נוריו ססאקי
וריו ססאקי, 2015 | |
מידע אישי | |
---|---|
לידה |
24 במאי 1958 (בן 66) יאמאגטה, יפן |
עמדה | קשר |
נוריו ססאקי (ביפנית: 佐々木 則夫; נולד ב-24 במאי 1958) הוא כדורגלן עבר ומאמן כדורגל יפני. בין השנים 2008 ל-2016, אימן ססאקי את נבחרת הנשים של יפן, והוביל אותה לזכייה היסטורית בגביע העולם 2011. ססאקי זכה פעם אחת בפרס מאמן השנה בעולם, והיה מועמד לזכייה עוד שלוש פעמים נוספות.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ססאקי נולד ב-1958 במחוז יאמאגטה שבחבל טוהוקו, יפן. כבר כשהיה בתיכון, הוא שימש כקפטן קבוצת הכדורגל של בית ספרו והוביל אותה לחצי גמר אליפות בתי הספר. לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטה, החל ססאקי לעבוד בענקית התקשורת ניפון טלגרף אנד טלפון (NTT), ואף הצטרף לקבוצת הכדורגל של החברה. ב-1986, הוא היה חלק מרכזי בעליית הקבוצה לליגה היפנית השנייה. כשהיה בן 33 פרש ססאקי ממשחק פעיל.
ב-1997, מונה ססאקי למאמן אומיה ארדיג'ה, שהייתה גלגול מתקדם של קבוצת נעוריו. לאחר שנה בתפקיד, עבר ססאקי למחלקת הנוער של המועדון ובמקביל מונה לראש מחלקת הפיתוח. בשנת 2006, הוא החל לשמש כמאמן נבחרת הנשים הצעירה וכעוזר המאמן בנבחרת הנשים הבוגרת של יפן. לאחר שנתיים בתפקיד, קודם ססאקי לתפקיד המאמן הראשי של נבחרת הנשים.
תחת שרביטו של ססאקי, הפכה יפן לאחת הנבחרות הטובות בעולם והחלה לצבור הצלחה רבה. ב-2008, זכתה הנבחרת בתואר גדול ראשון בתולדותיה - אליפות מזרח אסיה שנערכה בסין. באותה שנה, הוא אף הוביל את הנבחרת למקום הרביעי בטורניר הכדורגל של אולימפיאדת בייג'ינג. ב-2010, אירחה יפן את אליפות מזרח אסיה וזכתה בתואר בפעם השנייה רציפות. באותה שנה, זכתה הנבחרת לראשונה במשחקי אסיה, לאחר ניצחון 0-1 בגמר על צפון קוריאה.
לפני מונדיאל 2011 נחשבו היפניות לנבחרת בינונית ובעלת סיכויים לא גבוהים לזכייה. למרות זאת, הוגרלה הנבחרת לבית קל, סיימה במקום השני והעפילה לרבע הגמר. ברבע הגמר פגשו היפניות את נבחרת גרמניה, שנחשבה למועמדת הבולטת לזכייה. לאחר משחק צמוד, ההכרעה עברה להארכה, בה ניצחה יפן 0-1. את חצי הגמר, צלחו היפניות בהצלחה כאשר ניצחו את שוודיה 1-3. ב-17 ביולי, במשחק הגמר, פגשה יפן את הנבחרת הטובה בעולם על פי דירוג פיפ"א - ארצות הברית. שלוש דקות לסיום ההארכה, כשארצות הברית מובילה 1-2, כבשה הומארה סאווה את שער השוויון לאחר בעיטת קרן. בדו-קרב הפנדלים, גברו היפניות 1-3 על האמריקאיות וזכו בגביע ההיסטורי.
מספר חודשים לאחר מכן, ב-9 בינואר 2012, זכה ססאקי בפרס מאמן השנה של פיפ"א, המוענק למאמן הנשים המצטיין באותה שנה. הוא קיבל 45.57 אחוזים מקולות המצביעים, וגבר על פיה סונדהאגה השוודית (15.83% מהקולות) ועל ברונו ביני הצרפתי (10.28%).[1] בסוף שנה זו, הוביל ססאקי את יפן לזכייה במדליית הכסף באולימפיאדת לונדון, לאחר הפסד 2-1 בגמר נגד ארצות הברית. בשנת 2014, זכתה יפן בפעם הראשונה באליפות אסיה שנערכה בווייטנאם. היה זה התואר החמישי של ססאקי עם נבחרת יפן בשש שנות אימון.
בגביע העולם 2015, ניסה ססאקי להפוך למאמן הראשון מאז ויטוריו פוצו האיטלקי שמצליח לזכות בשני גביעי עולם כמאמן ראשי. הוא כמעט והצליח במטרתו, אך יפן הפסידה בגמר 5-2 לארצות הברית. מספר חודשים אחרי גביע העולם, ולאחר שיפן כשלה בהעפלה לאולימפיאדת ריו דה ז'ניירו, פרש ססאקי מאימון הנבחרת לאחר שמונה שנים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נוריו ססאקי, באתר Soccerway
- נוריו ססאקי, באתר WorldFootball.net
- נוריו ססאקי, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Japan's Homare Sawa is FIFA women's player of the year, באתר BBC, 9 בינואר 2012
מאמני הנבחרת הזוכה בגביע העולם בכדורגל נשים | |
---|---|
|
זוכי פרס מאמן השנה בעולם | ||
---|---|---|
כדורגל גברים | 2010: מוריניו • 2011: גוארדיולה • 2012: דל בוסקה • 2013: היינקס • 2014: לב • 2015: לואיס אנריקה • 2016: ראניירי • 2017: זידאן • 2018: דשאן • 2019: קלופ • 2020: קלופ • 2021: טוכל • 2022: סקאלוני • 2023: גוארדיולה | |
כדורגל נשים | 2010: נייד • 2011: ססאקי • 2012: סונדהאגה • 2013: נייד • 2014: קלרמן • 2015: אליס • 2016: נייד • 2017: ויכמן • 2018: פדרוס • 2019: אליס • 2020: ויכמן • 2021: הייז • 2022: ויכמן • 2023: ויכמן |