פרשת וגנר (ספר)
פרשת ואגנר (מגרמנית: Der Fall Wagner), ספר פילוסופיה גרמני מאת פרידריך ניטשה, פורסם לראשונה בשנת 1888. בספר, ניטשה מבקר את המוזקאי ריכרד ואגנר ומסביר כי מפאת התקרבותו של ואגנר לפולקיזם ולדעות אנטישמיות, הוא נאלץ לנתק את היחסים איתו. לדבריו של ניטשה, המוזיקה של ואגנר הפסיקה להיות בעלת "השפעה פילוסופית", ובאופן אירוני מושווה לזו של ז'ורז' ביזה. אמנם, ניטשה מתייחס לפרשת ואגנר רק כסימפטום של "מחלה כללית" הפושה ברחבי אירופה, הלא היא הניהליזם.
הדעה המוצגת בספר מנוגדת בתכלית ליחס הראשוני של ניטשה אל ואגנר. בחלקו השני של הולדת הטרגדיה, הוא משבח את ואגנר כמי שהצליח לייצר מוזיקה הפורצת את גבולות ההבנה האנליטית חסרת הרגש למוזיקה. התרחקותו של ניטשה מואגנר באה לידי ביטוי עוד לפני פרסום פרשת ואגנר במסה שכתב בשם Wagner at Bayreuth. גם באחת היצירות האחרונות בחייו, "נישטה נגד ואגנר", הוא חוזר לעסוק בפרשה ומנסה להוכיח מתוך כתביו כי עמדתו העקרונית לגבי מוזיקה נשארה עקבית ורק היחס הראשוני לואגנר היה מוטעה.