נדב"ר

נדב"ר, או נוהל דיבור ברדיו (או ברשת), הוא נוהל המקובל בצה"ל ובצבאות זרים לתקשורת באמצעות מכשירי קשר, בפרט ברשתות קשר מרכזיות.

מטרותיו של הנדב"ר הן שימוש במבנה דיבור תקין, קיצור משך התקשורת, מניעת הפרעה למשתמשים אחרים ברשת, התגברות על קשיים טכניים ותקלות ווידוא הבנה בין הגורמים המתקשרים. מטרת הנדב"ר איננה הצפנה.

נוהל דיבור

כל גורם המעוניין לפנות לגורם אחר ברשת, עושה זאת על פי הנוהל הבא: קריאה - הזדהות - הודעה - סיום.
הגורם היחיד שלא משתמש בכינוי תפקידו בצמוד לשם רשת הקשר הוא המבצעים.

לדוגמה: "זרזיר (קריאה - לרס"פ) כאן גאווה, (הזדהות - כמבצעים) צריך להביא חמים וטעים אל המכלאות, (הודעה) עבור (מחכה לתגובתך)"

המילים הבסיסיות לניהול הקשר הן:

שלח (באנגלית: send): קיבלתי את קריאתך הראשונית, שלח את הודעתך.
עבור (באנגלית: over): זהו סוף הודעתי, ממתין לתשובתך.
סוף (באנגלית: out): זהו סוף השיחה בינינו, תשובה אינה נחוצה.
רות או דין (באנגלית: roger): קיבלתי את הודעתך בהצלחה.
חיובי (באנגלית: affirmative): כן.
שלילי (באנגלית: negative): לא.

כינויים בקשר
כינויי מפקדים	בעלי תפקידים	כינויי מבנים ומקומות	כינויי כלי רכב	כינויי מידות	כינויים נוספים
קודקוד - המפקד העליון באותה רשת קשר	מקצוען חכם - טכנאי קשר		גלגלים - רכב	קטנה - דקה	גפרור - חייל
משנה - סגן מפקד	סיפון - ראש מטה	מכלאות - מגורים/בסיס	פטיש - האמר	קטנטנה - שנייה	חצאית - חיילת
קודקודון - מש"ק/מ"כ	חצאית דמעות - מש"קית ת"ש	משה - מטווח/משטח	כבד - טנק	עגולה - שעה	נוכחי - מכשיר קשר
ברזלן - קצין	עגלון - נהג	ברזליה - מגורי קצינים	כבד מושך - טנק חילוץ	קצר - מטר	צמיד - ממסר
תורֶן - רופא קצין רפואה	משנה תורֶן - חובש/ת	מברגיה - חמ"ל מבצעים	חצי כבד - נגמ"ש	אורפז - קנה מידה	משנה תורן בכיר - חוג״ד
מברג - קצין מבצעים	מברגון - סמב"ץ	זרזיריה - רס"פייה
תורניה - מרפאה		חסין - מכשיר קשר מוצפן מדלג
עסיס - קצין לוגיסטיקה	זרזיר - רס"פ		מכוער - נגמחון/נקפדון		מלוכלך - אויב
כספית - קצין קשר	כספיתון - קַשָּׁר		דרדר - מסוק		משני - טלפון
אשנב - קצין משאבי אנוש	אשנבון - מש"ק משאבי אנוש		יפהפייה - פומ"ה		משני אדום - טלפון מוצפן
פרפר - קצין מודיעין	פרפרון - מש"ק מודיעין		דוב - דחפור		מקל - נשק
תלתן - קצין הנדסה	קתרס - יח' חיל הים		דובי - דחפור D-9		פרח - פצוע
מעיל - קצין שיתוף ארטילרי	חצאית אדידס - מדריכת ספורט		דרור - מטוסי ח"א		הרדוף - הרוג
לימון - קצין בטיחות	לב - פרמדיק/ית		מספריים - טנק גישור	מיוחד - מערכת שו"ב
עוקץ - קצין דת		מדויק/עצלן - צלף	מכוערת - אכזרית		צלחת - מוקש
אולר - קצין אג"ם	חצי מדויק - קלע				חמים וטעים - אוכל
קלף - קצין קשתות					נוזלים שקופים - מים
חורשה - קצין לוחמה אלקטרונית					נוזלים אדומים - דלק
גלופה - קצין ביטחון					תלם - תדר
שמש - קצין משטרה צבאית					ידיד - חטוף/בן-ערובה
טבק - קצין אב"כ					לבן - דרך רגלית
שעון - קצין חי"ר					שחור - כביש סלול
אבוס - קצין שריון					אותיות - מכשיר קשר מוצפן
דקל - קצין הספקה					תרנגול - תרגיל
עיט - יח' לביטחון קשר					אנגליה - שלב א' של פעולה צבאית (=תזוזה ראשונה במבצע). בלגיה - שלב ב' של פעולה צבאית. גרמניה - שלב ג' של פעולה צבאית. דנמרק - שלב ד' של פעולה צבאית. וכך הלאה...
מנעול - קצין חימוש					תאילנד - סוף פעילות (משתמשים ב"תאילנד" גם אם מספר שלבי הפעולה קטן).
גואל - קצין איתור נעדרים					סוכריות - תחמושת

סיומות

עבור - סיימתי את ההודעה שלי, ממתין לתשובה
רות - קיבלתי והבנתי את ההודעה
היישר - קיבלתי, הבנתי ואני מבצע את ההודעה
סוף - סיימתי את ההודעה, ואיני מחכה לתשובה. יש הטוענים כי "סוף" נאמר אך ורק על ידי מפקד לפקוד, אך אין הדבר נכון. בנדב"ר של תותחנים, לדוגמה, בשל הצורך לקצר את השימוש בקשר למינימום ההכרחי, כל אחד מהצדדים יאמר "סוף" בסיום הפרוטוקול במצבים שונים, לעומת זאת ביחידות חי"ר סוף נאמר רק על ידי המפקד הבכיר בשטח.
עד כאן - כאשר ישנה הודעה ארוכה מחלקים אותה לכמה משפטים קצרים ובסוף כל משפט אומרים "עד כאן" וכאשר הצד השני אומר "עד כאן" ממשיכים.

נוהל פקודות

כאשר ניתנת פקודה ברמת מסגרת, יפעיל מפקד המסגרת את נוהל פקודות ויאמר: "תחנות גאווה, כאן קודקוד. פקודות עבור." אז יעלו מולו המפקדים תחתיו לפי סידורם כדי להראות שהם מאזינים לפקודה.

נוהל הקרא

לעיתים, במתן פקודות שהבנתן נכונה היא קריטית, יבקש נותן הפקודה כי המאזין יקריא שוב את ההודעה שהועברה (Read back) כדי לוודא כי הוא אכן הבין את כוונתו.

נוהל אמור שנית

כאשר התרחשה הפרעה בקשר או כאשר המאזין לא הבין את תוכן ההודעה, עליו לומר "אמור שנית" ולא "חזור שנית". נוהל זה נועד למנוע ביצוע כפול של הוראות כאשר הכוונה היא אמירת ההודעה שנית.

איות

אם במהלך השיחה מעוניינים לתקשר באותיות, או להבהיר מילה לפי איות של האותיות בנפרד, ניתן להשתמש באלפבית צלילי.

לדוגמה: "עסיס כאן קודקוד, קבל שהגפרור נמצא ביישוב רמות, לא דרגות. רמות - רות, משה, וו, תלם."

דממת אלחוט

כאשר כוח צבאי נדרש לשמור על חשאיות במהלך פעולה מבצעית מופעל נוהל "דממת אלחוט" (אנ') האוסר לשוחח בקשר שלא לצורך 'מבצעי מידי'. זאת על מנת שהאויב לא ישמע את קולות השיח בקשר או יקלוט את אותות הרדיו אשר הקשר משדר וכך יחשוף את הכוח. מלבד המשמעות הצבאית, הביטוי "דממת אלחוט" הוא מילה נרדפת לשקט מוחלט, דממה.

בעגה הצה"לית, דיבור יתר בקשר לרוב יוביל לקריאת "חדל קשקשת ברשת"/"חדל פטפטת ברשת" שמשמעו להפסיק לדבר בקשר שאינו לצורך מבצעי.

סודיות

מכיוון שרשת רדיו מכילה מידע שעלול להיות רגיש, לא מעבירים בקשר הוראות שהסודיות שלהן תקפה ליותר מ-48 שעות. גם ברשתות מוצפנות, עלול האויב להקליט את פס התדרים, לשלוח אותו לפענוח ולקבל את המידע שהועבר בזמן קצר. לדוגמה, אם מתכוננים למבצע שיתרחש בשבוע הבא, לא תועבר ידיעה בקשר על רכב לצורך המבצע.

מידע שאינו מאושר להעברה ברשת רדיו בצה"ל^[^{דרוש מקור]}:

שמות יחידות
קיום תרגילים
מיקום כוחות
מצבי כוננות
גודל יחידות
תנועת כוחות
יעדי כוחות
לוחות זמנים
אמצעי לחימה
הספקה בהיטס

קישורים חיצוניים

בלדד השוחי, מי זו רות, ולאן היא צריכה לעבור?, באתר כלכליסט, 3 ביולי 2014
אל"ם דניאל רוזן, התפתחות הנַדבָּ"ר בצה"ל, העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב
נדב"ר בכלי טיס

	ערך ללא מקורות
	בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.