	15 באוגוסט 1901; רוז'ישץ', ווהלין, האימפריה הרוסית
פטירה	30 במרץ 1985 (בגיל 83); רעננה
מדינה	ישראל
מקום קבורה	קריית טבעון
מקום לימודים	אוניברסיטת הומבולדט של ברלין
שפות היצירה	עברית
פרסים והוקרה	פרס ישראל לספרות ילדים (תשי"ז) פרס מוסד ביאליק לספרות ילדים

אליעזר שׂמֹאלי (ט"ו באב תרס"א, 15 באוגוסט 1901 – ח' בניסן תשמ"ה, 30 במרץ 1985) היה מחנך וסופר ילדים נודע בתקופת היישוב ובימי ראשית המדינה. חתן פרס ישראל לספרות ילדים לשנת תשי"ז.

ביוגרפיה

אליעזר שמאלי נולד בשנת 1901 בעיירה רוז'ישץ' בפלך ווהלין שבאימפריה הרוסית (כיום באוקראינה). בגיל 11 התחיל לכתוב שירים וסיפורים, ובגיל 16 יצא ללמוד בישיבת אודסה שמיסודו של הרב שמחה אסף. בשנת 1920 עלה לארץ ישראל כחלוץ מראשוני העלייה השלישית. בתוך זמן קצר נאלץ לעזוב את עבודתו כפועל שכיר (בשל קשיים בריאותיים-פיזיים) ופנה ללימודי הוראה בבית המדרש למורים העברי בירושלים שהקים וניהל דוד ילין, אותו הוא מכנה בספריו 'רבנו דוד ילין'. בספריו (במיוחד 'זהב בירושלים') הוא מרבה להתייחס לתקופת לימודיו בבית המדרש למורים, ומצייר דמויות צבעוניות של מוריו הגדולים מאותם ימים: דוד ילין, נציג אותנטי של רעיון 'קיבוץ הגלויות' בהיותו בן למשפחה 'מעורבת', שלימד לשון עברית ופדגוגיה ושימש דוגמה חיה לשמירת מסורת ישראל בד בבד עם השכלה ומודרנה, יהושע אביזהר חוקר הטבע הארץ ישראלי, אברהם מלניקוב (הפסל שהתפרסם באנדרטת 'האריה השואג' לחללי תל חי) שלימד אומנות לצד 'תרבות הגוף'- כלומר התעמלות ועוד. בתקופת שהותו בירושלים התגורר בביתה של משפחה מיוצאי תימן עליה הוא מספר- בכינויים שונים- בכמה מסיפוריו. הערכתו הרבה ל'אחינו התימנים' מתבטאת בהמשך בעשרות סיפורים שפרסם לאורך השנים, בהם מאופיינים בני העדה ברגש ציוני עז, באמונה דתית בלתי מעורערת, בנכונות לעמל, בהסתפקות במועט, ובתערובת של תמימות ופשטות עם חריפות וחכמת חיים. חיבה זו לבני העדה הוא תולה במספר מקומות ב'אימוצו' על ידי המשפחה שבביתה התגורר בשנות לימודיו בירושלים. החל משנת 1923 לימד בבתי ספר שונים של זרם העובדים ברחבי הארץ - בכפר יחזקאל, בכפר גלעדי, כפר מלל, נשר ועוד. היה ממקימי בית החינוך לילדי עובדים בתל אביב, שנוסד בשנת 1924 על ידי ההסתדרות הכללית, וביקש לחנך את הנוער העירוני לאהבת האדמה וחיי החקלאות.

יצחק רבין, שהיה תלמידו של שמאלי, כתב עליו לימים: "הבית השני שלי היה, דומני, בית־החינוך. בעיקר השפיעה עלי דמותו של אותו מורה ומחנך, שלימד אותי מכיתה ד׳ ועד כיתה ז׳, הלוא הוא אליעזר שמאלי, שהצליח להטביע בי את התחושה לנוף הארץ, לטבע, לחיי חקלאות ולחיי חברה."^[1]

בשנת 1936 פרסם שמאלי את ספרו "בני היורה", הכתוב כיומנה של תמר, תלמידה בכיתה בה למד רבין ומתאר שנה בחיי כיתה זאת בבית החינוך. לימים נוסף לספר ערך נוסף, כספר שתיאר את רקע גידולם של הנערים שהפכו בתש"ח ללוחמי מלחמת העצמאות. הספר זכה להדפסות חוזרות ונשנות גם אחרי קום המדינה, בתוספת פרקי מסגרת שמסופרים מפי בתה של תמר, המספרת כיצד הגיעו לידיה יומני בית הספר של אמה המספרים על אותם ימים שחלפו. בנוסף, במהדורות האחרונות של הספר נוסף גם מבוא מאת רב-אלוף יצחק רבין- חבר הכיתה.

בשנים 1928–1929 לימד בבית הספר לילדי זרם העובדים בנשר, והיה המורה הראשון בבית ספר זה. הוא לימד לפי "נושאים" והעדיף ללמד בטבע במקום בכיתות לימוד. שיטת הלימוד שלו לא הייתה לרוחם של חלק מאנשי נשר. שמאלי כתב על כך מאמר בעיתון "דבר", בו גינה את אנשי נשר, והם החזירו לו בדרך דומה. תושבי נשר נחלקו לשני מחנות - תומכי שמאלי ומתנגדיו. תומכיו בחרו ועד הורים וקיבלו את ניהול בית הספר לידיהם. לאחר שנתיים, כאשר ניהול בית הספר חזר לוועדת התרבות, שמאלי עזב את בית הספר^[2]. בשנים אלה, בעת היותו מחנך בבית הספר בנשר, החל לרקום את עלילת ספרו "אנשי בראשית" המבוססת על דמותו של אלכסנדר זייד וחייו בשייח' אבריק. הוא נהג לספר את הסיפור בעת טיוליו הרבים עם תלמידיו בטבע. במשך הזמן החלו ילדי בית הספר לכוון את הסיפור בכוח דמיונם. בשנת 1930 היה מחנך ב"כפר ילדים" שליד עפולה, אז כתב את הפרקים הראשונים של הספר, ובשנים 1931–1932, בהיותו מורה בבית החינוך לילדי עובדים בתל אביב, הרחיב את ספרו. במשך היום נהג לספר לילדי הכיתה פרק מספרו ובלילה היה כותב את הפרק. הספר יצא לאור בשנת 1933, לאחר שקיבל עידוד ותמיכה מאשר ברש ומברל כצנלסון, שקראו את פרקי הספר^[3].

בשנים 1934–1936 למד שמאלי מדעי הטבע באוניברסיטת ברלין. כשחזר לארץ החל לעסוק בטיבוע עופות, והיה הראשון שעסק בזה בארץ ישראל. לשמאלי גם ספר שלם בנושא ציפורים.

שמאלי החל בכתיבה לילדים בסוף שנות ה-20 ועסק בכך עד שנותיו האחרונות. כתב שירים וסיפורים והיה משתתף קבוע ב"דבר לילדים" החל מיום היווסדו בשנת 1931. לרוב פרסם שמאלי סיפורים קצרים שנועדו לילדים. סיפוריו עוסקים במגוון נושאים: תולדות עם ישראל וארץ ישראל, החי והצומח, חברת הילדים, דמויות ורגעים מן ההווה הציוני אותו חי ומן המורשת היהודית אותה ביקש להנחיל לדורות הבאים. הסיפורים נדפסו לראשונה בדבר לילדים ובהמשך כונסו לכרכים שהודפסו ונמכרו בפני עצמם. בין ספריו הנודעים היה סיפור חייו של השומר אלכסנדר זייד, שהפך למיתוס, בספרו "אנשי בראשית" שראה אור בשנת 1933. על זייד כתב גם את הביוגרפיה לילדים 'שומר בישראל'. מיתוס ציוני נוסף שלהפצתו היה שותף הוא סיפור תל חי ודמותו של יוסף טרומפלדור אליהם התייחס במספר רב של סיפורים.

בינואר 1936 זכה שמאלי בפרס מוסד ביאליק לספרות ילדים על "אנשי בראשית"^[4].

לאחר הקמת המדינה מונה למפקח על בתי הספר בשרון.

ביום העצמאות תשי"ז-1957 הוענק לשמאלי פרס ישראל לספרות ילדים. בנימוקי ועדת הפרס נאמר: "אליעזר שמאלי כיוון כמעט את כל יצירתו אל הקורא הצעיר. עשרות שנים הוא מהלך בדרכי הארץ ושביליה, כמורה ומחנך ביישובים החקלאיים, והוא מביט בנויה, מתבונן בנופה ומסתכל בתושביה; וכל מה שהוא רואה בעין טובה הוא רואה, עין אמן, ובלשון יפה וברורה, נמלצת מעט ועם זאת נמרצת, הוא מוסר לקורא הצעיר ממראה עיניו ומספר לו על הנעשה בארץ בזמן הזה ועל שנתרחש בעבר הקרוב."^[5]
בשנת תשמ"ג הוענק לו פרס אקו"ם על מפעל חיים בספרות ילדים.

אליעזר שמאלי נפטר בשנת 1985 ונקבר בבית הקברות של "אגודת השומרים" בקריית טבעון.

ביתו היא הכלכלנית והעיתונאית תמר בן יוסף.^[6]

ספריו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

אדם ובהמה, ירושלים : הלשכה הראשית של הקרן הקימת לישראל (מולדתנו י"א), 1933.
עביבים: סיפורי ילדים, תל אביב : ספרות, 1933.
אנשי בראשית, תל אביב: א"י שטיבל, 1933; תל אביב: מסדה, 1947
בני היורה, תל אביב : השכלה לעם, 1937; ירושלים: קרית ספר, 1947
אור בגליל, תל אביב: א"י שטיבל, 1939.
בזכות המנצח קלבריני : אם ובנותיה, תל אביב: יבנה, (1940s).
רוזה כהן, תל אביב: תל אביב : המרכז לחנוך / מועצת פועלי תל אביב ויפו, 1940.
חיי ראשונים : מיומני אלכסנדר זייד, תל אביב: עם עובד, 1942.
צפרים בארץ : שוכני החצר והמטע, תל אביב: מסדה, 1943.
צפרי החרף בארץ : מסעיהן וחייהן, תל אביב: מסדה, 1945.
בין זריחה לשקיעה : ספורים, תל אביב: יבנה, (1946).
מחזור הצומח והחי בארץ ישראל, תל אביב: מסדה, 1953-1948, 2 כרכים.
יפה את, ארצנו : ספורים על החי והצומח, תל אביב: יבנה, 1948.
לילה במשלט, תל אביב: יבנה, 1950.
עולם החיות, תל אביב: יבנה, 1952.
בדרך לבית החינוך : מיומנו של מורה, תל אביב: אורים המרכז לחינוך (ספריה פדגוגית קטנה כ'), 1953.
בצל אילן : ספורים, תל אביב: יבנה, 1957.
חג הסוכות : לגננות ולמורים במוסדות חינוך ממלכתיים, ירושלים: משרד החינוך והתרבות, 1957.
ימים נוראים : לגננות ולמורים במוסדות חינוך ממלכתיים, ירושלים: משרד החינוך והתרבות, 1957.
צפרים בישראל : חרפיות, יציבות וקיציות, תל אביב: מסדה, 1959.
חג השבועות : לגננות ולמורים במוסדות חינוך ממלכתיים, ירושלים: משרד החינוך והתרבות, 1959.
חג הפסח : לגננות ולמורים במוסדות חינוך ממלכתיים, ירושלים: משרד החינוך והתרבות, 1960s
סיפורים: מחיי העולים, תל אביב: מוציא לאור לא ידוע, 1960.
בקצה הזרת : קובץ סיפורים, תל אביב: מסדה, 1961
אל המבוע : סיפורים, תל אביב: עמיחי, 1962.
כיסופי גאולה, תל אביב: עמיחי, 1962.
בין חרמון וגלבוע: ספורים ואגדות, תל אביב: יבנה, 1968.
על חוט של חסד : ספורים, רמת גן: מסדה, 1970.
שומר בישראל : אגדת אלכסנדר זייד, רמת גן: מסדה, 1970.
אלכסנדר זייד: דמות ותקופה, ירושלים: המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית, 1971.
החלוצים : חוקרי הטבע של ארץ-ישראל, תל אביב: עם עובד, 1972.
ויהי המבול על הארץ : גילוי יומן תיבת נח, רמת גן: מסדה, 1972.
צפרים בישראל: צפרי מסע חרפיות, צפרי מסע חורפיות, רמת גן: מסדה, 1973.
הרועה הנאמן : מבחר סיפורים, תל אביב: עם עובד, 1976.
בשכנות טובה / אליעזר שמאלי, תל אביב: ספרית פועלים, 1979.
אבטיחים : הנער אמיץ הלב, ירושלים: משרד החינוך והתרבות, המרכז לתוכניות לימודים, 1979.
סיפורים וציפורים, תל אביב: עם עובד, 1980.
זהב בירושלים, תל אביב: זמורה ביתן מודן, 1980

קישורים חיצוניים

רשימת הפרסומים של אליעזר שמאלי, בקטלוג הספרייה הלאומית
כתבי אליעזר שמאלי בפרויקט בן-יהודה
רשימת מאמרים על אליעזר שמאלי באתר רמב"י
אליעזר שמאלי, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
אליעזר שמאלי, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
ש. גן, במחיצתם של סופרים וחוקרים: חתני פרס-ישראל לשנת תשי"ז: אליעזר שמאלי, דבר, 17 במאי 1957
מנחם רגב, הרועה הנאמן של ספרות הילדים הישראלית, דבר, 20 באוגוסט 1971
ש. שפרה, לא"י – מתוך הכרה וחלום: ריאיון עם אליעזר שמאלי, דבר, 6 בפברואר 1976 (במלאת לו 75)
תוכנית רדיו מוקלטת (פודקאסט) על אליעזר שמאלי ומורים נוספים לטבע מלפני קום המדינה. מתוך הפודקאסט: פה ושם בארץ ישראל, מאת יפתח מזור
ריאיון עם שמאלי והמחזה חלקית של אנשי בראשית, סרטון באתר יוטיוב
אליעזר שמאלי וימיה הראשונים של הצפרות בישראל, סרטון באתר יוטיוב
מתן חרמוני, לחזור בזמן לימי אלכסנדר זייד, באתר הארץ, 28 בפברואר 2013
דוד גדג', אם אכזריה של אליעזר שמאלי: סיפור על סחר בתינוקות בישראל הצעירה, הארץ: תרבות וספרות, 6 בינואר 2017
נסים זוהר קורא פרק מהספר "כסופי גאולה" מאת אליעזר שמאלי, בערוץ החינוכית, 1978

מכּתביו:

אליעזר שמאלי, גֵרוש העכברים, דבר, 2 באוקטובר 1931

הערות שוליים

^ יצחק רבין, בית אבי, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשל"ד, עמ' 39.
^ הדסה מילר, בתוך: אהרון קמינקר, השכונה בצל ארובות העשן: זכרונות על שכונת נשר; ערך והביא לדפוס אריה שנטל, (חיפה : דפוס תרבות), תשל"ח 1978, עמ' 156–157.
^ אליעזר שמאלי, הקדמה, אנשי בראשית, עמ' 7–8.
^ הפרסים של מוסד ביאליק, דבר, 10 בינואר 1936
^ דבר לילדים, 15 במאי 1957
^ 100 שנה לעלייתו של אבי לארץ בבלוג עידן השוק החופשי של תמר בן יוסף

[1] יצחק רבין, בית אבי, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשל"ד, עמ' 39.

[2] הדסה מילר, בתוך: אהרון קמינקר, השכונה בצל ארובות העשן: זכרונות על שכונת נשר; ערך והביא לדפוס אריה שנטל, (חיפה : דפוס תרבות), תשל"ח 1978, עמ' 156–157.

[3] אליעזר שמאלי, הקדמה, אנשי בראשית, עמ' 7–8.

[4] הפרסים של מוסד ביאליק, דבר, 10 בינואר 1936

[5] דבר לילדים, 15 במאי 1957

[6] 100 שנה לעלייתו של אבי לארץ בבלוג עידן השוק החופשי של תמר בן יוסף

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]