הפרדת עיסוקים מגדרית
הפרדת עיסוקים מגדרית משמעה ששיעור מבני מגדר אחד העוסקים במקצוע מסוים, גבוה או נמוך באופן משמעותי ביחס לשיעור השתתפותו של מגדר זה בכוח העבודה הכללי.
רק מיעוט קטן של מקצועות מאוזנים בהיבט מגדרי, כלומר מתקיים בהם שיעור דומה של גברים ונשים. במרבית המקצועות קיים רוב נשי ניכר או רוב גברי ניכר. מקצועות בעלי רוב נשי ניכר קרויים "מקצועות נשיים" (מקצועות של "צווארון ורוד"), ונכללים בהם מקצועות כגון הוראה וסיעוד, ומקצועות בעלי רוב גברי ניכר קרויים "מקצועות גבריים", ונכללים בהם מקצועות כגון נהיגה והנדסה. הפרדה כזאת למקצועות ועיסוקים מכונה סגרגציה אופקית, ואילו הפרדה המביאה לאי שוויון בחלוקה לדרגים מכונה סגרגציה אנכית.[1] ישנם גם מקצועות בהם הנשים מאכלסות את הדרגים הנמוכים בעוד שהדרגים העליונים מתאפיינים ברוב גברי. מגבלה על קידומן של נשים לדרגים עליונים מכונה תקרת הזכוכית ואילו קידום מהיר של גברים במקצועות נשיים מכונה מעלית הזכוכית.
בדיקת הדינמיקה של ההפרדה לאורך זמן, מראה שתי תופעות שעל פני השטח נראות כסותרות: התופעה הראשונה היא שינויים בהפרדה על פי מין – מקצועות בעלי רוב גברי קולטים נשים ועוברים "פמיניזציה" עד שהם הופכים ל"נשיים", כפי שאירע במקצועות הפקידות וההוראה, למשל.[1] לעיתים רחוקות מתרחש תהליך הפוך – הפרדה בכיוון השני: כניסת גברים למקצוע נשי. כך קרה למשל בתחומים הפרא-רפואיים כגון פיזיותרפיה. התופעה השנייה, הסותרת את הראשונה, היא העובדה שההפרדה בין גברים לנשים במקצועות השונים נותרת בעינה. גם כשהם עוסקים באותו המקצוע, לעיתים גברים ונשים אינם ממלאים את אותם התפקידים, ונמצאים בנישות תעסוקתיות שונות. תופעה זו מכונה "גטואיזציה". תופעות אלו מסבירות את הדינמיות של תופעת ההפרדה: לצד שמירה על רמת הפרדה גבוהה ישנם מקצועות שנראה שכביכול הם עברו אי-הפרדה ומתאזנים, אך למעשה הם עברו הפרדה מחדש, ונותרו מופרדים בכיוון ההפוך. מקצועות אלה הפכו מגבריים לנשיים, ובמקומם הפכו מקצועות אחרים, חדשים בחלקם, מופרדים ו"גבריים". במקביל נולדו מקצועות חדשים "נשיים".
יש הטוענים כי לתופעות אלה יש השלכות הפוגעות במעמד האישה בעולם העבודה: הן מצמצמות את אפשרויות הבחירה הממשיות הפתוחות בפני נשים ומהוות גורם ראשון במעלה להבדלים בשכר ובהזדמנויות קידום בין המינים.[2]
הבדל מגדרי נוסף הוא ייצוג-יתר של גברים בענפים ומקצועות בסיכון גבוה, כגון בנייה, כרייה, מכבי אש, צבא, חקלאות, דייג, ואבטחה. כתוצאה מכך, בצפון אמריקה, אירופה ואזורים נוספים הסיכוי של גברים למות בתאונת עבודה גבוה משל נשים. מספר מחקרים מצאו כי יותר מ-90% מתאונות העבודה הקטלניות היו של גברים.[3]
הפרדה על פי מין מצמצמת את שדה הברירה המקצועי. כאשר רוב העוסקים בעיסוק מסוים הם בני מין אחד, במרוצת הזמן מוטבעת עליו תווית מגדרית המקנה לו זהות של עיסוק המתאים למגדר ספציפי ובלתי מתאים לכאורה למגדר האחר. לתווית המגדרית יש חלק חשוב בדימויו החברתי של העיסוק והיא משפיעה על התנהגותם של דורשי עבודה ומעבידים כאחד. מיעוט נשים בענף ההנדסה לדוגמה, משווה לו דימוי או מתייג אותו כמקצוע בלתי הולם לנשים ומרתיע את רובן מלבחור בתחום זה או אפילו להביאו בחשבון כבחירה אפשרית[4]. אלה הבוחרים במקצוע הנחשב "בלתי מתאים" כגון, אישה העוסקת במכונאות או גבר הבוחר לעבוד כ"גננת" ניצבים באופן תמידי בפני הצורך להוכיח שעל אף בחירתם המקצועית, נשיותן או גבריותם אינה מוטלת בספק וזהותם המינית אינה פוגעת במיומנותם המקצועית ולהפך[דרוש מקור].
הגורמים להפרדה מגדרית בתעסוקה
יש מחקרים[5] המייחסים מספר סיבות לתופעה של הפרדה מגדרית בתעסוקה:
- אחריות לבית ולמשפחה – נשים מטפלות יותר בתחזוקת הבית ובגידול הילדים.
- תחומי הלימוד – על אף שנשים פונות להשכלה גבוהה בשיעור שאינו נופל משיעור הגברים, נוטים הגברים ללמוד תחומים בהם השכר גבוה ונשים נוטות למקצועות "נשיים" המאופיינים ברובם בשכר נמוך יחסית.
- נורמות עבודה – בחלק ממקומות העבודה הגבריים "נורמות העבודה" בנויות בצורה ששוחקת נשים המנסות להשתלב בהם. למשל: הערכת עובדים על פי נכונותם לשעות עבודה ארוכות ושעות נוספות.
- כח פיסי – במקצועות רבים בהם נדרש כח רב לביצוע העבודה, קיים רוב גברי ברור באיוש מצבת העובדים.
- דעות קדומות – בסקר שנערך בישראל עבור נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה השיבו מיעוט מהמעסיקים (24% מהמעסיקים במגזר הפרטי ו־17% מהמעסיקים במגזר הציבורי) כי יש תפקידים שנשים תתקשנה למלא. המעסיקים התייחסו בעיקר לתפקידים הדורשים כוח פיזי, הכשרה טכנית או שעות עבודה ארוכות כאמור לעיל. המשמעות של ממצאי הסקר היא כי רוב מכריע של המעסיקים אינם מחזיקים בדעות אלו.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מרים דישון-ברקוביץ, גליליאו, מתמטיקה: על בנים ועל בנות, באתר ynet, 30 במרץ 2006
- עדנה רובין, הבדלים מגדריים במדע: על טבע המדע והעוסקים בו, אאוריקה!- כתב עת להוראת מדעים וטכנולוגיה 22, אפריל 2006
- קרן צוריאל הררי, למה נשים מעדיפות בוס ולא בוסית?, באתר כלכליסט, 3 במאי 2012
- יעל חסון ונוגה דגן-בוזגלו, בידול תעסוקתי ופערי שכר בין גברים ונשים, באתר מרכז אדוה, דצמבר 2013
גילי כהן, התפקידים הכי שווים בצה"ל, באתר הארץ, 16 באפריל 2017- שריל סנדברג: מדוע יש מעט מדי נשים מנהיגות – הרצאה באנגלית מאתר TED עם כתוביות בעברית
- https://www.oecd.org/education/48111145.pdf דו"ח ה-OECD על שוויון מגדרי בחינוך, תעסוקה ויזמות, 2011
- יונת אשחר, נשים מלקטות, נשים ציידות, באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 11 ביולי 2023
חלוקת עבודה לפי מין, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ 1 2 יערה מן, עו"ד שי אוקסברג, כשתהיי גדולה: הסללה מגדרית וחלוקה תעסוקתית בישראל, שדולת הנשים בישראל, 2021, עמ' 5
- ^ B. F. Reskin, Sex Segregation at Work, Oxford: Pergamon, 2001-01-01, עמ' 13962–13965, ISBN 978-0-08-043076-8. (באנגלית)
- ^ Mary Stergiou-Kita, Elizabeth Mansfield, Randy Bezo, Angela Colantonio, Danger zone: Men, masculinity and occupational health and safety in high risk occupations, Safety Science 80, 2015-12-01, עמ' 213–220 doi: 10.1016/j.ssci.2015.07.029
- ^ יערה מן, עו"ד שי אוקסנברג, כשתהיי גדולה- הסללה מגדרית וחלוקה תעסוקתית בישראל, שדולת הנשים בישראל, 2021, עמ' 11
- ^ יעל חסון ונגה דגן-בוזגלו, בידול תעסוקתי ופערי שכר בין גברים ונשים, באתר מרכז אדוה, דצמבר 2013
