פריטילאטה ואדדאר
 | |
| לידה |
5 במאי 1911 דהגלאט, פטיה,צ'יטגונג, בנגלדש |
|---|---|
| התאבדה |
23 בספטמבר 1932 (בגיל 21) צ'יטגונג, בנגלדש |
| מדינה | בנגלדש |
| ידועה בשל | פעולתה המחתרתית למען עצמאות הודו |
| השכלה |
|
| מקצוע | מורה |
  | |
פריטילאטה ואדדאר (5 במאי 1911 – 23 בספטמבר 1932)[1] הייתה מהפכנית בנגלית, שהשפיעה רבות על תנועת העצמאות ההודית. ואדדאר למדה פילוסופיה בקולג' בקולקטה ולאחר תקופה קצרה כמורה בבית הספר, ואדדאר הצטרפה למחתרת בראשות סוריה סן. כחלק מפעילותה המהפכנית היא הובילה צוות של חמישה עשר מהפכנים[2] שתכננו ב-1932 לתקוף את המועדון הבריטי ה-"Pahartali European Club"[3][4] שבכניסה אליו נתלה שלט "הכניסה לכלבים ולהודים אסורה". המהפכנים שרפו את המועדון ולאחר מכן נעצרו על ידי המשטרה הבריטית. כדי למנוע את מעצרה ואת חשיפת התשתית של הקבוצה כולה, ואדדאר התאבדה בבליעת ציאניד.[5]
ראשית חייה
ואדדאר נולדה כבת למעמד הברהמינים ב-5 במאי 1911 בעיירה בשם פטיה במחוז צ'יטגונג, הנמצא כיום בבנגלדש. אביה של ואדדאר היה פקיד עירייה ואמה הייתה עקרת בית. לוואדדאר היו חמישה אחים. בילדותה כונתה פריטילאטה רני.
אביה של ואדדאר השקיע מאוד בחינוך שלה ושל שאר ילדיו ודאג לכך שתתקבל לבית ספר ממלכתי לבנות. בתי הספר הממלכתיים באותה תקופה היוו מקפצה רצינית ברמת החינוך של הילדים. במסגרת זאת ואדדאר הייתה תלמידה מצטיינת[6] שהתעניינה בעיקר בספרות ובאומנות.[7] בשנת 1928 היא סיימה את לימודיה בתיכון ובשנת 1929 התקבלה ל-"Eden College" בדאקה, מוסד חינוכי יוקרתי נוסף. בבחינות האמצע של אותה שנה היא הייתה התלמידה בעלת הציונים הגבוהים ביותר ביחס לכל שאר התלמידות.[8]
בקולקטה
לאחר שסיימה את לימודיה בקולג', ואדדאר עברה לקולקטה, כדי ללמוד פילוסופיה ב-"Bethune College".[9] לאחר כשנתיים היא הייתה אמורה לקבל תעודת הסמכה אך תעודה זאת נשללה ממנה על ידי השלטון הבריטי. רק ב-2012, הוענקה לה תעודה זאת, יחד עם פעילות אחרות לעצמאות הודו, ככבוד שלאחר המוות.
כמורה בבית הספר
לאחר שסיימה את לימודיה בקולקטה, ואדדאר חזרה לצ'יטגונג. בצ'יטגונג, היא עבדה כמנהלת ומורה בבית ספר אנגלי מקומי שנקרא "Nandankanan Aparnacharan School".[10]
פעילותה המהפכנית
כאשר סוריה סן (Surya Sen) שמע על רצונה של ואדדאר להצטרף לתנועה לעצמאות הודו הוא יצר איתה קשר ראשוני. קשר ראשוני זה הוביל לכך שב-13 ביוני 1932 שניהם נפגשו. אחד מהמהפכנים בקבוצה, בינוד ביהרי, התנגד להצטרפותה, בשל היותה אישה. עם זאת, לבסוף הורשתה ואדדאר להצטרף לקבוצה מכיוון שההנחה הרווחת בקרב המהפכנים הייתה שהרשויות יחשדו פחות באישה ולכן הצטרפותה תקל על העברות נשק.[11]
כחלק מחבורתה במחתרת, ואדדאר לקחה חלק בפשיטות רבות על משרדים של רשתות הטלפוניה הבריטיות ובהשתלטות על רשת הטלפוניה הכללית. במרד צ'יטאגונג (אנ'), ואדדאר עזרה לספק חומרי נפץ למהפכנים.
ההתקפה על המועדון הבריטי (1932)
ב-1932, סוריה סאן תכנן להתקיף את המועדון הבריטי ה-Pahartali European Club בשל העובדה שבפתחו נתלה השלט "הכניסה לכלבים ולהודים אסורה".[12] בשל אופייה החשאי של המשימה, סוריה סן החליט למנות אישה בתור המובילה של משימה זאת. קלפנה דאטא, שהייתה המהפכנית הבולטת בקבוצה באותה תקופה, נעצרה שבעה ימים לפני האירוע ובשל כך, ואדדאר הונחתה להוביל את ההתקפה. במסגרת ההכנות נשלחה ואדדאר לאימונים לשימוש בנשק.
לאחר התלבטויות באשר לתאריך התקיפה, הוחלטה על ליל 23 בספטמבר כתאריך מתאים. חברי החוליה קיבלו כדורי ציאניד והונחו לבלוע אותם אם יתפסו.[13]
חברי החוליה התחילו את ההתקפה על המועדון בשעה 22:45 כאשר היו כ-40 איש בתוך המועדון עצמו. חברי החוליה התחלקו לשלוש קבוצות שונות שתקפו את המועדון מכיוונים שונים. כאשר ההתקפה החלה, מספר שוטרים ששהו במועדון שלפו את האקדחים שלהם והחלו לירות, ואדדאר נפגעה מכדור בודד. על פי דו"ח המשטרה מהאירוע, באירוע נהרגה אישה אחת ונפצעו ארבעה גברים ושבע נשים אחרות.[14]
מותה
ואדדאר נלכדה פצועה על ידי המשטרה הבריטית ובלעה את גלולת הציאניד שלה על מנת להימנע ממעצר ותחקור. גופתה נמצאה וזוהתה על ידי המשטרה רק בבוקר שלאחר האירוע. בחיפוש על הגופה נמצאו מספר עלונים וטיוטה של תכנון ההתקפה. במהלך הנתיחה שלאחר המוות נמצא כי הפגיעה מהכדור הייתה משנית ומותה נגרם בשל גלולת הציאניד.[15]
מורשתה
הסופרת הבנגלית המפורסמת סלינה חוסיין הגדירה את ואדדאר כ-"אידיאל נשי" ובכך סימנה אותה כדמות נשית בולטת בלאומיות הבנגלית.[16] לזכרה הוקמה הקרן "Birkannya Pritilata Trust" שמשמעות שמה הוא "הקרן לאשה האמיצה פריטילאטה". הקרן מציינת את יום הולדתה מדי שנה במספר אירועים בהודו ובבנגלדש.[17] ב-2012, פסל ברונזה של ואדדאר הוצב בסמוך לבית הספר שהוקם ליד המיקום ההיסטורי של המועדון.[18][19]
מלבד כך, מקומות רבים במחוז הולדתה צ'יטגונג קרויים על שמה, ובכללם גם חלקים מכמה מוסדות לימוד. בנוסף לכל הוקמו כמה בתי ספר על שמה בבנגלדש.
על סיפורה ובהשראתה נעשו מספר סרטים בוליוודיים שמתוכם בולט במיוחד הסרט "Khelein Hum Jee Jaan Sey" מ-2010 שזכה לתפוצה משמעותית.[20][13] בסדרה "Snatches: Moment's From Women's Lives" של ה-BBC מ-2018 מופיע קטע קצר הנקרא כמונולוג מפיה של ואדדאר.
- אתרי הנצחה שונים
-
פסל של ואדדאר שהוצב בקולקטה -
פסל של ואדדאר מבנגלדש -
מונומנט לזכרה של ואדדאר -
"אולם פריטילאטה" באוניברסיטה המחוזית של צ'יטגונג
.jpg)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "Pritilata's 100th birthday today". The Daily Star. 5 במאי 2011. נבדק ב-18 בדצמבר 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Geraldine Forbes (28 באפריל 1999). Women in Modern India. Cambridge University Press. pp. 140–. ISBN 978-0-521-65377-0.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ "Remembering the Legendary Heroes of Chittagong". NIC. נבדק ב-6 בינואר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Indian Independence" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2012-11-19. נבדק ב-5 בינואר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Craig A. Lockard (1 בינואר 2010). Societies, Networks, and Transitions: A Global History: Since 1750. Cengage Learning. pp. 699–. ISBN 978-1-4390-8534-9. נבדק ב-18 בדצמבר 2012.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Pritilata (בBengali). Prometheus er pothe. 2008. p. 15.
- ^ Manini Chatterjee (1999). Do and die: the Chittagong uprising, 1930–34. Penguin Books. p. 180. ISBN 978-0-14-029067-7.
- ^ "The Fire-Brand Woman Of Indian Freedom Struggle". Towards Freedom. נבדק ב-18 בדצמבר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ S. S. Shashi (1996). Encyclopaedia Indica: India, Pakistan, Bangladesh. Anmol Publications. p. 135. ISBN 978-81-7041-859-7.
- ^ "CCC plans to house 2 girls' schools in commercial complex". The Daily Star. 31 בינואר 2009. נבדק ב-18 בדצמבר 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "A Long Walk to Freedom". The Daily Star. נבדק ב-18 בדצמבר 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "80th death anniversary of Pritilata observed". News Age. ארכיון מ-25 ביולי 2013. נבדק ב-18 בדצמבר 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 "The veer Konna of Chittagong". The Telegraph (Calcutta). נבדק ב-19 בדצמבר 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Pal, Rupamay (1986). Surjo Sener Sonali Swapno. Kolkata: Deepayan. p. 162.
- ^ Pal, Rupamay (1986). Surjo Sener Sonali Swapno. Kolkata: Deepayan. p. 162.
- ^ "Contribution of Pritilata recalled". The Daily Star. 1 ביוני 2011. נבדק ב-18 בדצמבר 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "A beacon of light for women". The Daily Star. 26 בספטמבר 2012. נבדק ב-18 בדצמבר 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Pritilata's bronze sculpture to be installed in port city". The Daily Star. 2 באוקטובר 2012. נבדק ב-20 באוגוסט 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Pritilata's memorial sculpture unveiled in Ctg". The Daily Star. 3 באוקטובר 2012. נבדק ב-20 באוגוסט 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Young rebels". Business Standard. נבדק ב-18 בדצמבר 2012.
{{cite news}}: (עזרה)