חזקיה בן רבי חייא
| מקום קבורה | טבריה (זיהוי עממי מהמאה ה-13) |
|---|---|
| מקום פעילות | ארץ ישראל |
| תקופת הפעילות | ראשון לאמוראים סוף תקופת התנאים ותחילת תקופת האמוראים |
| השתייכות |
אמוראי ארץ ישראל  |
| רבותיו | רבי יהודה הנשיא, אביו - רבי חייא, רב יצחק, רב כהנא (הראשון) |
| תלמידיו | רבי יוחנן |
| בני דורו | אחיו - יהודה בריה דרבי חייא, רבי ינאי, בר קפרא |
| אב | רבי חייא |
| אם | יהודית |
  | |
חזקיה היה אמורא בתקופת המעבר בין התנאים לאמוראים, בנם של רבי חייא ויהודית, ותאומו של יהודה[1].
חייו ומעמדו
[עריכת קוד מקור | עריכה]חזקיה היה בנם של רבי חייא ויהודית, ותאומו של יהודה בריה דרבי חייא[2].
היה רבו של רבי יוחנן, והוא סתם "חזקיה" המוזכר בתלמוד פעמים רבות[3].
לדעת רש"י ותוספות הוא נחשב גם לתנא[4].
על חבריו נמנו רבי ינאי שהיה קשיש ממנו[5], בר קפרא[6], רב כהנא (הראשון)[7], ורבי יהושע בן לוי[8].
על תלמידיו הגדולים נמנה רבי יוחנן, וכל זמן שהוא היה קיים, לא מונה רבי יוחנן לראש ישיבה, מפאת כבוד רבו.
בית מדרשו היה בטבריה ומסופר כי הוא קרא את המגילה בטבריה גם בי"ד באדר וגם בט"ו באדר, מכיוון שהסתפק האם עיר מוקפת חומה היא עיר שמוגנת מארבעת צדדיה, ואם כן גם עיר כזו שיש את הכנרת בשפתה נחשבת לעיר מוקפת, או שמא הגדר של חומה הוא שהעיר מכוסה מכל ארבעת צדדיה ולא ניתן לרגל בה מבחוץ[9].
תורתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אומר להם הקב"ה: מכם יבאו ויעידו בהן בישראל שקיימו את התורה כולה. יבא נמרוד ויעיד באברהם שלא עבד עבודת כוכבים, יבא לבן ויעיד ביעקב שלא נחשד על הגזל, תבא אשת פוטיפרע ותעיד ביוסף שלא נחשד על העבירה, יבא נבוכדנצר ויעיד בחנניה, מישאל ועזריה שלא השתחוו לצלם, יבא דריווש ויעיד בדניאל שלא ביטל את התפלה, יבא בלדד השוחי וצופר הנעמתי ואליפז התימני ויעידו בהם בישראל שקיימו את כל התורה כולה. אמרו לפניו: רבונו של עולם, תנה לנו מראש ונעשנה אמר להן הקדוש ברוך הוא, שוטים שבעולם! מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, מי שלא טרח בערב שבת מהיכן יאכל בשבת? אלא אף על פי כן מצווה קלה יש לי וסוכה שמה, לכו ועשו אותה. מיד כל אחד [ואחד] נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו, והקדוש ברוך הוא מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא
משפחת רבי חייא
[עריכת קוד מקור | עריכה]| אישה אחרת | אבא בר אחא כרסלא | אמא של רבי חייא | איש אחר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| איבו | חנה | שילא | מרתא | רבי חייא | יהודית | אמא של רב | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבה בר חנה | רב | יהודה | חזקיה | טוי | פזי | אושעיה?[א] | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבה בר בר חנה? | חייא | איבו | בת (אנונימית) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אייבו | חזקיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- ^ עיינו "תולדות תנאים ואמוראים", ערך רבי אושעיה ברבי חייא
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אהרן הימן, "חזקיה", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
- הרב יהודה לייב פישמן מימון (עורך), חזקיה בן רבי חייא, יחוסי תנאים ואמוראים, ירושלים, תשכ"ג 1963, עמ' ר"מ–רמ"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- חזקיה בן רבי חייא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראה תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ה, עמוד ב' ותלמוד בבלי, מסכת נדה, דף מ', עמוד א' על צורת עיבורם ולידתם.
- ^ ראה תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ה, עמוד ב' ותלמוד בבלי, מסכת נדה, דף מ', עמוד א' על צורת עיבורם ולידתם.
- ^ כך נקט בפשטות בערכי תנאים ואמוראים, וראו עוד בתלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף מ"ו, עמוד א'.
- ^ רש"י בתלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ק"ו, עמוד א'; תוספות בתלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ל"ח, עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף ט"ו, עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק', עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף כ"ג, עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף ק"ט, עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ה', עמוד ב'.