לדלג לתוכן

הרון 1

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־15:04, 10 באוגוסט 2024 מאת 109.186.113.201 (שיחה) (מפעילות עבר: הגהה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
הרון 1
IAI Heron
הרון 1 בטיסה
הרון 1 בטיסה
מאפיינים כלליים
סוג כלי טיס מאויש מרחוק לשהייה ממושכת.
ארץ ייצור ישראלישראל ישראל
יצרן התעשייה האווירית לישראל
טיסת בכורה 1994
משתמש ראשי חיל האוויר הישראלי עריכת הנתון בוויקינתונים
ממדים 
אורך 8.50 מטר
גובה 5.6 מטר
מוטת כנפיים 16.60 מטר
משקל מטען מרבי 250 ק"ג[1]
משקל המראה מרבי 1,150 ק"ג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ביצועים 
מהירות מרבית 112 קשר (207 קמ"ש)
טווח טיסה מרבי 350 ק"מ (בתקשורת בקו ראייה; גדול יותר עם ממסר)
שהות באוויר 45 שעות
סייג רום 30,000 רגל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הנעה 
Rotax 914 (115 כ"ס)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תרשים
תרשים של הרון 1
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הרון 1 בסלון האווירי בפריז
הגרסה הצרפתית של ה"הרון 1", המכונה הרפנג (EADS Harfang)

הרון 1 (ידוע גם כ"מחץ 1" או "שובל") הוא כלי טיס מאויש מרחוק (כטמ"ם) שפותח על ידי חטיבת מלט של התעשייה האווירית לישראל. הוא מוגדר ככטב"ם MALE-Medium Altitude Long Endurance (רום בינוני, שהיה ממושכת). במהלך ניסויי הטיסה בוצעה טיסה רצופה של 52 שעות, אך זמן השהייה באוויר בתצורה מבצעית נמוך יותר בשל משקל המטען.

ה"הרון 1" פותח בתעשייה האווירית החל משנת 1994 על בסיס הסקאוט והRQ-2 פיוניר וככלי גדול ומתקדם יותר מהRQ-5 האנטר. ה"הרון" פותח ללא לקוח. סיפר צביקה ארזי, שעסק בפיתוח ה"הרון":

היינו חופשיים מאילוצים או דרישות, והחלטנו לשחק עם רעיונות, ליהנות מהעבודה. החלטנו שה"האנטר" וה"פיוניר" כבר לא מספיק טובים היום, כשהטכנולוגיה מאפשרת להשיג יותר. רצינו להכניס ב"הרון" את הטכנולוגיות הטובות ביותר במסגרת תקציבי המחקר והפיתוח שעמדו לרשותנו. התחלנו בהחלפת המנוע, שהיה נקודת התורפה של ה"האנטר". מצאנו מנוע שנתן הספק כפול מזה של ה"האנטר" והפך את הפלטפורמה לסבל מעופף, כזה שיוכל לסחוב כמה מטעדים בו זמנית.

"הכנסנו למל"ט דלק בכנפיים, דבר שמעולם לא נעשה בתחום המזל"טים. כך הרווחנו עוד 200 ק"ג דלק בכנפיים, ופינינו נפח בגוף המל"ט לנשיאת מטען. כל מה שידענו מפרויקטים קודמים בתעשייה: 'הלביא', הערבה והגלקסי, - הכנסנו ב'הרון'. הרכבנו לו כני-נסע מתקפלים, ולא קבועים כמו במזל"טים מהדור הקודם. אף אחד לא הפריע לנו בפיתוח, אף לקוח לא לחץ התוצאה הסופית הייתה מרשימה: אם ה"האנטר" יכול היה לשאת 50 ק"ג - ה"הרון" יכול היה לעלות לאוויר עם מטען של עד 300 ק"ג[2].

כניסה לשירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

"הרון 1" נמכר לראשונה בשנת 2000 ל-2 מדינות זרות בעיסקאות בהיקף של 150 מיליון דולר[3]. בשנת 2002 פורסם שצבא הודו רכש את המל"ט[4].

ה"הרון 1" נחשף לראשונה בפומבי (תחת השם "מחץ 1") ב-2003[5], באותה שנה גם השתתף בתרגיל קרב רב-זרועי שנערך בנבדה שבארצות הברית, כחלק מניסיון שיווק לצבא ארצות הברית[6].

ביוני 2004 חתמה התעשייה האווירית על הסכם עם קבוצת חברות צרפתיות דאסו, סאז'ם ו-EADS, על מכירת טכנולוגיה והעברת ידע לייצור ה"הרון 1" בצרפת, תמורת כ-200 מיליון דולר[7]. זו הייתה העסקה הביטחונית הגדולה ביותר עם צרפת מאז האמברגו הצרפתי על ישראל בעקבות מלחמת ששת הימים[8]. בשנת 2005 נחתמה עסקה דומה עם טורקיה שבה נמכרו 10 יחידות שעליהן הותקן ציוד מתוצרת מקומית. ב-2007 הקפיאו הטורקים את העסקה בשל כעסם על מבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה. המטוסים סופקו לבסוף ב-2010[9].

ב-2008 נבחר ההרון 1 להחליף את מטוס הסיור הימי של חיל האוויר שחף (וסטווינד)[10].

  • בשנת 2001 התרסק אחד הכלים כשהיה בניסוי בחיל האוויר הישראלי[11].
  • באוגוסט 2016 התרסק אחד הכלים בכפר זלפה במהלך טיסת אימון שערכה בו התעשייה האווירית לישראל. מההתרסקות נפגעו קל 25 בני אדם, בהם 13 ילדים[12].
  • בספטמבר 2022 נפל אחד הכלים במרחב הימי בסמוך לגבול הצפוני, בעקבות תקלה. כוחות צה"ל משו את הכלי מן הים. כלי הטיס מסוג זה קורקעו במהלך התחקיר.[13]
  • בנובמבר 2022 נפל אחד הכלים באזור ערד, המערך קורקע עד לסיום החקירה.[14]
  • ב-29 בינואר 2024 במהלך מלחמת חרבות ברזל התרסק סמוך לרחובות כטמ"ם שובל, לאחר שחזר ממשימה ברצועת עזה. המערך קורקע עד לסיום החקירה.[15]

ההרון 1 יכול לשאת מגוון מטענים ייעודיים: חיישן אלקטרו-אופטי, מכ"ם מִפְתָּח סינתטי (SAR), מכ"ם סיור ימי (MPR), ציוד לאיסוף מודיעין אותות, ציוד לממסר ואחרים. הוא מסוגל להפעיל ארבעה חיישנים בו זמנית. ניתן לשלוט בו באמצעות תקשורת בקו-ראייה, ממסר קרקעי או מוטס, וכן על ידי תקשורת לווינית.

ההרון 1 הוא בעל כן נסע מתקפל והוא מסוגל להמריא ולנחות אוטומטית.

ההרון 1 נרכש על ידי חיל האוויר הישראלי וכינויו שם הוא "שובל". הוא נכנס לשירות מבצעי ב-2005[16]. מלבד ישראל, מפעילות את ההרון 1 גם מדינות נוספות בהן הודו, אוסטרליה וסינגפור. צרפת מפעילה נגזרת של ההרון 1 המכונה הרפנג (EADS Harfang), שערכה את טיסת הבכורה שלה בספטמבר 2006[17], ונמכרה גם למרוקו. גרסה מוגדלת של ההרון 1 היא ההרון TP.

  • אזרבייג'ןאזרבייג'ן אזרבייג'ן – חיל האוויר של אזרבייג'ן – 5 כלים בשירות מבצעי.
  • אקוודוראקוודור אקוודור – חיל הים האקוודורי – 2 כלים בשירות מבצעי.
  • ברזילברזיל ברזיל – המשטרה הפדרלית הברזילאית – 14 כלים בשירות מבצעי[18].
  • גרמניהגרמניה גרמניהלופטוואפה – 3 כלים בשימוש מבצעי, כולל 2 תחנות קרקע בחוזה שכירות מ-2010[19], שהוארך עד החודשים הראשונים של 2019. ובנובמבר 2018 גרמניה האריכה את חוזה החכירה עד 2020[20]. ב-2022 חכרה גרמניה חמישה כלים[21].
  • הודוהודו הודוחיל האוויר ההודי – 49 מל"טים בשירות מבצעי, לאחר שמל"ט 1 מתוך 50 שנקנו התרסק[22], שנקנו במסגרת עסקה בשווי 500 מיליון דולר. חיל הים ההודי – 16 כלים בשירות מבצעי.[23]
  • טורקיהטורקיה טורקיהצבא טורקיה רכש 10 כלים[24]
  • יווןיוון יוון – משרד ההגנה הלאומי – 7 כלים בשירות מבצעי תחת חוזה שכירות, החל מפברואר 2018[25].
  • ישראלישראל ישראלחיל האוויר הישראלי מפעיל את ההרון 1 תחת השם "שובל" במסגרת טייסת 200.
  • קנדהקנדה קנדה – חיל האוויר הקנדי המלכותי – 3 כלים בשירות מבצעי.
  • קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומית – צבא רפובליקת קוריאה – 3 כלים בשירות מבצעי.
  • סינגפורסינגפור סינגפור – חיל האוויר של סינגפור – 2 כלים בשירות מבצעי.
  • ארצות הבריתארצות הברית ארצות הבריתצי ארצות הברית – 2 כלים בשירות מבצעי.
  • האיחוד האירופיהאיחוד האירופי האיחוד האירופי – באוקטובר 2020, זכתה התעשייה האווירית ביחד עם איירבוס במכרז להשכרת מל"טי הרון למשמר החופים של האיחוד האירופי, בהיקף של כמה עשרות מיליוני דולרים.[26]
  • צ'כיהצ'כיה צ'כיה – באוגוסט 2022 צ'כיה פתחה במגעים עם ישראל לעסקה לרכישת שלושה מל"טי הרון בשווי 70 מיליון דולר.[27]

גרסת "הרפנג"

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • צרפתצרפת צרפת – 3 כלים בשירות מבצעי.
  • מרוקומרוקו מרוקו – חיל האוויר המרוקאי המלכותי – 3 כלים בשירות מבצעי.[28]

מפעילות עבר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Israel inaugurates Shoval UAV, janes.com, ‏12 במרץ 2007 (באנגלית)
  2. ^ "קשר עין", אייל בירנברג, ביטאון חיל האוויר
  3. ^ דרור מרום, ‏עיסקאות ראשונות למל"ט ארוך הטווח של תע"א: 2 מדינות זרות רכשו ה"הרון", באתר גלובס, 8 בנובמבר 2000
  4. ^ דרור מרום, ‏תע"א תמכור לצבא הודו מל"טים ב-400 מיליון דולר במספר שנים, באתר גלובס, 26 במרץ 2002
  5. ^ אמנון ברזילי, התעשייה האווירית מפתחת מל"ט בגודל בואינג 737, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2003
  6. ^ אמנון ברזילי, תע"א תפעיל עבור צה"ל מטוסים ללא טייס; גברה במכרז על אלביט מערכות ואירונאוטיקס, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2003
  7. ^ פליקס פריש, ‏צרפת תרכוש מהתעשייה האווירית ידע ב-200 מ' ד' - לייצור מל"טים, באתר גלובס, 14 ביוני 2004
  8. ^ אמנון ברזילי, צרפת תרכוש נשק בשווי של כ-200 מיליון דולר מישראל, באתר הארץ, 14 ביוני 2004
  9. ^ טורקיה תרכוש 10 מל"טים מישראל, באתר גלובס, 22 בדצמבר 2009
    ג'קי חורי, דיווח: נפתרה מחלוקת בין ישראל וטורקיה ברכישת 10 מל"טים, באתר הארץ, 16 בינואר 2010
  10. ^ רן דגוני, ‏מל"טים יחליפו את טייסי חיל האוויר מעל הים התיכון להגנה על חופי ישראל, באתר גלובס, 19 במרץ 2008
  11. ^ דרור מרום, ‏צה"ל רכש מטוסים ללא טייס מדגם "הרמס-450 S" מחברת חץ- הכסף שבבעלות אלביט מערכות, באתר גלובס, 17 במאי 2001
  12. ^ נעה שפיגל, גילי כהן, כלי טיס בלתי מאויש של התעשייה האווירית התרסק בצפון, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2016
  13. ^ דובר צה"ל, כלי טיס מאויש מרחוק נפל במרחב הימי, האירוע יתוחקר
  14. ^ יואב זיתון, הסיבה המסתמנת - תקלה טכנית: זה הכטב"ם שהתרסק בדרום, באתר ynet, 10 בנובמבר 2022
  15. ^ יואב זיתון, עקב התרסקות הכטב"ם ברחובות: מפקד חיל האוויר קרקע את מערך השובל, באתר ynet, 31 בינואר 2024
  16. ^ ליה שנל, ‏ארץ קטנה עם כטב"ם, באתר חיל האוויר הישראלי
  17. ^ אמנון ברזילי, ‏טיסה ראשונה מוצלחת בצרפת למל"ט מתוצרת תע"א ו-EADS, באתר גלובס, 12 בספטמבר 2006
  18. ^ אמנון מרנדה, ברזיליה, ישראל תספק לברזיל מל"טים ב-350 מיליון דולר, באתר ynet, 11 בנובמבר 2009
  19. ^ מירב אנקורי, ‏תע"א תספק לגרמניה מל"טים ב-70-90 מיליון דולר, באתר גלובס, 28 באוקטובר 2009
  20. ^ אמיתי גזית, גרמניה האריכה את החוזה לחכירת כלי טיס לא מאוייש של התעשייה האווירית, באתר כלכליסט, 16 בדצמבר 2018
  21. ^ דני זקן, ‏שוק הנשק העולמי התעורר, והחברות הביטחוניות הישראליות צפויות להרוויח, באתר גלובס, 10 במרץ 2022
  22. ^ אודי עציון, עסקת ענק: תע"א תמכור להודו 50 מל"טים בשווי כחצי מיליארד דולר, באתר ynet, 24 בפברואר 2019
  23. ^ Eye in the sky to guard Gujarat coast, The Times of India, ‏18 בינואר 2011 (באנגלית)
  24. ^ ג'קי חורי, דיווח: נפתרה מחלוקת בין ישראל וטורקיה ברכישת 10 מל"טים, באתר הארץ, 16 בינואר 2010
  25. ^ אתר למנויים בלבד חגי עמית, צבא יוון יחכור מהתעשייה האווירית מל"טים תמורת עשרות מיליוני דולרים, באתר TheMarker‏, 6 במאי 2020
  26. ^ אודי עציון, מל"ט בליסינג: גם משמר החופים האירופי יחכור מתע"א את ההרון הימי בעשרות מיליוני דולרים, באתר כלכליסט, 20 באוקטובר 2020
  27. ^ פרסום: צ'כיה החליטה לרכוש מל"טי ״הרון״ תוצרת התעשיה האווירית, באתר Israel Defense, ‏2022-08-10
  28. ^ עמי רוחקס דומבה, מרוקו רכשה מלטי הרון של תעא, באתר nrg‏, 19 בינואר 2014
  29. ^ End of an Era, as Our Heron Departs, באתר חיל האוויר המלכותי האוסטרלי, ‏8 באוגוסט 2017 (באנגלית)