ויליאם לותר פירס
 | |
| לידה |
11 בספטמבר 1933 אטלנטה, ג'ורג'יה, ארצות הברית |
|---|---|
| פטירה |
22 ביולי 2002 (בגיל 68) מיל פוינט (אנ'), פוקהונטס (אנ'), וירג'יניה המערבית, ארצות הברית |
| שם לידה | ויליאם לותר פירס השלישי |
| מדינה | ארצות הברית |
| מקום מגורים | וירג'יניה המערבית |
| השכלה |
אקדמיית אלן (אנ') אוניברסיטת רייס אוניברסיטת קולורדו |
| תקופת הפעילות | 1962–2002 (כ־40 שנה) |
| מקצוע |
פיזיקאי סופר פרופסור פוליטיקאי |
| מעסיק |
אוניברסיטת המדינה של אורגון, אוניברסיטת קליפורניה, המעבדה הלאומית לוס אלמוס  |
| השקפה דתית | קוסמותאיזם (אנ') |
| בת זוג |
פטרישיה ג'ונס (1956–1982) אליזבת פרוסטל (1982–1985) אולגה סקרלץ' (1986–1990) ז'וז'אנה (1991–1996) אירנה (1997–2002) |
| מספר צאצאים | 2 |
| חתימה |
 |
  | |
ויליאם לותר פירס השלישי הידוע גם בשם העט אנדרו מקדונלד (באנגלית: William Luther Pierce III או Andrew Macdonald, 11 בספטמבר 1933 – 23 ביולי 2002) היה פוליטיקאי, פיזיקאי, חוקר, פרופסור, וסופר אמריקאי, אשר נודע כפעיל ימין רדיקלי וחבר בתנועות הנאו-נאציזם והעליונות הלבנה בארצות הברית[1], בנוסף להיותו המייסד של הארגון הפוליטי הברית הלבנה (אנ'), אותו הנהיג במשך שלושים שנה עד למותו ב-2002 מאי-ספיקת כליות[2]. בין כתביו המוכרים ביותר ניתן למצוא את צמד הספרים הגזעניים והאנטישמיים יומני טרנר והאנטר[3], אשר שימשו כמקור השראה עבור פשעי שנאה רבים מסביב לעולם, ביניהם הפיגוע באוקלהומה סיטי שבוצע על ידי טימותי מקווי ב-19 באפריל 1995, וגבה את חייהם של כ-168 בני אדם[4].
ביוגרפיה
ילדות ונעורים
ויליאם לותר פירס השלישי נולד באטלנטה, ג'ורג'יה, ב-11 בספטמבר 1933, למשפחה פרסביטריאנית ממוצא אנגלי-אירי-סקוטי. אחיו הקטן, סנדרס, נולד ב-1936. אמם, מרגריט פרל פירס, הייתה עקרת בית, נצר לשושלת אריסטוקרטית מוכרת בדרום ארצות הברית שאחד מאבותיה הידועים ביותר היה תומאס ואטס (אנ'), מושל אלבמה והתובע הכללי עבור קונפדרציית המדינות של אמריקה. אביו, ויליאם לותר פירס השני, החזיק בבעלותו סוכנות ביטוח קטנה אשר אילצה אותו להסתובב בדרכים במשך רוב הזמן, עד שנהרג בתאונת אופנוע ב-1943, כאשר פירס הצעיר היה בן עשר בלבד[5].
לאחר מותו של אביו עברה משפחתם להתגורר במונטגומרי, אלבמה, ומאוחר יותר בדאלאס, טקסס, שם הצליחה אמו למצוא עבודה כמזכירה. באותה העת נאבקו בקשיים כלכליים, אך בעזרת כספי הביטוח שהותיר אחריו פירס האב יחד עם הכסף שחסכו מרגריט וילדיה, הצליחה המשפחה לרכוש בית קטן שסיפק עבורה לינה וקורת גג. פירס הצעיר תרם את חלקו לקופת המשפחה בדמות הכסף המועט שהרוויח בעבודות מזדמנות שונות, ביניהן גיזום דשא, צביעת גדרות וכיוצא בזאת, אך בעיקר חלוקת עיתונים, עבודה בה עסק במשך קרוב לארבע שנים במקביל ללימודיו בבית הספר. את כספו האישי השקיע בתחביביו השונים, ביניהם דגמי טילים (אנ'), ערכות כימיה, מכשירים אלקטרוניים ומקלטי רדיו, וספרי מדע בדיוני.
אף על פי שהחמיץ את שנת הלימודים הראשונה שלו בשל בריאותו הלקויה ונאלץ להתחיל את בית הספר באיחור רב, רשם פירס הישגים לימודיים מרשימים במהלך השנים הבאות, ואף קפץ כיתה במהלך שהותו בבית הספר היסודי. לאורך השנים עבר בין בתי ספר ציבוריים שונים, ובשנתיים האחרונות לחוק לימודיו התקבל לאקדמיה הצבאית לבנים בטקסס, אלן (אנ'), ממנה הוסמך כקצין ב-1951.
לימודים אקדמיים
בתום לימודיו החל לעבוד בשדה לקידוח נפט, אולם לאחר שהפיל צינור מתכת כבד על ידו ונפצע נאלץ לנוח ולהחלים במשך זמן-מה, בטרם מצא עבודה חדשה כאיש מכירות בשירותה של סנדלריה. בחודשים הבאים קיבל מלגה אקדמית מלאה עבור לימודי פיזיקה באוניברסיטת רייס, אותם סיים עם תואר ראשון ב-1955. מאז שהיה ילד קטן אהב פירס לבנות דגמי טילים כמשחק במהלך שעות הפנאי שלו, ובמהלך לימודיו אף החל לגלות עניין רב בחלל החיצון, זאת לאחר שהסיק כי תוכנית החלל האמריקאית הייתה עתידה לפרוץ לעולם בשנים הבאות. אף על פי שהחזיק ברשותו תואר אקדמי שעשוי היה לעזור לו להשתלב בתחום החדש, רצה גם לרכוש רקע מקצועי שישפר את סיכוייו, ובעקבות זאת ביקר במשרד הגיוס של חיל האוויר של ארצות הברית בניסיון להירשם ללימודי תעופה. ראייתו הירודה, עם זאת, מנעה ממנו להתקבל, בנוסף למידת גובהו התמירה, כ-193 סנטימטרים, כך שבזאת נסתם הגולל על חלומו. מאוחר יותר בחייו, עם זאת, הוציא רישיון טיס אזרחי, וטס על מטוסו הפרטי.
עם קבלת התואר הראשון מצא פירס עבודה במעבדה הלאומית לוס אלמוס בניו מקסיקו, שם חבר לצוות שעמל על פיתוח של תהליך היתוך גרעיני מבוקר. כעבור זמן-מה עבר למכון הטכנולוגי של קליפורניה בפסדינה, בו למד תוך כדי שהחל לעבוד במעבדה סמוכה שהתמחתה במערכות הנעה מבוססות סילון, באחת המחלקות שעסקו בחקר ופיתוח של טילים. כעבור מעט יותר משנה שב למסלול לימודיו האקדמיים באוניברסיטת קולרדו בבולדר, משם קיבל תואר שני ובהמשך דוקטור בפיזיקה, כאשר עבודת הדוקטורט שלו עסקה בדיפול מגנטי גרעיני ואינטראקציות חשמליות בגבישים של גליום ארסניד. לאורך אותן שנים קיבל מלגות שונות בתחומי ההוראה והמחקר אשר עזרו לו לממן את לימודיו ולכסות את הוצאות המחייה שלו, וכן הכיר את אשתו הראשונה, פטרישיה ג'ונס, אשר הייתה סטודנטית למתמטיקה, והשניים נישאו. שני ילדיו היחידים, זוג תאומים להם קראו קלווין ואריק, נולדו במסגרת הנישואים הללו ב-1962. השניים התגרשו לאחר עשרים וחמש שנים יחדיו ב-1982.
לא חלף זמן רב בטרם מצא פירס עבודה נוספת כמרצה באוניברסיטה המדינית של אורגון, ותוך פחות משלוש שנים קודם למשרת פרופסור-חבר. עם זאת, החליטו הוא ואשתו לעזוב לקונטיקט ב-1965, שם הוצעה לו משרת מדען בכיר במעבדה לפיתוח ומחקר של חברת פראט אנד ויטני בנורת' הייבן (אנ').
פעילות פוליטית
בראשית שנות השלושים של חייו ולאחר שסיים את לימודיו הארוכים והחל להשקיע את מירב זמנו במחקר והוראה, נתקף פירס במשבר קיומי פתאומי אשר הוביל אותו לפתוח במסע חיפושים אחר משמעות חייו. הוא החל לקרוא את כתביהם של אוסוואלד שפנגלר, ברוק אדמס ופרידריך ניטשה, בנוסף לספרים רבים אודות חייו ומפעלו של אדולף היטלר. העבודה שהשפיעה עליו בצורה הרבה ביותר, עם זאת, הייתה ככל הנראה המחזה האדם והעל-אדם מאת ג'ורג' ברנרד שו, אשר הוביל אותו לפתח את השקפתו הדתית הייחודית אשר נודעה בתור קוסמותאיזם (אנ'), מעין זרם מקביל לפנתאיזם אך עם שינויים קלים, הגורס כי היקום, העולם או המציאות, הם הלכה למעשה הישות האלוהית.
על רקע עלייתה של התנועה האפרו-אמריקאית לזכויות האזרח ותרבות הנגד של שנות השישים (אנ') בארצות הברית, בנוסף להפגנות רחבות שהחלו להתעורר ברחבי המדינה כנגד מלחמת וייטנאם, מחאות שלדעתו של פירס נגרמו בידי מנהיגים יהודים בולטים, החליט הלה להצטרף לארגון האנטי-קומוניסטי אגודת ג'ון ברץ', מאחר שלפי השקפתו איימה אידאולוגיית הקומוניזם על קיומו של העם האמריקאי. פירס לא התרשם לטובה מפעילות הארגון, עם זאת, ולאחר מספר מפגשים בודדים עזב. הבעיה, לדבריו, נחה בטעות בסיסית בדרך פעולתו של הארגון, שכן אנשיו ניסו להגשים את מטרותיהם על בסיס פוליטי, במקום על בסיס גזעי.
בלית ברירה החל פירס לשלוח מכתבים לאישים וארגונים רבים בחיפוש אחר גוף או תנועה כלשהם שיוכל להביע הזדהות כלפי רעיונותיהם. לבסוף נתקל בשידור טלוויזיוני בו צפה בנאומו של ג'ורג' לינקולן רוקוול, מייסד המפלגה הנאצית האמריקאית, ב-1963. השניים החלו להתכתב בדואר מכתבים בטרם נפגשו לראשונה כעבור שנה ב-1964. יחדיו הם הגו את הרעיון לייסד כתב עת עבור המפלגה, "עולם נציונל-סוציאליסטי", אותו ערך פירס במשך תקופה קצרה.
לאחר שרוקוול נרצח ב-1967 הפך פירס לאחד החברים הבולטים ביותר במפלגה, אולם דעיכתו של הארגון בנוסף לקהל היעד הקטן אליו פנה גרמו לו לאבד את העניין הרב שגילה בו בראשיתו, ובחודשים הבאים פרש משורותיו. לאחר שבילה זמן-מה בחוסר מעש הצטרף לקבוצת הברית הלאומית לנוער (אנ'), בו נתקל כאשר צפה בראיון טלוויזיוני של יושב הראש שלו, לו באיירס. הוא הצטרף לארגון ופעל מתוכו במהלך השנים הבאות, אולם ויכוחים שהתעוררו בינו לבין לבין מייסדו, ויליס קארטו (אנ'), באחרית שנות ה-60, הובילו לפיצולו הסופי של הארגון לשני גופים נפרדים ב-1974, כאשר זה שבראשו עמד פירס נקרא הברית הלאומית (אנ').
הברית הלאומית
עם הקמתו של ארגון הברית הלאומית ב-1974 התכוון פירס להפוך אותו למעין חיל פוליטי שידחוף את תנועת הלאומנות הלבנה להוביל הפיכה משטרית כנגד הממשלה הפדרלית של ארצות הברית. במשך שארית חייו התגורר בביתו שבוירג'יניה המערבית אשר שימש עבורו כבסיס עבור מאמציו לקידום מטרות הארגון. מרבית עבודתו סבבה תוכנית רדיו שבועית בשם "קולות המתנגדים האמריקאים" אותה ניהל החל מ-1991, בנוסף לניוזלטר בשם "עלון הברית הלאומית", מספר כתבי עת כגון "החיל הלאומי", "חופש הביטוי" ו"התנגדות", וכן ספרים שונים שפרסם לאורך השנים באמצעות בית הוצאה לאור שהקים בשם "ספרי החיל הלאומי". כמו כן תמך בחברת התקליטים תקליטי התנגדות (אנ') אשר הפיצה מוזיקה נאו-נאצית.
פירס היה ידוע כאנטי-ציוני בעל דעות אנטישמיות, ומרבית כתביו מזוהים עם הכחשת השואה של העם היהודי. לכל הפחות טען כי מספר היהודים שמתו במהלך מלחמת העולם השנייה נופח בידי גורמים ציונים, וכי פרטים רבים אודות השואה נבדו מהדמיון. במהלך מלחמת יום הכיפורים ניסה לכפות על חברת הנשק מקדונל דאגלס לבטל חוזים צבאיים שסייעו לחמש את מדינת ישראל, זאת לאחר שרכש כמות מסוימת של מניות החברה וחיכה לפגישת בעלי המניות כדי שיוכל להגיש את עתירותיו בעניין, אשר נדחו. חלק מנאומיו בתוכנית הרדיו שניהל אשר נגעו לסכסוך הישראלי-פלסטיני הופיעו בשנים הבאות באתרים מוסלמים שונים.
מספר שנים לאחר הקמתה של הברית הלאומית הגיש פירס עתירה לשירות הכנסות הפנים של ארצות הברית אשר דרשה פטור ממס עבור הארגון, בטענה כי מהותו הייתה חינוכית בלבד ולא נועדה להפיק רווחים. עתירתו נדחתה בידי השירות ועל אף שערער על כך, דחה בית משפט גם את ערעורו. רק לאחר שהעביר את בסיסו ממחוז ארלינגטון, וירג'יניה, למיל פוינט (אנ'), וירג'יניה המערבית, לשטח בגודל של כ-1,400 דונם בו הקים ארגון בשם הכנסייה הקוסמותאיסטית הקהילתית, זכה בפטור מס חלקי. שטח בגודל של כ-242 דונם יועד עבור מטרותיה הדתיות של הכנסייה כך שלא היה חייב במס, ושארית השטח אשר שימש כמפקדת ארגון הברית הלאומית, בית ההוצאה לאור של פירס, ואזור אחסנה, עדיין נותרו חייבים במס.
לקריאה נוספת
| ס. גריפין, רוברט; תהילת מעשיו של אדם מת: דיוקן של הלאומן הלבן ויליאם פירס; הוצאת ספריית הכרך הראשון, 2001 (מסת"ב 0759609330, מסת"ב 978-0759609334) | S. Griffin, Robert; The Fame Of A Dead Man's Deeds: An Up-Close Portrait Of White Nationalist William Pierce; First Book Library, 2001 (ISBN 0759609330, ISBN 978-0759609334) |
| פירס, קלווין; חטאיו של אבי: לגדול לצדו של פעיל העליונות הלבנה המסוכן ביותר בארצות הברית; הוצאה עצמית, 2020 (מסת"ב 979-8609361912) | Pierce, Kelvin; Sins Of My Father: Growing Up With America’s Most Dangerous White Supremacist; Self Publish, 2020 (ISBN 979-8609361912) |
קישורים חיצוניים
- ויליאם לותר פירס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
ויליאם לותר פירס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ ויליאם פירס, המרכז המשפטי לדרום העני, אורכב מהמקור ב-11 ביולי 2021. (באנגלית)
- ^ ויליאם פירס, הליגה נגד השמצה, אורכב מהמקור ב-16 בינואר 2013. (באנגלית)
- ^ ויליאם פירס, הגרדיאן, כריסטופר ריד, פורסם במקור ב-25 ביולי 2002, אורכב מהמקור ב-29 בספטמבר 2013. (באנגלית)
- ^ יומני טרנר וספרים גזעניים אחרים אשר היוו מקור השראה לפשעים קיצוניים, המרכז המשפטי לדרום העני, קמיל ג'קסון, פורסם במקור ב-14 באוקטובר 2004, אורכב מהמקור ב-28 בפברואר 2022. (באנגלית)
- ^ גריפין, חייו המוקדמים, עמוד 38, "ויליאם לותר פירס השלישי נולד ב-11 בספטמבר 1933 באטלנטה, ג'ורג'יה. זה הופך אותו ליותר מבוגר ממה שחשבתי שהוא. הוא נראה טוב יחסית לגילו. אביו, ויליאם ל. פירס השני, נולד בכריסטיאנבורג, וירג'יניה, ב-1892, כך שהוא היה בן ארבעים ואחת בעת לידתו של בנו. אמו של ויליאם התינוק, מרגריט פירס, אשר נולדה בשם מרגריט פרל בריצ'לנד, ג'ורג'יה, הייתה בת שלושים ושלוש".