ירון דקל
 | |
| ירון דקל, 2014 | |
| לידה |
19 ביולי 1964 (בן 60) קריית אונו, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| השכלה |
אוניברסיטת בר-אילן |
| תקופת הפעילות | מ-1983 |
| מעסיק |
תאגיד השידור הישראלי |
| פרסים והוקרה |
פרס סוקולוב |
| קישורים חיצוניים | |
| פייסבוק | ydeckel |
| טוויטר | YaronDeckel |
  | |
ירון (נחמן) דקל (נולד ב-19 ביולי 1964) הוא נציג הסוכנות היהודית בקנדה מאז 2021[1]. לפני כן, היה במשך שנים רבות עיתונאי ומגיש חדשות ישראלי, ככתב בגלי צה"ל, בכאן 11 וברשת ב בתאגיד השידור הישראלי וברשות השידור, ושימש כמפקד גלי צה"ל בשנים 2012–2017. דקל הוא זוכה פרס סוקולוב לעיתונות האלקטרונית ב-2008. כמו כן זכה בפרסים נוספים, כמו פרס בני ברית ופעמיים בפרס מפקד גלי צה"ל.
ביוגרפיה
דקל נולד לחנה יהודית וליאיר, שהיה עורך במעריב שנים רבות. למד בבית הספר היסודי ניר, בחטיבת הביניים שז"ר, ובבית ספר התיכון בן-צבי בקריית אונו. היה רשג"ד בשבט הצופים בקריית אונו. שירת בצבא בגלי צה"ל.
דקל התחיל את עיסוקו כעיתונאי בעת שירותו הצבאי, כששימש ככתב לענייני משטרה ומשפט בגלי צה"ל, וכתב לענייני מפלגות. כך, סיקר דקל שבע מערכות בחירות לכנסת, מהבחירות לכנסת ה-12 ועד הבחירות לכנסת ה-18. כמו כן, סיקר את מערכת הבחירות בארצות הברית ב-2008.
במשך שבע שנים, הגיש בגלי צה"ל פינת מפלגות שבועית, על כך זכה ב-1990 וב-1993 בפרס מפקד גלי צה"ל.
במשך הזמן היה גם כתב ופרשן לענייני מפלגות בתוכנית ערב חדש בטלוויזיה החינוכית, ובערוץ 2, בתקופת הקמתו. מאמצע שנות התשעים ועד למינויו למפקד גלי-צה"ל, שימש דקל ככתב פוליטי בקול ישראל, שם הוא גם הגיש את תוכנית האקטואליה "הכל דיבורים", והיה פרשן פוליטי של הערוץ הראשון.
בשנים 2002–2007, היה דקל שליח הערוץ הראשון וקול ישראל בוושינגטון.
ב-4 במרץ 2012, החל לכהן כמפקד גלי צה"ל (ולשם כך פרש מרשות השידור). עם כניסתו לתפקיד החל בשורת שינויים בתחנה, ובין היתר ביטל את מהדורות החדשות והחליף אותן במבזקים קצרים בשעות עגולות בלבד, שבהם משולבים קולות מוקלטים מהשטח. המבזקים נפתחים בביטוי "עם מה שקורה עכשיו"[2].
משמאל לימין: מפקד התחנה ירון דקל יחד עם הזמר עידן רייכל, ד"ר יועז הנדל, שרת התרבות מירי רגב וד"ר עשהאל לובוצקי
באוקטובר 2012, פסל לשידור את שירו של יזהר אשדות, "עניין של הרגל", הוא נימק את הפסילה בכך, שהשיר "בז לחיילי צה"ל, ואף "מציג אותם באור דמוני"[3].
ב-31 באוגוסט 2017, סיים דקל את כהונתו כמפקד גלי צה"ל והוחלף בידי שמעון אלקבץ.
בתחילת פברואר 2019, הודיע תאגיד השידור הציבורי, שדקל עובר לתאגיד ויגיש את השבוע עם ירון דקל, וכן שהתוכנית "דקלסגל" עוברת אף היא לתאגיד ותשודר בימי חמישי בשעות 8-10 בבוקר. שמה שונה ל"דקלוינסון".
דקל יצר את הסדרה הדוקומנטרית "דה איזראליז" העוסקת בישראלים שהיגרו לצפון אמריקה.
במאי 2021, הודיע לתאגיד, כי בקיץ ייצא לשליחות בקנדה מטעם הסוכנות היהודית. בעקבות כך הודיע על פרישתו מהתאגיד לאחר כשנתיים וחצי[1].
דקל הוא בוגר אוניברסיטת בר-אילן בקרימינולוגיה ומדע המדינה ובעל תואר שני בהצטיינות מאותה אוניברסיטה בתקשורת ומדע המדינה. בנוסף, השתלם ב-1993 במכון העיתונות העולמי במינסוטה, ארצות הברית, וב-1996 באוניברסיטת אוקספורד בבריטניה.
דקל אב לבת.
סגנונו כעיתונאי
בתוכנית "הכל דיבורים", הרבה דקל למתוח ביקורת, לעיתים חריפה, על אישים או גופים מסוימים. כך למשל, הפתיח של התוכנית היה בדרך כלל ביקורת צינית מתוחכמת על פוליטיקה אקטואלית. במשך התוכנית, הרבה דקל לסקר ולעקוב אחר ענייני אקטואליה שונים, ולבקר בחריפות סטיות מהתנהגות הוגנת ומן המקובל. כמו כן, משמשת התוכנית במה לראיונות שהוא עורך. הוא נתפס לעיתים כמראיין קשוח, שאינו מאפשר למרואיין לסטות מהנושא ללא מענה ברור לשאלותיו.
לאחר הקראת גזר הדין במשפטו של נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, קרא דקל לאמצעי התקשורת בישראל לערוך חשבון נפש, כי "אם הציבור יאבד את האמון במערכת המשפט זה לא יהיה בגלל משה קצב, זה יהיה בגלל התפקיד החדש שהתקשורת לקחה על עצמה"[4].
בהודעה על הענקת פרס סוקולוב לירון דקל, באתר עיריית תל אביב נכתב:
הוועדה החליטה להעניק לירון דקל את הפרס על הצטיינותו כשליח רשות השידור בארצות הברית - בעיקר בכתבות העומק שהכין על יהודי אמריקה מזוויות שונות, על נבכי הפוליטיקה בארצות הברית והשפעתה על יחסי ארצות הברית וישראל, ועל מערכת הבחירות בארצות הברית, כמו גם על כתבותיו בתחום הפוליטי-מדיני, המתאפיינות בעומק ובעבודה עיתונאית אמינה, מקצועית ובלתי מתפשרת[5].
פרסים בהם זכה
- 1990 - פרס מפקד גלי צה"ל, על סיקורו את פרשת "התרגיל המסריח"
- 1993 - פרס מפקד גלי צה"ל, על הגשת פינת מפלגות שבועית
- 2008 - פרס סוקולוב לעיתונות, בגין הצטיינותו כשליח רשות השידור בארצות הברית
קישורים חיצוניים
ירון דקל, ברשת החברתית פייסבוק
ירון דקל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- הכל דיבורים, תוכניתו של ירון דקל ב"קול ישראל"
- ירון דקל באתר חדשות מחלקה ראשונה
- מיה מנע, הדרך של ירון דקל לתפקיד מפקד גל"צ, באתר nrg, 8 בפברואר 2012
נתי טוקר, מה שקורה עכשיו // מפקד גל"צ החדש ערך בה שינוי היסטורי - בדרך הוא גם פיטר טאלנטים והפחית את השכר, באתר TheMarker, 30 באוגוסט 2013- לי-אור אברבך, ירון דקל בריאיון ל"פירמה": גל"צ לא תחנה שמאלנית, באתר גלובס, 19 במרץ 2014
- גילי איזיקוביץ, האם ניקוי האורוות שעושה ירון דקל בגל"צ הורס את התחנה?, באתר הארץ, 16 ביולי 2014
- מיכאל טוכפלד, המילה האחרונה היא שלו: ירון דקל הופך את גל"צ, באתר nrg, 27 במרץ 2015
- איתי שטרן, ימין, שמאל, ימין - איך נראית גל"צ אחרי ארבע שנים תחת ירון דקל, באתר הארץ, 20 בינואר 2016
- רנן נצר ויונתן כיתאין, "כשתחנה ציבורית מנותקת מהציבור שאותו היא משרתת, ולא קשובה לו, זו בעיה. גל"צ הייתה חייבת להשתנות", באתר גלובס, 27 ביולי 2017
- ערן סויסה, "מפקד גלי צה"ל צריך וחייב להתמודד עם הלחצים הפוליטיים, ואני עשיתי את זה", באתר ישראל היום, 7 בספטמבר 2017
- ירון דקל, היה צריך להציל את גל"צ מעצמה, באתר הארץ, 15 ביוני 2017
- נתי טוקר, ההשפלות, האיומים והתחקירים הגנוזים: עדויות חדשות חושפות מה התרחש בגל"צ בתקופת ירון דקל ואבי ברזילי, באתר TheMarker, 8 בפברואר 2019
הערות שוליים
- ^ 1 2 ירון דקל הודיע שיעזוב את התאגיד בקיץ. מה הג'וב הבא?, באתר אייס, 24 במאי 2021
- ^ יערה יעקב, מהדורות יומן הצהרים וחצות מבוטלות, באתר ynet, 14 באוגוסט 2012
- ^ אור ברנע, שיר של אשדות נפסל בגל"צ: "בז לחיילי צה"ל", באתר ynet, 14 באוקטובר 2012
- ^ ירון דקל, חשבון הנפש שלנו, באתר nrg, 23 במרץ 2011
- ^ עוזי ברוך, פרס סוקולוב: לירון דקל ואריה גולן, באתר ערוץ 7, 15 בדצמבר 2008
מפקדי גלי צה"ל 
| |
|---|---|
|
- הערוץ הראשון: שדרנים ומנחים
- סגל קול ישראל
- זוכי פרס סוקולוב
- חיילי גלי צה"ל
- מפקדי גלי צה"ל
- פרשנים פוליטיים ישראלים
- בוגרי בית ספר ניר (קריית אונו)
- בוגרי תיכון בן צבי (קריית אונו)
- עובדי הסוכנות היהודית
- בוגרי אוניברסיטת בר-אילן
- בוגרי תנועת הצופים בישראל
- שליחי כלי תקשורת ישראליים לארצות הברית
- שליחי הסוכנות היהודית
- ישראלים שנולדו ב-1964