אנקונדה כהה

אנקונדה כהה
מצב שימור
	conservation status: least concern ללא חשש (LC)‏
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	זוחלים
על־סדרה:	לפידוזאוריה
סדרה:	קשקשאים
תת־סדרה:	נחשים
אינפרא־סדרה:	נחשים
משפחה:	חנקיים
סוג:	אנקונדה
מין:	אנקונדה כהה
שם מדעי
	Eunectes murinus; ‏לינאוס, 1758
תחום תפוצה

אנקונדה כהה (שם מדעי: Eunectes murinus) הידועה גם בשמות: אנקונדה ירוקה, אנקונדה נפוצה ובואה מים היא מין של נחש חנק ממשפחת החנקיים הנפוץ בדרום־אמריקה כולל יער האמזונאס. זהו מין הנחש הכבד ביותר והארוך ביותר (ביחד עם פיתון מרושת) בעולם כיום, ונחשב כטורף-על ביערות וביצות אמזונאס.

השם המדעי של האנקונדה הירוקה נלקח מהמילה היוונית εὐνήκτης – אֶוְניקטיס, שפירושה "שחיין טוב", ומהמילה הלטינית Murinus, שפירושה "של עכברים" כי נחשב כטורף עכברים. השם הראשון (שהתייחס לפיתון מרושת) היה כנראה מן השפה הסינהלית של סרי לנקה, לשעבר ציילון, וכי בשנת 1869, האנגלי ג'ון ריי כתב על "האנקנדיה של הציילון", שמחץ את איברי התאו ואת העול. יותר ממאה שנים חל השם אנקונדה על הפיתון, אבל במאה התשע־עשרה מומחים החלו להשתמש בשם על מנת לתאר את הנחש החי באגן האמזונאס.

מאפיינים

האנקונדה הכהה הוא הנחש הגדול ביותר. נטען שאורכו יכול להגיע אף ל־10 מטרים ומשקלו ל־500 ק"ג. הערכות שמרניות יותר הן אורך של 6.7 מטרים (22 רגל). הנקבות גדולות יותר מהזכרים: הנקבה הגדולה ביותר שתועדה ונמדדה הייתה באורך 7.21 מטרים (23.7 רגל). משקל הזכרים מגיע ל-200 ק"ג. אם הדיווחים על אנקונדות באורך 8–10 מטר נכונים, אז האנקונדה הוא הזוחל הארוך ביותר כיום, ביחד עם פיתון מרושת. עם זאת, האנקונדה היא לא הזוחל הכבד ביותר. להשוואה, תנין הים, שהוא הזוחל הגדול ביותר כיום, מגיע לאורך של 7 מטר ומשקל של למעלה מ־1,000 ק"ג.

מרבית זמנו הוא שוהה בנהרות ובביצות ומיטיב לשחות ולצלול. הוא אינו ארסי. כל השרצה כוללת 30–40 ולדות שאורכם כ־70 ס"מ המסוגלים לתפקד מיד עם צאתם לעולם. צבע עורו ירוק זית ועל גבו כתמים כהים וצהובים לכל אורכו. דפוס הכתמים ייחודי לכל פרט. ראשו משולש ולסתותיו ארוכות. הן מחוברות ביניהן על ידי גידים בעלי גמישות רבה, והודות לכך הוא מסוגל לבלוע טרף הגדול בהרבה מהיקף גופו. העיניים והנחיריים נמצאים בצד העליון של הראש כדי שיהא מסוגל להתבונן ולנשום כאשר גופו בתוך המים.

את מזונו מוצא האנקונדה בסמוך למים. הוא צד מן המארב, אם במים ואם מענפי העץ. בתנועה זריזה הוא לופת את טרפו בגופו הארוך וכורך אותו סביב גוף הטרף עד שנמחצות ריאותיו ועל ידי כך הוא נחנק. האנקונדה לא שובר את עצמות הקרבן במהלך החניקה, כיוון שעצמות שבורות עלולות להיות חדות מאוד ולחתוך את בטנו לאחר הבליעה. כאשר חש האנקונדה שהלמות הלב פסקה, הוא משחרר את החיה מליפופו ובולע אותה בהכניסו תחילה את הראש אל פיו.

יש הטוענים שהאנקונדה נמצא בראש מארג המזון באמריקה הדרומית, והוא מסוגל להמית ולאכול טורפים אחרים כמו קיימן שחור (בגודל בינוני) ויגואר אם כי טענה זו אינה הכרחית כי גם היגואר והקיימן שחור מסוגלים להמית ולאכול את האנקונדה. כאשר מגיעה השמועה לאחד מכפרי האינדיאנים של היערות כי באגם כלשהו נצפה אנקונדה, די בכך כדי שלא יפקדוהו במשך תקופה ארוכה למדי.