השרפה הגדולה בבולטימור
ב-7 בפברואר 1904 פרצה שריפה בעיר בולטימור. השריפה נמשכה גם למחרת, ה-8 בפברואר וסך הכול נמשכה 30 שעות ברציפות. נדרשו 1231 כבאים כדי להשתלט עליה. השריפה הרסה 1545 בניינים (70 גושי מבנים) שהיוו את רוב שטח מרכז בולטימור.
אחת הסיבות לנזק הגדול שחוללה השריפה ולמשכה הרב היה חוסר התאימות בציוד הכיבוי בערים השונות שנבע מחוסר תקינה אחידה בנושא. צינורות המים של כבאיות מיישובים אחרים לא התאימו לברזי השריפה של בולטימור, כך שלמרות בואן של כבאיות מיישובי הסביבה וערים סמוכות [1] כמו גם מערים רחוקות יותר [2], לא הייתה בהן תועלת רבה.
בניסיון לעצור את התפשטות האש נעשו שתי פעולות במקביל - נערכו פיצוצים מבוקרים במבנים ויצרו "חומת אש" אולם שתי הפעולות לא עצרו את התפשטות השריפה.
בין הבניינים שלא נפגעו היה בניין ג'פרסון הניצב עד היום. מרכז העיר נבנה מחדש, תחת תקינת כיבוי אש חמורה.
תוצאת לוואי של השריפה הייתה קביעת תקנים אחידים לציוד כיבוי אש.
הערות שוליים
- ^ בהן פילדלפיה ווושינגטון די. סי. ויישובים בוירג'יניה
- ^ בהן ניו יורק ואטלנטיק סיטי