פולאצק
| |||
.jpg) | |||
| מדינה |
 בלארוס | ||
|---|---|---|---|
| וובלסט |
 ויטבסק | ||
| ראיון | פולאצק | ||
| תאריך ייסוד | 862 | ||
| שטח | 36.74 קמ"ר | ||
| גובה | 111 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיירה | 79,579 (1 בינואר 2024) | ||
| קואורדינטות | 55°29′00″N 28°48′00″E / 55.483333333333°N 28.8°E | ||
| אזור זמן | UTC +2 | ||
| polack.by | |||
פולאצק (בבלארוסית: По́лацк; ברוסית: По́лоцк; בפולנית: Połock) היא עיר בבלארוס, כ-250 ק"מ מצפון למינסק וכ-100 ק"מ ממערב לוויטבסק. שם העיר נובע משמו של הנחל פאלאטה (אנ'), אחד מיובליו של נהר הדווינה שעל גדותיו שוכנת העיר. בעיר קיים שדה תעופה.
תולדות העיר
פולאצק היא אחת הערים העתיקות ביותר של השבטים הסלאבים המזרחיים ומוזכרת בכרוניקות משנת 862. לא ברור אם מחבר הכרוניקה דייק בנושא, אך מחפירות ארכאולוגיות של המכון ההיסטורי של האקדמיה הלאומית למדעים של בלארוס עולה כי היישוב אכן התקיים במחצית הראשונה של המאה ה-9. סאגות נורדיות מתארות עיר זו כמבוצרת ביותר בכל רוס של קייב.
בין המאה ה-10 למאה ה-12 צמחה פולאצק כמרכז דומיננטי של שליטה צבאית וכלכלית באזור בלארוס של ימינו והפכה למרכז שלטוני, מקום מושבם של הבישוף האזורי ושל הטריטוריות הוסאליות של הבלטים ממערב לה. חריטה מהמאה ה-12 שעלה ציווה בוריס, בנו של השליט וססלב מפולאצק (אנ'), עדיין קיימת על אבנים ליד קתדרלת סופיה הקדושה בעיר.
בשנת 1240 הפכה פולאצק לממלכה וסאלית של נסיכות ליטא. הדוכס הגדול של ליטא, ויטניס (Vytenis), סיפח את העיר בשנת 1307. פולאצק קיבלה אוטונומיה מסוימת, והיא הראשונה שסופחה לדוכסות הגדולה של ליטא. בסיפוח העיר שימרו הליטאים על ערוץ הסחר של נהר הדווינה בידיהם. בשנת 1498 קיבלה העיר זכויות מגדבורג. באיחוד הפולני-ליטאי הייתה פולאצק בירת מחוז פולאצק, ועל מעמדה זה שמרה עד 1772, מועד חלוקת פולין הראשונה. בתקופה היותה בירת מחוז פולאצק הייתה העיר נתונה להתקפות, ובשנת 1563 כבש אותה הצבא הרוסי תחת פיקודו של איוואן האיום. רק בשנת 1579 שבה העיר לידי האיחוד הפולני-ליטאי. בשנת 1654 כבשו הרוסים שוב את העיר, אך בשנת 1660 שבו הפולנים וכבשו את העיר במהלך מלחמת רוסיה–פולין (1654–1667)
עקב תקופת המלחמה חלה הידרדרות במעמדה הכלכלי של העיר. לאחר חלוקת פולין הראשונה, כאמור, קיבלה פולאצק מעמד של עיירת מחוז באימפריה הרוסית. במהלך פלישת צרפת לרוסיה, ב-1812, התחוללו באזור העיירה שני קרבות בין צבא צרפת לצבא רוסיה.
בשנת 1918, לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה כבשה האימפריה הגרמנית את פולאצק. בין ספטמבר 1919 למאי 1920 הייתה העיר כבושה בידי פולין, במהלך המלחמה הפולנית-סובייטית. בין יולי 1941 ליולי 1944 הייתה העיר כבושה בידי גרמניה הנאצית. לאחר מכן שויכה לרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית. בתקופת המלחמה הקרה שכן בפולאצק בסיס של חיל האוויר הסובייטי. מאז פירוק ברית המועצות העיר היא בשטח בלארוס.
מורשת תרבותית
קתדרלת סופיה הקדושה בפולאצק נבנתה ככל הידוע באמצע המאה ה-11. הקתדרלה נקראה על שם איה סופיה שבאיסטנבול. הקתדרלה נשרפה בעת פלישת כוחותיו של פיוטר הגדול אך במקומה נבנתה קתדרלה חדשה במאה ה-18 לפי תכנון של יוהאן גלאוביץ. כנסיית ההשתנות בפולאצק הוקמה במאה ה-12 ונוספו לה יסודות אדריכליים במאה ה-18 ובמאה ה-19. כיום היא אחת האטרקציות התיירותיות בעיר. בעיר קיים מנזר שנבנה בסגנון הנאו-ביזנטי בסוף המאה ה-19.
הנזירה יופרוסינה מפולאצק (אנ') שחיה במאה ה-12, הקימה מנזרים בעיר, קידמה את האוריינות, וכן תמכה באמנות. אחד מהאמנים שבהם תמכה היה מעצב צלב יופרוסינה הקדושה (אנ'), סמל לאומי פולני, שאבד במהלך מלחמת העולם השנייה.
המדפיס הבלארוסי פרנצ'ישק סקארינה נולד בפולאצק בסוף המאה ה-15. הוא הראשון שהדפיס תנ"ך בשפה סלאבית מזרחית, בשנת 1517, כשישים שנה אחרי הדפסת תנ"ך גוטנברג.
בספטמבר 2003, בתקופה שבה צוינה האוריינות הבלארוסית בפעם העשירית בפולאצק, חנכו רשויות העיר אנדרטה לכבוד האות הקירילית הבלארוסית Ў, שאינה בשימוש בשום שפה סלאבית אחרת.
יהודי פולאצק
ב-11 בדצמבר 1563 (כ"ה בכסלו ה'שכ"ד), לאחר שפולאצק נכבשה בידי איוון הרביעי הנודע כ"איוואן האיום", הציב איוואן אולטימטום ליהודי פלאצק להתנצר או למות. היהודים בחרו למות על קידוש השם, ואיוון הורה להורגם בדרך אכזרית במיוחד: הוא הורה לחייליו לקדוח חורים בקרח שעל נהר דווינה הקפוא, ואליהם השליך כ-300 יהודים, שטבעו למוות.
אט אט, חזרו היהודים לפולאצק, והיא הייתה לאחד המקומות שבהם צמחה תנועת החסידות, כאשר התיישב בה רבי ישראל מפולוצק, מתלמידי המגיד ממזריטש.
לאחר מלחמת העולם הראשונה גרו בפולאצק כ-12,500 יהודים, שהיוו למעלה ממחצית מתושביה. בראשית שלטונה של ברית המועצות באזור, עזבו כמחציתם את העיר. ערב מלחמת העולם השנייה היו בעיר כ-6,500 יהודים מתוך כ-32,000 תושבים. ביולי 1941, כחודש לאחר תחילת מבצע ברברוסה, הפלישה הגרמנית לברית המועצות, כבשו הגרמנים את פולאצק. לאחר מספר ימים גורשו מהעיר כמה עשרות יהודים, וככל הנראה נרצחו. יהודי העיר רוכזו בגטו, סומנו בטלאי צהוב וגויסו לעבודות כפייה. בספטמבר 1941 הועברו היהודים מהגטו לגטו ליד הכפר לוזובקה (Lozovka) והמחנה הצבאי הסובייטי לשעבר בורובוחה השני (Borovukha II). בנובמבר 1941 רצחו גרמנים ושוטרים בלארוסים את רוב תושבי הגטו ביער הסמוך. בפברואר 1942 ירו הגרמנים למוות במאות יהודים נוספים מפולאצק ולאחר זמן קצר ירו למוות ביתר יהודי העיר.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של פולאצק- פולוצק (Polotsk), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- דניאל רומנובסקי (אנ'), פולוצק, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1718–1719), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
- פולאצק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
פולאצק, דף שער בספרייה הלאומית
