16 המקומות במונדיאל 1962 חולקו בין האזורים היבשתיים כמפורט להלן:
אירופה (אופ"א): שמונה מקומות ישירים פלוס 2 מקומות בפלייאוף הבין-יבשתי (נגד נבחרת מאפריקה או מאסיה), עליהם התחרו 30 נבחרות כולל ישראל ואתיופיה.
דרום אמריקה (CONMEBOL): חמישה מקומות ישירים פלוס מקום אחד בפלייאוף הבין-יבשתי (נגד נבחרת מצפון, מרכז אמריקה והאיים הקריביים). שניים מהמקומות הישירים ניתנו למעפילות האוטומטיות צ'ילה וברזיל, ועל שאר 3.5 המקומות התמודדו 7 נבחרות.
צפון, מרכז אמריקה והאיים הקריביים (CCCF/NAFC): מקום אחד בפלייאוף הבין-יבשתי (נגד נבחרת מדרום אמריקה), עליו התחרו שמונה נבחרות.
אפריקה (CAF): מקום אחד בפלייאוף הבין-יבשתי (נגד נבחרת מאירופה), עליו התחרו שש נבחרות.
אסיה (AFC): מקום אחד בפלייאוף הבין-יבשתי (נגד נבחרת מאירופה), עליו התחרו שלוש נבחרות.
בפעם השנייה ברציפות, בדומה למוקדמות מונדיאל 1958, לא העפילו נבחרות מאפריקה ומאסיה למונדיאל.
49 נבחרות שיחקו משחק אחד לכל הפחות. בסך הכל נערכו 92 משחקים, בהם הובקעו 325 שערים (ממוצע על של 3.53 שערים למשחק).
פרגוואי העפילה ישירות לפלייאוף הבין יבשתי דרום אמריקה-אמריקה התיכונה/האיים הקריביים-צפון אמריקה באמצעות הגרלה. שש הנבחרות הנותרו חולקו לשלושה בתים בני 2 נבחרות כל אחד. הנבחרות שיחקו אחת נגד השנייה בשיטת בית-חוץ. הנבחרת הראשונה בכל בית העפילה למונדיאל.
טורניר המוקדמות באזורים אלה התנהל בשני סבבי משחקים:
סיבוב ראשון: שבע הנבחרות שנותרו לאחר פרישת קנדה חולקו לשלושה בתים בני 2 או 3 נבחרות. בבית 1 שובצו נבחרות מצפון אמריקה, בבית 2 נבחרות מאמריקה התיכונה ובבית 3 נבחרות מהאיים הקריביים. הנבחרות שיחקו אחת נגד השנייה בשיטת בית-חוץ. הנבחרת הראשונה בכל בית העפילה לסיבוב השני.
סיבוב שני: שלוש הנבחרות שיחקו אחת נגד השנייה בשיטת בית-חוץ. הנבחרת הראשונה בבית העפילה לפלייאוף הבין יבשתי מול נבחרת מדרום אמריקה.
נערך סיבוב משחקים אחד. 3 הנבחרות שיחקו אחת נגד השנייה בשיטת בית-חוץ. הנבחרת הראשונה בבית העפילה לפלייאוף הבין-יבשתי אירופה-אסיה. ברם, אינדונזיה פרשה מהטורניר ולפיכך נותרו שתי נבחרות.